ג'רלד
לא הופתעתי כשהתקשרו אלי, אם כי הדופק שלי האיץ במהירות. אני יודע את זה כי השעון שלי נדלק והעניק לי נקודת זכות אחת על פעילות גופנית. ולא הייתי מופתע כלל כשאמרו לי שהתקבלתי כמתחרה ל"שבוע האפייה", כי אני אופה מצוין. כל אחד יכול להיות אופה מצוין אם הוא מספיק ממושמע. זו רק כימיה. כדי להכין עוגה מושלמת, צריך רק את המשוואות הנכונות. כדי לייצר בצק עלים פריך, עוגיית פלורנטין כעין התחרה או קלתית במרקם מושלם, הכמויות צריכות להיות מדויקות. יש לשלוט בטמפרטורות ולכוון אותן כהלכה, אם רוצים שהסופלה יתפח או שציפוי השוקולד יבריק כמו זכוכית. אם יודעים היכן לחפש, אפשר למצוא משוואות בכל מקום בחיים.
נניח שאתם רוצים לנסוע בתחבורה הציבורית מהדירה שלכם בברונקס לאחוזה כפרית בוורמונט, כדי להשתתף בתוכנית בישול טלוויזיונית, כמו שאני עושה עכשיו. צריך רק לשנן היטב את לוחות הזמנים. לוקחים את קו D של הרכבת התחתית לרחוב 34, יוצאים בכניסה הצפונית־מערבית לרחוב 34. משם הולכים מערבה ועוברים שתי שדרות עד שמגיעים לכניסה הצפונית־מזרחית של תחנת הרכבת מוינהן. בתחנה תצטרכו לחכות בדיוק אחת־עשרה דקות לרכבת הוֶורמוֹנטֶר, שיוצאת בשעה 8:15. על פי התכנון הזה, תיכנסו לבּראטְלבּוֹרוֹ בדיוק בשעה 15:45. שם יהיה לכם זמן לקפה בבית הקפה מול התחנה לפני שתעלו להסעה שהזמנתם ושתיקח אתכם לכניסה של אחוזת גרפטון.
מיפיתי את אחוזת גרפטון בעזרת תוכניות שהורדתי מאתר "החברה ההיסטורית של ורמונט". זהו בית עצום ממדים, אבל אני מרגיש שאני כבר מכיר אותו, וזה מרגיע אותי במידת מה, כי בדרך כלל אני לא נהנה לשהות במקומות חדשים, בעיקר לא עם זרים ובמשך שבוע שלם. שיננתי מסלולים מחדרי האורחים אל חדר האוכל ומחדר האוכל אל האוהל, וחישבתי את משך הזמן שיידרש לי להגיע לכל מקום.
עברתי על המשתנים בתוכנית הנסיעה שלי פעמים רבות כל כך עד שאני בקושי צריך להביט בלוח הזמנים שהכנתי, כשאני יורד מקרון הרכבת התחתית עם המטען וצועד במהירות. גבר מנגן בכינור על הרציף, באך. אני מזהה את היצירה מיד כסונטה לכינור מספר 1 בסול מינור. כיוון שהצלחתי לתפוס רכבת אקספרס, אני מרשה לעצמי שתי דקות להאזנה. אני עוצם עיניים. המוזיקה נושאת אותי מהתחנה המטונפת חזרה אל שולחן המטבח של ילדותי. אני זוכר כל פרט, כל חריץ בעץ, כל קרע בכיסאות המצופים ויניל שאמי הכריחה אותי לשבת עליהם עד שאסיים להכין את שיעורי הבית. היא היתה פותחת את הרדיו וממלאת את המטבח הקטן בסימפוניות גדולות. מוזיקה קלאסית עוזרת ללמוד, היא אמרה. בזמן שאני פתרתי משוואות במתמטיקה, היא אפתה, והאוויר היה מתמלא בניחוחות של העוגות בתנור, של שוקולד מומס ושל פרי מסוכר שהלך והצטמצם בסיר שעל הכיריים הזעירות.
אמי היתה מהגרת מגרנדה. היא למדה כימיה, אבל כשהגיעה לארצות הברית לא הכירו בתואר שלה, לכן קיבלה עבודת ניקיון בבית משפחה עשירה במנהטן. כשבעלת הבית קלטה את מיומנויות הבישול שלה, הוטל עליה גם לספק להם ארוחות. העוגות שלה משכו הכי הרבה תשומת לב. עד מהרה כל המשפחות בטרייבקה ביקשו מאמי להכין מטעמים לחגיגות יום ההולדת של ילדיהם בבית הספר או למסיבות הקוקטייל שלהם בערב. אמי התייחסה לאפייה ברצינות רבה והתאמנה בבית. לעתים קרובות הייתי יוצא מהחדר שלי באמצע הלילה והיא היתה נותנת לי כוס חלב חם וטעימה ממה שאפתה. לבסוף, בשנה שבה מלאו לי חמש־עשרה, אחרי כמעט שני עשורים שבהם התאמנה וחסכה בסבלנות, היא פתחה קונדיטוריה משלה. התחננתי לעבוד שם במקום ללכת לבית הספר, אבל היא מעולם לא ויתרה. את ההכשרה שלי באפייה קיבלתי אחרי שיעורי הבית, כשהיה זמן. הסברתי את כל זה בסרטון המועמדות שלי, וכן את המומחיות שלי בקמח בטחינת יד.
הצילומים יתקיימו בזמן חופשת הקיץ מבית הספר, כך שכרגע אני לא מחויב לעבודתי כמורה. כמובן, יש לי שגרה שאני לא סוטה ממנה גם כשאין לימודים בבית הספר. אבל ניתחתי את היחס בין העלות לתועלת, והתוצאה היתה תמיד לטובת הנסיעה. אם אזכה, ויש לי סיכוי של אחד לשישה, אם לא יותר, בהתחשב במומחיות שלי, אוכיח לעצמי שאני מה שאני חושב שאני, ושהחישובים שלי היו נכונים. אם אפסיד, אחזור ללוח הזמנים הרגיל שלי בתוך שבוע בלבד.
אני נותן לכנר עשרה דולר, ממשיך ליציאה ופוגש בוקר ניו יורקי צח. אני הולך ברחוב 34 שהומה מתיירים ומהולכי רגל, וחומק מרוכלים שמוכרים על המדרכה משקפי שמש מזויפים וקרח בטעמים. הקצבתי להם זמן בתכנון שלי. לבסוף אני מגיע לכניסה הצפונית־מזרחית של תחנת הרכבת. אני מציץ בשעון היד שלי. השעה היא 8:04.
אני חש את הביטחון החמים שבעמידה בזמנים, של תכנון נכון. אני הולך עם התיקים לאולם המרכזי וסורק את לוח הרכבות רק כדי להיות בטוח, אם כי אני מכיר אותו בעל־פה.
אני מחפש את הוורמונטר, אבל הרכבת לא מופיעה במקום שבו היתה צריכה להופיע, בין הנוֹרתאיסט ריגֵ'נָל ובין האַסֵלָה אקספרס לוושינגטון. אני מיד סורק את הלוח ומוצא אותה נמוך יותר ברשימה, מהבהבת באדום: "נדחתה, המתינו למידע נוסף".
אימה קרה נוחתת עלי. דברים לעולם לא מתנהלים כשורה כשהם לא מתנהלים בהתאם לתוכנית.
חגית בר –
הספר התחיל מבולבל ומדשדש אבל בהמשך הפך להיות מסקרן כאשר סודות מהעבר התחילו להתגלות.
מעיין חלא –