0
0 הצבעות
7

הרומנים הנפוליטניים 4: הסיפור של הילדה האבודה

אלנה פרנטה

 49.00  28.00

תקציר

בכרך זה מגיע לסופו המסע המְמַכֵּר בן 1,800 העמודים של כרכי ‘החברה הגאונה’, שריגש מיליוני קוראים בארבעים וכמה ארצות. ואף שהסיום כבר סוּפּר לכאורה כמין ספוֹילר בעמודים הראשונים של הכרך הראשון, מצליחה פרנטה לחולל תדהמה גם בשורות האחרונות של הספר, המאיימות להַפֵּך את המבט שלנו על כולו.

הסיפורים של לִילה ואלנה, ילידות 1944, נפרשים כאן מאמצע שנות השלושים לחייהן ועד שנות השישים שלהן. אלנה, כעת סופרת בינלאומית מצליחה, שפרצה לעולם הגדול, ולִילה, שכל ימיה לא יצאה מנפולי, אך המריאה גבוה בעיר עצמה, חוזרות שתיהן להתגורר בשכונת ילדותן, והסימביוטיות שלהן שואבת לתוכה גם את הדור השני, את ילדיהן. השכונה, מסתבר, אוחזת בהן בחוזקה ואינה מרפה. כל מה שיש להן, לטוב ולרע, נובע ממנה.

עולמן הוא בעצם נפולי, והן־עצמן, וגם הדמויות האחרות, נופלות בלי־הרף מן האיטלקית המחונכת אל הדיאלקט הפראי של השכונה, שפת הכֵּנות הנוסחתית שלהן.

שתי עובדות – רעידת־האדמה הנוראה בנפולי (1980), המסלקת לתמיד את אשליית היציבות והמוצקות של העולם, והמפגש המחודש עם הזהות הנזילה של אלפונסו קאראצ’י, גבר־אשה המתחזה ללִילה והופך לקוֹפִּי שלה – עשויות להיות מטפורות למה שקורה בכרך הסיום. הדמויות חורגות בו שוב ושוב מגבולותיהן ועושות את הבלתי־צפוי מהן, אפילו הנבלים מביכים אותנו בחריגה מנַבלותם. את דמותה של לִילה קשה יותר ויותר לִתחום בקווי־מתאר מוגדרים, תחושות נשפכות לתוך מנוגדות להן, והחוויה של היטשטשות הקונטורים נעשית טוטלית, חובקת את עולמו של הספר.

ספרי ‘החברה הגאונה’, המערבלים עולם סגור של דמויות, שסיפוריהן עשויים להימשך ולהתרחב בלי סוף, בעלילה פתוחה, סביב אהבות, בגידות, תככים בין־אישיים, תוך נתינת במה לדמויות המשנה, מגיעים בספר האחרון לפינָלֶה, המגלה עד כמה הכרך הפותח היה מחושב וטמן בחובו את זרעי הכרך הרביעי: שורת פרטים, מסוג הבובות האבודות טינה ונוּ של שתי הילדות אלנה ולִילה, מתהדהדים בסוף הדרך כדי להיות מוארים באור לא־צפוי בַּסגירה. כך, בתפירה עילית, נהפך עמלה של אלנה גרֶקו – שכתבה “חודשים וחודשים וחודשים” את כרכי ‘החברה הגאונה’ “כדי לשוות לה [ללִילה] צורה שקווי המתאר שלה לא יתמוססו” – לעמל שהספר מטיל ספק בהצלחתו.

קוראים כותבים (7)

  1. שוש

    הרומנים הנפוליטנים

    סידרת מופת שחובה לקרא.סיפרות קלאסית במיטבה עם עלילה קולחת שנישארת עם הקורא זמן רב לאחר סיום הספר.

  2. מיכל

    הסיפור על הילדה האבודה

    חיכיתי לספר בקוצר רוח
    ציפיתי שיסגור את הקצוות ,שיאמר לי מה נגמר בסוף והיכן לילה .
    התאכזבתי מהסוף .,ציפיתי ליותר מאיך שנסגרה הסדרה.
    הספר אכן ממשיך לספר את המשך קורתיהם של לילה ואלנה
    כאן היה החלק היפה כמו שאר הספרים
    אבל הסוםרת הגדישה עמוד וחצי לסוף העלילה וכאן קצת התאכזבתי
    ציפיתי ליותר מידע על לילה ,מה נגמר איתה משהו קצת יוצר קונקרטי שיסגור את פרק הפתיחה ,וחבל שלא כך

  3. אפי (verified owner)

    הרומנים הנפוליטניים 4: הסיפור של הילדה האבודה

    הספר סוגר את סיפור חברותן הנדיר של לנו ולילה והוא מיועד לאלה שקראו את שלושת הראשונים. לפני שקוראים בו מומלץ לחזור על הקודמים ובעיקר על הראשון כי כאן נסגרים כל המעגלים שנפתחו בראשון. בסופו יודעים מה קרה עם כל אחת מהדמויות שמופיעות בספר הראשון, שישים שנה מאוחר יותר..
    נהניתי מכל רגע וכל כך הצטערתי שהסידרה הסתיימה.

  4. איריס (verified owner)

    הסיפור של הילדה האבודה

    שבתי אל סיפוריהן לִילה ואלנה-לֶנו, כמו פגישה עם חברה ותיקה שלא נפגשתי אתה הרבה שנים, ואנחנו ממשיכות בדיוק מאותו המקום שהפסקנו, כאילו לא בגרנו מעט, ועשינו הרבה, ונסיבות החיים שעברו על שתינו ודאי חרטו איזה סימן בלתי נראה.

    גם לילה ואלנה חוזרות, במהלך הספר הזה, למערכת היחסים שהיתה ביניהן אי אז בילדותן. לנו, שבסופו של הספר הקודם בחרה במי שאהבה בנעוריה על פני אישה ואבי בנותיה, תוך שהיא משאירה אותן ואותו בחוסר וודאות. בין נסיעותיה בעקבות ספריה, ובעקבות אהובה, המשפחה נשארת מאחור, וצריכה לתפקד, עד שהיא חוזרת. ושוב נוסעת.

    שוב אין היא האשה הקטנה הלא משכילה, שבאה ממקום נידח ובלתי נחשב; עכשיו היא כבר עומדת על רגליה בזכות עצמה ובזכות הספרים שכתבה, יכולה להרשות לעצמה מעט ביטחון.

    אבל החיים לא באמת מאפשרים לך, אפילו אם פרסמת ספרים ואת מפורסמת ומרצה מבוקשת, ונודדת מעיר לעיר ואף ממדינה למדינה, כדי לפגוש בקהל קוראיך ולקדם את ספריך, אין הם מאפשרים לך להינתק מכל העוגנים, לפרוח, לנוּד ממקום למקום כמי שאין דבר הקושר אותה למקומה. לא. החיים עצמם יש להם דרישות משלהם, ואת צריכה להיות שם כדי לענות על הדרישות הללו.

    שתי החברות חזרו והתקרבו והסימביוזה ביניהן הלכה וגברה. שתיהן הרו יחדיו, וילדו בהפרשים קטנים, וסייעו אחת לשניה, בעיקר לילה לאלנה, בטיפול בילדות ובבנה של לילה. ובקרבה הזו הסימביוטית, היה משום חזרה על דפוס ישן של פעם, דפוס שבו הן אוהבות-שונאות אחת את השניה, מתחרות בכל מיני עניינים, נאבקות על מקומן בעיני אחרים וזו בעיני זו, ותלויות האחת בשניה בעניינים רבים ושונים.

    ושוב מתרחקות, ושוב חוזרות. והדפוסים החוזרים של ימי ילדותן, שבים ועולים על פני השטח שוב ושוב.

    הספר הזה מקיף כמה עשרות שנים, מתרכז פחות בפרטים הקטנים של היומיום, מדלג בחופזה, לעתים, על שנים מספר, ומביא לסיומם את סיפורן של שתי הנשים הרגילות הללו, שאין בהן שום דבר מיוחד, ורק יכולת הסיפור המופלאה של פרנטה הופכת את חייהן למרתק ומעשיר.

    ארבעת הרומנים הנפוליטניים של פרנטה הם, בעיני, בחזקת קריאת חובה מומלצת ומענגת.

    לסקירה המלאה, אם תרצו:

    https://irisganor.com/?p=3768

  5. רונית

    הסיפור של הילדה האבודה

    הספר האחרון בסדרה , סיפורן של אלנה ולילה חברות ארוכת שנים , סיפור יפה , ומרגש , קצת קשה לי עם הסוף , שהוא לא ברור מאוד . אבל בכל זאת ממליצה בחום !

  6. עדי

    הרומנים הנפוליטניים 4: הסיפור של הילדה האבודה

    לא ברור לי איך ספר כזה לא זוכה לחמישה כוכבים שלמים. זו סדרה מושלמת והספר הזה לא נותן להניח אותו מהיד, וגם כשנגמר דעתכם לא תנוח כי תמשיכו לחשוב עליו.