מבוא
ספר זה, העוסק במשא ובמסע המשכן, הוא סיכום המסע שעברתי במשך עשרות שנים בעקבות התעניינותי הרבה בנושא. מסע של לימוד, חקירה, חישובים, קריאה ושיחות ארוכות עם מומחים. נושא המשכן קרוב לליבי, מכיוון שהוא משלב את ההבנה שלי כיהודי דתי, הקורא את התנ"ך מתוך אמונה מוחלטת באמיתותו, עם הידע שלי כבעל מלאכה ועם ניסיוני בהובלות.
התחלתי לעסוק בנושא לפני כשלושים שנה, כשלקחתי פסק זמן מעבודתי כנהג משאית לטובת תקופת לימודים בישיבת הקיבוץ הדתי. מנקודת המבט של נהג, השאלה שהטרידה את מנוחתי הייתה, כיצד נשאו את המשכן בדרכי המדבר? המשכן היה מורכב מקרשים גדולים וכבדים, הנתמכים באדני כסף. גם החצר הייתה בנויה מעמודי עץ, ונוסף להם היו מרכיבים נוספים מזהב ומנחושת, ויריעות מסוגים שונים - בד צמר ועור. המשקל הכולל הגיע לעשרות ואף למאות טונות. כיצד נשאו את המשקל העצום בדרכי המדבר? באילו עגלות השתמשו? כמה יכולה הייתה כל עגלה לסחוב? מהו מספר העגלות הכולל?
הניסיון והידע שלי כמסגר גם הם הצטרפו והביאו אותי לשאול שאלות על אתגר הבנייה של המשכן - כיצד עמד המשכן? כיצד, למשל, עמדו באופן יציב הקרשים הגדולים והכבדים? לימודי הארכיאולוגיה והאגיפטולוגיה שעסקתי בהם לצד עבודתי, עוררו את סקרנותי הטבעית וסייעו לי להעמיק את הבנתי במשעולי המבוך שנקרא "המשכן".
המסע חייב אותי להעמיק חקר בתחומי ידע שונים: עולם התורה הרחב - מקרא ופרשנות, תלמוד ופוסקים, ארכיאולוגיה, עולם הצומח, לוגיסטיקה, חישובים מתמטיים והנדסיים, ועוד. את פירות המסע השתדלתי להביא בפני הקורא בצורה ברורה. השאלה העקרונית העומדת לאורך הספר היא, האם יש דרך ריאלית להסביר את מעשה המשכן, או שצריך לומר, כדברי חז"ל, כי "בנס היה עומד" ובנס נישא? בפרק הפתיחה אציג את הנושא ואת השאלות המרכזיות הנוגעות למשקל המשכן ולאתגרי בניינו ומשאו. בפרק א אדון בהרחבה בקרשי המשכן ובאדניהם ואשאל, מה הם "עצי שיטים"? אילו עצים מתאימים לבנייה מאסיבית? מה מקורם? מהו אורכה של האמה המקראית? מה הן המידות המדויקות של העצים והאדנים, ומה משקלם? ובפרקים הבאים אעסוק בשאר חלקי המשכן: הכיסויים השונים (פרק ב), הקלעים, המסך, העמודים ואדניהם (פרק ג), מידותיהם ומשקלם. בסיכום פרק ג אגיע להערכה של המשקל הכולל של המשכן. הערכה זו תוביל אותנו לפרק ד ולשאלות השינוע - כיצד נישא המשכן על גבי העגלות בדרכי המדבר? כמה עגלות היו? האם יש דרך ריאלית להסביר כיצד המשקל העצום התנייד על גבי העגלות? לבסוף, אציע את הפתרון שנראה לי. כדי להקל על הקורא ולא להרבות בפרטים במהלך הספר, ריכזתי בנספחים נתונים שונים של מידות ומשקלות, את משקל המרכיבים השונים של המשכן ואת משקלם הסגולי של עצים שונים.
כמו מסע המשכן והקמתו, כך גם מסע זה לא היה מגיע אל סופו, וייתכן שכלל לא היה מתחיל, ללא עזרתם של רבים וטובים. אני רוצה להודות למיכה בית אריה, הראשון שהסכים איתי שיש לחקור ולחשב מחדש. מיכה ייעץ וליווה אותי, וקישר אותי עם מומחה ממפעל המייצר גומי ומוצרים נוספים מהעץ הקרוי "שיטת הנילוס" (המפעל נמצא באוסטרליה). היה חשוב לי לברר אם הוא עץ מתאים לבניית המשכן. זה היה במארס 1986.
תודותיי נתונות לפתיחות ולהקשבה הראשונית, לחברותא הראשונה שלי בתלמוד, האחים צבי ויהודה אפרתי, בקבוצת יבנה. אני זוכר לטובה את חנן פורת ושמעון הקשר, זיכרונם לברכה, שבמשך שנים רבות עודדוני למעשה הלימוד והכתיבה.
חוקרים רבים סייעו לי, כל אחד בתחומו, ולשניים מהם אני חש חובה לתת תודה מיוחדת. לפרופ' סיריל דומב ז"ל, שהקשיב לי ושוחח איתי רבות על סיבוכי המשכן ועל הפתרונות ההנדסיים, שיתף אותי בהגיגי מחשבתו ונסך בי ביטחון בדרך. לפרופ' יהודה פליקס, חבר של אבי, זכר שניהם לברכה, אשר הקדיש לי את ספרו ועודד אותי במלאכה.
תודה למורים ולחברים שליוו אותי בלימודי הארכיאולוגיה. בעיקר לארלט דויד, שלימדה אותי במשך שנתיים והפנתה אותי למחקרים חשובים.
תודה ליוסי בן טולילה, שעזר לי בהפעלת יישומי מחשב, שהיו לי לעזר בעריכת החומר.
בשלבי הסיום של הספר, נרתם למשימה הרב שאול ברוכי, אשר ערך והגיה בסבלנות את התוכן במלאכת אומנות. אני מודה לו מקרב לב.
תודה לבני, שגיא, שהכין את התרשימים הממוחשבים המלווים את הספר, לדני הרץ ששרטט את הציור בעמ' 37, ולמשפחת לוין על השימוש בתמונות מספרו של אבי המשפחה, משה לוין.
אחרונה חביבה, אשתי מרים, על הצעידה המשותפת שלנו כבר למעלה מיובל, ועל הליווי שלה בכול, וגם בעבודה זו.
"אמר לו (= הקב"ה למשה) עסוק אתה בידך נראה כמקימו (=את המשכן), והוא נזקף וקם מאליו" (רש"י, על פי התנחומא). כמו המשכן, שלא יכול היה לעמוד ללא סיוע מן השמיים, גם חיבור זה לא היה עומד על עומדו לולא עזרתו של הקב"ה, ועל כך אני נותן לו תודה.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.