זקן המקובלים

אֶל אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

הַנַּעַר יִצְחָק עָלָה וְנִתְעַלָּה כָּל הָעֵת בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, בִּיגִיעָה וְהַתְמָדָה עֲצוּמָה, תּוֹךְ שֶׁהוּא שׁוֹקֵד עַל לִמּוּדוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לְרַבָּנִים 'בֵּית זִילְכָה'. אוּלָם לַמְרוֹת שֶׁבַּגְדַד הָיְתָה עִיר מְלֵאָה חֲכָמִים וְסוֹפְרִים, בִּקֵּשׁ הַנַּעַר כָּל יָמָיו לְחוֹנֵן אֶת עֲפָרָהּ שֶׁל אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ וְלִשְׁאֹב מִקְּדֻשָּׁתָהּ. יָדוֹעַ יָדַע כִּי אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְכָל מְאוֹדוֹ רָצָה לַעֲלוֹת וּלְהִתְיַשֵּׁב בָּהּ.

וְהִנֵּה, בִּשְׁנַת תרס"א, נִקְרְתָה לְפָנָיו הִזְדַּמְּנוּת לְהִצְטָרֵף לִקְבוּצָה שֶׁשָּׂמָה אֶת פְּעָמֶיהָ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. הוּא מִהֵר לְהָכִין אֶת הַדָּרוּשׁ לַנְּסִיעָה, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ, מְלֻוֶּה בִּתְפִלּוֹתֶיהָ הַחַמּוֹת שֶׁל אִמּוֹ, וּבְבִרְכַּת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אָבִיו וְשֶׁל רַבּוֹ, הַ'בֶּן אִישׁ חַי'.

שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הִטַּלְטֵל בַּדְּרָכִים עַל גַּבֵּי חֲמוֹרִים וּלְלֹא תְּנָאִים מִינִימָלִיִּים, בְּדַרְכּוֹ עָבַר דֶּרֶךְ יַרְדֵּן, בְּמַסְלוּל מְסֻכָּן רָצוּף מַהֲמוֹרוֹת וּקְשָׁיִים, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ זָכָה לְנַשֵּׁק אֶת אַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַזָּה עָלָה לִירוּשָׁלַיִם, וְקָבַע אֶת מִשְׁכָּנוֹ בִּישִׁיבַת הַמְקֻבָּלִים שֶׁבָּעִיר הָעַתִּיקָה.

שֵׁשׁ שָׁנִים הָיָה מְרֻחָק מִבֵּיתוֹ, שׁוֹכֵחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם שֶׁבַּחוּץ, וְכָל כֻּלּוֹ שָׁקוּעַ בְּד' אַמּוֹת שֶׁל תּוֹרָה וַהֲלָכָה.

יוֹם אֶחָד קִבֵּל מִכְתָּב מֵאִמּוֹ וּבוֹ הִיא מְבַקֶּשֶׁת שֶׁיָּשׁוּב לְבַּגְדַד, כִּי נַפְשָׁם יוֹצֵאת מִגַּעְגּוּעִים אֵלָיו... עַל הַמִּכְתָּב הָיָה חָתוּם גַּם הַ'בֶּן אִישׁ חַי'. וְלַמְרוֹת הַכְּאֵב, נִפְרַד מֵחֲבֵרָיו וְיָצָא לְקַיֵּם אֶת רְצוֹן הוֹרָיו וְרַבּוֹ.

שִׂמְחָה עֲצוּמָה מִלְּאָה אֶת הָעִיר כַּאֲשֶׁר שָׁב הַבֵּן, כֻּלּוֹ סָפוּג בַּתּוֹרָה שֶׁקָּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שָׁלֹשׁ שָׁנִים נִשְׁאַר בְּבַּגְדַד, מַמְשִׁיךְ לְהַתְמִיד וּלְהִתְעַלּוֹת בִּמְחִצַּת רַבּוֹ.

בְּי"ג בֶּאֱלוּל תרס"ט נִתְבַּקֵּשׁ רַבֵּנוּ הַ'בֶּן אִישׁ חַי' לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, כְּשֶׁכָּל תַּלְמִידָיו וּבְנֵי הָעִיר אֲבֵלִים וּשְׁבוּרִים. בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה הֵחֵלּוּ שִׁלְטוֹנוֹת עִירָק לְהָצֵר אֶת צַעֲדֵי הַיְּהוּדִים, וְהִכְרִיזוּ כִּי כָּל בָּחוּר חַיָּב לְהִתְגַּיֵּס לִצְבָא עִירָק, וְגַם רַבִּי יִצְחָק קִבֵּל צַו גִּיּוּס. אָז נוֹכַח רַבִּי יִצְחָק לִרְאוֹת כִּי אֵין מְקוֹמוֹ יוֹתֵר בְּבַּגְדַד, וּבְצַעַד נוֹעָז וּמְסֻכָּן יָצָא שׁוּב בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת, וּבָרַח לְכִוּוּן אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. בְּדַרְכּוֹ עָבַר בְּדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה, בִּכְדֵי לַעֲלוֹת עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, שָׁם בָּכָה וְהִתְחַנֵּן בִּדְבֵקוּת לְהַצְלָחַת מַסָּעוֹ. סוֹף סוֹף דָּרְכוּ רַגְלָיו בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה בְּחַיָּיו עַל אַדְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת בֵּיתוֹ קָבַע בְּחֶדֶר קָטָן בָּעִיר הָעַתִּיקָה.