ילד מקולקל

זהו זה. בעוד שעה היא תהיה נשואה.

ת'אדי לה רו הביטה בשמלתה המהודרת שהייתה מונחת על המיטה הזוגית, ונגעה בצמות הבלונד-פלטינה שנקלעו בשערה ונאספו לפקעת אלגנטית על עורפה.

אחרי מספר רב של עיכובים, תשומת לב תקשורתית מטורפת ושני אחיה שהתאהבו בדרך, הם הגיעו כמעט לקו הסיום. בעוד כמה שעות היא תהיה גברת קלייד סטראת'רן.

האם קלייד – שלָן בסוויטה אחרת במורד המסדרון בבית הזה – מתרגש?

היא לא מתרגשת. לא במיוחד. אבל הפעם האחרונה שבה הרגישה פרפרים בבטן, התרגשות נלהבת שתפסה אותה בבטן, הייתה בלילה ההוא בלונדון לפני ארבע שנים, כשעשתה מעשה לא אופייני לה ואפשרה לזר מהמם להצטרף אליה בחדר המלון ולקחת אותה למיטה.

זה היה מקרה של פעם בחיים, והמפגש ביניהם העניק לה את המתנה הטובה ביותר בחייה, את בניה התאומים, גאס ופין. את לא יכולה לחשוב על אנגאס, ת'אדי, לא ביום חתונתך.

היא הידקה את חגורת החלוק הקצר שלה, התיישבה על קצה המיטה הענקית ובהתה בשמלה היקרה להחריד. הספקות שהיו לה בשלושת החודשים האחרונים חזרו והציפו אותה, נשימתה הפכה רדודה ועורה סמר באימה. מה היא עשתה? קלייד לא אוהב אותה והיא לא אוהבת אותו...

ת'אדי אילצה את עצמה להירגע והדחיקה הצידה את הספקות והחששות שלה. את יודעת למה את מתחתנת, לה רו, זו החלטה שהשקעת בה הרבה מחשבה, זוכרת?

ברמה המעשית, קלייד הסכים לעזור לה בטיפול בבנים על מנת שיהיה לה זמן רב יותר לעצמה. במשך שנים היא הייתה צמודה לתאומים שלה ואולי תרצה לחזור לעבודה ולעצב שוב. במשרה חלקית כמובן.

וכן, היא תרגיש קצת פחות אשמה על שהיא רוצה לעשות משהו למען עצמה כשתבטיח אב לבניה. הם היו זקוקים לאב, וכוכב הרוגבי והגיבור הלאומי, קלייד, בחור ספורטיבי וגם חכם, היה בחירה טובה.

הם הסתובבו באותם מעגלים חברתיים ונפגשו מדי פעם באירועים. היא אפילו לא זוכרת איפה. ובניגוד להוריה חמומי המוח והפכפכים, קלייד היה רגוע ונינוח, ושום דבר מעולם לא הטריד אותו. כשהייתה במחיצתו היא הרגישה כאילו היא שטה כל הזמן על מים רגועים.

זו הייתה עסקת חליפין פשוטה: קלייד אהב את תשומת הלב שקיבלה מהתקשורת, ורצה להיות חלק ממשפחת לה רו המפורסמת. היא רצתה אב לבניה, ולהוריד את רמת הבדידות ואת האחריות שחוותה כאם יחידנית. היא ידעה שלעולם לא תחפוץ באהבה שלו, ואם הוא יעמוד בהבטחתו לעזור לגדל את גאס ופין, הוא לעולם לא יאכזב אותה.

האם אפשר להאשים אותה שהיא רוצה ששני הורים יציבים ומעורבים יגדלו את בניה? קלייד הסכים לקחת על עצמו את האתגר הזה.

היא התכווצה כשחשבה שקלייד לא בילה הרבה זמן עם התאומים לאחרונה, ופתאום תהתה אם הוא עדיין רוצה לעזור לה לגדל אותם. לא, היא סתם מגזימה. קלייד היה אומר משהו לו היו לו ספקות לגבי נישואיהם.

אין ספק שהחודשים האחרונים היו נוראים. את מקום חתונתה הראשון ביטל אדם אלמוני, ובמשך זמן מה לא היה להם מקום חלופי לקיים את החתונה שזכתה לכינוי 'חתונת השנה של דרום אפריקה'. עיתונאים הטילו ספק במחויבות שלהם זה לזה, אנשים השמיצו אותה ברשתות החברתיות, והיא נאלצה לבקש מאחותו החורגת של קלייד, אלטה, לוותר על תפקידה כשושבינה בגלל השליליות הבלתי פוסקת שלה. למרות כמה ויכוחים ודמעות רבות שנבעו מלחץ ומתסכול – שלה, לא של קלייד, הוא לא התרגש מכל הדרמה – הם הגיעו ליום חתונתם.

היא פשוט הייתה לחוצה, דרמטית מדי. הם בסדר, הכול יהיה בסדר.

ת'אדי הרימה את ראשה כשחברתה הטובה ביותר, דודי, נכנסה לחדר. כבעלים של סלון כלות, דודי עזרה לה לבחור את שמלת הכלה. אם להיות כנה, ת'אדי קנאה קצת שדודי עבדה בתעשיית האופנה, כשהיא עצמה למדה עיצוב אופנה והיו לה פעם תוכניות גדולות להיות סטלה מקרטני או ורה וואנג הבאה.

במקום ליצור בגדים, היא יצרה תינוקות.

"ליאנה כאן?" שאלה אותה ת'אדי והתכוונה לאימה הזוהרת. "היא הבטיחה שהיא תגיע."

דודי קימטה את מצחה ונענעה בראשה. "היא שלחה הודעה שהיא תגיע ישירות לכנסייה."

אף שידעה שליאנה תאכזב אותה, היא הרגישה מאוכזבת וקצת פגועה. אימה מעולם לא קיימה הבטחה בכל חייה, ומעולם לא באמת הייתה אימא עבורה במובן המסורתי של המילה. אם ככה, למה ציפתה למשהו אחר ביום חתונתה? לעולם לא יעלה בדעתה של דוגמנית-העל לשעבר שיום החתונה הוא אחד מאותם רגעים מיוחדים בין אימא לבת, ועליה להעריך אותם.

"טיפשי מצידי לחשוב שהיא תתאמץ בשבילי," מלמלה ת'אדי. "אבל לו היה אבי בחיים, הוא בטח היה שוכח שהוא אמור להוביל אותי לחופה והיה צריך לגרור אותו ממגרש הגולף." או ממיטותיהן הרבות של פילגשיו. העובדה שאביה היה בוגד סדרתי הייתה אכזבה נוספת. שוב, גם אימה לא הקפידה בעניין המונוגמיה.

לאור הניסיון עם הוריה והעובדה שלא ידעה את שם המשפחה של אנגאס ואיבדה את כרטיס הביקור שלו – ועל כן לא הצליחה ליצור איתו קשר אחרי הלילה המטורף שלהם ביחד, או כשגילתה שהיא בהיריון – נמאס לה להתאכזב. עדיף לא לפתח ציפיות גבוהות ולהיות מציאותית.

"לעזאזל," מלמלה דודי כשהיא מסתכלת על משהו שקורה מחוץ לחלון.

ת'אדי קמה והתקרבה כדי לעמוד לצידה של דודי. "מה קורה?"

דודי הושיטה את ידה לעצור אותה. "יש מהומה בשער. זה במרחק סביר, אבל אני רואה צלמים, ולחלקם יש עדשות ארוכות טווח."

לא, זה לא יכול להיות. כדי להרחיק את העיתונות היא וידאה שבסוף הטקס תישלח הודעה לאורחים לגבי מקום קבלת הפנים.

רק אנשים בודדים ידעו את מיקום קבלת הפנים, ועל רובם היא סמכה בעיניים עצומות. כשהיא לבושה עדיין בחלוק המשי הקצר שלה, ת'אדי חצתה את החדר ופתחה את הדלת לחדר הסלון הסמוך. למרבה המזל, בניה היו עם ג'אבו, המשרת הזקן של בית האדלי וסבא של כבוד של התאומים.

ת'אדי התעלמה מאחיה ומארוסותיהם ומאלטה, אחותו החורגת של קלייד, ופנתה לשומר הראש שלה – היא בחרה לקחת אבטחה אישית בגלל תשומת הלב הרבה של התקשורת שהיא זכתה לה – וביקשה מגרג לקרוא לקלייד מהסוויטה שבהמשך המסדרון. זה דחוף.

דקה לאחר מכן נכנס קלייד לחדר, אבל במקום להסתכל עליה, הוא דחף את ידיו לכיסי מכנסי הטוקסידו שלו ובהה בשטיח. היה ברור שהוא ציפה לצרות. זה מעניין.

"יש צלמים מחוץ לשערים," אמרה ת'אדי כשהיא פונה אל קלייד ואל אלטה ומתעלמת מהכעס שנראה בבירור על פניה של אלטה. "הבהרתי שאני רוצה שהמקום הזה יישאר סודי עד אחרי הטקס בכנסייה כי אני לא רוצה שהעיתונות תסתער עלינו. אבל הם בכל זאת כאן. מי מכם הדליף את מקום הטקס?"

הבלונדינית החיוורת זרקה את הירחון שלה הצידה וקמה על רגליה. היא הרימה את כוס השמפניה שלה ולגמה את כולה. "אני," הודתה בלי שמץ של חרטה.

איש לא היה מופתע מהגילוי הזה. "תיארתי לעצמי," אמרה ת'אדי מבין שיניים חשוקות. אלטה הבהירה היטב שהיא לא מתלהבת מהאיחוד ביניהם. "למה?"

אלטה החליפה מבט עם קלייד, שניגש אל עגלת המשקאות, מזג שוט של ויסקי לכוס קריסטל ורוקן את תוכנה לגרונו. כשהסתובב בחזרה, עיניו הצטלבו בעיניה של אלטה, שהנהנה בעידוד.

מה היא מעודדת אותו לעשות?

"נתתי לה אישור להדליף את מקום האירוע," הודה קלייד.

"למה?" לחשה ת'אדי כשהיא מזועזעת עד עמקי נשמתה.

קלייד הביט באלטה, ומאחר שהייתה חיילת ממושמעת כל כך, היא נכנסה לקרב. "קלייד ואני קיווינו שזה יגרום לך לבטל את החתונה סוף-סוף."

מה קורה? זה היה הזוי כל כך.

ת'אדי ראתה את שני אחיה עושים צעד קדימה בפנים סוערות והרימה את ידה לעצור אותם. זה היה הקרב שלה, הבעיה שלה, והיא תפתור אותה בעצמה. "סליחה שאני בוטה, אבל אתה רוצה להגיד שאתה לא רוצה להתחתן איתי, קלייד?"

קלייד דחף יד בשערו בתסכול. "ברור שאני לא רוצה! אנחנו מנסים לבטל את החתונה הזו כבר שבועות, אבל שום דבר שעשינו לא הצליח לגרום לך לבטל אותה!"

"אז הנה לך רעיון חדשני – למה לא פשוט אמרת לת'אדי שאתה לא רוצה להתחתן?" דרש מייקה כשהוא נראה זועם.

צודק.

"למה לטרוח כל כך בביטול מקום האירוע ובהדלפות לתקשורת שאלטה כבר לא שושבינה ועל מערכת היחסים שלכם?" שאל יאגו, ונימת קולו קרה כמו סופת שלגים ארקטית.

"התדמית של קלייד היא של הבחור הטוב, הבחור הנחמד, הג'נטלמן המושלם. לא רציתי שהמוניטין שלו ייהרס," הסבירה אלטה. "כיחצ"נית שלו, יש לזה חשיבות עליונה. ת'אדי היא חלק ממשפחת לה רו, מאצולת דרום אפריקה," המשיכה. "היא מפורסמת ונערצת על ידי הציבור מאז שהייתה ילדה קטנה. לך ולמייקה יש כוח והשפעה ואתם גם פופולארים מאוד. האירוסים של קלייד לת'אדי היו יחסי ציבור מעולים והעניקו לו חשיפה מדהימה. התוכנית הייתה תמיד להיפרד ממנה אחרי כשישה חודשים."

אה, אז הוא מעולם לא התכוון להתחתן איתה, להיות אב לבניה.

"אני בכל זאת לא מבינה למה אתה מחבל בחתונה שלך במקום פשוט להגיד שאתה לא מעוניין," ציין מייקה.

"קלייד עמד לבטל את האירוסים, אבל אז הוא קיבל הצעה להיות דובר של מותג משפחתי מפורסם. זו עסקה שהייתה שווה מיליונים וניהלנו עליה משא ומתן במשך חודשים. אבל אסור לו להיות מקושר לשערוריות והוא צריך לשמור על תדמית נקייה. פרידה ממך, ת'אדי, נסיכת האומה, עלולה להיות בעייתית בשבילו. אבל אם את תנטשי אותו, האהדה הציבורית תהיה לטובת קלייד."

וואו. בסדר. ת'אדי נענעה את ראשה בחוסר אמון.

"אם היית מסביר לי את כל זה, קלייד, היינו יכולים למצוא פתרון ביחד. אבל הלכת מאחורי גבי וגרמת לי ולמשפחתי למתח מיותר, וזה בלתי נסלח. מייקה אף בזבז שבועות שלמים בחיפושים אחר אולם אחר בשבילנו, ואלי מצאה את המקום הזה ברגע האחרון! יאגו ומייקה שילמו על החתונה הזו מראש!"

"זה לא משנה," מלמל מייקה.

"זה כן משנה!" צעקה ת'אדי. "וכל זה היה יכול להימנע לו היית כן איתי, קלייד! ולא כדאי שאתחיל לדבר על ההבטחות שהבטחת לבניי."

קלייד הרים כתף אחת באדישות. והמחווה הקטנה הזו, הזלזול שלו בבניה וברגשותיהם, גרמו לה לראות אדום בעיניים.

"הם בכל מקרה פרחחים מפונקים, והם לא אוהבים רוגבי," אמר קלייד ונשמע משועמם נורא. מי האיש הזה? למה היא לא ראתה את הצד הזה שלו קודם? או שאולי היא התעלמה ממה שלא אהבה כי הייתה נחושה כל כך למצוא אב לבניה?

"הם בני שלוש!"

"באמת? חשבתי שהם גדולים יותר. בכל מקרה.... אז אלטה מוכנה להתמודד עם העיתונות והיא תגיד להם שאת מבטלת את החתונה."

אה... לא.

במשפטים הבודדים שאמר, הוא הצליח להעליב אותה כאימא – היא עבדה קשה כדי לוודא שהילדים שלה לא יהיו מפונקים! – ולהראות לה שאין לו עניין בילדיה. והוא מאמין שהיא תציל את העסקה היקרה שלו?

איך היא יכלה להיות עיוורת כל כך? איך נפלה לשקרים שלו והסכימה להינשא לו?

לעיתים רחוקות מאוד היא מאבדת את העשתונות או מתנהגת בצורה לא הגיונית, אבל הוא נגע בנקודה רגישה. אף אחד לא ישחק ברגשותיהם של ילדיה. או יעשה ממנה טיפשה.

היא סיימה לדבר. הגיע הזמן לפעול. היא הסתובבה וכמעט רצה מהחדר לכיוון המדרגות. במעומעם היא הייתה מודעת שעוקבים אחריה, ותוך שניות הגיעה לדלת הכניסה של האחוזה הוויקטוריאנית המפוארת.

"ת'אד, את לובשת חלוק קצר וחושפני מאוד," צעקה דודי מאחוריה. "ואת לא נועלת נעליים! לאן את הולכת?"

היא פתחה את דלת הכניסה לרווחה ויצאה אל האכסדרה, מול העיתונאים שהתאספו בשער, בקצה השביל הארוך. מהמרחק הזה, המצלמות בעלות העדשות ארוכות הטווח יוכלו לצלם תמונות טובות שלה, אבל זה לא הספיק.

יש לה ארוס לשעבר שהיה עליה לזרוק לכלבים.

במשרד הפנטהאוז שלו, במתחם העסקים קנרי וורף בלונדון, הניף אנגאס דוקרטי את כפות רגליו הגדולות והשעין אותן על פינת שולחנו כשעיניו נעוצות על מסך הטאבלט שבחיקו. הוא חזר מפקיסטן לאחרונה, לאחר שהשלים שם משימה חשאית, והייתה לו עבודה רבה.

העולם לא עצר מלכת משום שלא היה זמין בשבועות האחרונים. אף שהיה הבעלים והמנהל של חברה בינלאומית בהיקף של מיליארדי ליש"ט שהתמקדה באבטחת אישים, בנכסים ובבתים, הוא אף ביצע משימות רגישות עבור ממשלות מערביות... משימות שהיו מסוכנות, לא רשמיות וחשאיות ביותר.

חייל תמיד נשאר חייל.

זה עדיין מקור לשעשוע, שבעלות וניהול עסק מעולם לא היו על הרדאר שלו כשגדל. כמו אביו וסבו, וסבא רבה שלו, הוא נועד לשירות צבאי וציפו ממנו להשתוות להישגים המפוארים של אביו ושל סבו. סבא רבה שלו פרש מהצבא בדרגת קולונל, וסבו מת כמה ימים לאחר שהועלה לדרגת אלוף.

מכל אבותיו ששירתו בצבא, אביו היה זה שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר, הגנרל הצעיר ביותר מזה חמישים שנה. איש לא נתן הוראות לגנרל קולם דוקרטי, מלבד לפעמים, ראש הממשלה. הוא היה אגדה בחוגים הצבאיים, איש מכובד ונערץ. היה לו מוסר עבודה גבוה והוא היה ממושמע וממוקד. הגנרל היה איש שהיה קשה לעבוד תחת פיקודו והוא דרש את ליטרת הבשר שלו.

מבנו הוא דרש את ליטרת הבשר הזו, את עמוד השדרה שלו וגם את איבריו הפנימיים.

אם היה קשה להתמודד עם הגנרל בעבודה, בבית היה גרוע פי עשרה. הוא היה פדנטי וחסר רגשות, ותובעני באופן בלתי נלאה. ומהבן היחיד שלו דרש את הרמה הכי גבוהה מכולם. אנגאס היה צריך לרוץ מהר יותר, לעבוד קשה יותר, ולהיות טוב יותר. להיות הטוב ביותר. הוא היה צריך להיות מושלם כדי להתקבל על ידי אביו. כישלון היה אסור. תמיד.

הכישלון הגדול מכולם היה לחטוף כדור בירך, שהחמיץ כחוט השערה את העורק אבל ניפץ את עצם הירך שלו. הירייה שספג לא רק סיכלה את התוכנית של אביו שיהיה הגנרל השני הנושא את השם דוקרטי, אלא אף שינתה מהותית את מערכת היחסים שלו עם הוריו. בגלל הברגים בירכו שוחרר מהצבא, מכה שהוא מרגיש עד היום. לא היה לו רצון להתקדם לעבודה משרדית, והוא עזב את היחידה שלו. העזיבה הזו הייתה פצע שהוא עדיין לא החלים ממנו...

והפרישה שלו מהצבא הייתה בעיני הגנרל הכישלון החמור ביותר. בני דוקרטי היו חיילים, ואם אתה לא משרת יותר תחת פיקוד המלכה, היית כלום. עד לאותו שלב האמין אנגאס שברמה מסוימת, הוריו אהבו אותו.

הוא חיכך את ידו על פניו וחשב שהוא עייף יותר מכפי שהבין, אם הוא מעלה זיכרונות עכשיו וחושב על הוריו המנוכרים. הוא פיהק והתמתח, ודחף את ידיו בשערו העבה, שהיה ארוך מדי מהשבועות שבהם בילה בדרכים.

נקישה על הדלת גרמה לו להרים את מבטו, והוא נופף לסגן שלו להיכנס. הם שירתו ביחד ביחידה, והית' היה האדם הראשון שאנגאס העסיק כשהקים את 'דוקרטי אבטחה'.

הית', עם הטאבלט בידו, התיישב על כיסא האורחים. אנגאס ראה את החיוך על פניו הרציניות בדרך כלל, ותהה מה גרם לחבר שלו לחייך. "מה קורה?" שאל.

הית' הניד בראשו ופיו התעוות בשעשוע. "אני צופה בסרטון של לקוחה מדרום אפריקה. בן הזוג שלה זרק אותה זמן קצר לפני החתונה ומסיבת העיתונאים המאולתרת שלה הפכה ויראלית."

אנגאס הוריד את רגליו מהשולחן, לקח את הטאבלט והאצבע שלו ריחפה על כפתור ההפעלה של הסרטון. האישה לבשה חלוק משי. במרפקי הידיים ובשולי החלוק היו חמישה-עשר סנטימטרים של תחרה לבנה שחשפו את רוב ירכיה ואת רגליה הארוכות והמדהימות. החלק העליון של החלוק היה פתוח לרווחה, והוא וכל העולם קיבלו הצצה לשד אחד אלגנטי, עטוי בחזיית סטרפלס עשויה תחרה בצבע תכלת.

הוא עבר להביט בפניה, ועצר כשכל העצבים בגופו קפאו. ת'אדי...

אנגאס הרגיש שקצב הלב שלו עולה – דבר שקרה רק לעיתים רחוקות – ותופף באצבעותיו על ירכו. הוא מעולם לא איבד את קור רוחו, אבל מבט אחד בפניה המקסימים ובגוף הגבוה, הסקסי ומלא הקימורים הזה העלה את טמפרטורת הגוף שלו.

הוא היה בקו האש, פצצות התפוצצו סביבו, הוא נורה, אבל הוא מעולם לא איבד את קור רוחו. מבט אחד בעיניה יוצאות הדופן, והוא ירד מהפסים.

אנגאס הרים את אצבעו והתחקה אחר עצמות לחייה המלוטשות, על סנטרה המחודד ועל פיה השופע. על עיניה, שהיו בצורת שקד והיו כהות כמו הלילה, ועל עורה, שהזכיר לו תליון טופז שענדה סבתו, עשיר ובצבע חום-זהוב. היו נשמים על אפה ומעט על לחייה, והוא נזכר שנישק כל נמש שמצא על גופה. והוא לא סבל כשעשה זאת. בסרטון, שערה היו קלוע בצמות בלונדיות בהירות, דקות וארוכות – הן התאימו לה – אבל הוא זכר את התלתלים הקופצניים שנפלו על כתפיה.

אנגאס לחץ על כפתור ההפעלה וקולה העשיר הציף אותו.

"אני פה כדי לספר לכם שהארוס שלי, ארוסי לשעבר," תיקנה כשהיא מרימה אצבע, "לא רק זרק אותי, אלא אף הודה שהוא חיבל בהכנות לחתונה שלנו. הוא עשה זאת בתקווה שהלחץ מהבעיות הרבות בחתונה שלנו יגרמו לי לבטל אותה, כי לא היה לו האומץ לעשות את זה בעצמו."

החזה שלה התרומם והזעם האיר את לחייה בגוון ורוד. היא רתחה מזעם, ואוי, כמה שהיא נראתה מהממת. ואז היא הרימה את ידיה הקפוצות אל ארובות עיניה ולחצה. לאחר כמה שניות היא הורידה את ידיה, אבל הוא לא ראה סימן לדמעות.

"הוא אמר לי שהוא מתכוון להאשים אותי בפרידה בפני הציבור הרחב, ולכן אני פה, לספר לכם שתכננתי להתחתן היום, שאני מוכנה להיות אשתו."

מוכנה? זה היה ביטוי יוצא דופן וכזה שלא מרמז שהיא מאוהבת בטירוף בחתן. אנגאס צפה, מוקסם, כששני גברים גבוהים התקרבו אליה – דומים דיים לגרום לו לחשוב שהם תאומים – לבושים בחליפות מעצבים, ואם לשפוט לפי הוורדים בדשי הז'קטים שלהם, היו חלק ממסיבת החתונה. הם נראו קרובים אליה ואף מגוננים.

אחד הגברים כרך את הז'קט שלו סביב כתפיה להסתיר את גופה מהמצלמות. ואז כרך את זרועו סביבה והוביל אותה בחזרה לבית. הגבר השני נותר לעמוד מול העיתונאים, שנהנו מהדרמה.

"כפי שרובכם יודעים, אני יאגו לה רו. כאמור החתונה של אחותי בוטלה," אמר בהבעת פנים קודרת. "הייתי מבקש מכם לכבד את הפרטיות שלנו ולתת לה זמן לעכל את מה שקרה ואת הדרמה הזו, אבל אני חושד שזה לא יקרה, נכון?"

מטר שאלות נזרק לאוויר כשהוא נכנס אחרי אחיו פנימה. הסרטון נקטע, ואנגאס, שהיה עדיין מזועזע אך ניסה להסתיר זאת, הרים את עיניו והביט בהית'.

"תסביר," הוא דרש.

הית' מתח את רגליו הארוכות והניח את ידיו על בטנו. "נשכרנו כדי להגן על אחד מהפנים המוכרות ביותר ביוהנסבורג, היורשת ת'אדי לה רו – "

הוא נזכר שהיא אמרה לו שפירוש שמה הפרטי הוא 'אהובה' בשפת הזולו. זה היה שם יוצא דופן והוא מעולם לא שמע אותו לפני או אחרי אותו לילה בלונדון לפני ארבע שנים. זיכרונות שבהם החליק את ידיו על עורה המשיי, המרהיב, חקר את פיה הסקסי ונהנה מההתנשפויות והאנקות שלה בזמן שאהב אותה, הפציצו אותו. שש השעות האלה שבהן בילה איתה, היו הסקס הטוב ביותר בחייו, ונדרש ממנו כל כוח הרצון שלו כדי לשמור על הבעת פנים אדישה.

"זה סיפור גדול בדרום אפריקה, וכתוצאה מכך, חברת 'דוקרטי אבטחה' מושכת תשומת לב שם. עברו ארבעים-ושמונה שעות מאז שהחתונה בוטלה, אבל הארוס לשעבר מתראיין לעיתונות בתקווה לשקם את המוניטין שלו. מעשיו מלבים את הסיפור ומשאירים אותו בכותרות. עכשיו העיתונות הבינלאומית מדווחת על כך, ומכיוון שאימה היא דוגמנית-על מפורסמת לשעבר ואשת חברה, תשומת הלב אליה רק תכפיל את עצמה. או תשלש."

אנגאס הקשיב לו כשרק חלק מהמוח שלו מתמקד במה שהית' אומר. הוא לא האמין שהוא מצא אותה, שעכשיו הוא יודע מי היא, מה שם המשפחה שלה, איפה היא גרה. לפני ארבע שנים, כשהם נפגשו במסיבת אירוסים, הם עזבו את המסיבה בנפרד ונפגשו על המדרכה מתחת לדירת הפנטהאוז של בני הזוג שהתארס. הוא הזמין אותה למשקה אבל איכשהו, במונית בדרך לבר, הם התחילו להתנשק והיא הורתה לנהג המונית לקחת אותם לסוויטת המלון שלה.

מרגע זה ואילך, כל האינטראקציה ביניהם עברה לידיים ולשפתיים, לנשיקות ולליטופים. הם הסכימו לחשוף רק שמות פרטיים, לא יותר. המשיכה ביניהם היתה מטורפת, והייתה בה עוצמה שהוא לא חווה מעולם. לראשונה, במקום לברוח מהדלת אחרי המפגש המיני, הוא היה נואש לזמן נוסף איתה. בעוד יום או יומיים, תירץ לעצמו, בטוח לפני שהיא תעזוב את לונדון בעוד ארבעה ימים, הוא יהיה מוכן להיפרד. כי הוא תמיד, תמיד אמר שלום. אז – ועכשיו – היו לו מחסומים רגשיים יציבים וגבוהים, וזרה מהממת לא תוכל לפרוץ אותם.

כמו תמיד, לא היה לו זמן או רצון לפנות מקום לאישה בחייו, ושבעים-ושתיים שעות היו כנראה די זמן להוציא אותה מהמערכת שלו.

למחרת בארוחת הבוקר הוא הזמין אותה להישאר איתו לשארית זמנה בלונדון, ולהפתעתו, היא הסכימה. מאחר שאיבדה את הטלפון שלה בלילה הקודם, הם הסכימו שהיא תעזוב את המלון שלה ותלך לקנות טלפון חדש. והוא ייקח את המזוודה שלה איתו למשרד. כשהיא תסיים, היא תתקשר אליו – הוא הניח את כרטיס הביקור שלו על השולחן שליד המיטה – והוא ייתן לה הנחיות איך להגיע לדירה שלו, שם הוא יפגוש אותה והם יבלו את שאר היום במיטה.

שיחת הטלפון מעולם לא הגיעה, והמזוודה שלה הייתה עדיין בתחתית הארון שלו. בימים שלאחר המפגש שלהם הוא ניסה למצוא אותה, אבל מהר מאוד הבין שזה מאמץ חסר סיכוי כשידע רק את שמה הפרטי.

אבל הוא ידע יותר עכשיו.

זו טיסה של עשר או שתיים-עשרה שעות ליוהנסבורג, ואם יטוס מאוחר יותר, לאחר ארוחת ערב עסקית עם לקוח חשוב, הוא יוכל להגיע לשם מחר אחר הצוהריים, לפי שעון דרום אפריקה.

לא! לטוס לדרום אפריקה הוא רעיון מגוחך. היא הייתה סטוץ, לא יותר.

"המשפחה שלה מתוקשרת מאוד ויש לה מספר מטורף של עוקבים ברשת החברתית. אחיה המליצו עלינו לאחותם הצעירה כשהיא הביעה צורך בשומר ראש. אני חושש שאם יקרה לה משהו, אפילו אם תיפול שערה אחת מראשה, חברת 'דוקרטי אבטחה' תחטוף על הראש. אני חושב שהיא צריכה עוד שומרי ראש. אולי היא לא תסכים לשלם על שומרי ראש נוספים, אולי היא לא תרצה אותם, אבל זה סיוט בפוטנציה."

אנגאס הנהן בהסכמה. הוא הבין את החשש של הית' לפגיעה במוניטין שלהם, שבדרך כלל היה גם בראש מעיניו. אבל לא היום.

נכון, הוא נמשך אליה בטירוף והזיכרונות מאותו לילה נצרבו במוחו. אבל לא המשיכה היא זו שעוררה את הצורך שלו לראות אותה – זו הייתה הסקרנות שלו. אחרי ארבע שנים של תהיות הוא יקבל סוף-סוף תשובות לשאלות שהמשיכו, מדי פעם, להטריד את שנת הלילה שלו. מה קרה אחרי שהיא עלתה למונית מחוץ למלון שלה? למה היא שינתה את דעתה? האם היא התחרטה? אם היא החליטה לא לראות אותו שוב, מדוע לא פנתה אליו כדי לאסוף את המזוודה שלה?

לאן האישה שנישקה אותו בלהט נעלמה פתאום?

הוא לא חיפש לחדש את הרומן שלהם, להמשיך מהיכן שהם הפסיקו. הוא רק רצה לדעת, לעזאזל. הוא היה תמיד מסוגל לקרוא אנשים וסיטואציות, והיכולת הזו הצילה את חייו לא פעם אחת. איך טעה כל כך עם ת'אדי?

הוא היה תמיד הטיפוס שיחפור לעומק, שינסה להבין, לאסוף כל פיסת מידע על סיטואציה כדי שתהיה לו תמונה ברורה ואובייקטיבית. היא הייתה חידה לא פתורה, משימה שלא הושלמה, קצה רופף. כחייל וכפרפקציוניסט, הוא שנא שאלות לא פתורות.

הוא שגה בהערכה שלו אותה, וכשהיא לא יצרה איתו קשר, הרגיש שזה היה כישלון שלו. וכישלון, כפי שחפר לו אביו מהיום שבו היה יכול להבין את המושג, לחלוטין לא היה מקובל.

אבל האם הוא באמת מתכוון לטוס אלפי קילומטרים ולספוג את העלויות של תפעול המטוס הפרטי שלו רק כדי לברר איך ולמה טעה בה? כן, כי הוא רצה לדעת איך. ולמה. זה לא היה בגלל פגיעה בגאווה שלו, או באגו: המצב היה כזה שאם הוא יעריך לא נכון אדם אחר במצב מסוכן, אנשים, כולל הוא עצמו, עלולים להיפגע או להיהרג. הכישלון הנורא מכולם.

היה גם סיכוי טוב שכשיגיע לדרום אפריקה, ברגע שיראה אותה, לא יבין למה הילל אותה כל כך בראשו, למה השקיע כל כך הרבה אנרגיה נפשית בלילה אחד, שקרה לפני שנים. לא היה שום סיכוי שתהיה לה עליו אותה השפעה שהייתה לה לפני שנים.

אבל הוא יקבל תשובות לשאלות שלו, ומכיוון שהיה עשיר, היה יכול בקלות לשאת בהוצאות שייגרמו לו. כשיגיע לשם, יפתור את הפגיעה במוניטין שממנה סובלת חברת 'דוקרטי אבטחה'. הוא יקצה שומרי ראש נוספים לת'אדי ואף יישא בהוצאות בעצמו.

בעוד כמה ימים הוא לעולם לא יצטרך להקדיש לה מחשבה נוספת.

זו תוכנית טובה. תוכנית שאין סיכוי שתיכשל.

אנגאס אהב תוכניות. והוא מעולם לא נכשל.