פרולוג
אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותו. במציאות, אני מתכוונת. לא רק בסרטים או בתמונות.
הוא היה כל כך חתיך, יותר מאשר בסרטים. היה בו משהו עגום ומסתורי, משהו שהייתי סקרנית לחקור ולגלות, ואולי גם הייתה בי מחשבה נאיבית שאהיה מין סינדרלה מודרנית כזו, והאביר על הסוס הלבן יגיע יום אחד, ויציל אותי מן הבינוניות הזו, יסחוף אותי אל מגדל השן שלו בהוליווד, שם אשב איתו באחוזה מפוארת ורחבת ידיים, איהנה ממטעמי החיים ואדלג בלימוזינה מהשקת סרט אחד להשקה של סרט אחר - חיים בדור הסילון בין לוס אנג׳לס לקאן.
טוב אם להודות על האמת - לא באמת חשבתי.
בסיטואציה כזו, המוח לא ממש מתפקד במצב רציונאלי. יהיה נכון יותר לומר שההורמונים שלי חשבו, לא השכל.
אני נאנחת עמוקות. הדלת נפתחת ואחות נכנסת חרישית לחדר, נעמדת ליד המיטה, בודקת את המוניטורים המחוברים לגופו הקטן של עוז, הישן בשלווה יחסית בשעת לילה מאוחרת זו, רושמת הערות בקלסר שבידה.
״יש איזו שהיא התקדמות?" אני לוחשת בדאגה ובשקט כדי לא להעיר אותו, מסכן שלי, משפשפת את עיניי כדי למחות את הדמעות.
״טרם." היא עונה בשקט ובמבט מלא רחמים. ״בית החולים מבצע בדיקה נרחבת במאגר התורמים הארצי למח עצמות. זה לוקח זמן. אין עוד בן משפחה שאת יכולה לחשוב עליו שעדיין לא נבדק?"
אני מנידה בראשי בצער לשלילה, ולוחשת לה, דמעות בעיניי, "מיצינו את כל האפשרויות." אבל בתוכי אני יודעת, שיש עוד אפשרות אחת, שעדיין לא בדקתי.
האחות מהנהנת בצער ובהבנה, ויוצאת מן החדר, מותירה אור קטן, הדולק רק בחדר האמבטיה, מאיר את החדר כולו בתאורה חלושה.
אני מושיטה יד בעדינות ומסיטה את שיערו של עוז מפניו.
הוא כל כך דומה לו. אותו שיער שחור כעורב, אותן עיניים כהות המביטות בך במבט חודר, אותה רצינות. רק בן שש, ומשקל כל היקום על כתפיו.
אני מביטה בשקית האינפוזיה התלויה מעל ראשו של עוז, בכוסית הקטנה שאליה מתנקזות טיפות שקופות, טיפה אחר טיפה, באיטיות מענה, מכשפת כמעט, ונותנת למחשבות שלי לנדוד שבע שנים לאחור, אל אותה הרפתקה שראשיתה במשובת נעורים ואחריתה במחלקה האונקולוגית בתל השומר.
1
*** לפני שבע שנים ***
״אני פאקינג לא מאמינה," אני לוחשת לדנה שיושבת לצדי ליד שולחן הבמבוק הכהה, המחורץ בסכיניהם של אלפי סועדים לפניי, והמוכתם בכתמי קפה וברוטב חמוץ מתוק.
אני מזדקפת בכיסא הבמבוק הקשה, מורידה באחת את הרגליים שלי מהכיסא שמולי אל רצפת הבטון החשופה. הקישוטים הסיניים האדומים זהובים הזולים שתלויים מעלינו נעים בפראות לכל הכיוונים ברוח החזקה שמגיעה מכיוון הים.
אני מביטה אל החוף הטרופי המשתרע לפנינו, עיניי טורפות את דמותו התמירה והנחשקת, העומדת על החוף כשלושים מטר מאיתנו.
״מה קרה?" דנה שואלת במבט מוטרד, מפסיקה לרגע לנדנד את רגלה המשוכלת על רגלה השנייה ולבעוט בשולחן, מרימה את עיניה מהתשבץ בעברית שהיא מנסה לפתור.
כבר יומיים שאנחנו יושבות בבית הקפה הזה, ממתינות שהסופה הטרופית תחלוף, ותאפשר לשמש התאילנדית המשגעת לחזור ולזרוח מעל החופים הנהדרים ומי הטורקיז. גגוני הוויניל המפוספסים המשוכים מטה מכרכובי בית הקפה במחצית הדרך עד לרצפה, מצליחים למנוע רק בקושי מקילוחי המים של גשמי המונסון העזים הנשפכים מן הגג מלזלוג אל רצפת בית הקפה ולהציף אותו.
אין נפש חיה על החוף מלבדו. כל המטיילים, ובכללם אנחנו, ברחו למרחב המוגן יחסית של בתי הקפה והמסעדות הפזורים על החוף, או לתוך הבונגלוס ספוני העץ בינות עצי הבננה הרחבים, והמתינו בסבלנות לשוך הסערה.
סערה טרופית כזו נמשכת בדרך כלל רק כמה שעות, אמרה לנו ננה בעלת הבית כשהגישה לנו תה תאילנדי מתוק, אבל הסערה הזו נמשכת כבר יומיים ברציפות, ולנו אין דבר לעשות מלבד לשבת ולהמתין לסיומה.
והוא, כאילו אדיש לאיתני הטבע, קורא תיגר על הרוח הסוחפת ועל ממטרי המים העזים המכים בו, עומד על החוף עירום מלבד מכנסיי דייגים תאילנדים שחורים הקשורים נמוך מאוד על איזור חלציו, מדגישים את קו המותן שלו ואת משולש בטנו השטוחה והשרירית, מרמזים על מה שיש מתחתיהם.
שיערו הארוך השחור כעורב, המשתפל עד כתפיו, מתנופף לכל הכיוונים ברוח העזה, מכה מדי פעם בפניו המחוטבים עזי המבע המופנים קדימה לעבר הים, עיניו מצועפות במבט מרוכז.
מרותקת אל דמותו, אני רואה אותו רק בפרופיל, ממקום יושבי בבית הקפה. הוא נראה בעיניי כמו אל אינדיאני עתיק יומין כמו הזמן עצמו, ומושך לא פחות, כשהוא עומד כך, ידיו על מותניו, לא זז ברוח המשתוללת.
״תסתכלי!" אני דוחפת מרפק לעבר דנה והיא שוב מרימה את מבטה.
״אביב מה יש לך?!" היא שואלת בתרעומת, ואני מצביעה לעבר הדמות על החוף. מבטה עוקב אחר האצבע שלי וגבותיה הבהירות מתרוממות בהפתעה, עיניה הכחולות נפערות כשהיא משתנקת.
״הוא דומה מאוד לאָיילַן. אבל זה לא יכול להיות הוא."
הלב שלי דופק כמו מטורף ואני משעינה את מרפקי על השולחן, תומכת בסנטרי ובוהה בו במבט חולם, לא מעיזה להסיר את מבטי מדמותו, שמא תתאדה אל מול עיניי פתאום כעשן המתפזר לאיטו דרך מסך הגשם הכבד.
״זה יכול להיות?!" דנה חצי מצהירה חצי שואלת, ואני מושכת בכתפי ומהרהרת בקול במבט חלומי, ״אנחנו בתאילנד, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - הכול יכול להיות, לא? גם שחקני קולנוע יכולים לצאת לחופשה בתאילנד לפעמים, נכון? בכל מקרה הוא ממש דומה לו. אבל ממש. חתיך היסטרי."
״תתארי לעצמך..." היא אומרת, עיניה נוצצות אליי במשובה, "אם זה באמת הוא... והיית מתחילה איתו..." אבל אני כבר כמה צעדים לפניה, הפנטזיות שלי כבר מזמן משתוללות. כמו בסרט ההוא, שהוא שיחק את הגיבור שמציל את אהובת לבו ועל הדרך גם את העולם כולו, ואני דמיינתי את עצמי כגיבורת הסרט, והוא מאוהב בי. מנשק אותי. כמו כל מתבגרת טיפוסית, ראיתי את כל הסרטים שלו שלוש פעמים לפחות, ואפילו שמזמן אני כבר לא גרה בבית, עדיין תלוי בחדר שלי פוסטר שלו מסרט נעורים על אהבה ראשונה בגיל ההתבגרות.
אני מרימה אל דנה מבט מחייך והיא מבינה בדיוק את הכוונה שלי, כשהיא ואני מתחילות לזמזם יחד בחיוך את השיר מ"מופע הארנבות של קאספר״ - "אני אחלום לנצח... אולי אחלום לנצח... אני אחלום לנצח..." ומתחילות לצחוק בקול גדול.
״זה בטח לא הוא, בכל מקרה." אני מבטלת את הרעיון בהינף יד, "שחקני קולנוע הוליוודיים לא מסתובבים עם שומרי ראש בדרך כלל?"
אני מעיפה מבט נוסף אל דמותו האניגמאטית העומדת עדיין על החוף, רטובה לחלוטין מגשם, עיניו עצומות ופניו מופנות מעלה כלפי השמיים האפורים, מדגישות את קו הלסת שלו.
״למה שמישהו כמוהו יגיע בכלל לקו-פאנגן? עם כל הכסף שלו, הוא היה יכול לשכור מלון שלם באיזה חוף פרטי, אולי אפילו אי שלם. הוא לא היה מסתכן במיליוני מעריצים שיקפצו עליו ככה סתם בחוף רגיל, נכון?!" אני שואלת בהרהור את דנה.
״נראה שאת צודקת," דנה מחייכת בסקפטיות. ״בכל מקרה אני לא רואה מיליוני מעריצים מקיפים אותו כרגע. קרוב לוודאי שזה לא הוא, אבל אין ספק שהוא דומה לו." היא אומרת, נימה של סוף בקולה, ועוברת לנושא אחר.
״אז מה עושים הערב? נשאר פה בקפה למרתון סרטים או שנצא למועדון?"
״זה תלוי בסערה." אני עונה, מסיימת את הקפה שלי. ״בואי נחזור לבונגלו שלנו."
כשאנו קמות ללכת, אני שולחת מבט אחרון אל החוף האפור והסוער, והנטוש עדיין. בחורה דקיקת גו ובעלת שיער ארוך ושחור רצה על החוף אל עבר הדמות המסתורית שלי, לבושה בשמלת בד לבנה המתנפנפת ברוח העזה, נרטבת במהירות מהגשם, ושיערה נפרע לכל הכיוונים. היא צועקת לעברו משהו מעל הרוח, פניה זועפות, ידה מחליקה על זרועו מהכתף אל האמה ואל כף ידו, משלבת את אצבעותיו בשלו ומנסה למשוך אותו משם.
אני רחוקה מדי מכדי לשמוע דבר, בטח בסערה הזו, אבל אני מרותקת למראה, המתרחש כמו סרט מול עיני.
הוא מנער את ידו מידה בכעס ובמיאוס, משלב את ידיו על החזה שלו ועומד בעמידה גאה מול הים, נוטע את רגליו בחול, מסיט את מבטו ממנה, מהדק את לסתו בעקשנות. היא מתחננת אליו, כמעט בוכה, ידיה מביעות את רגשותיה, ולאחר מכן רוקעת בכעס בחול, מסתובבת ונעמדת מולו בעקשנות לא פחותה, מנסה להסביר לו משהו בתנועות ידיים נרחבות, פניה מלאות מבע, אבל הוא לא נכנע.
הוא מרכין את ראשו למטה, סנטרו נוגע בחזהו הרחב והוא מניד בראשו ימינה ושמאלה, שיערו נופל סביב פניו, מסתיר את הבעתו.
כתפיה נשמטות באכזבה והיא מוותרת והולכת משם לכיוון הבונגלוס העומדים בתוך הצמחייה העבותה של הג'ונגל על קו החוף, מותירה אותו לבדו. הוא רוכן על עקביו, סורק באצבעותיו את החול, מרים אבן וזורק אותה בכוח הרחק אל הגלים.
שירית –
חסר מנוחה
אחת הסופרות הטובות שיש לנו. ספר דנקרא בנשימה אחת, סיפור אהבתם של אביב הישראלית ואיילן האמריקאי. מומלץ וכדאי
Nehama –
חסר מנוחה
שרון צוהר היא קוסמת. כל ספר שלה הוא הנאה, היא מצליחה ליצוק לתוך הסיפורים מלאי הפנטזיה שלה אמינות. זה לא קל לעשות זאת. הכתיבה שלה זורמת כיף לקרוא כל ספר שלה. מומלץ !!!
לימור (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
ספר מקסים, נהנתי מכל רגע של קריאה, כתיבה טובה עלילה זורמת שפשוט סחפה אותי מתחילת הספר ועד סופו.
נופר –
חסר מנוחה
רק כאשר קוראים את כל הספר מבינים עד כמה מתאים לו השם הזה, כך גם לפי דעתו.
גם אותי הספר השאיר חסרת מנוחה, נטולת שינה. התחלתי את הספר אתמול בשעה 22:00 וסיימתי אותו בתוך שעות ספורות. קשה להניח מיד עד לסיומו המבטיח.
נהניתי מכל רגע.
ממליצה בחום.
דנית –
חסר מנוחה
ספר שנחמד מאוד להעביר איתו את הזמן. רומן רומנטי שמעלה חיוך על הפנים ומאוד קל להתחבר וליהנות מהפשטות שלו. אם את מחפשת ספר קליל וכיפי, זה בדיוק בשבילך 🙂
דורית (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
ספר שקראתי ביעף מבלי להניח לרגע בצד. מדובר ברומן לכאורה פשוט אך מלא התחבטויות ואי הבנות שקורות בחיים. מומלץ כספר רומנטי קליל.
סיגלית –
חסר מנוחה
אחד הספרים המרגשים והסוחפים של שרון צוהר ספר רומנטי ביותר ספר מרגש שלא יכולתי להניח מהיד ,כתיבה קולחת ומחברת אותנו לדמויות, מומלץ ביותר
סיגלית –
חסר מנוחה
אחד הספרים היפים ביותר של שרון צוהר ספר רומנטי שמשלב בתוכו גם מתח הדמויות מוצגות כאן צורה סוחפ שקשה שלא להתאהב בהם ,ספר מומלץ ביותר לקריאה ,שלא תוכלו להניח אותו
אילנית (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
סיפור אהבה כמו בסרטים אישה המנהלת רומן בתאילנד עם גבר חלומותיה הדבר גורם להשלכות מטורפות על עתידה ומשם הסיפור רק מתגבר מומלץ
קרן –
חסר מנוחה
סיפור אהבה בין אביב הישראלית לבין איילן כוכב קולנוע בהתהוות אמריקאי. הרומן מתחיל בתאילנד ונגמר עם לב שבור של השניים אך יוצרת מציאות חדשה המכריחה את אביב לשוב אליו. ספר מקסים כמו כל ספריה של שרון צוהר.
נעה –
חסר מנוחה
אהבתי, סוחף מהרגע הראשון… לא יכולתי להניח מהיד, נגמר מהר מדיי…
מקווה שתוציא נובלה על הההמשך של הזוג המדהים הזה <3
נופר –
חסר מנוחה
הספר הכי טוב של שרון.. עלילה מאוד מאוד יפה ומקסימה, כתיבה חמודה. ספר מאוד כפי! מומלץ.
לירז –
חסר מנוחה
סיפור אהבה שנמשך על פני שנים לא מעטות שמשלב בתוכו גם רונמטיקה וגם צד אפל יותר של החיים. אני אוהבת את הספרים של שרון, הם כתובים בצורה יפה וזורמים. ספר קליל
רונית –
חסר מנוחה
מדובר בסיפור פנטזיה הרי מי לא העריצה נואשות שחקנים בילדותה אבל מפה ועד לפגוש בחיים האמיתיים ואכן להתאהב זה סיפור לא מציאותי אבל כן יפה לחלום, הסיפור כתוב יפה, מצחיק ונהניתי מכל רגע למרות שבמציאות זה לא היה קורה.
טלי (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
עוד ספר מהמם של שרון צוהר.אומנם כפי שרשמו לפניי העלילה ממש לא ריאליסטית… אבל כייף לחשוב ולדמיין מה היה קורה אם… ספר קליל להעביר את הזמן שיש בו גם עומק. מומלץ
תמר (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
וואו ספר מהמם!!!!נהניתי מאוד.. העלילה ממש סוחפת ומעניינת הסוף כמובן טוב ומרגש איך לא….?
לי (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
אין על הספרים של שרון צוהר. העלילה מקסימה וזורמת, הדמויות מעניינות ועמוקות והספרים שלה כולם מרתקים.
מומלץ
עינת (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
שוב ספר מצוין של שרון.צוהר על אהבה מהאגדות. אביב פוגשת באליל נעוריה איילן בתאילנד ושם מתחיל רומן הנמשך במשך שנים לא מעטות עם ירידות ועליות. ממליצה מאוד!
Lital –
חסר מנוחה
ספר מצויין שלא מוגזם בתיאוריו הרומנטיים אך גם לא מאכזב כלל! שרון צוהר היא אחת הסופרות הטובות שלנו בארץ, לצידה של דנה לוי אלגרוד וסלמה ליליאן נחום.
סיפור אהבה על בחורה ישראלית מתוקה וכוכב הוליוודי עולה. ממליצה! קליל ונחמד
dafna (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
סיפור אהבה מקסים פנטזיה שכל אחת רוצה לחוות
נקרא בנשימה אחת שרון כרגיל כותבת נפלאה
מומלץ לקרוא
סיון (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
רומן רומנטי קלאסי, גבר שיש לו הכל (במקרה הזה כוכב הוליוודי) מול אישה פשוטה. משיכה מיידית ולא ממש מוסברת… קונפליקט וסוף ידוע מראש. לא היה בסיפור הזה שום דבר מיוחד, הדמויות לא מספיק מעניינות, הדיאלוגים לא מספיק שנונים. סיפור טיפה ילדותי. יש ספרים כאלה שמפתיעים לטובה, במקרה הזה זה לא קרה לי. אם בא לכם משהו קלילי פשוט וללא עומק, זה כנראה יתאים.
גלית –
חסר מנוחה
סיפור אהבה בין אביב הישראלית לבין איילן כוכב קולנוע בהתהוות אמריקאי. הרומן מתחיל בתאילנד ונגמר עם לב שבור של השניים אך יוצרת מציאות חדשה המכריחה את אביב לשוב אליו. ספר מקסים כמו כל ספריה של שרון צוהר.
רונית –
חסר מנוחה
ספר לא מציאותי בעליל לי היה חסר משהו שלא יכולתי להניח עליו את האצבע הדיאלוגים החיבור בין שני הדמויות היה מהיר מידי כאילו הם ברכבת הרים התאהבות המיידית לא הסתדר לי בכלל ספר סביר מינוס
תמר (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
אין על הסופרת הזו… כל פעם הכתיבה שלה מדהימה מחדש.
העלילה הרומנטית מהממת ובעצם חלומה של כל אחת….
מומלץ מאוד
פנינה –
חסר מנוחה
זו לא חוכמה, אני פשוט מאוהבת בסופרת הזאת, בכתיבה שלה, בעלילות שהיא מביאה לנו. הספר חסר מנוחה הוא אחד הספרים הראשונים שקראתי של שרון צוהר, פשוט עוצר נשימה ובדיוק כמו שמו חסר מנוחה. רוצו לקרוא ומבטיחה שתמשיכו לספרים הבאים שלה.
רונה –
חסר מנוחה
סופרת מעולה שכל ספר שלה מושלם. גם הספר הזה לא פחות. אביב ואיילן וסיפור אהבה הלא שגרתי ומיוחד. אי אפשר להפסיק לקרוא. לקנות ולקרוא שוב ושוב
לירז –
חסר מנוחה
יש משהו בכתיבה של הסופרת הזו שגורם להתמכר לכתיבה שלה וגם בספר הזה היא לא איכזבה. סיפור אהבה חוצה יבשות וחוצה שנים מומלץ בחום
הדס (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
ספר יפה וזורם,אהבתי את העלילה והסיום. ספר יפה נוסף מסופרת מעולה.נהנתי מכל הספרים שלה.
אורלי –
חסר מנוחה
רומן רומנטי קלאסי, גבר שיש לו הכל (במקרה הזה כוכב הוליוודי) מול אישה פשוטה. משיכה מיידית ולא ממש מוסברת… קונפליקט וסוף ידוע מראש. לא היה בסיפור הזה שום דבר מיוחד, הדמויות לא מספיק מעניינות, הדיאלוגים לא מספיק שנונים. סיפור טיפה ילדותי. יש ספרים כאלה שמפתיעים לטובה, במקרה הזה זה לא קרה לי. אם בא לכם משהו קלילי פשוט וללא עומק, זה כנראה יתאים.
טל –
חסר מנוחה
מאוד נהניתי מהספר, העלילה זורמת, מה שנקרא “ספר טיסה”. ספר קליל וידוע מראש, אבל עדיין מעלה חיוך.
מירטה –
חסר מנוחה
ספר קליל וזורם. סידר לי מצויין טיסה קצרה לארופה. מעולה להעביר את הזמן. לחובבי הז’אנר מומלץ.
מירטה –
חסר מנוחה
ספר קליל וזורם. סידר לי מצויין טיסה קצרה לארופה. מעולה להעביר את הזמן. לחובבי הז’אנר מומלץ.
אביב –
חסר מנוחה
הגעתי לחסר מנוחה אחרי הדואט החדש של שרון – אם אלה החיים ורבות הדרכים בעקבות האזכור שם של הזוג בספר הזה.. מה אני אגיד, לא נפלתי, אבל הספר ממש חמוד עם עלילה טובה בדיוק כמו ששרון יודעת לכתוב.
אביב –
חסר מנוחה
הגעתי לחסר מנוחה אחרי הדואט החדש של שרון – אם אלה החיים ורבות הדרכים בעקבות האזכור שם של הזוג בספר הזה.. מה אני אגיד, לא נפלתי, אבל הספר ממש חמוד עם עלילה טובה בדיוק כמו ששרון יודעת לכתוב.
לימור (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
סופרת נהדרת! אוהבת את אופן הכתיבה שלה. פשוט מילוי אמיתי. בז’אנר הרומנטי אין הפתעות לרוב ועם זאת הכתיבה קולחת ומרתקת. תענוג אמיתי.
לימור (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
סופרת נהדרת! אוהבת את אופן הכתיבה שלה. פשוט מילוי אמיתי. בז’אנר הרומנטי אין הפתעות לרוב ועם זאת הכתיבה קולחת ומרתקת. תענוג אמיתי.
נילי (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
כל כך שמחה לקרוא עוד על הדמויות שהכרתי בספרים האחרים שלה. נהנת מכל הספרים שלה. סופרת שיודעת ללחוץ על המקודות הנכונות.
נילי (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
כל כך שמחה לקרוא עוד על הדמויות שהכרתי בספרים האחרים שלה. נהנת מכל הספרים שלה. סופרת שיודעת ללחוץ על המקודות הנכונות.
רונית (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
איזה כייף … כל ספר של שרון צוהר מצליח לרגש אותי , ספר מקסים , אהבתי את סיפור אהבתם של איילן ואביב . אוהבת מאוד את הכתיבה של שרון צוהר . ממליצה בחום !
אורלי (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
סםר טיסה קליל וזורם.
לא יותר מזה.
אבישג (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
שרון צוהר במיטבה כמו תמיד סיפור אהבה מרתק הלקוח מהחיים עצמם. אביב ואיילן גיבורי הסיפור, מתמודדים עם הקשיים בחייהם…כתיבה ממכרת ללא ספק של שרון צוהר. לקרוא בנשימה אחת.
Efrat (בעלים מאומתים) –
חסר מנוחה
עוד ספר מושלם של שרון צוהר! תודה שנתת לנו טעימה משמורת האינדיאנים בקנדה ומבתי המפורסמים והעשירים של lA והכי הכי מהחופים הקסומים של האיים בתאילנד … ללא ספק מעוררת לנו את יצר הדמיון והתכנונים לטיול הבא…