הרהורים על ספרות ורפואה כרך ו’

הגיליון הרפואי הממוחשב Electronic Medical Record

ביצירות ספרות רבות דובר על שפתו המתנשאת והלא מובנת של הרופא:

מולייר מתאר במחזהו "החולה המדומה" (תרגום: נתן אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1995) את טקס הכתרת הרופא שהיה נהוג בתקופתו בצורה גרוטסקית ונלעגת ובמילים לטיניות מעוותות:

קבל מצנפתא דוקטוריסימה

עימה תלין חוכמה רביסימה,

ועימדה ליצנציום פרו פרקטיקה

ויש לך אסמכתא מובהקתיקה

מדיקרה, קליסטריום להתקינרה,

דם להקיזרה,

באיזמל חתוכרה

וגזוררה...

וקצצרה

וחללים להפילרה

בלי פחד מדינה דשמיה וארעא.

בסיפורו "מעלות ומורדות", שיצא לקראת סוף המאה ה-19, כותב המשורר יהודה לייב גורדון על ארבעה רופאים מומחים שנקראו לטפל ברב: "כשעה וחצי ישבו הרופאים אל מיטת החולה, דיברו הרבה בשפת רומי ומאומה לא הועילו."

הפסיכיאטר והסופר פישל שניאורסון29 מפליא לתאר את ד"ר גליק בספרו "הרופא והפילוסוף" (הוצאת מסדה 1945): "שהיה מעמיק בבדיקת החולה ומדבר בפני הקרובים בענייני המחלה והרפואה, כשהוא עוצם את עיניו מרוב התלהבות ומתבל את דבריו במילות לטיניות סודיות המפילות אימה על השומעים."

שפת הרופאים מתבטאת גם בכתב ידם הלא ברור, ומעניין לזכור שבעבר הלא רחוק האנמנזה, הפניות הרופאים ומרשמי התרופות היו נרשמים בכתב ידם.

הגיליון האלקטרוני הממוחשב למטרות רפואיות הומצא באמצע שנות השישים על ידי הרופא והחוקר Lawerence Leonard Weed (1923-2017), שחקר את נושא התיק הרפואי, ומטרתו הייתה להקליד ולשמור באופן אלקטרוני ושיטתי את אינפורמציית המטופל.30

ב-1972 נוסד הגיליון האלקטרוני הרפואי הראשון על ידי Regenstrief Institute.

ב-1990 החלה התפשטות השימוש במחשבים אישיים, כשהגיח השימוש באינטרנט. בשנות ה-2000 החלו להשתמש בצורה גורפת בגיליונות אלקטרונים רפואיים Electronic Medical Record – EMR שניתנים לשימוש גם כחלק מבסיס הנתונים ולא רק לאחזור מידע פרטני.31

השימוש בגיליונות רפואיים הכתובים בכתב יד נראים לנו כיום כשייכים להיסטוריה. ניתן לבחון את ההשפעות של השימוש בגיליונות רפואיים אלקטרונים מכמה היבטים:

ההיבט הכלכלי

מחקרים כלכליים שנעשו בארה"ב, כדוגמת מחקרה של חברת Rand, צפו חיסכון של 77 מיליארד דולר לשנה בשל היעילות הטמונה באמצעים אלה, וכאשר מוסיפים לכך את ההיבטים הרפואיים והבטיחותיים, אזי החיסכון צפוי להיות מוכפל. (70 אחוזים במערכת האשפוז, 50 אחוזים בשל קיצור השהייה ו-30 אחוזים במערכת האמבולטורית.)32

קידום איכות

לפי מחקרים בארה"ב, כתוצאה מהשימוש בגיליונות דיגיטליים, חלה ירידה בתמותה בשיעור של 15 אחוזים, ירידה בסיבוכים בשיעור של 16 אחוזים, וכן חלה ירידה בהוצאות על טיפול רפואי. גם בישראל נמצא ששימוש במערכת הדיגיטלית תרם לשיפור מדדי האיכות הנמדדים בקהילה.

הפחתת טעויות

כתוצאה מהשימוש בגיליון הרפואי האלקטרוני הטעויות הולכות ופוחתות.

בתחילת תהליך ההטמעה של הגיליון האלקטרוני טענו הרופאים כי המערכות הקיימות גוזלות מזמנם ומסיטות את תשומת הלב מהמטופל למחשב, מסיטות מחשבה לכיוונים "מוכתבים" ולצורכי הגשת חשבון במקום לתת מקום לתהליך "האבחון הקלסי". אך עם הזמן האבחון נעזר במערכת אינטליגנציה מלאכותית ומערכות ממוחשבות ההולכות ומוטמעות במערכת הבריאות, תוך שיתוף הצוות הרפואי, וכיום המהלך הפך שגרתי.

התיק הרפואי הממוחשב האישי מסייע בשמירה וארגון נאותים של המידע הרפואי והאישי של המטופל, ניהול ושמירה של תשובות ומידע קליני היסטורי, מאפשר הזמנת שירותים ובדיקות, מאפשר גישה לאנשי צוות נוספים ולמבוטח עצמו ללא מוגבלות של זמן ומקום, מייעל משמעותית תהליכים אדמיניסטרטיביים, משפר דיווח ובקרה ברמת הרופא הבודד והקבוצה, מאפשר תקשורת והעברת מידע בקלות וכולי. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מציבה כיום אפשרויות נרחבות לפיתוח התיק הרפואי הממוחשב, המביאה להעצמת המטופל. פישוט התהליכים האדמיניסטרטיביים באמצעות הרשומה הממוחשבת גורמת לחיסכון בכוח אדם ומאפשרת צפייה במידע הנדרש בלבד – Need to Know, תוך מניעת המידע מגורמים מנהליים ולפיכך לאפשר לחולה פרטיות גדולה יותר.

מאחר שהמערכות הדיגיטליות אוספות את המידע, ניתן להציגו לרופא ברמת מרפאה: הן בחתך השוואתי לרופאים אחרים והן ברמה פרטנית, כגון "כל החולים הסוכרתיים שאינם מאוזנים", או "כל חולי צהבת מסוג C שאינם מטופלים אופטימלית" ועוד. ניתן להשוות נתונים בין קופות חולים, בתי חולים וכולי. כמו כן ניתן לאחזר את הנתונים שהוקלדו על ידי הרופא ולהציגם בצורה נוחה (גרפים, תצוגת חריגים בלבד, תצוגה לאורך זמן, השוואה בין נתונים ועוד) ולהשתמש בנתונים למחקרים, הן לגבי היענות של מטופלים, אפקטיביות של טיפולים, התנהגות של מחלה, קורלציה בין מצבים שונים ועוד.33

 

29 יהושע פישל שניאורסון נולד למשפחת אדמו"רים, צאצא למייסד חסידות חב"ד, בקמנץ-פודולסק (כיום באוקראינה) ביוני 1888. כשהיה בן 16 הוסמך לרבנות. למד רפואה באוניברסיטת ברלין וקיבל תואר דוקטור לרפואה מהאקדמיה הרפואית הצבאית בפטרוגרד, שם נעשה אסיסטנט לפרופסור ביכטירוב, שהיה מגדולי הפסיכיאטרים ברוסיה. מ-1920 היה פרופסור באוניברסיטת קייב לחינוך רפואי. ב-1922 יצא לפולין וניהל בוורשה תחנה פסיכולוגית לילדים. בשנים 1922 ו-1927 היה בברלין ובניו יורק לפעילות חינוכית-פסיכולוגית. ב-1933 חזר לוורשה וב-1937 עלה ארצה ועד לפטירתו שימש כמנהל התחנה לבריאות הנפש של עיריית תל-אביב וכן מפקח על החינוך המיוחד. תוך כדי פעילותו הרפואית פרסם שניאורסון (תחילה ביידיש ואחר בעברית) סדרת סיפורים על החסידות ועל ההווי היהודי ברוסיה. פישל שניאורסון נפטר בתל-אביב במאי 1958.

30 Weed, Lawrence L. (1971). Medical Records, Medical Education, and Patient Care: The Problem-Oriented Medical Record as a Basic Tool. Cleveland, Ohio: Press of Case Western Reserve University.

31 https://elearning.scranton.edu/resource/health-human-services/emr_the-progress-to-100-percent-electronic-medical-records

32 Hillestad R. et all, Can electronic medical record systems transform health care? Potential health benefits, savings' and costs. Health Aff (Millwood). 2005; (5): 1103-17

33 לקוח מתוך מאמרה של פרופ' ורדה שליו, מנהלת המחלקה ל- Medical Informatics, מכבי שירותי בריאות.