הרפתקאות בימי קורונה

בארץ רחוקה רחוקה, מעֵבר להרים ולמדבר אֵי-שם באמצע הים, יש אי מיוחד וקטן שאף אחד לא מכיר, ואני גיליתי את האי הזה אז מובן שהוא שלי. האי המיוחד והקטן שלי מוקף מים כחולים וקרירים ושמַיִם גבוהים גבוהים ואני חייבת למצוא אותו.

באי שלי הרחוק שמעֵבר לים גרים אנשים משונים שכמוֹתם לא מכיר העולם, כי האנשים שגרים שם, באי שלי, לא שמעו בכלל שיש מחלת קורונה בעולם. מחלה מוזרה ולא ידועה שאף אחד לא הכיר והיא כל כך ק-ט-נ-ט-נ-ה, שאי אפשר לראות אותה ולא לשמוע, לא לטעום ולא להריח אבל חייבים מאוד מאוד להיזהר ולהישמר ממנה כדי לא להידבק. זו ממש מחלה חדשה שאפילו הרופאים לא כל כך יודעים איך לרפּא אותה, אף על פי שכל הזמן מנסים למצוא לה תרופה, אבל עד אז ממש חייבים להיזהר ממנה.

מה דעתכם? כדאי לנסות להגיע לאי שלי? לאי הרחוק שנמצא מעֵבר להרים ולמדבר באמצע הים אי-שם. האי שלי שכולו מוקף ים ומעליו שמים גבוהים גבוהים ובו גרים אנשים קצת מוזרים, שאת מחלת הקורונה לא מַכּירים.

אז איך מגיעים לשם? צריך לחשוב היטב היטב, לתכנן ולנסות להצליח למצוא את הדרך לשם.

בשקט בשקט, כשכולם עדיין ישֵׁנים, לפני שהשמש התעוררה ושלחה קרן זוהרת ראשונה להאיר את העולם, החלטתי לצאת לדרך, למצוא את האי, כדי להבין איך זה ששם בכלל לא שמעו על המחלה הרעה שמסתובבת לה בעולם, ופוגעת במי שלא נשמר ונזהר ממנה, מחלת הקורונה.

כמו שאתם בטח יודעים, כבר הרבה ימים אסור לצאת מהבית, וכולם חייבים להיזהר מכולם שלא להידבק ולכן כל משפחה סגורה בבית שלה. בינתיים לא הולכים לעבודה וגם לא לבית הספר, אי אפשר להיפגש עם חברים וגם לא עם סבא וסבתא, שזה ממש הכי קשה לנו וגם להם.

אני לא יודעת איך זה אצלכם בבית, אבל בבית שלי כבר כמעט שאין לי מה לעשות, וכן, די משעמם לי, וגם די נמאס לשחק כל היום רק עם האחים שלי (אפילו שהם חמודים ‘כאילו‘), שעכשיו רק הם החברים שלי. קשה לי להחליט אם כדאי לשתף אותם בהחלטה שלי לנסות למצוא את האי שלי. מצד אחד זה די מעניין לנסות למצוא לבד את האי, אבל מצד שני זה יכול להיות גם די מסוכן, לנסוע לבד לחפש את האי הרחוק שנמצא אי-שם.

בינתיים החלטתי לא להחליט. בינתיים החלטתי להתכונן. ירדתי בשקט מהמיטה מנסה לא להרעיש, שאף אחד לא ישמע אותי וגם לא יריח ולא יתעורר. אני נזהרת לא להעיר את החתול והכלב שלי שיכולים להריח אותי יוצאת מהמיטה כי עכשיו גם הם גרים אִתנו בבית. בגלל הקורונה לא נותנים להם להסתובב לבד בשכונה, רק עם הורה מלווה שזה אבא או אימא שלי, או לפעמים אחי הגדול, או אחי השני הגדול ולפעמים מרשים גם לאחי התאום לצאת לטיול עם הכלב, זאת אומרת אתם יודעים בשביל שהוא יעשה... ברור לכם מה, נכון? כי הוא לא יכול לעשות בבית. זאת אומרת הוא יכול אבל אסור לו.

עכשיו אני אספּר לכם מי גר אִתי בבית.