זורקי הלהבות

ואלֶרָה, שפיגר אחרי הפלוגה שלו, ניסה לנתק את הפנס מאופנועו של רוכב אחר. הרוכב, קוֹפֶּרטיני, כבר היה מת. ואלרה משום מה לא התעצב בכלל, על אף שקופרטיני היה חברו לנשק ועל אף שרכבו יחד תחת אורות הניאון הלבנים של וִיָה דל קוֹרסוֹ עוד הרבה לפני שהתנדבו יחד לגדוד האופנוענים ב־1917.

קופרטיני הוא שצחק כשוואלרה התרסק על פסי המסילה של החשמלית בוִיָה דל קורסו, שהיו חלקלקים מאוד בלילות ערפל.

קופרטיני החשיב את עצמו לאופנוען טוב מוואלרה, אבל הוא זה שנסע מהר מדי ביער העבות והתנגש בעץ כשראשו שלוח קדימה. אמנם השלדה של האופנוע התקמטה, אבל נורית הפנס, שלא נפגעה, הטילה כעת אור קלוש על פיסת עפר שצימחה עשב נוקשה. האופנוע של קופרטיני היה מדגם שונה מזה של ואלרה, אבל נורית הפנס היתה זהה לזו שלו. ואלרה רצה נורית נוספת. היא תוכל להיות שימושית בהמשך.

הוא שמע אוושה של להביור והדים פזורים של הפגזות. הקרב התנהל בצִדה השני של בקעה עמוקה, בסמוך לנהר איזוֹנצו. ואילו כאן לא היה איש, ובשקט ששרר נשמע רק מלמולם הצלול של עלי העצים שנעו ברוח הקלה.

ואלרה החנה את האופנוע שלו, הצמיד היטב את רובה הקַרקָנוֹ שלו לסבָּל וניסה לשחרר את הפנס תוך שהוא מנענע ומושך אותו. הוא לא הצליח. הוא משך בחוטים שהידקו אותו למקומו כשפתאום, מאחורי שורה של עצי צפצפה זינק לעברו גבר, גרמני ללא ספק, לבוש במדים ירוקים־צהובים וללא קסדה. הוא נראה כמו שחקן רוגבי שנשלח לשדה הקרב.

ואלרה הצליח לשחרר את מסגרת המתכת הכבדה והסתער עליו. הגרמני נפל ארצה. ואלרה נפל בכבדות אחריו. הגרמני קם במאמץ על ברכיו וניסה לחטוף את הפנס, שדמה בגודלו ובצורתו לכדור רוגבי, אבל היה כבד יותר וצמה של חוטי חשמל השתלשלה מקצהו כמו היה עצב ראייה שנחתך. ואלרה נאבק כדי לשוב ולאחוז בפנס. הוא בעט וחטף אותו פעמיים, אבל איכשהו הפנס שב לבעלותו של הגרמני. ואלרה הפיל את הגרמני ארצה, בעט לו בפרצוף עם הברך ושחרר בכוח את אצבעותיו שאחזו בפנס. שהרי כאן ביער השקט לא היה צפוי לעונש אם שיחק שלא כחוק, ולא היה שופט שיניף לעברו כרטיס אדום. המחלקה שלו היתה הרחק לפניו, והגרמני הזה התרחק גם הוא מהלהקה שלו ונותר בודד ואבוד כאן בין הצפצפות.

הגרמני התרומם וניסה לנגוח בו עם הכתף.

ואלרה הטיח בראשו את הפנס.