יום המחר – אסטרטגיה רבתי לישראל

כל ההיסטוריה של מדינת ישראל (כולל מה שיודגש בספרון זה) מביאה באופן כמעט דטרמיניסטי למסקנה שמשבר רציני, אולי אף קיומי, היה במוקדם או במאוחר בלתי־נמנע, כדברי הביטוי האנגלי הקולע: “we asked for it”. יש לכך מספר סיבות, אך השתיים העיקריות הן חוסר איזון בין השאיפה לשלוט ביהודה ושומרון לבין העוצמה שלנו; ו"כיסוי" הגירעון בָּעוצמה בציפייה חצי או תת־מודעת ל"בעזרת השם". שתיים אלה יחדיו הן מרשם מובהק לכישלון חרוץ.

בכך, ההיסטוריה מעמידה את השאלה - האם מדובר, חלילה, בתנועה על מדרון חלקלק ללא מוצא, או בהזדמנות, וגם בקריאה לתיקון עצמי.

אין בידי אנוש מענה לשאלה גורלית כזאת, אבל אני רוצה להאמין באפשרות לצאת מהמדרון החלקלק ולהתקדם לשגשוג ופריחה. כדי לנסות לתרום, ולו מעט שבמעט, לתפנית זו אני לובש בדמיוני שק, שופך - רוחנית, כמובן - אפר על ראשי, ועמל יומם ולילה על ספרון זה, המנסה לפחות לרמוז על דרכים לייצר את אחד הכלים החיוניים להתקדם במסלול היסטורי רצוי, והוא אסטרטגיה רבתי קולעת.

כדי להיכנס ל"אווירה" ההולמת ספר זה מומלץ לקרוא שלושה ספרים, המצטרפים יחד לסדרה על עלייתן ונפילתן של ציביליזציות, מאת הביולוג־פילוסוף ג'ארד דייאמונד (Jared Diamond), והרי הם בסדר הנכון: רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם, עם עובד, 2002; התמוטטות - מדוע נפלו הציביליזציות הגדולות של העבר? האם זה יכול לקרות גם לנו? מטר, 2008; מהפך: כיצד מתמודדות מדינות עם משבר ושינוי, כתר, 2021.

אך דחיית קריאתם, ואפילו אי־קריאתם, לא תפריע להבנתו של ספרוני זה.