פרק 1
קאם
מוקדם יותר באותו ערב...
"סקינס? אלוהים. חשבתי שאמרתי לכם להפסיק עם מועדוני החשפנות," קווין ביילי מחה כששון פיליפס, אחד מהתופסים הטובים ביותר שהיו אי פעם במדינה, סוף־סוף הסיר לו את כיסוי העיניים ודחף אותו מהמדרגה האחרונה של אוטובוס המסיבות.
קווין, הקוורטרבק הנאמן שמינה את עצמו כמנהיג של קבוצת הפוטבול שבה כולנו שיחקנו, הניו יורק מאבריקס - היה בחור דרומי בעל דרך ארץ, ונאמנות גדולה אפילו יותר כלפי הארוסה שלו.
מאז שהתארס לדיילת המקסימה שהוא פגש במקרה, קתרין ויילד, הוא נהיה מחרב מסיבות יותר מהרגיל.
כמובן, תמיד העלבתי אותו עם כל הכבוד והחיבה שיש. קווין הוא מסוג האנשים שבלתי אפשרי לא לכבד אותם. בחור טוב מכל הבחינות. לא רק בחיים הפרטיים שלו, אלא גם על המגרש. לעזאזל, הוא דאג לי ולשאר הקבוצה שלנו כאילו הוא דגר עלינו בעצמו בקן שלו וצד בשבילנו את הארוחות הראשונות שלנו.
ועדיין. מסיבת רווקים היא מסיבת רווקים, ואני קיוויתי שהוא יזרום עם התוכניות שתכננו לערב הזה במוקדם או במאוחר. רק משום שהוא התנהג כמו בחור נוצרי טוב שעבר מדלת לדלת ורצה לדבר איתך על ישו לא אומר שכל שאר הבחורים עם הדם החם היו צריכים להתנהג כמוהו.
הוא בילה בחברתנו מספיק זמן כדי לדעת את זה, בכנות.
"מה אנחנו עושים כאן?" קווין שאל וצמצם את עיניו.
"אני יכול להגיד לך שזה לא קשור לשום פעילות פילנתרופית," חורחה 'טיני' מרטינז התערב עם החיוך העליז הקבוע שלו. הוא היה חבר אהוב בקבוצה וליצן החצר - ואני, באופן אישי, חשבתי שמעולם לא ביליתי איתו מספיק זמן. הגודל שלו איים על רוב היריבים שלנו, אבל עבור אלה מאיתנו שהכירו אותו, הוא היה יותר כמו דובון גדול.
"זאת מסיבת הרווקים שלך," הוספתי. קווין נעץ בי מבט נוקב מלא אכזבה. "אנחנו יודעים איך אתה מרגיש בקשר לקאט, אבל אתה חייב ללכת למועדון חשפנות במסיבת הרווקים שלך."
שון נענע את הגבות שלו והתרברב, "אני לא יודע למה אתה חושב שלקאט תהיה בעיה עם זה. סיקס דווקא רצתה לבוא."
צחקתי. "ברור שהיא רצתה. הבחורה שלך משוגעת."
שון משך בכתפיו, לא מושפע מהטענה שלי.
כמו קווין, גם הוא היה מאוהב עד מעל הראש באישה שלצידו, ולא היה לו אכפת מי ידע.
בניגוד לקווין, אפשר להגיד שהוא היה ההפך הגמור מנער מקהלה - כל כך שונה, עד שחשדתי שהכמרים התכווצו בפחד רק מלראות אותו.
אשתו סיקס, עם האישיות הנמרצת והגוף המשגע, עבדה קשה כדי לאלף את הפלירטוטים וההשתובבויות שלו - או יותר נכון, מחקה אותם לגמרי - אבל כשמדובר בכל דבר אחר, הוא נשאר אותו דבר.
"תקשיב," אמרתי, קולי נעשה שקט יותר באוקטבה אחת כדי שאישמע מרגיע יותר בזמן שקווין הזעיף את פניו עוד יותר. בצעד אחד ובתנועה מהירה, הנחתי את זרועי על כתפיו והתחלתי להוביל אותו לכיוון הכניסה. "אם זה יעזור לך במידה כלשהי, אני מתנדב לקחת כל לאפ דאנס שיופנה אליך."
"טוב, כמה מפתיע, אולי זה כן קשור לפעילות פילנתרופית."
טיני גיחך וטפח על הכתף שלי. "שמישהו יקרא לאלן דג'נרס. יש לנו כאן קדוש."
קווין גלגל עיניים וצחק. "כן. ממש מתחשב מצידך, קאם."
"מה לעשות, כזה אני," התלוצצתי. אם יש עבודה שחורה שצריכה להיעשות, תמיד תוכלו לסמוך עליי שאעשה אותה. לא הייתה לי ארוסה או חברה, ובהחלט לא הייתה לי בעיה לשאת בנטל בשביל הצוות.
"וואו." צחוק ספקני נפלט מבין שפתיו. "צריך להציב פסלים בדמותך על ההקרבה שלך."
"זאת אומרת, לאפ דאנס זו אולי עבודה מלוכלכת, קיו־בי," הוספתי בטפיחה נוספת על כתפו. "אבל אל תדאג, אני בטוח שאשרוד."
הוא נאנח. "טוב, אני מניח שאין לי ברירה אלא להאמין לך, כי אתה פשוט גורר אותי פנימה."
חיוך נמרח על פניי כשהוא נכנע לרצונות שלנו. בלי ויכוח נוסף, התחלתי את הערב שלי בקריצה.
הבסים הלמו באוזניי בחוזקה והוויסקי היה חזק עוד יותר כשנשענתי על ספת העור המפוקפקת ומתחתי זרוע אחת על המשענת.
בחורה יפה עם עור שזוף ורגליים רזות וחטובות התנועעה מולי לקצב המוזיקה. תנועות האגן שלה היו משכרות והמחוות שלה מפתות, אבל אחרי בערך עשרים מופעים באורך של עשר דקות ושפע של שיער בלונדיני צבוע, ציצים מזויפים והנוף הזה בדיוק - בעידודם של חברי הנבחרת שלי וההתערבות עם קווין - התחלתי, למרבה ההפתעה, להיות אדיש לפיתוי.
אני יודע. מזעזע.
כל ההצגה הזאת התחילה לשעמם אותי.
כולן נראו אותו דבר, כל ריקוד נראה זהה לקודמו.
למרות זאת, העיניים שלי סקרו את החדר הגדול והחשוך מרצונן - מטעמי נוחות בחרנו להתיישב במתחם הווי־איי־פי של הלאפ דאנס במקום בחדר פרטי - והזין שלי נשאר רפוי והתנהג יפה מאחורי הרוכסן של המכנסיים.
בשלב זה, יכולתי באותה מידה לשבת ולצפות בפרק של 'בנות הזהב'. היה ברוז משהו מיוחד, אבל לי ולזין שלי היה כלל שאסור לו להצדיע למישהי מעל גיל שבעים וחמש.
שיר חדש התחיל להתנגן, עם מנגינה מגניבה ואגרסיבית ברקע בזמן שריהאנה דורשת שאיזו כלבה תחזיר לה את הכסף שלה, וסבב חדש של נשים מוכשרות עלה על הבמה. התעוררתי כשהבחנתי בשיער כהה בין כל הראשים המחומצנים.
היא הייתה קטנה ושרירית, רזה בכל המקומות הנכונים אבל מבורכת באלה שהיו נחוצים לעבודה, והעור שלה נראה זוהר מתחת לאור העמום. צעדיה היו עדינים וזהירים, כמעט כאילו היא לא הייתה בטוחה בעצמה לגמרי בנעלי העקב הגבוהות והשקופות שלה, אבל הנוכחות שלה הייתה מסחררת. מרתקת.
לא ידעתי להגיד בדיוק למה.
שתי החשפניות האחרות שעשו את דרכן אל פינות הבמה בנענועים פתייניים מיומנים היו לא יותר מרעש רקע בזמן שהיפהפייה בעלת השיער הכהה נעמדה במקומה ליד העמוד שבמרכז, ומצאתי את עצמי זז בכיסא שלי כדי להציץ מאחורי האישה שנענעה את הציצים שלה בפניי כדי לצפות בה.
העולם התהפך הערב, חברים.
בתנועות חדות, שתי הנשים בקצוות התכופפו והטיחו את כפות ידיהן על רצפת הבמה ממש בסוף השיר הכוחני של ריהאנה. התנועות של השחרחורת היפהפייה היו עדינות בהשוואה אליהן.
בתנועת אגן עדינה, היא התקמרה סביב העמוד ונפנפה בהזמנה, והגברים מולה השליכו כסף לרגליה.
הם היו הכלבות והיא הייתה ריהאנה, ועד סוף הלילה ידעתי שהיא תשיג את הכסף שהיו חייבים לה ויותר.
עור נצנץ מול פניי ומשך את תשומת ליבי חזרה לאישה שמולי. זוויות פיה נפלו כשהזעיפה פנים במחאה על חוסר העניין שלי.
לא היה לי הרבה ניסיון עם חשפניות - לפחות לא עד אותו ערב - אבל הייתי מנוסה מספיק בשביל לדעת שחלקן היו מהסוג הנלהב לכל דבר שהיה יכול לרַצות אותך, אבל נעשות מרירות ונקמניות בשנייה שרמזת שהן לא מרכז העולם שלך.
ולא רק רמזתי.
לא הייתי מישהו שיוצא לדייטים באופן סדרתי, אבל היה לי מספר לא מבוטל של מערכות יחסים לאורך השנים. ולמרות שלא הייתי מתמטיקאי, הייתי מהמר שלפחות ארבעים אחוזים מהן הסתיימו כי מישהי רצתה שאבלה אין־ספור שעות בלנשק לה את התחת וללחוש מילים יפות לתוכו. מיותר לציין שזה לא היה אחד מהתחביבים שלי.
תנועותיה של הרקדנית שהתפתלה מולי עם הבלונד והשדיים, זאת ששון שילם ברוב אדיבותו כדי שאקבל לאפ דאנס נוסף, נעשו נלהבות יותר כשהחזרתי אליה את תשומת ליבי.
היא הייתה מושכת, כמובן. לא כל אחת יכלה לרקוד במועדון סקינס. אבל היה בה משהו שחוק, משהו שמשתנה כשמישהי בוחרת במקצוע הזה לא כאבן דרך, אלא כקריירה.
צ'סטיטי, אני מאמין שכך קראו לה, לא הייתה אם חד־הורית שרצתה להשיג כסף במהירות כדי לשנות את חייו של הילד שלה. היא לא הייתה סטודנטית בדרך לבית ספר לרפואה או נערה שעברה התעללות ומצאה דרך להשיג כסף קל משום שהייתה מרוששת.
לא, לא צ'סטיטי. היא הייתה משומנת, שרירית ושזופה באופן מושלם, והיום שבו היא תתלה את נעלי החשפנית שלה יהיה היום שבו הרופא שלה יגיד לה שהיא זקנה מכדי לעבור ניתוח חזה נוסף.
היא הייתה כבולה למקצוע הזה לנצח.
אישה של הלילה עם כישורים שבחורות שמגיעות לסקינס בשביל עבודה מזדמנת יכולות רק לחלום עליהם.
למעשה, התשלום עבור הריקוד המסוים הזה היה הרעיון של שון, והוא הגיע אחרי שהיא רקדה ריקוד שלם על הבמה המרכזית כשבקבוק בירה כלוא בין השדיים שלה, טיפסה על העמוד ושפכה את התכולה שלו לתוך גרון של צופה נלהב בזמן שהייתה תלויה הפוכה.
אני בטוח שחלק מהגברים שהגיעו למועדון הזה סגדו לה, אבל אני רק חשתי הקלה לאחר שהשיר נגמר והלאפ דאנס שלה הסתיים.
חשקתי שיניים כדי לא להיכנע לדחף להעיף מבט לכיוון הבמה לפני שמושא העניין שלי נעלמה מהעין, ובמקום זה תחבתי טיפ נחמד מתחת לרצועת תחתוני החוטיני של צ'סטיטי.
הפנים שלה נמסו לחיוך מתוק כדבש, ואני נשפתי אנחת הקלה בידיעה שהיא לא תשלח את המאבטחים אחריי כשסוף כל סוף נצא אל האוטובוס שלנו.
"תודה, צ'סטיטי. את רקדנית ממש מוכשרת."
התכווצתי מעט מבפנים כשהבנתי עד כמה מגוחך אני נשמע, אבל היא לא נראתה מוטרדת מדי מהפרידה המוזרה.
אין ספק שהטיפ בשווי מאה דולר שהיא ספרה עזר לכך.
"מתי שתרצה, בייבי. סכום כזה של כסף בדרך כלל דורש משהו קצת יותר מיוחד," היא הוסיפה בקריצה.
כן, חשבתי בציניות. לבזבז מאה דולר בדרך כלל דורש משהו מיוחד גם ממני.
ועדיין, זה היה שווה כל דולר אם זה מנע ממנה לגרום למלצרית לשים בכוס הוויסקי הבאה שלי משהו דוחה או רעיל.
לאחר שהשתחררתי לחופשי מהכלוב המשונה שלי, קמתי מהספה ועשיתי את דרכי חזרה אל הבחורים שהתאספו קרוב לבמה המרכזית, שותים וצוחקים חזק כל כך עד שהפכו למרכז תשומת הלב.
הבמה הייתה ריקה - מה שאמר שפספסתי את היציאה של הבחורה עם השיער הכהה - וקבוצה רועשת של בחורים גדולים הייתה מסוג הדברים שיכלו למלא את חלל השיעמום בשעת הצורך.
לא יצא לנו להשתחרר ככה לעיתים קרובות במיוחד, ושמחתי לראות את חבריי לקבוצה נהנים מהמאורע הנדיר הזה של אחווה שלא סבב סביב דחיפות או טאצ'דאון.
לחיי מועדני חשפנות וסיומי עונה.
"אז?" שון שאל, חיוך רחב התפשט על פניו כשהבחין בי. "איך היה? טוב, נכון?"
משכתי בכתפיי בתגובה מעורפלת במקום לזייף התלהבות בלי לחשוף עד כמה חשבתי שזה היה משעמם.
שון לא היה מסוג החברים שייתנו לחוסר התלהבות מריקוד של חשפנית לעבור חלק, ואני לא הייתי אידיוט מספיק כדי לתת לו את התחמושת הזאת.
אני הייתי מאלה שיפילו מישהו אחר במקום.
הכול לשם הצחוק וההנאה, כמובן.
"למה שלא תשאל את קווין איך היה?" התגריתי בחיוך ערמומי.
כל הבחורים צעקו 'אוווו!' והריעו בתגובה לעקיצה הברורה שלי כשקווין נענע בראשו ממרכז התא שלנו. שלושה מטרים של בחורים גדולים השתרעו משני צידיו. הוא ריפד את עצמו בבטחה כדי להימנע מכל מגע מקרי עם אחת מהרקדניות.
הייתי חייב לצחוק מההתנהגות החסודה שלו, אבל באותו זמן גם רחשתי לו כבוד.
צריך להיות בחור טוב באמת ואישה מיוחדת מאוד כדי לגרום לו להיות מסור ונאמן באופן בלתי מעורער, ובהחלט קיוויתי שיום אחד אני אגיע לשם.
קווין ואני לא היינו רחוקים זה מזה בגיל. אני הייתי קצת יותר מבוגר, אבל היינו במקומות שונים לגמרי בחיים שלנו.
בעוד שבוע מהיום, הוא יענוד את הטבעת.
הוא היה מוכן לתת את כל כולו לאישה, להקים משפחה - להיות גיבור לא רק בעיני אלה שצפו בו משחק על המגרש.
חוץ מההורים שלי, אחותי הקטנה, חבריי לקבוצה, המאמן והמנהל שלי, לא היו הרבה אנשים שרציתי להרשים.
הכללים של החיים שלי היו ברורים וקבועים, וסדר העדיפויות שלי היה די קצר.
משפחה, חברים ופוטבול.
השילוש הקדוש. טוב, לא בדיוק שילוש, אם מחשיבים סקס.
אולי לא הייתי במערכת יחסים מחייבת, אבל זה לא עצר אותי מליהנות מדי פעם מנשים יפות.
"לך תזדיין, מיצ'ל," קווין ירה בהומור. "כמה פעמים היית צריך להוריד את הילדים העתידיים שלך באסלה הערב?"
שאגה של צחוק פרצה שוב בין כולם, הפעם על חשבוני, וצחקתי על האירוניה שבדבר בהשוואה לאמת. זה היה אירוני כי בהסתמך על היעדר התגובה של הזין שלי, חששתי שאולי לא יהיו עוד ילדים פוטנציאליים להוריד באסלה.
זאת אומרת, באופן היפותטי... האם זה נורמלי עבור בחור לקבל מעל עשרה לאפ דאנס בערב אחד ולא לקבל זקפה? אני שואל בשביל חבר.
בדיוק בזמן כדי להציל אותי מהצורך לחשוב על תגובה שנונה, המוזיקה התחילה להתנגן בווליום גבוה שוב, והאורות ריצדו כדי להכריז על המופע הבא.
הגיטרה הרועשת בתחילת השיר Thunderstruck של AC/DC התריאה על משהו מדהים שעמד לבוא, והשערות שעל העורף שלי סמרו כשכל הראשים הסתובבו לכיוון הבמה.
ברגע שהרגל שלה הגיחה מאחורי הקיר שהסתיר את האזור מאחורי הקלעים, ידעתי שזו הייתה היא, והזין שלי התעורר לחיים מייד.
אוקיי, אני מניח שהוא לא מקולקל לגמרי. חדשות טובות.
קצב הדופק זינק בסנכרון עם המוזיקה, ועורי התכסה בזיעה. החדר נעשה מטושטש סביבי, וכל חלק בקיום שלי היה מרותק לאישה שעל הבמה.
היא זזה, התנועעה בגלים, טיפסה והתנדנדה.
היא ביצעה את רוב התנועות שהאחרות עשו, אבל תנו לי להגיד לכם... היא רקדה אותן אחרת.
לא היה מלמול בקהל, לא פה אחד סגור. היא הייתה סקס ותמימות, השילוב המושלם של השניים.
היא הייתה אישה עם סיפור מאחוריה, ושאלוהים יעזור לי, רציתי לגלות מה הוא.
השיר נגמר, ואני איבדתי את מעטה קור הרוח שלי, והכנסתי מייד את היד לכיס.
עיניו של שון ריצדו כשהמילים יצאו מפי, אבל לא היה לי אכפת. "יודעים מה, חברים? אני חושב שאני רוצה עוד לאפ דאנס אחד הערב."
זה - היא - הייתה הגורל שלי, והגיע הזמן שאממש אותו.
לא היה לי מושג כמה אני טועה.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.