הצעה בפריס

"תצטרכי להיות זמינה עשרים וארבע שבע. אם אני יוצר איתך קשר, אני מצפה שתתפני בשבילי מייד..."

"באמת?"

אבל אני מפיקת אירועים, לא המאהבת שלך.

המילה הנלחשת – והמחשבה הלא הולמת – צצו בראשה לפני שקתרין המילטון הספיקה לעצור מישהי מהן, וקטעו את זרם ההוראות שקיבלה מהרגע שהובלה אל משרדו התחום בזכוכיות של קונאל או'ריורדן בקומה השלושים של המשרדים הראשיים של ריו קורפ בגולדן מייל של לונדון לפני חמש דקות.

היא התחרטה מייד על השאלה האימפולסיבית, כי ראשו הכהה של או'ריורדן התרומם מערמת המסמכים שעל שולחנו – שעליה חתם בהצלפות יעילות של העט הכסוף שלו תוך כדי דקלום רשימת הדרישות שלו – ומבטו הכחול היוקד פגש לראשונה במבטה.

נשימתה נעתקה – זעזוע המודעות היה מדהים ומחשמל בו-זמנית.

וואו!

היא הכינה את שיעורי הבית ברגע שנאמר לה שחברת הפקת האירועים הצעירה שלה עשויה להשיג חוזה נחשק מהחברה של או'ריורדן. היא כבר ידעה שקונאל או'ריורדן, מיליארדר הארגוטק, נאה להפליא ושהוא נודע במגנטיות, במרץ, בשאפתנות ובכריזמה שלו. היא ידעה שהוא הגיע מרקע צנוע ושבגיל שלושים ואחת הפך לאחד הגברים הנחשקים ביותר באירלנד. אך דבר לא היה יכול להכין אותה להשפעה של אותו מבט קובלט עז שהתמקד אך ורק בה. או לחום שהלם בחזה והתפשט בגופה כמו אש משתוללת.

תחושות מטרידות שהיא לא הרגישה מאז מותו של טום. או למען האמת, עוד לפני מותו של טום. גל העצב שהגיע בעקבות המחשבה על בעלה המנוח עזר לה להסדיר את נשימתה ולבחון את תגובתה הבלתי מוסברת לאו'ריורדן.

מערכת היחסים שלה עם טום לא התבססה על תשוקה סוערת – אפילו לא משהו קרוב לזה. היה להם קשר חברות ילדותי שהתפתח לאהבה. אהבה שהם אף פעם לא מימשו. אינטימיות גופנית הייתה הדבר הזניח מבין הדברים שהם איבדו כשטום חלה. האם זה הסביר את תגובתה המזעזעת לאו'ריורדן – חוסר הניסיון המיני הכרוני שלה?

גבותיו של או'ריורדן התרוממו ושפתיו השתטחו אך העוצמה במבטו לא התעמעמה כלל... האם גם הוא הרגיש בזה – בשטף האדרנלין שהמס את קרביה?

אני מקווה שלא.

"אמרת משהו, מיז המילטון?" שאל או'ריורדן, או ליתר דיוק דרש, וטון קולו הצרוד, הנמוך מסמכותיות, רק הגביר את עקצוץ המודעות ההרסני.

תנשמי, סתומה אחת! ותפסיקי ללטוש עיניים בשפתיים שלו.

קטי התאמצה להתעשת ולהחזיר לעצמה את האיזון המרוסק שלה.

העבודה הזאת תוכל לשנות את כללי המשחק של החברה שלה ולשנות את החיים שלה עצמה. בארבעים ושמונה השעות האחרונות היא התכוננה עם הצוות שלה להזדמנות הזאת. ליד הכיסא שלה הייתה שעונה תיקייה מלאה ברעיונות שאנשי החברה שלה הרגו את עצמם כדי להגות בזמן שיא, מהרגע שאחד מעובדי ההנהלה של או'ריורדן סיפר להם על הריאיון הזה.

אבל אם היא תקבל על עצמה את העבודה הזאת, הם יצטרכו לבסס יחסי עבודה כלשהם – למרות תגובתה המופקרת להחריד.

היא לא הייתה בטוחה שרצף הדרישות השערורייתיות שאו'ריורדן דקלם מצא חן בעיניה. הוא אפילו עוד לא הזכיר את האירוע עצמו – שלפי המידע שקיבלה היה שבוע גיבוש ואחריו קבלת פנים של החברה במשרדים הראשיים של או'ריורדן אנטרפרייזס בדבלין.

היא לא הרגישה שהוא עורך לה ריאיון, אלא חקירה.

"אני... אני תהיתי למה תצטרך שאהיה זמינה עשרים וארבע שבע?" דרשה לדעת.

"זאת בעיה?" הוא שאל ומבטו סקר אותה בריכוז של עוף דורס ורק הגביר את מודעותה לאש המשתוללת שעדיין התפשטה על עורה.

קטי שאפה שאיפה מרגיעה.

הוא פשוט גבר מאוד מושך ועוצמתי. התגובה שלך אינסטינקטיבית. המין הנשי מחווט להגיב לגבר אלפא. זה בסך הכול אומר שאת עדיין אנושית. עדיין בחיים. עדיין אישה. לא סיפור גדול.

"לא, לא בדיוק, פשוט..." החלה לומר בניסיון למלא את השתיקה המביכה. "בדרך כלל כשאני מקבלת על עצמי עבודה, אני עובדת על תוכנית לאירוע, אחר-כך אתה ואני והצוות שלי דנים בה, ואז – ברגע שאתה מרוצה מהכול – הצוות שלי ואני תופסים פיקוד..." היא השתתקה כי שמה לב שהיא מברברת בגלל מבטו הממוקד.

הוא מנסה להלחיץ אותה? כי זה בהחלט עבד.

"התפקיד שלי הוא לטפל בכל הפרטים," המשיכה. "אז בעיקרון אני לא אבצע את עבודתי כראוי אם אתה תרגיש שאתה צריך ליצור איתי קשר באמצע הלילה," סיימה, וסוף-סוף הצליחה להבהיר מעין טענה.

הוא הניח את העט שלו על המסמכים שעליהם חתם. אך אז רטטו שפתיו. זה לא היה חיוך בדיוק, אלא דומה יותר ללגלוג. לרוע המזל, בשל העווית הקלה, השילוב המרשים של אינטנסיביות ויופי גברי כהה רק היה עוצר נשימה עוד יותר.

"אני מנהל חברה בינלאומית, מיז המילטון. בזה הרגע אנחנו מעורבים בפרויקטים בשמונה אזורי זמן שונים, ואני כל הזמן בנסיעות. אמצע הלילה בשבילך יכול להיות אמצע היום בשבילי. אני גם אף פעם לא ישן יותר משלוש או ארבע שעות בלילה," הוסיף, ואז קימט את מצחו, אולי משום שמסר פיסת מידע אישי. היא זעה בכיסאה, ושטף האהדה שהרגישה לשמע ההודאה שהוא סובל מנדודי שינה היה לא ראוי כמו כל התחושות האחרות שתקפו אותה מהרגע שנכנסה אל קודש הקודשים שלו.

"אם תהיה לי שאלה לגבי אירוע," המשיך אחרי שהתאושש ממעידת הלשון הרבה יותר מהר ממנה, "ארצה לקבל עליה תשובה. מייד. ממך. לא מאחד העובדים שלך," הבהיר בטון שהיה גם מתנשא וגם חד כלייזר. "אם בעייתי מבחינתך להיות זמינה עבורי ככה, אנחנו יכולים לסיים את הריאיון כבר עכשיו."

"זה לא בעייתי," מיהרה לומר. "אני יכולה להיות זמינה אם אתה צריך. אני רק אומרת שזה לא יהיה הכרחי," הוסיפה וידעה שהיא רוצה את העבודה הזאת עכשיו יותר מתמיד, ולא רק מסיבות מקצועיות גרידא.

קונאל או'ריורדן היווה אתגר. לא רק לחברה שלה, אלא גם לה. אתגר שהיא הצליחה להתחמק ממנו מאז מותו של טום לפני חמש שנים. כי במובנים רבים גם היא מתה. היא עדיין לא הייתה מוכנה לשקול לצאת שוב לדייטים. אך התמודדות עם משיכה מינית לא ראויה ללקוח – במיוחד לקוח בסדר גודל של קונאל או'ריורדן – היא חלק מתהליך החזרה אל ארץ החיים. נכון?

"יופי, כל עוד אנחנו מבינים אחד את השני," אמר.

הכיווץ בחזה של קייטי השתחרר – קצת. לא הייתה לה סיבה לפחד מהמשיכה הגופנית שלה לגבר הזה. במיוחד מפני שלא היה שום מצב שהיא תממש אותה. ושום סיכוי שאו'ריורדן יראה אותה באור כזה. מהמחקר הנרחב שערכה עליו בארבעים ושמונה השעות האחרונות, היא ידעה שהיסטוריית הדייטים שלו התבססה בעיקר על דוגמניות-על ושחקניות ועל מבחר נשים אחרות שנראו מדהים כמוהו.

היא שלחה יד אל התיקייה שלצד כיסאה מתוך צורך נואש להחזיר את השיחה לכיוון הראוי. "תרצה לראות את הקונספטים שהתבקשנו להכין לאירוע?" שאלה ונעמדה כדי להניח את התיקייה על שולחנו. "אני מבינה שמדובר בגיבוש של שבוע במשרדים הראשיים שלך ב‒"

"זה לא."

"סליחה?" היא שילבה ידיים מעל תיק העבודות ולטשה בו עיניים באלם, פאניקה מצטרפת אל התחושות הלא רצויות שעדיין הבהבו בגופה.

האם קרוליין מייר, העוזרת שלה, טעתה בפרטי העבודה? לא ייתכן. קארו הייתה מבריקה, היא לא עשתה טעויות. וחוץ מזה, הם הקדישו את ארבעים ושמונה השעות האחרונות להרכבת תיק העבודות הזה, כמעט ללא שינה. אם הם טעו בפרטי האירוע, אין מצב שהוא ייתן לה את העבודה הזאת, וכל העבודה שלהם תרד לטמיון.

אך לפני שהייתה לה אפשרות להסתחרר לתוך התקף חרדה מלא, הוא החווה לה לשבת.

"הטעיתי אותך בכוונה לגבי העבודה."

"אבל... למה?" שאלה ולא ידעה אם להתעצבן או להידהם.

"כי הפרטיות של משפחתי חשובה לי, ואני לא רוצה שמידע על האירוע האמיתי או על המיקום שלו יודלף לתקשורת. אני אצפה ממך לחתום על הסכם סודיות לפני שאשכור אותך."

"אני... אני מבינה," אמרה, אף שבעצם לא הבינה. שמירה על פרטיות של לקוח הייתה חלק מהדנ"א של כל מפיק אירועים מכובד. הדלפת מידע כזה עלולה להרוס את שמה הטוב של החברה, במיוחד חברה כמו שלה שקיוותה לתכנן אירועי בוטיק אקסקלוסיביים ללקוחות אמידים.

"כמובן. אשמח לחתום על הסכם סודיות אם זה מה שאתה דורש." אחרי הכול זו בסך הכול עוד אחת מהדרישות המיותרות שלו.

היא ידעה כמה מסוגרים ותובעניים יכולים להיות גברים כמו קונאל או'ריורדן, כי אחיה למחצה, רוס דה קורטני, היה הבעלים של חברת הלוגיסטיקה הכי גדולה באירופה. אולי רוס לא בנה את עצמו בעשר אצבעותיו כמו או'ריורדן כי הוא ירש את חברת דה קורטני מאביהם המנוח. אך רוס ניחן במרץ ובשאפתנות דומים, אחרי ששיפר את מעמדה וטווח פעילותה של החברה בעשר שנותיו כמנכ"ל, וגם לו הייתה אישיות תובענית ונוקשה כזאת.

אך היא מעולם לא התבקשה לארגן אירוע לרוס. זה חמש שנים, מאז המריבה האפית שלהם בגלל נישואיה, היא כבר לא הייתה חלק מחייו.

"מה שאת מרגישה לטום זה לא אהבה, אלא רחמים, קייטי. את בת תשע-עשרה. אני מסרב לתת לך את הסכמתי לעשות משהו מופרך כזה. ואני בהחלט לא משלם על חתונה."

"אני לא צריכה את הכסף שלך בשביל חתונה, ולא שום דבר אחר, ואני בהחלט לא צריכה את הסכמתך."

היא בלעה את גוש החרדה שתמיד צף כשחשבה על מילות הכעס שנאמרו, וכמה קל היה לרוס לנתק אותה מחייו. בדיוק כמו אביהם...

קייטי קטעה את המחשבה הלא מועילה הזאת לפני שהיא תכה שורש, כי ידעה שהיא רק תערער אותה יותר.

ממש לא הזמן, קייטי.

מסתבר ששני לילות ללא שינה של עבודה על הפורטפוליו שלה, שכעת התגלה כמיותר, לא היו ההכנה הכי טובה לפגישה הזאת.

או'ריורדן לא היה אחיה למחצה שהיה מיליארדר רודני ומנוכר – או האבא שבכלל סירב להכיר בקיומה. הוא היה לקוח מיליארדר. לא היה ביניהם שום קשר אישי.

תודה לאל. העבודה עם או'ריורדן תעניק לה הבנה ייחודית על עבודות מסוג זה, וזה חלק מעקומת הלמידה התלולה ההכרחית כדי לתפוס לקוחות בסדר גודל שלו.

"אבל אני חוששת שאני צריכה לדעת באיזה אירוע מדובר," אמרה, "לפני שאוכל להכין הצעה ממשית," סיימה, רק למקרה שהוא חשב שהיא קוסמת שיכולה לשלוף הצעות מהכובע בלי לבצע עבודת הכנה דרושה עם הצוות שלה.

היא התיישבה והניחה לצד כיסאה את תיק העבודות שלא נפתח ושכעת היה חסר כל ערך.

"את לא צריכה להגיש הצעה. קיבלת את העבודה," אמר.

תחילה הגיעה תדהמה, ואחריה הופיע במהירות זמזום של תחושת הישג. ליבה זינק אל גרונה. "באמת?" אמרה. ואז רצתה לבעוט בעצמה.

את נשמעת ממש לא מקצועית, קייטי.

שפתיו רטטו שוב באותו כמעט-חיוך שהשפיע על ליבה הדוהר. אך כשהוא דיבר, הלחץ ותחושת התסיסה התחדשו.

"כן," הבהיר. "אני רוצה שהאירוע הזה יותאם בדיוק לצרכים שלי, כדי לצאת בהצהרה שמייצגת את העמדה של או'ריורדן בקהילה שלנו ובחיים האיריים. דיברתי עם כרים חאן לגבי המסיבה שארגנת לאשתו, אורלה, בחודש שעבר," הוסיף, בהתייחסות לעבודה הכי גדולה של המילטון-אירועים עד כה. "לפני הלידה של הבן שלהם. הוא המליץ עלייך."

"נהניתי להפיק את האירוע שלהם." קייטי חייכה כשנזכרה בעבודה שקיבלה ברגע האחרון דרך חברה של חברה בקהילת המרוצים האירית. זו הייתה ההתנסות הראשונה של המילטון-אירועים באירועים חברתיים יוקרתיים, והיא הפיחה בה אומץ להתחיל לחפש עבודות דומות אחרות. "הם זוג נהדר," הוסיפה.

אך העצבים הוסיפו לרטוט ולקפץ בבטנה.

המסיבה לקראת לידת התינוק של הזוג חאן הייתה אירוע משפחתי קטן ואינטימי – אף שנערכה למען לקוח אקסקלוסיבי ביותר. כרים חאן היה איש עסקים מיליארדר, וגם בן מלוכה ערבי, אחרי שירש את הכס בזפאר לפני מספר שנים. הוא נישא לפני שנתיים לאורלה קלהון – הבת הבכורה של שבט קלהון מעולם המרוצים – והם היו זוג

משמיים.

עם זאת, מדבריו של או'ריורדן על האירוע שלו, לא נשמע שהוא רוצה משהו קטן או אינטימי.

"נוכל לדון בתשלום אחרי שהכול יושלם," המשיך, ועדיין לא הזכיר באיזה אירוע מדובר. "אבל כל עוד הדרישות שלי ייענו, אני מוכן לשלם כפול מהעמלה הקבועה שלך, שאני מבין שעומדת על עשרה אחוזים מהתקציב."

"נכון. אם אתה לא מוכן לדבר על האירוע עצמו, יהיה טוב לקבל מושג לגבי התקציב ומספר האורחים המצופים," אמרה. לפחות אם יהיה לה מושג לגבי העלויות, היא תוכל להבין את הלוגיסטיקה.

"כל מה שיידרש," אמר באותו טון אגבי שאמר לה שכסף לא מהווה שום שיקול. "אבל הסכום המוערך הוא חמישה מיליון אירו. ורשימת אורחים מונה כמאה וחמישים איש."

"אני מבינה," אמרה וניסתה לזכור לנשום שוב.

תקציב בסדר גודל כזה יספק להמילטון-אירועים עמלה גדולה מספיק כדי להתרחב ולעבור למשרד חדש במרכז לונדון. היא אהבה את בנייני הרכבת המיוחדים המוסבים שהם אכלסו כרגע בשורדיץ', באיסט לונדון האופנתי, אבל המקום העביר מסר מוטעה ללקוחות שהיא רצתה למשוך. עם זאת, מעבר לכסף, הדבר החשוב הוא שהאירוע הזה יכול להוות מקפצה שתיקח את המילטון-אירועים לליגה של הגדולים.

הוא נעמד והושיט לה את ידו. "עשינו עסק?"

זו לא הייתה ממש שאלה, אך היא הנהנה בכל זאת וזינקה מכיסאה.

אצבעותיו התעקלו על אצבעותיה בלפיתה קשה ומפתיעה בחוזקה, והאש המשתוללת התלקחה שוב. שרירי ירכיה התכווצו וכף ידה בערה לפני שהוא הרפה ממנה.

"אתה רוצה לספר לי באיזה אירוע מדובר או שנחכה עד שאחתום על הסכם הסודיות?" שאלה בעודה משפשפת בסתר את כף ידה הבוערת על ירכה.

זו עבודה, קייטי. עבודה ממש ממש טובה. תפסיקי להתחרפן.

ראשו נטה הצידה, אך בדיוק כשהיא השתכנעה שהוא רואה כמה היא לחוצה, הוא משך בכתפיו.

"זו חתונה."

המילים הדהדו בחלל הגולגולת שלה. היא תמיד נמנעה מארגון חתונות כי הן הזכירו לה את החתונה הראשונה והיחידה שתכננה בחייה. שלה. ושל טום. עשרה ימים לפני מותו מסרטן נדיר, שהתגנב אל גופו שנה לפני יום חתונתם, וגזל מהם באיטיות את החיים שיכלו להיות להם.

"אתה מתחתן?" שאלה במקום לפלוט את האמת.

הוא ידע שהיא אף פעם לא תכננה חתונה במסגרת עבודתה? האם הוא יחזור בו מהצעתו אם תספר לו? איך היא תתמודד עם הדאגה לכל הפרטים, שפעם עשתה מאהבה, בשביל גבר כמוהו? שנראה קר וחסר רגש, אך גם כובש?

המחשבה יצרה תחושה אינטימית משונה, אף שלא הייתה כזאת... וזה רק הלחיץ אותה יותר.

הוא צחק, והגיחוך העמוק היה מריר ומשועשע גם יחד.

"ממש לא," אמר. "זו חתונה לאחת האחיות שלי. יש לי שתיים," אמר, והשריר בלסתו נרגע לראשונה.

ליבה האט את פעימותיו בניגוד לרצונה. גם אם האיש נראה קר וציני, הוא לא היה קר וציני כמו אחיה, כי ניכר היה שאחיותיו יקרות לו מאוד.

היא חישלה את עצמה נגד הרגשות הסוררים שהתעוררו בה למראה החמימות בעיניו. העובדה שקונאל או'ריורדן אהב את האחיות שלו מספיק כדי לממן חתונה פזרנית ביותר, לא מנעה ממנו – או מתכנון האירוע הזה – לאיים על שלוותה הנפשית. או להפוך לסיוט לוגיסטי. אפילו היא ידעה שמציאת מקום מפואר ראוי לחתונה חברתית עבור מאה וחמישים אורחים שבועיים לפני התאריך תהיה כמעט בלתי אפשרית.

"קוראים לה אימלדה," אמר, קוטע את מחשבותיה של קייטי. "היא בת עשרים ואחת והחליטה מתוך טירוף להתחתן עם אהוב ילדותה. שהוא במקרה חוואי מקומי שגר קרוב לביתי בקונמרה. אני לא מתלהב," הוסיף ללא צורך ממשי, שכן הסתייגותו נטפה מכל מילה. "אבל היא עקשנית, וגם רומנטיקנית חסרת תקנה, ומכיוון שאני תקוע עם המצב, החלטתי לאפשר לה להשתמש בקילדארה," סיים.

מוחה המסתחרר של קייטי נעצר. היא ראתה תמונות של טירת קילדארה כשערכה מחקר על או'ריורדן בימים האחרונים. המבנה הוויקטוריאני ברובו שנבנה על הריסותיו של מנזר מימי-הביניים בחוף המערבי הפראי של אירלנד היה מדהים.

כך שלפחות היא לא תתבקש למצוא מקום. ייתכן שעדיין יהיה מאתגר למדי לארגן את כל השירותים הדרושים, אבל היא פשוט תצטרך לנצל כל טובה שחייבים לה.

לפתע משהו מדבריו הדהד בראשה. "אתה מסתייג מהחתונה של אחותך או מהיחסים?" פלטה.

הוא קימט את מצחו, והיא ידעה שעברה את הגבול. אך להפתעתה הוא ענה לה.

"גם וגם, מיז המילטון. אימלדה צעירה מספיק כדי להאמין בשטויות של אהבה. וזו הסיבה שהיא צעירה מכדי להחליט את ההחלטה הזאת. אבל גם אם היא לא הייתה, זו עדיין הייתה טעות. אין לי שום דבר נגד חוואים, ודונל הוא בחור נחמד אבל חסר שאיפות. הוא לא מספיק טוב בשבילה."

"אז אתה לא מאמין שהיא מאוהבת?"

"לא – בין השאר בגלל שאהבה רומנטית לא באמת קיימת. אהבה היא פשוט רעיון מומצא שמטרתו ללכוד את חסרי הזהירות," אמר. "ולהפריד בין אנשים לבין הכסף שהרוויחו בעמל רב."

ההשקפה הייתה כה צינית עד שהיא כמעט ריחמה עליו. איך מישהו יכול לחיות את החיים עם תפיסה כה חסרת תקווה? היא זכתה באהבת חייה ואיבדה אותו. וזה כמעט הרס אותה. היא לא ציפתה למצוא אהבה נוספת. וגם לא ממש רצתה. היא תרגיש כאילו היא בוגדת בטום. אבל העציב אותה לחשוב שגברים כמו או'ריורדן ואחיה פשוט לא מבינים את זה... למרות כל העושר וההצלחה שלהם.

"ולפאר את הדחף הבסיסי מכול," הוסיף.

פיו התעקם שוב באותו חצי-חיוך כובש קר. ופתאום האווירה הפכה טעונה. טעונה בתחושות המזעזעות שתקפו אותה מייד עם הגיעה. מבטו שוטט עליה, חודר, פרובוקטיבי ואינטימי להחריד. היא התחלחלה כשגופה התעורר בתגובה.

"ולמרות זאת אתה מוכן לשלם הון כדי לחגוג נישואים שמנוגדים לדעתך?" פלטה מתוך צורך נואש לשבור את המתח.

"ההתנגדות שלי לא תמנע מאימלדה לעשות את הטעות הזאת," אמר. "וחוץ מזה, למה את מטילה ספק בדחף הזה אם את עומדת לעשות ממנו קופה?"

"כי אני כן מאמינה בזה," אמרה וניסתה לא להיפגע מההערה שלו.

"מאמינה במה, בדיוק?" שאל. "בהוצאת הון על חתונה?"

"לא, בנישואים," אמרה. "ובאהבה."

הוא מצמץ, והיא ראתה הבזק של הפתעה בעיניו לפני שהסווה אותו.

"כמה מקסים," אמר. "ונוח – כשזה בא מפיה של מפיקת חתונות."

היא לא הייתה מפיקת חתונות – כלומר עדיין לא. ולא מתפקידה היה לשכנע את הלקוחות שלה להאמין באהבה. אולי פעם היא הייתה רומנטיקנית חסרת תקנה כמו אחותו, אבל כעת היא הייתה מציאותית. היא הייתה מוכרחה להפוך לכזאת. ועם זאת, היא לא יכלה להגיב בשתיקה להערה העוקצנית.

"אולי, אבל לפחות זה אומר שתקבל תמורה לכספך," אמרה. "כי אני אעשה את כל המאמצים לוודא שהיום המיוחד של אימלדה יהיה יום שהיא תזכור כל חייה."

"או עד שהיא תתגרש," הגיב, אבל אחר-כך הוסיף, "אבל טוב שאת מתכוונת להבטיח שאקבל תמורה לכספי, כי אני תמיד מתעקש לקבל את מה שאני משלם עליו."

מבטו נותר ממוקד בה, והייתה לה הרגשה משונה מאוד שהם כבר לא מדברים על חתונת אחותו. האווירה התפצפצה כעת מאנרגיה חשמלית שהכריחה את גופה הרדום להתעורר... כפי שמעולם לא התעורר בעבר.

הוא התיישב, נטל את העט שלו, ומבטו חזר למסמכים שעל שולחנו.

"העוזרת שלי תהיה בקשר עם פרטים נוספים אחרי שתחתמי על הסכם הסודיות," מלמל והחל לרפרף שוב על המסמכים ולחתום עליהם.

גופה צנח, כמו בובה שמשוחררת מחוטיה, והיה מטלטל עבורה לאבד את תשומת ליבו כמעט כפי שהיה לעמוד במרכזה רגעים לפני כן.

"אני טס במסוק של החברה לקילדארה ביום שישי הבא – את יכולה להתלוות אליי למשך השבוע כדי לבדוק את המקום ולדאוג לפרטים. אשמח שהכול יושלם עד סוף אותו שבוע."

"אתה רוצה שאני אארגן חתונה למאה וחמישים אורחים עד סוף השבוע הבא?" שאלה, ומרוב תדהמה לא ידעה איך להגיב. הוא הבין שהוא מבקש את הבלתי אפשרי? תכנון אירוע הצריך זמן ושיקולים. אמנם הוא סיפק את המקום, אבל היו כל-כך הרבה פרטים לשקול וכל-כך הרבה החלטות להחליט.

מבטו פגש במבטה ומשך שוב בחוטי הבובה. והייתה לה הרגשה משונה שהוא ידע שהוא מבקש את הבלתי אפשרי ושהוא נהנה מזה. "כן," אמר. "זו מסגרת זמן קצרה, אבל אני מצפה שתעמדי בה... אחרת אני יכול לחזור בי מה‒"

"אני יכולה לעמוד בה," אמרה. היא פשוט תצטרך להיכנס בעובי הקורה ברגע שתגיע לקונמרה.

"יופי, בינתיים תחשבי על כמה קונספטים, ואני אוכל לבחון אותם בדרך לקילדארה."

"בהחלט. זה בסדר אם אביא איתי כמה אנשי צוות...?" העזה לשאול. לפחות אם קארו תהיה שם כדי לסגור את הפרטים, וטרב, אחד המתאמים הפרילנסרים הקבועים שלהם, כדי לעזור לבדוק את הספקים המקומיים...

"לא, אי-אפשר. אני מעדיף שתבואי לבד. אני לא רוצה מלא אנשים בבית שלי," אמר.

קארו וטרב לא היו מלא, ונוסף לכך, בביתו בוודאי יש כמאה חדרי שינה, לפי התמונות שראתה באינטרנט, אבל מצד שני, היא חשדה שזה מבחן. והיא סירבה להיכשל בו, לכן היא שוב ויתרה מייד. היא לא רצתה לאבד את העבודה הזאת בגלל פרט טכני.

"אני יכולה לעבוד סולו אם אתה מעדיף." והיא תמיד תוכל להיעזר במיילים ובשיחות ועידה מקוונות כדי לעדכן את הצוות שלה.

הוא הנהן הנהון כמעט לא מורגש, כאילו לא ציפה למשהו אחר. "דרך אגב, שנושא החתונה לא יהיה חג המולד, גם אם האירוע מתוכנן לשבוע הראשון של דצמבר."

היא הנהנה. "אפשר להתמקד בחורף ולא בחג מולד, אם זה מה שאתה ואימלדה מעדיפים."

"אני מעדיף," אמר, והיא הבחינה בדגש על המילה "אני."

אז יש לו בעיה גם עם חג המולד, לא רק עם רומנטיקה. כמה מפתיע. ונראה שהוא חשב שהוא יכול להחליט על זה בלי לשמוע את דעתה של הכלה. ההתרככות שהרגישה כלפיו קודם נראתה מוטעית יותר ויותר.

מבטו חזר אל המסמכים שלו. "את יכולה לצאת לבד," אמר, והיא הבינה ששולחה.

היא יצאה מהמשרד והתעלמה מפרץ הזעם שעוררה בה הפקודה המהירה, אף שהרגישה הקלה מטופשת להתרחק מאותו מבט רואה הכול.

כשהגיעה ללובי המעלית, הנוף של כיפתה של קתדרלת סנט פול בגובה שלושים קומות מתחתיה, והשטח האפור של נהר התמזה ומגדל השארד שעמד על הגדה הנגדית כמו סמל פאלי עצום, סחרר אותה כמעט כמו המחשבה על הנסיעה שלה לקונמרה בעוד חמישה ימים. וכל האתגרים שהעבודה הזאת מייצגת... ובעיקר הלקוח המיליארדר החדש שלה, שהיה עצור וחסר טקט – ומטריד ביותר.

היא לחצה על כפתור המעלית ושמה לב שאצבעה רועדת. היא אגרפה את ידה כדי לעצור את הרעד. היא מוכרחה להשתלט על תגובתה לקונאל או'ריורדן בהקדם האפשרי, אחרת איך היא תשרוד בקרבתו שבוע ותשמור על מקצועיות?

ליבה נדחק אל גרונה. היא בלעה את הרוק בעווית.

אל תהיי מגוחכת, קייטי. את מקצוענית. או'ריורדן הוא לקוח. למעשה הלקוח הכי טוב שהיה לך. עבדת קשה בשביל ההזדמנות הזאת, ואת לא תפשלי רק בגלל כמה ניצוצות לא ראויים.

וחוץ מזה, מה הסיכויים שקונאל או'ריורדן יהיה בתמונה? הוא בוודאי לא ירצה להיות מעורב מדי בתכנון החתונה. הוא כבר הבהיר שחתונות הן לא תחום העניין או המיומנות שלו. והוא היה גבר עסוק ביותר.

קייטי תעבוד בסופו של דבר עם אימלדה, בתור הכלה, ולא משנה מי משלם את החשבונות.

או כמה מתנשא ושתלטני וחתיך הוא!