לדבר בפני קהל

מבוא הפתרון הטוב ביותר לבעיה, עובר תמיד דרכה. רוברט פרוסט

מטרות הספר

נקודת המוצא שלי היא שבכל אחד מאיתנו קיימים כישורי נאום, רטוריקה ומנהיגות, ומטרתי היא לחשוף אתכם לשיטות ולכללים שילטשו וישפרו את התכונות הללו. יכולת לנאום ולשלוט בקהל מאזינים אינה תכונה מולדת. כל אחד יכול ללמוד כללים בסיסיים ולהשתמש בהם. יכולות רטוריות, בכל רמה, ניתנות לשיפור משמעותי.

אני מבטיחכם שבשימוש נכון בכללים הכתובים בספר זה כל אחד ואחת מכם יוכלו להשתפר בצורה זו או אחרת. מי שיש לו כריזמה טבעית יוכל להתמקצע ולהגיע לרמות גבוהות מאוד של יכולת נאום, ביטוי ושכנוע.

מי שיש לו כיום פחד במה, או שלא אוהב להתווכח, או שמרגיש נחיתות בעימותים, יוכל להשתפר בצורה משמעותית אם אמנם ייעזר בספר וילמד כיצד להעביר מסר בכל תחום ולכל אחד, בדרך טובה יותר.

הספר נועד לעזור לכם, הקוראים, בהתמודדות בכל סוג של דיון או ויכוח, בכל נושא, בכל זמן ומול כל קהל. בספר דוגמאות רבות, אותן ניתן להתאים לכל סיטואציה יומיומית הדורשת דיבור בפומבי מול יחיד, מול קבוצה, אף להרמת כוסית בחג.

הספר מיועד לכל סוגי הנואמים והמשכנעים, החל מהורים בדיון מול ילדיהם, עבור במורה המנסה לשכנע את שר החינוך להגדיל את משכורתו וכלה במומחה תוכן (מומחה תוכן הוא אדם שמסביר לקבוצת אנשים נושא בו הוא בקי. לדוגמה, מפקד בצבא, מורה בבית–ספר, מדריך בצופים או מרצה באוניברסיטה).

בספר אדון, מצד אחד, בטכניקות ובשיטות העוזרות ללמד חומר חדש ולגרום לקליטתו הבהירה ביותר אצל המאזינים, ומצד שני, אדריך איך להעביר הרצאה מקצועית, כך שהקהל לא רק יבין, אלא גם יזכור אותך לטובה כמרצה וכאיש מקצוע, כלומר גם תעשה לעצמך יחסי ציבור טובים (דבר שבטווח הארוך ישתלם לך ולעסקיך).

מדוע אני משוכנע כל–כך שכל אחד ואחת מכם, הקוראים, יוכל להשתמש בספר ולהשתפר באמצעותו? מכיוון שהספר מתבסס על תורת הדיבייט הבינלאומית, שהוכיחה שעל–ידי שימוש ויישום עקרונותיה במציאות, אחוזי השיפור עצומים.

מהו הדיבייט? (על קצה המזלג...)

הדיבייט הוא מסגרת תחרותית בינלאומית, בה מועלית הצעה או נושא מסוים, והמשתתפים מתחלקים לשני מחנות, תומכים ומתנגדים, ומקיימים דיון על הנושא. כדי להקשות על הדוברים וכדי לאמן אותם בעמידה בלוח זמנים, כל אחד מהם מקבל זמן קצוב מראש לנאומו.

שלושה סגנונות דיבייט נהוגים בעולם

דיון פרלמנטרי - הנפוץ ביותר. המשתתפים מתחלקים לשני צדדים - ממשלה ואופוזיציה (בכל צד זוג או שני זוגות), נמסר להם נושא ותוך 7 דקות * 15 דקות, מתחיל דיון. לכל דובר מוקצבות 5 * זמן קצר, 10 לנשיאת נאומו. ארגון סדר הדוברים הוא בשיטת הפינג פונג - דובר ראשון של צד הממשלה נואם, לאחר מכן נואם דובר ראשון של צד האופוזיציה, אחריו הדובר השני של הממשלה וכן הלאה. מטרת הדיון - כל צד מנסה לשכנע את השופטים ואת הקהל שעמדתו נכונה וצודקת יותר. נאום יחידים - דובר יחיד מקבל נושא, ותוך זמן קצר של 1-4 דקות הוא צריך לבנות נאום שמשכו 6 דקות. המטרה - להתאמן בדיבור מול קהל ולשפר את כושר האלתור. חקירה נגדית - דומה לסגנון הנהוג בבתי–המשפט. זוג דוברים מקבלים נושא וצריכים להגן עליו בנאומם, ועל זוג דוברים אחר לחקור אותם בחקירה נגדית ולהוכיח שהם טועים.

הדיבייט, אם כן, מעניק כלים לאדם לשכנע את שומעיו ומפתח חשיבה פרגמטית, שעוד נדון בה ארוכות, כתוצאה מהצורך לתמוך בכל עמדה שתוצג, או להתנגד לה.

חברי מועדוני הדיבייט באוניברסיטאות בכל העולם הופכים למובילים חברתיים ופוליטיים בהמשך דרכם. כיום, לדוגמה, 85% מחברי הפרלמנט הבריטי הם בוגרי מועדוני דיבייט באוניברסיטאות שונות באנגליה, ובתוכם גם טוני בלייר, ראש הממשלה הנוכחי. מנהיגים נוספים שקיבלו את הכשרתם בתורת הדיבייט הם, בין היתר, מרגרט תאצ'ר, לשעבר ראש ממשלת בריטניה, בנזיר בוטו, לשעבר ראש ממשלת פקיסטן, הנרי קיסינג'ר, לשעבר שר החוץ האמריקני, נוויל צ'מברליין, לשעבר ראש הממשלה הבריטי, והרשימה עוד ארוכה ומפוארת.

בין המנהיגים הישראלים שקיבלו את הכשרתם במועדוני דיבייט, ניתן למצוא את השר בנימין נתניהו, לשעבר ראש ממשלת ישראל, ואבא אבן ז"ל, לשעבר שר החוץ הישראלי. אני סבור שקיימת הסכמה מקיר לקיר, ללא קשר לדעותיהם הפוליטיות, שאנשים אלו יודעים לנאום מול קהל ומצליחים לרתום את אמצעי התקשורת לטובתם.

בוגרי מועדוני הדיבייט בעולם תופסים גם אחוז נכבד מהמשרות בתחום האקדמי, בתחומי הניהול, העסקים והדיפלומטיה.

גרף השיפור של דוברים חדשים בעולם הדיבייט גבוה מאוד, והשיפור נעשה בדרך–כלל בזמן קצר יחסית. לעתים נדרשים רק מספר אימונים.

בספר זה איני עוסק בתורת הדיבייט התחרותי, אלא משתמש בעקרונות השיטה ומיישם אותם על המציאות הישראלית ועל ההשלכות המעשיות שלהם בחיי היומיום.

הערה

הספר נכתב בלשון זכר, בדרר–כלל, אך הכוונה כמובן לשני המינים.

הבה ונתחיל.