וקראתי לזה אהבה

השורות שלפניכם – ואני מעדיף לראותן ולהגדירן כ”פרוזה לירית בשורות קצרות” ולא כ”שירים”, אם כי יהיו בוודאי כאלה שיראו אותן כשירים – נכתבו בעקבות חוויה שעברתי בשנה האחרונה. קראתי לה “אהבה”, והיא הטביעה בי חותם כה עז שלא יכולתי שלא להוציאו החוצה מתוכי. התחלתי לכתוב. עוד לפני שכתבתי את המלה הראשונה, ידעתי שהכתיבה לא תהיה “למגירה”.
וברור היה לי שהדברים לא יוכלו לראות אור כאשר שמי האמיתי חתום עליהם.