הפתרון החדש לאלרגיה

פרק 1 טריגר שמח • מה קורה?

בימים אלה, האביב מלבלב מוקדם מהרגיל – הרבה יותר מוקדם: מחקר בכתב העת הבינלאומי של מדע האקלים (אני מניח שאין לכם מנוי) מדווח שמאז שנות הארבעים המוקדמות של המאה העשרים האביב בארצות הברית מגיע יותר ויותר מוקדם, וכך גם הקיץ, בקצב הקדמה של יום וחצי מדי עשור. זאת אומרת שעכשיו האביב מתחיל מוקדם יותר בעשרה ימים לערך מאשר מעט אחרי מלחמת העולם השנייה. באירופה, ההתקדמות דומה. ההערכה היא שעד סוף המאה, האביב יתחיל כשלושה שבועות מוקדם יותר מאשר לפני שניים או שלושה דורות, ובאזורים מסוימים, כמעט חודש מוקדם יותר. ההשפעה של תופעה זו על מישורי החוף נוטה להיות מודגשת יותר. עם שינויים אלה מגיעה עונת צמיחה ארוכה יותר, מה שעבור הסובלים מאלרגיה משמעו יותר עיטושים, התנשפויות, גירודים ובעיות מעצבנות נוספות, ולעיתים קרובות אף מתישות. (האלרגיה לא זוכה ל״כבוד״ של בעיות רפואיות אחרות, לעיתים היא נראית יותר כאי נוחות ולא כמצב שעשוי אף להגיע לסכנת חיים.) בניסיון שלי, אני רואה מטופלים רבים – צעירים, מבוגרים, בגיל העמידה, שמעולם לא סבלו מאלרגיה עונתית - חווים אותה לראשונה. השאלה שרבים מהם שואלים אותי: ״למה זה קורה?״ התשובה לכך היא אחת הסיבות העיקריות שהובילו אותי לכתיבת ספר זה.

אנחנו נמצאים בשיא של התפרצות אלרגיה. כשלושים אחוז מכלל האמריקאים, כמאה מיליון אנשים, סובלים מאלרגיה ואסתמה. סקר של חברת Gallup מצביע על שיעור של 50 אחוז. ברמה גלובלית, האלרגיה תוקפת בין 40-20 אחוז מכלל האוכלוסייה. המדד באזורים עירוניים עלה בחמשת העשורים האחרונים. בבריטניה, ההערכה היא שכמעט חצי מכלל הילדים סובלים מבעיה אלרגית כלשהי. בזמנו, הכרתם מספר מועט של אנשים הסובלים מאלרגיה, אולי יותר אם לבני המשפחה או השכנים שלכם היה ביש המזל לקבל נטייה תורשתית (נרחיב על הגנטיקה של אלרגיה בפרק 2). ועכשיו? סביר להניח שאתם מכירים פי חמישה או אף פי עשרה יותר אנשים הסובלים מזה.

בעוד רבים נולדים עם בעיית האלרגיה שלהם, ייתכן שהסביבות שבהן אנו שוכנים, בחוץ או בפנים, ההתנהגויות שלנו, המוצרים שבהם אנו משתמשים והמאכלים שאנו צורכים – כולם השתנו תוך זמן קצר במידה מספקת כדי להציב בפנינו מציאות חדשה לחלוטין.

הקפיצה התרחשה לא רק בסוג אחד או שניים של אלרגיה. זה אופייני לכל הספקטרום. זה נצפה באלרגיות העונתיות, ובמחלות הנשימה האלרגיות, כולל אסתמה. בין השנים 2001 ל־2009, מספר האמריקאים שאובחנו כחולי אסתמה טיפס מעל לחמישה מיליון, בין כל שכבות האוכלוסייה. האקדמיה האירופאית של אלרגיה ואימונולוגיה קלינית דיווחה על עלייה של שבע מאות אחוזים בתגובות אלרגיות בקרב ילדים אירופאים בעשור האחרון.

מדוע זה מתרחש? במקרים רבים, ה״טריגרים״ של אלרגיות – המקור של המכה הזאת, שהחשיפה אליהם מפעילה את התגובה של המערכת החיסונית הנעה בין בלתי נעימה ומגבילת פעילות, למתישה ועד לקטלנית – נהיו גדולים יותר, רעים יותר והרבה יותר נפוצים. אמברוסיה לענתית, האשמה העיקרית מאחורי קדחת השחת עבור המתגוררים באזורים המאופיינים באקלים עונתי, צומחת מהר יותר ולגדלים גדולים יותר במקומות רבים והיא גם פורחת לפרקי זמן ארוכים יותר, ועם יותר אבקה בכל צמח, מה שמקנה לצמח הזה פוטנציאל אלרגני גבוה הרבה יותר. אם משלבים זאת עם בעיות סביבתיות נוספות, כגון מזהמי אוויר שיוצרים בני האדם, זה יוצר השפעה פוטנציאלית מוגברת וסינרגטית על בריאותכם.

קיסוס רעיל הרבה יותר נפוץ כיום, והוא גם גדול יותר וחזק יותר ברמה הכללית. אפילו תמהיל העצים שלנו שינה את הנוף (של האלרגיות) שלנו. בשנת 1950, עץ האולמוס האמריקאי היה בזמנו ״עץ הרחוב״ הפופולרי ביותר בשכונות בארצות הברית ומדינות נוספות. הוא היה משיל מידה צנועה של אבקה המועברת על ידי חרקים. אך התפשטותה של מחלת עץ הנובעת מפטריות שק (Dutch elm disease) טבחה בעצי האולמוס וחיסלה מיליארדים, כן, מיליארדים! של עצים אלה במהלך שנות השישים והשבעים. בין התחליפים שלהם ניתן למצוא זנים כגון הדולב ואדר נורווגיה, בכמויות גדולות של עצים ממין זכר, שנבחרו בעיקר מפני שהם משילים פחות, מה שמאפשר לשמור על רחובות, מדרכות וחצרות נקיים יותר – אך הם גם מייצרים יותר אבקה אלרגנית שמועברת על ידי הרוח. לדבריו של המומחה בתחום הגננות והסופר טום אורגן: ״באזורים רבים כיום, אבקות של עצים מהוות מעל ל־70 אחוז של כלל היקף האבקה באזורים העירוניים.״

הצרעות, שעקיצותיהן עלולות לגרום לתגובה אלרגית משתנה, מהתנפחות של העור וחרלת ועד לאנאפילקסיה העשויה להיות קטלנית, מגיעות מוקדם יותר בעונה וגם נשארות לאורך יותר זמן. נמלי האש הנמצאות בעיקר בדרום ארצות הברית, נראות יותר בעשור וחצי האחרונים ונעות לאיטן צפונה ומערבה. קרציית הטריאטום, הטרופית בעיקר, הידועה בשם ״חרק הנשיקה״ (בשל הסימן שנשיכתה משאירה על העור הדומה לנשיקה חזקה), מתפשטת צפונה. היתושים נפוצים יותר באזורים רבים, וזמן הדגירה שלהם התקצר באזורים מסוימים. כמובן שיתושים עשויים לגרום לנזק חמור יותר מאשר גירודים ונפיחויות אלרגיים, בין השאר: וירוס הנילוס המערבי, צ׳יקונגוניה,1 קדחת דנגי והנגיף המבלבל והקטלני לעיתים – הזיקה. שלושת האחרונים נמצאים בצמיחה בשנים האחרונות. היערות פורחים במזרח ארצות הברית, ואלה חדשות טובות, נכון? אך זה תורם לצמיחה במספרי האיילים, מה שגורר עלייה במספרי קרציות איילים ומקרים של מחלת ליים. בחמש־עשרה השנים האחרונות, המספר השנתי של מקרי אבחון מחלת ליים בקנדה עלה מארבעים לערך – לשבע מאות. לפני עשרים שנה, קרציות האיילים התגוררו והתרבו בשני אזורים בקנדה, והיום הן קיימות בשלושה־עשר אזורים. קרציית הכוכב הבודד, ששמה מעיד על הימצאותה באזור דרום־מערבי, הולכת ומתפשטת צפונה ומערבה. עקיצתה עשויה לעודד אלרגיה לבשר אדום, וקשה מאוד לזהות מצב זה.

הסיבה מאחורי כל מה שתיארתי כאן היא בעיקרה שינוי האקלים, או עלייה במה שנקרא ״מזג אוויר קיצוני״. אך שינוי האקלים הוא לא הסיבה המובילה לעלייה בתדירות תופעת האלרגיה, חומרתה ומורכבותה. קיימים איומים חדשים באוויר ובמים: באוכל שלנו, בבתים ובמשרדים. וגם על הגוף שלנו - ״סביבות־מיקרו״ שכלל לא היו קיימות לפני עשרים שנה. שילוב הגורמים האלה מקשה על האבחון. לדוגמה, אנשים שנחשפו גם לאלרגן של האוזון וגם לזה של אמברוסיה, סביר להניח שיסבלו מתגובה אלרגית חזקה יותר מאשר אלה שנחשפו רק לאחד מהשניים – ויהיה הרבה יותר קשה למצוא את שורש או שורשי הבעיה. האיזון הטבעי שלנו – ובכך אני מתכוון לטבע עצמו ולטבע האינדיבידואלי שלנו – השתנה לחלוטין. כשזה מתרחש, אנחנו עשויים לחוש עומס יתר, ואז הסיכויים לתגובת־יתר של המערכת החיסונית עולים. מחקר שנעשה על ידי חברת קווסט דיאגנוסטיקס מראה שרמת הרגישות שלנו לכל האלרגנים הנפוצים - שזה למעשה הצעד הראשון בהפיכתנו לאלרגיים – עלה באופן משמעותי.טווח העלייה באלרגיה הוא רחב. וכמוהו גם הסיבות לקפיצה הזאת.

שש הסיבות הגדולות לעליית האלרגיה

מפת מזג אוויר/לוח שנה עונתי חדשים: ייתכן שאנו נמצאים בעיצומו של ״צונאמי של אבקה״ בהתהוות. שינויי האקלים הובילו לטמפרטורות גבוהות יותר, עונות צמיחה ארוכות יותר ולעלייה ברמות של גזי החממה, כלומר יותר פחמן דו־חמצני ויותר צמחים ופרחים עמוסים בפולנים.

גלובליזציה, בעיקר של האוכל: בימינו, אנו יכולים ליהנות מתפריט אינסופי של מזון המיובא מכל חלקי העולם – ואני אפילו לא כולל מזונות מהונדסים גנטית, או שעובדו בחומרי הדברה או פתוגנים אחרים שמטרתם לשמור על הטריות. אני מתכוון למגוון הרחב של אוכל טרי או משומר היטב. היות שכל הצרכנים חשופים למגוון רחב יותר של רכיבים קולינריים, יש סיכוי גבוה שנושפע מאילו מהם. טיולים בכל רחבי העולם והמסחר הגלובלי אחראיים לעומסים אחרים, כגון ״ייבוא״ נגיף הצ׳יקונגוניה המועבר על ידי עקיצות יתוש לפלורידה, ונדידת יתוש הנמר האסייתי מיפן לארצות הברית, ה״וקטורים״ (אורגניזמים נושאי מחולל מחלה) מעבירי הפתוגנים שמאחורי נגיפי הדנגה, צ׳יקונגוניה, הקדחת הצהובה וזיקה.

שינויי הרגלים/חשיפות/מתחים: אלרגיה הנגרמת מניקל, בין מכלול המתכות, הופכת לפתע לבעיה חמורה, אף שאינה מפתיעה, בהתחשב בהרגל שלנו להיות מחוברים לטלפון נייד או מכשיר טכנולוגי מתכתי אחר בכל שעות ערות שלנו. יש כל כך הרבה חומרים חדשים הנוכחים בחיינו, וכן שילובים וריכוזים חדשים, ורק אחוז מיקרוסקופי מהם נבדק בדבר ההשפעות שעשויות להיות לחשיפה אליהם. על פי המועצה להגנת משאבי הטבע, קיימים מעל לשמונים אלף כימיקלים הנמצאים כיום בשימוש בארצות הברית שהשפעתם על בריאות האדם לא נבדקה מעולם – ומדובר אך ורק בכימיקלים נפרדים, לא האופן שבו הם עשויים להשתלב יחד, או בעת שימוש שונה מהייעודי. לדוגמה? חומרי טעם וריח נוזליים בסיגריות האלקטרוניות מסווגים על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי כ״מוכרים כבטוחים באופן כללי״, אך הם מיועדים לבליעה – הרעילות הפוטנציאלית של חומרים אלה בעת שאיפה לא נבדקה מעולם.

שימוש יתר בתרופות: תרופות רבות נגד אלרגיה שדרשו בעבר מרשם נמכרות כיום בחופשיות. זה עשוי להוביל לצריכת יתר של תרופות ויצירת מצב של ״ניהול תסמינים״ שמפריע לאבחון נכון וטיפול בשורש הבעיה. כמו כן, בעוד שרוב תופעות הלוואי שנגרמות מהתרופות אינן אלרגיות באופיין (וברובן צפויות מראש), עד כ־15 אחוז מהתגובות הן אלרגיות, וכל תרופה שהיא עשויה לגרום לתגובה אלרגית.

ניקוי יתר או השערת ההיגיינה: השימוש שלנו בתכשירי חיטוי ידיים (אלכוג׳ל) ודומיהם עשוי להיות גורם הפוגע בכושר ההתנגדות, בעיקר בקרב הצעירים. מחקר שנערך בבריסטול, אנגליה, ובחן ארבעה־עשר אלף ילדים, הראה מתאם בין תדירות שטיפת ידיים לסבירות התפתחות אסתמה. מחקר גרמני מצא שילדים שגדלו בחוות היו בסיכון נמוך יותר לאלרגיה (אף שיכולים להיות לכך הסברים רבים אחרים). שני מחקרים חדשים בארה״ב מציגים כושר הגנה דומה של אורח חיים חקלאי/כפרי. מחקר אחר הראה שילדים שגודלו בשנה־שנתיים הראשונות לחייהם בסביבת כלבים ו/או חתולים היו פחות רגישים לאלרגיות לבעלי חיים אלה, וגם פחות רגישים באופן כללי בשנות ילדותם הבאות. ירידה בשכיחות זיהומים בילדות גורמת לשכיחות מוגברת של מחלות אלרגיות. (השערת ההיגיינה נקראת לעיתים דלדול הנופה). צחצוח יתר של הסביבה אליה חשופים תינוקות ופעוטות עשוי להחליש את המערכת החיסונית שלהם. (נראה שהשערת ההיגיינה לא מהווה את הסיבה לעלייה במקרי האסתמה, ולא ניתן להשתמש בה כדי להסביר מגמות רבות בתחום הבריאות).

סביבות שעברו שינוי: העלייה במקרי האלרגיה בולטת בעיקר במדינות מתועשות ובעיקר בערים. בבתים ומשרדים אטומים היטב וחסכוניים באנרגיה יש בדרך כלל פחות אוורור והרבה יותר אבק ואדים מהשטיחים, הרהיטים וחומרי הניקוי הכלואים בפנים. ההתקדמות הבלתי פוסקת לעבר העיור משמעה חשיפה רחבה יותר למזהמים של כלי רכב, דבר המהווה גורם סביר מאוד למחלות בדרכי הנשימה (לפני מאה שנים אחד מכל חמישה איש התגורר בעיר, עד שנת 2030 השיעור עשוי להיות שלושה מתוך חמישה). דוח ״מצב האוויר״ של ארגון הריאות האמריקאי משנת 2012 עד 2014 מצא כי יותר ממחצית האמריקאים, 116 מיליון איש, אכלסו את 418 המחוזות של האומה המאופיינים ברמות זיהום לא בריאות, טריגר אפשרי להתקפי אסתמה (ובעיות בריאותיות נוספות). רוב העצים והשיחים שנמכרים וניטעים כעת בארצות הברית הם ממין זכר, בגלל שבעלי הבתים כורתים לרוב את העצים המשילים זרעים (עצים ממין נקבה) ומשאירים את אלה שלא (עצים ממין זכר), נטייה המכונה לעיתים סקסיזם בוטני. עם הזמן, היערות העירוניים בארצות הברית, קנדה ומקומות אחרים נהיים יותר ויותר אלרגניים (ובעלי איזון מוטה בין עצי זכר לנקבה). העלייה במגרשי גולף וקהילות מגורים סגורות המלאות במדשאות ופרחים גורמת לכך שמקומות מסוימים, כגון אריזונה ופאלם ספרינגס, כבר לא מהווים אזורים מוגנים בפני אלרגיה. התפתחויות אלה ואחרות גרמו לגלים אדירים של אלרגיה.

זה לא רק פולנים ובוטנים

לאלרגיה עשויים להיות טריגרים מוזרים ביותר:

1. עור

2. מים (נדיר)

3. זוהר

4. זרע

5. התעמלות / זיעה

6. קור

7. נעליים (דבק, שרף וגומי)

8. עץ / נייר

9. טאבלטים, מחשבים וסמארטפונים

רשימה זו של שש הסיבות אינה כוללת אפשרויות נוספות של העלייה באלרגיה בעידן המודרני – כגון התזונה המערבית המעודדת דלקתיות, העלייה בשיעורי ההשמנה, סיכוני עבודה ועוד.

זה מסובך...

לפיכך, במידה רבה, האלרגיה נפוצה ומסוכנת יותר מאשר כשהיינו צעירים וכשהורינו היו צעירים. אלרגיה אחראית כיום להרבה יותר אי נוחות פיזיולוגית, לפגיעה בפרודוקטיביות, ומהווה מקור למתח נפשי כללי בחיי היומיום לעומת מה שהיה לפני שנים. בארצות הברית, אלרגיות עומדות במקום השישי ברשימת גורמי המחלות הכרוניות. בעולם המוצף בחומרים ומוצרים חדשים וכאלה שלרוב אינם מבוקרים והמלא בדרכים חדשות לעשות דברים, גישות שנחשבו לאורך זמן כחיוביות ללא עוררין – כגון להיות הרפתקנים באוכל, לשמור על היגיינה אישית, לשתול פרחים ועצים וליהנות מהם – כל אלה מאותגרות על ידי הסכנות שהן עשויות להציב בפני האדם (אף על פי שבמקרים רבים הן עשויות לשפר את הבריאות של האדם). בקיצור, הכול הסתבך. אני רואה זאת מדי יום בקליניקה שלי. אני כבר לא רואה מקרים של נזילות מהאף, תוצאה של קדחת השחת הנגרמת מלבלוב בגן, שבה טיפלתי לעיתים כה קרובות כשרק התחלתי את הפעילות הרפואית שלי לפני מעל לעשרים שנה. במקום זאת, אני ועמיתיי האלרגולוגים נאלצים להתמודד עם נסיבות מורכבות יותר, כאלה שהינן ״בעלות גורמים רבים״. כפי שאני מסביר למטופליי, כשאנו עובדים כדי להבין ולטפל באלרגיה כיום, אחד ועוד אחד בדרך כלל לא שווה שתיים. זה יכול להיות שווה מאה. ובזה אני מתכוון לכך שהתשובה עשויה להיות חבויה בפיזיולוגיה האישית, באופן התפתחות הבעיה, בטיפול, בכל אלה יחד. האלרגיה לא מופיעה רק בתור תסמינים ראשוניים (כגון גירוד, אדמומיות, עיניים דומעות), כי אם גם בתור התסמינים המשניים (כגון דלקת סינוסים כרונית, גודש באף, קשיי נשימה). חומרים או התנהגויות מסוימים לא מהווים טריגרים לאלרגיה לכשעצמם – אלכוהול, פעילות גופנית, תרופות אנטי־דלקתיות, ובכל זאת, בקרבתם אתם עשויים להיות בסיכון מוגבר לתגובה אלרגית או לאנאפילקסיה. אני חושב על חולים המגיבים לאלרגנים לא באמצעות בליעה, אלא בשל מגע או אפילו שאיפה. למשל, דיאנה, שהאלרגיה החמורה (והלא ידועה בעבר) שלה לפירות ים הביאה לאשפוזה בבית החולים רק בגלל שהיא חלפה על פני מטבח פתוח שבו בישלו פאייה (מאכל ספרדי מסורתי הכולל לעיתים קרובות פירות ים). בדומה לכך, אשתי עשויה לחוות התפרצות אלרגיה לקיסוס רעיל רק מעצם הקרבה לצמח. אני חושב על שלושה מטופלים שהיו אצלי בחצי השנה האחרונה האלרגיים לבירה – למעשה לרכיב בבירה (שניים אלרגיים לכשות, אחד למאלט). אני חושב על המטופלים הרבים שלי הסובלים ממצבי ״תחלואה נלווית״ ־ יותר ממחלה או הפרעה כרונית אחת, שלפחות אחת מהן אינה מזוהה, מה שמקשה מאוד לאתר את שורש הבעיה. מחקרים רבים שנעשו לאחרונה מצביעים על כך שאטופיק דרמטיטיס (אקזמה) – קשור לאלרגיה למזון. מחקר נוסף בקרב ילדים הראה קשר בין אנמיה לאקזנה, אסתמה, קדחת השחת או אלרגיה למזון.

הקושי לפענח את המערכת החיסונית הקשה לעיתים לזיהוי (והיא המקור לאלרגיה ומחלות רבות נוספות), נעשה מהותי יותר לאור העובדה שעשויים להיות לכם לא רק תסמינים רבים, אלא גם מספר רב של טריגרים.

אנשים רבים עם אסתמה סובלים גם מאלרגיות: אלרגיה חמורה מהווה גורם משמעותי להתפתחותה של האסתמה. צעדת האלרגיה זהו מונח שבו אנו משתמשים לתיאור ההתקדמות מביטוייה המוקדמים ביותר של האלרגיה לעבר התפתחות אלרגיות נוספות ואסתמה. כך, אם מפתחים סוג אחד של אלרגיה, מתקיימת גם נטייה חזקה להתפתחות אלרגיות נוספות. למשל, אקזמה מופיעה בקרב כ־10 אחוז מהילדים האמריקאים. עד ל־80 אחוז מהם יפתחו אסתמה או נזלת אלרגית (זהו מושג מטרייה לאלרגיה עונתית ורגישות כללית לאבק, קשקשים או נוצות של חיות מחמד, עובש, תיקנים ועוד). תינוקות בעלי אלרגיות למזון הם בעלי סיכון גבוה יותר מאלו שאינם סובלים מאסתמה. נראה שהצעדה האלרגית הופכת למצעד. תשובות ברורות הולכות ונהיות נדירות יותר. ייתכן שהתשובה שניתנה בעבר – התרופה – היא חיונית, אך אינה מספקת. אולי התשובה היא (א) תרופות, ובנוסף (ב), (ג), (ד) ו(ה), מה שמייצג הימנעות, שינויים סביבתיים והתנהגותיים ועוד.

מדוע האלרגיה נמצאת במגמת עלייה

מגמת העלייה באלרגיה איננה תופעה שהתגלתה זה עתה. פשוט היא נהייתה כעת בולטת יותר. במדינות מפותחות, שכיחותה של הנזלת האלרגית החלה להתגנב בסביבות שנות השבעים של המאה התשע־עשרה, והמשיכה לעלות במהלך כשמונים שנה.

קצב התפשטות האסתמה עלה בשנות השישים ובשלושה־ארבעה העשורים הבאים גדל פי עשרה. חלק מעלייה זו נובע משיפור המודעות, האבחנה והסיוע הניתן על ידי הפעילים במערכת הבריאות וגם במסגרות הבית ספריות. העלייה היא תעלומה במידת מה: אחרי הכול, איכות האוויר השתפרה במקומות רבים, וחשוב יותר, היקף העישון פחות, ובכך שיעור החשיפה השניונית לעשן ירד באופן ניכר גם כן.

מה הסיבה לשינויים האלה? הבא ניקח צעד אחד לאחור לפרספקטיבה היסטורית מסוימת ונראה מה הביא אותנו לכאן. התפתחויות רבות באיך ובאיפה אנו חיים – לרבות מהן השפעה מרהיבה ביותר לבריאותו ורווחתו של המין האנושי – שיחקו תפקיד מכריע בעלייה באלרגיה. לפני מעלה ממאתיים שנה, הונהגה פעולת החיסון כדי לשלוט במחלות זיהומיות, ובכך ניצלו חיים רבים.

בשחר המאה העשרים התרחשה הפרדה בין מי השתייה (כלומר, גם המים המשמשים לבישול ושטיפה) ומי הביוב, וכן טיפול ובקרה טובים יותר במאכלים למניעת זיהומים חיידקיים. בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים התחלנו ליהנות מהישגים מרשימים בתחום ההיגיינה כגון החיטוי בכלור, ירידה בזיהום הפטיטיס A ומיגור רוב התולעים הטפיליות ומלריה באירופה וארצות הברית.

החיים השתפרו בהדרגה, ואז נהיו פשוט ״קלים יותר״. בשנת 1935, התחלנו לרהט את הבתים ביותר שטיחים וספות, מקלטים של ממש לאלרגנים. באמצע שנות החמישים נצפו תנאים משופרים לגידולי קרדית האבק ועובש, עלייה מהותית של בתים עם טלוויזיות, ויחד עם זאת עלתה גם כמות השעות המועברת מולן, מה שאומר שעות רבות יותר בבית ומעטות יותר בחוץ. שנות השישים הביאו איתן מגוון רחב של אנטיביוטיקה. ככל שהשתנו חיי המשפחה של האמריקאים, כך השתנתה גם התזונה. שנות השבעים הביאו איתן עלייה בהשמנת יתר. כל דבר, החל מצמצום הגודל הממוצע של התא המשפחתי וכלה בהסתמכות רבה יותר על אנטיביוטיקה, חשיפה מופחתת ללכלוך ומחוללי מחלה פוטנציאליים אחרים, עשוי לתת הסבר חלקי לעליית האלרגיה.

במרוצת מאתיים השנים האחרונות, העולם המפותח נהנה מכל השינויים המהותיים האלה, ועכשיו הגיע תורו של העולם המתפתח. שם, נזלת אלרגית ואסתמה החלו לצוץ לפני כשלושים שנה. האקזמה טיפסה לרמות גבוהות בקרב ילדים ברחבי העולם – עד 20 אחוז.

ובכן, זה מטורף לגנות מיד את המהפכה התעשייתית, הרפואה המודרנית ותוצאותיהן על החברה, אנחנו צריכים להכיר תודה על השינויים שהן הביאו. עיקר ההתפתחויות הללו, תנאים סניטריים טובים יותר, הגנה בפני איתני מזג אוויר, אפשרות בחירה חופשית, אם נמנה רק כמה, עזרו לשים סוף לכמה מהמרצחים החמורים ביותר בהיסטוריה האנושית, כגון הכולרה, השחפת ודלקת הגרון הסטרפטוקוקלית, ובכך הפחיתו את שכיחותן של כמה מהמחלות הקטלניות ביותר, חלקן אף נעלמו כליל. המים שלנו נהיו לנקיים יותר (ברוב הערים הגדולות, לכל הפחות). ברמה הקולקטיבית, אנו נהנים מבריאות טובה יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר. אנו חווים פחות כאב ואי נוחות. ולפעמים, גם המחקרים המוקפדים ביותר דוחפים אותנו למסקנות שעשויות להיות לא מוצדקות. לדוגמה: האם הילדים החיים בתנאי חווה, המבלים בממוצע הרבה יותר זמן בחוץ ממרבית הילדים ונחשפים בשלבים מוקדמים יותר לחיידקים וזיהומים מסוימים, פחות אלרגיים בגלל זה? או שהסיבה לכך היא שהם חשופים פחות לגורמי סיכון האופייניים לעיר, כגון תיקנים, עובש ואוויר רווי בדיזל מחניק, המקושרים לשיעורים גבוהים יותר של אלרגיה ואסתמה?

ולמרות זאת, טוב ככל שיהיה לנו כעת, גם להתפתחויות הנפלאות ביותר שיש חסרונות. אין ארוחות חינם. למעשה, כעת מסתבר שארוחות החינם האלה עשויות להכיל מאכלים או תוספים הגורמים לפרץ אלרגיה ראשון אי פעם בקרבכם או בקרב ילדכם. או ייתכן שזה משהו שנמצא בבית שלכם, או תרופה שאתם נוטלים כדי להקל על תסמינים אחרים. הטריגרים נמצאים בכל צעד ושעל למכביר. לפני עשרים שנה, הייתה לי קליניקה אחת במנהטן. היום יש לי שלוש, כולן עמוסות כל הזמן (אך בעיקר בין אפריל ליוני, עונת האלרגיות העיקרית בחוף המזרחי). רבים מחבריי למקצוע מעולם לא היו עמוסים כל כך בעבודה. ואף שהדמגורפיה של המטופלים שלי זו רק תמונת מצב אחת מאוכלוסייה גדולה יותר, בשנים שחלפו מתחילת פעילותי הרפואית אני רואה הרבה יותר בעיות מורכבות, החל מעלייה בכמות הפירסינג והקעקועים בגוף, מה שעשוי להוביל לתגובות אלרגיות של העור, ועבור לחשיפה לכמויות הולכות וגדלות של מוצרי טיפוח גוף וכימיקלים למכביר, הכוללים בתוכם תרכובות וניחוחות סינטטיים חדשים.

התפתחויות אלה, לצד השינויים הגדולים שכבר תוארו כאן, משמעם דבר אחד: זו כבר לא הסביבה הפיזית שבה חיו ההורים שלכם. אנחנו חיים בנוף אלרגני, עם תעלומות אלרגיה חדשות לפתור ולתת להן מענה. לשם כך, לא יזיק לנו פתרון חדש לאלרגיה.

לקחת שליטה

אתם דואגים לעצמכם, לילדיכם, למשפחה וחברים ותוהים כיצד טיפולים קונבנציונליים לאלרגיה, במיוחד תרופות, מסוגלים להתמודד עם הנזק שנגרם על ידי העולם החדש הזה. עבור אנשים רבים, הגישה ״הישנה״ לטיפול פשוט לא תהיה מספקת יותר.

מדוע אם כן, מיליוני אנשים הסובלים מאלרגיות, אסתמה, חוסר סבילות למזונות ועוד, בסביבה ובחלל האוויר המורכב הזה, לא מודעים לכך שאופני החשיבה והטיפול במצבים אלה השתנו באופן מהותי? החדשות הטובות: הידע והגישות שלנו השתפרו. קיימות דרכים יעילות חדשות לטיפול באלרגיה.

אם הגעתם לקריאת ספר זה, זה מכיוון שאתם עצמכם או אדם קרוב לכם סובלים מאלרגיה ו/או אסתמה, אז יש סיבה מוצדקת לאופטימיות. ייתכן שאין ״תרופה״ לאלרגיה שלכם, אך במקרים רבים ניתן למנוע אותה. ואני מאמין שכמעט כל מקרי האלרגיה ניתנים לטיפול. כפי שראיתי במסגרת עבודתי שוב ושוב, תוכנית הכוללת שיפור בתזונה, פעילות גופנית, הפחתת הלחץ הנפשי ומודעות בריאותית כללית גבוהה יותר (בשילוב עם תרופות מתאימות) מראה קשר ישר, גם אם לפעמים ברמת הסיפור, לרמות אלרגיה מופחתות, וגם קלות יותר.

זה טבעי לחלוטין לחוש מבולבלים או מוצפים ממה שאתם אמורים לדעת. ועם זאת, עתירות ידע – ואנו אכן יודעים הרבה יותר מאשר לפני עשור בלבד – זו מתנה.

אלרגולוגים, אימונולוגים, רופאים כלליים וחוקרים רפואיים/מדעיים מסתגלים בכדי להתמודד עם המציאות החדשה של האלרגיה. ככל שהתפוצה והמורכבות עולות, כך עולה גם היכולת שלנו להגיב – בדומה למעין מערכת חיסונית אחת קולקטיבית. הודות להתפתחויות המתמשכות במחקר, רשת גדולה ונגישה יותר של מידע, רופאים אמיצים ומתחשבים, לצד היתרונות ההולכים וגדלים של ניתוח נתונים בהיקפים גדולים (ביג דאטה), משבר האלרגיה הנוכחי שלנו עזר להוליד את מה שאני קורא לו ״הפתרון החדש לאלרגיה״, ובו השתמשתי בהצלחה משמעותית עם מטופליי.

זה נהדר, שהסובל הממוצע מאלרגיה בימינו צריך רק להפעיל את החדשות בטלוויזיה או ברדיו, או לחלופין להקיש על כמה מקשים בסמארטפון, ותוך מספר שניות לברר את היקף האבקה באוויר כיום. זה נהדר שאם צריך, אפשר לרכוש אנטי־היסטמין ללא מרשם וליטול לפני היציאה מהבית. אך אנו יכולים לעשות הרבה מעבר לכך.

אנו מזהים דפוסי אלרגיה חדשים. אנו מפחתים גישות וכלים חדשים, כגון אימונותרפיה. עם ידע חדש ופתיחות לטקטיקות רב־מודאליות, אנו מגלים שניתן לגבור על רוב הבעיות, ואפילו בקלות יחסית.

ההתפתחות החשובה ביותר היא שאתם מסוגלים להבין את מצבכם באופן היסודי ביותר, והנכם מוזמנים לקחת חלק בהליך שיפור חייכם.

המטופלים שלי רוצים יותר מאשר פשוט להתעטש פחות. הם רוצים לעסוק שוב בגינון, להשתתף בפעילויות שהם אוהבים ולהפוך את החיים למהנים. למשל, בארצות הברית, אין אוכל או רכיב בדור האחרון שעבר את מסכת הדמוניזציה בשל יכולתו ההולכת ועולה לכאורה בגרימת תגובה אלרגית, באופן פוטנציאלי אף לכדי סיכון חיים – יותר מאשר הבוטן. (סביר להניח שהגלוטן והלקטוז סובבים על ציר רשע של אי־סבילות למזון או אלרגנים משלהם).

עם זאת, אנו יודעים שבמקרים רבים, אולי אף רובם, ניתן למנוע את האלרגיה לבוטנים.

מחקר שנעשה על ידי ג׳ורג׳ דו טוייט השווה מעל לחמשת אלפים ילדים יהודים באנגליה לאותו מספר בישראל, וגילה שלקבוצה הראשונה יש סיכוי גדול פי עשרה לסבול מאלרגיה לבוטנים.

שתי קבוצות הילדים היו דומות ברקע הגנטי שלהם, בסטטוס החברתי ובחשיפה לגורמים פוטנציאליים נוספים לאלרגיה, כגון אבקה וקרדית אבק בית. אז מה הוא ההבדל העיקרי בין שתי הקבוצות שהביא לתוצאה השונה?

המחקר מצא שעד גיל תשעה חודשים, כשבעה מתוך עשרה ילדים ישראלים כבר אכלו בוטנים (החטיף העשיר בבוטנים ״במבה״ הוא הפופולרי ביותר בישראל ונרכש על ידי כ־90 אחוז מכלל המשפחות). באנגליה, המספר היה אחד מבין עשרה. האם הממצא הזה יכול להסביר את קפיצת האלרגיה לבוטנים בארצות הברית, אנגליה ואוסטרליה? אחד ממחברי המחקר, פרופסור גדעון לאק, יחד עם צוות ״לומדים מוקדם על הבוטן״, ביצעו מחקר המשך שפורסם ב־2015.

מחקר זה מצא שהוספה מוקדמת של הבוטנים לתזונת הילדים נקשרה לירידה משמעותי בהתפתחות האלרגיה לבוטנים בקרב ילדים צעירים שהיו בקבוצת סיכון לאלרגיה.

אני מביא בפניכם את הסיפור הזה לא רק בכדי ליידע אתכם על ידיעה מבטיחה, אלא כדי להצביע על עובדה שנראית לי מעניינת לא פחות: המחקר הראשון פורסם ב־2008, כמעט לפני עשור. עם זאת, האימהות לילדים קטנים שעבורן מידע זה חשוב במיוחד, לא מודעות כלל למחקר הזה. או למחקר משנת 2001 שעשוי להצביע על פער בשכיחות האלרגיות לבוטנים בארצות הברית לעומת סין, שניתן אולי להסביר באמצעות ההבדל בשיטת בישול הבוטנים: בסין, הבוטנים בעיקר מטוגנים או מבושלים. בארצות הברית אנחנו בעיקר קולים אותם באופן יבש. (״קלייה נעזרת בטמפרטורות גבוהות יותר שככל הנראה מעלות את המאפיין האלרגני,״ טוענים בבית הספר לרפואה סינית של מאונט סיניי).

כפי שניתן לצפות, יש זהירות מסוימת סביב הנושא כולו. המדע אינו מדויק במלוא מאת האחוזים. מידע חדש מופיע שמחזק או מפריך המלצות אוניברסליות בקשר לאלרגיה למזונות. האם הממצאים יעמדו במבחן הזמן? בחוגים רבים, הימנעות מאוכל בחודשים הראשונים לחיי התינוק כדרך להפחית את הסיכון לאלרגיות נתפסת כחוכמה אינטואיטיבית וקונבנציונלית. עם זאת, להשקפה זו עשויות להיות דקויות נוספות, ככל שמתבהר עם פרסום תוצאות מחקרים חדשים.

וכאשר צרכני הבריאות אינם מודעים למידע חדש ומאושש מדעית, עשויה להיות לכך השפעה רחבה. למשל, המחקר הבריטי שנעשה לפני עשור? החשיבות שלו משתרעת הרבה מעבר לבוטנים המושמצים. ב־2008, במסגרת דוח של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נמצא כי אין מספיק הוכחות בכדי לייעץ לאימהות לילדים בעלי סיכון גבוה לאלרגיה (כלומר, אלה שיש להם לפחות הורה או אח אחד הסובלים מאלרגיה) להימנע מצריכת המזונות העשויים להיות אלרגניים במהלך ההיריון וההנקה. יתר על כן, נראה כי הימנעות זו לא מפחיתה את הסיכון של הילדים לפתח תגובות אלרגיות. מספר איגודים בנושאי בריאות ילדים ברחבי אירופה הסכימו עם ממצאים אלה (הימנעות תזונתית זו, ראוי לציין, עשויה למנוע אקזמה בחייו המוקדמים של הילד). מחקר עדכני מאוד מעלה את הסברה כי הסיכון לאלרגיה למזונות בקרב אחיהם של ילדים הסובלים מאלרגיה הוא ״רק בסף מינימום גבוה יותר״ לעומת האוכלוסייה הכללית. אחת השאלות שאני נשאל לעיתים הקרובות ביותר: ״לילד שלי יש אלרגיה למזון – מה ההמלצות שלך לגבי אחיו/אחותו הקטנים?״ המטופלים שלי צריכים לדעת, כפי שאני לומד זאת, על השפעת המחקרים הרלוונטיים, גם כאשר אנו נזהרים במידע החדש הזה.

ובכן, אני לא מצפה עכשיו שהאזרח הממוצע יסרוק דרך קבע את כל כתבי העת לאלרגיה בחיפוש אחר מידע ופרקטיקות חדשות. זה התפקיד שלנו. אך יש הזדמנות אדירה לרופאי משפחה ואלרגולוגים להפחית את סבלם של המטופלים ובהרבה. כפי שתוכלו לראות, אסטרטגיות מונחות־פעולה רבות נותרות לא חד־משמעויות, בגלל שאיננו יכולים לדעת מה הסיבה ומה התוצאה, דבר שנגרם בחלקו בשל הגורמים המשתנים במחקר. ולעיתים קרובות אנחנו מקבלים בקצב איטי מדי את מה שנראה ברור לכאורה.

גם בימינו, עם הערכה הרבה יותר טובה של ההשפעה שיש לתזונה על הבריאות, הכללתה בתוכניות הלימודים בבתי הספר לרפואה, כולל כמה מהמוסדות הנעלים ביותר, נעשית לעיתים כלאחר יד.

מחקרים רפואיים מבטיחים רבים לא זוכים לשיתוף עם הציבור הרחב ולא מדווחים מספק בכלי התקשורת, וצריך לגלות את המידע הזה באופן עצמאי ומפוזר מעט, באמצעות האינטרנט או בפינות הבריאות של החדשות הטלוויזיוניות. זו הסיבה לכך שכתבתי ספר זה. הניתוק בין המידע שניתן להשתמש בו כבר עכשיו לעומת ההמלצות הקיימות והמקודמות – פשוט בלתי מתקבל על הדעת.

הפתרון החדש שלי לאלרגיה הוא פשוט זה: להסביר, לפשט, לפזר את המסתורין, הפרכה ושילוב כל המידע החדש והמרגש שיש אי שם.

מדהים עד כמה שזה יכול לעזור – אף שכפי שתראו, זה ממש לא ״רק לעשות את זה״!

אם אתם משוועים לפתרון המהווה אסופה של רעיונות מרחיקי לכת מבטיחים שעשויים להיות מדהימים, אך עדיין דורשים הוכחה מוצקה: זה לא זה.

זה מעבר לנטרול הרוע בלבד. מדובר בקידום הטוב. מדובר במתן המידע הטוב ביותר, המעודכן ביותר, הכולל את ההתפתחויות והממצאים האחרונים בתחום, מה שיאפשר שיחה מושכלת ופרודוקטיבית עם הרופא שלכם, האלרגולוג, רופא הנשים, רופא הילדים ו/או מומחים נוספים בתחום הרופא שעליהם אתם סומכים בכל הקשור לגישות העדכניות לגבי אלרגיות.

זה מאפשר לאשש אמיתות ולהפריך מיתוסים. הפתרון החדש שלי לאלרגיה נעוץ בכך שאתם רוצים אפשרויות רבות יותר, כך שתרגישו שמדובר בטיפול האישי שלכם, לא פרוטוקול כלשהו שנכפה עליכם ללא התייעצות איתכם.

רבים מהמטופלים שלי, כולל אינספור ילידי דור המילניום, זקוקים לטיפולים שתואמים את אורח חייהם. הם לא רוצים להרגיש ״חולים״, ואם אפשר – אף לא ליטול תרופות קונבנציונליות. ייתכן שאחת הסיבות לתשומת הלב הגוברת שניתנה לטיפול אימונותרפיה תת־לשוני (SLIT) או טיפות, שמהווים תמציות אלרגניות באותה המידה כמו אבקה, קשקשי ונוצות בעלי חיים, עובש וכו׳, כדי לעזור לבנות סבילות לאלרגן וכך להפחית את התגובות האלרגיות – היא שניתן לעבור טיפול זה בבית. המטרה היא לא רק לשפר את מצב הדברים, אלא להפוך את הטיפול באלרגיה לחלק מהשגרה היומיומית שלכם, או לפחות לדאוג שתפריע כמה שפחות. אני מוּנע על ידי האמונה שגישת השְׁלוֹמוּת וההוליסטיות, היא החשובה, ולאו דווקא ניהול המחלה או התסמינים.

כשאתם עוסקים בפעילות גופנית, אינכם יכולים לצפות שתהיו חטובים, חזקים וחסרי כאבים – ללא מרכז חזק. כמובן שניתן לעבוד על שרירי הזרוע או השוק. אך זה לא יעזור בהרבה למצב הגופני הכללי שלכם. אותו הדבר נכון, לפי דעתי, גם בטיפול באלרגיה.

הקלט של הליבה שלכם – חשיפות לחומרים, רמת לחץ נפשי, שינה, תזונה – כל זה חייב להיות איכותי. כן, אתם עשויים לסבול מאלרגיות גם כאשר מכל שאר הבחינות אתם בסדר גמור. אך עבור מטופלים רבים, שיפור הליבה הזאת משפר את העמידות הכללית שלהם, וגם את היכולת להבריא.

אני לא טוען שאני הממציא של אחד העקרונות העומדים בבסיס גישה זו, רק בגלל שהשתמשתי בהם ושילבתי ביניהם בצורה הטובה ביותר שניתן. כשדיברתי על סוגיות אקטואליות שונות בתחום האלרגיה במסגרת הופעותיי בתוכניות טלוויזיה שונות בארצות הברית (Today show, Good Morning America, NBC Nightly News, The Dr. Oz Show, NPR, Fox News ואחרות), רציתי זה מכבר לפרוס את הגישה הרחבה והמקיפה שלי, ולהתייחס לחוויות של כמה מהמטופלים שלי.

הספר הזה מוּנע על ידי מדע שהוא פשוט יחסית, נבדק שוב ושוב, אמין וניתן ליישום פשוט. במקרים שבהם יש רעיונות מרגשים אומנם, אך שטרם הוכחו לעומק – אני מציין זאת.

המטופלים שלי רוצים לדעת יותר, להיות מעורבים יותר ולקחת שליטה רחבה יותר על בריאותם באופן כללי, ולעשות זאת באופן חסכוני ומתמשך. (לא כולם מוכנים לכך: אני נתקל לעיתים בחולי אסתמה שמוכנים לשנות בשמחה את הרגלי התזונה וחיי היומיום שלהם – אך לא להפסיק לעשן. אני מוכרח להסביר להם שסביר להניח שהשיפור לא יהיה משמעותי.)

כשאני נפגש עם מטופל לראשונה, פעמים רבות מועיל לי מאוד לעשות יישור קו לגבי הידע שיש להם לגבי האלרגיה שלהם. עד כמה הם יודעים על התנאים, הסביבות, ההתנהגויות וכו׳, שגורמים בדרך כלל לתגובה אלרגית? עד כמה הם יודעים לגבי דרכים לשיפור המצב, בעיקר בגזרה הלא־תרופתית?

התפקיד שלי הוא להיות הבלש הרפואי, אך גם המחנך הרפואי. ככל שתדעו יותר על הטריגרים הנפוצים ועל הצעדים הבאים, כך תהיו מאושרים יותר, כך תיהנו משליטה רחבה יותר, ותוכלו להפיץ את החוכמה הזאת גם בין יקיריכם. ברוב המקרים, כך אני מגלה, המטופלים שלי לא יודעים בהתחלה את מה שעליהם לדעת. כמה אתם יודעים על אלרגיה? עשו את המבדק הפשוט הזה (אם לא תקבלו ציון גבוה, אל דאגה – בשביל זה אתם כאן).

מהו האיי־קיו שלכם בנושא האלרגיה? (תשובות בעמוד 38)

1. אילו צעדים עוזרים במידה הרבה ביותר להפחית חשיפה ותסמינים של אלרגיה עונתית?

א. לנעול נעליים עמידות במים

ב. לחבוש כובע

ג. לייבש את הבגדים על מתלה כביסה

ד. תשובות א׳ וב׳ נכונות

2. אילו פרחים וצמחים הכי טוב שיהיו לכם אם אתם סובלים מאלרגיות עונתיות?

א. אזליאה/רודודנדרון

ב. בגוניה

ג. פרחי פקעות (צבעוני, איריס, פרג, נרקיס)

ד. סחלב

ה. כל התשובות נכונות

3. מה הגורם שפוגע ראשון באביב בסובלים מאלרגיה עונתית (באזורים שבהם יש עונות)?

א. עץ

ב. אמברוסיה

ג. עשב

ד. נבגי עובש

4.איזה מצב אקלים מקושר לרמות הגבוהות ביותר של אבקה עונתית?

א. גשם

ב. אוויר יבש

ג. עננים

ד. רוח

5. לאילו מהמובאים מטה יש את ההשפעה החמורה ביותר על החמרת האלרגיות העונתיות?

א. פירות וירקות וטריים

ב. חיטה

ג. זרעי פשתן

ד. כוסמת

6. הדרך הטובה ביותר לנקות את האוויר בבית היא על ידי

א. להפעלת מאוורר

ב. להשתמש במכשיר קירור באדים

ג. להפעיל את המזגן ו/או מסנן אוויר HEPA

ד. באמצעות טאטוא הרצפה וניקוי האבק מהמשטחים

7. מתי כדאי לעבוד בגינה אם הנכם סובלים מאלרגיות עונתיות?

א. מוקדם בבוקר

ב. באמצע אחר הצהריים

ג. בשעות הערב המוקדמות

ד. לאחר גשם

8. איזה גורם משפיע ככל הנראה על האלרגיות שלכם?

א. טמפרטורת האוויר

ב. לחות

ג. אוזון

ד. ימים שבהם נושבות רוחות

9. מהי הדרך הטובה ביותר להפחתת עומס האלרגנים העונתיים החודרים לביתכם בימים שבהם יש פולנים רבים באוויר?

א. יצירת חדר שינה ״חף מחיות מחמד״

ב. הברשה/ניגוב של חיית המחמד שלכם טרם הכניסה לבית

ג. לטפל בעצמכם בתרופות אלרגיה טרם החשיפה

ד. כל התשובות נכונות

10. אילו סימפטומים עוזרים בדרך כלל להבדיל בין אלרגיה להצטננות?

א. נזלת

ב. שיעול

ג. כאב ראש

ד. גירודים

11. אלרגן המזון המשוער המוביל בקרב נשים בוגרות הוא

א. חלב פרה

ב. ביצה

ג. פירות ים

ד. אגוזים

12.אם אתם משתמשים בתרופות נוגדות אלרגיה, הכי טוב ליטול אותן:

א. לפני תחילת עונת האלרגיה

ב. לאחר הופעת התסמינים

ג. כל השנה

13. מהי הסיבה האפשרית להתעטשות?

א. אבקה ו/או נבגי עובש

ב. אוכל חריף

ג. אור שמש בהיר

ד. כל התשובות נכונות

14.דיקור סיני עשוי לסייע להפחתת תסמיני האלרגיה

א. אמת

ב. שקר

15.מעבר לאזור גיאוגרפי חדש, ובמיוחד לדרום־מערב ארה״ב, עשוי להפחית טריגרים רבים הקשורים לאלרגיה ואסתמה.

א. אמת

ב. שקר

16. צריכת דבש מקומי מסייעת להקל על תסמיני האלרגיה העונתית

א. אמת

ב. שקר

17.מהו דוחה יתושים טבעי נהדר?

א. שמן אתרי אקליפטוס לימוני

ב. שמן קנולה

ג. שמן אבוקדו

ד. שמן זית

18. כבעלים של חיות מחמד עם אלרגיה קלה עד בינונית, אתם יכולים לשפר את מצבכם מהותית באמצעות רכישת חתול או כלב היפואלרגני.

א. אמת

ב. שקר

19. עם הגיל, אנו נוטים להיות

א. אלרגיים יותר

ב. אלרגיים פחות

לדעת יותר

מה הפתרון הסביר ביותר? תרופות, ככל הנראה. לעיתים קרובות הן נחוצות לטווח הקצר, ואולי הארוך. אך הפתרון החדש לאלרגיה כולל אסטרטגיות רבות שחיפשתי ופיתחתי במהלך עשרים השנים האחרונות. זוהי גישה אינטגרטיבית הכוללת הימנעות, שינויים תזונתיים, פעילות גופנית, שיטות הומיאוסטטיות ושינויים בסביבה, בבית ובחוץ.

במסגרת עבודתי אני מביא המחשות, סיפורים ומידע. אני לא רק אעודד שימוש מיידי בכל תרופה זמינה. במקום זאת, ייתכן שאומר: ״בואו נעשה שאלון חרדה. נראה מה עשוי להיות בשורש העניין.״

ראיתי את המטופלים שלי מנווטים לתפניות מרשימות ביותר, לא רק בהתמודדות עם הבעיה לטווח הקצר (למשל, תווי פנים של ״פני אלרגיה״ – שינויים ניכרים לעין בשל האלרגיה, שעליהם נדון בפרק 4), אלא גם בבריאות ואיכות חייהם לטווח הארוך.

בעולם הגלובלי של ימינו, חשוב לדעת על מה שקורה בתרבויות השונות, על הרמזים והתובנות שהן עשויות לספק לנו. אם שכיחות האלרגיה לבוטנים בסין פחותה משמעותית מאשר בארצות הברית, האם לא כדאי לנו לדעת מה הם עושים בסין? בואו נשתמש בכל מה שעומד לרשותנו.

ספר זה דן ברוב האלרגיות העיקריות, וגם במשניות. הוא סוקר אסתמה אלרגית ובעיות בריאותיות הקשורות לאסתמה. הוא יתאר סיפורים של מטופלים שלי ויסביר איך הם הצליחו לשפר את מצבם, להפסיק לסבול מהמצב שהביא אותם אליי מלכתחילה ולהגיע למקום הרבה יותר מאושר ובריא.

באמצעות תיאור סיפורים אלה, אני מאמין שתוכלו להפיק ידע אמיתי שיעזור לכם ולאחרים לנהל חיים נוחים יותר.

החלק השני של ספר זה מחולק לפי סוגי האלרגיה. בכל פרק אחלוק את המידע ודרכי החשיבה המועילים ביותר. אני בטוח שחלק מהדברים כבר יהיו ידועים לכם. אני מאמין שגם אגלה לכם מידע שיהיה חדש ומועיל.

חלק מהמידע חוזר על עצמו באופן הכרחי, גם בין הפרקים השונים וגם בין תתי־הנושאים בפרקים. נעשו בחירות, היכן לדון בנושאים מסוימים – למשל, קיסוס רעיל מתואר בהרחבה בפרק 7 (אלרגיות עור) ולא בפרק 5 (אלרגיות חוץ ועונתיות).

דיונים על אסתמה ואסתמה אלרגית, ילדים ושנות החיים המוקדמות – כל אלה בנמצא לכל אורך הספר, היכן שרלוונטי.

החלק השלישי מוקדש לדיון רחב יותר בדבר שינויים בריאותיים שיכולים לעזור לכם לחיות חיים בריאים יותר, אנרגטיים יותר, מאושרים יותר - גם ברמה הכללית, וגם באופן ספציפי.

אילו מהפרוטוקולים החדשים קיבלו אישוש מדעי נרחב יותר אודות היתרונות והיעילות שלהם? אילו נראים טובים בדרכם שלהם? אילו עוזרים רק במעט או לא עוזרים כלל? אנחנו נעבור על כל התמונה המלאה.

חשוב להבין שדברים רבים ממה שאנו לומדים על האלרגיה, כמו ברפואה באופן כללי, הם זרם בלתי פוסק – כלומר, בעזרת מחקרים שנעשים ומפורסמים דרך קבע, אנחנו מאששים דברים שאיננו בטוחים בהם, מוותרים על הנחות מקובלות ומתחילים לראות את הדברים באור חדש. בעוד חמש שנים? נדע יותר מאשר עכשיו.

לפני שנקפוץ לעבר תיקונים וטיפולים, יעזור לכם מאוד להבין את שורש הבעיה. איך אלרגיה עובדת? מה מגדיר אותה? קודם כול, בואו נכיר את האויב.

התשובות לשאלון:

1. ב. לחבוש כובע

2. ה. כל התשובות נכונות

3. א. עץ

4. ד. רוח

5. א. פירות וירקות וטריים

6. ג. להפעיל את המזגן ו/או מסנן אוויר HEPA

7. ד. לאחר גשם

8. ד. ימים שבהן נושבות רוחות

9. ג. לטפל בעצמכם בתרופות אלרגיה טרם החשיפה

10. ד. גירודים

11. ג. פירות ים

12. א. לפני תחילת עונת האלרגיה

13. ד. כל התשובות נכונות

14. א. אמת

15. ב. שקר

16. ב. שקר

17. א. שמן אתרי אקליפטוס לימוני

18. ב. שקר

19. ב. אלרגיים פחות

כשספר זה נשלח לאמצעי התקשורת, פורסמו הנחיות כלל־ארציות חדשות בדבר ״מניעה״ אפשרית של האלרגיה לבוטנים. הנחיות אלה המבוססות על תוצאות המחקרים העדכניים ביותר דנות בהמלצות חדשות בדבר חשיפה מוקדמת של פעוטות לבוטנים. לפני שתעשו שינויים כלשהם בתזונת הילד שלכם, כולל בוטנים, חשוב מאוד להיוועץ ולפעול בשיתוף פעולה מלא עם רופא הילדים שלכם ו/או המומחה לאלרגיה אצלו אתם מטופלים.

1 מחלה נגיפית עירונית הדומה לקדחת דנגה ומועברת על ידי יתושים באפריקה ובאזורים מסוימים באסיה. בעוד השכיחות שלה גוברת באזורים נבחרים, כולל אסיה, היא דעכה במקומות אחרים, בין השאר בארצות הברית ובשטחים בהם פעולות ההתערבות שננקטו נחלו הצלחה (https://www.who.int/en/news-room/fact-sheets/detail/chikungunya).