מי אני ולמה כתבתי עבורכם את הספר?
נכון למועד כתיבת הספר אני בן 37, נשוי ואב לשלושה ילדים ומתגורר בכפר סבא. יש לי תואר ראשון בחשבונאות ובכלכלה ותואר שני במינהל עסקים. במשך כמה שנים הייתי חשב מינהל בעיריית באר שבע וסמנכ"ל כספים בחברה קבלנית, ובשנתיים האחרונות אני מייעץ לרשויות ולתאגידים עירוניים בנושא ייעול וחיסכון.
אם תבחנו זאת לעומק, תגלו שאני פחות או יותר אתם, ובעצם דומה ל-50% מהזוגות במדינה שמשתייכים למעמד הביניים.
אבל הנתונים היבשים מעידים על תוצאה בלבד – תוצאה שאינה מתארת את הדרך המאתגרת לאורך מסלול שלא כולם צועדים בו. הסיפור שלי מתחיל לפני קצת יותר מעשור, והוא זה שהוביל אותי לנקודה שבה אני נמצא היום.
לפני קצת יותר מעשור, בשנת 2005, השתחררתי משירות קבע אחרי כמעט שלוש שנים כסגן מפקד ביחידה שמבצעת עבודות כבישים ותשתיות. במסגרת תפקידי עסקתי בתקציבים של עשרות מיליוני שקלים בשנה, בתוכניות עבודה רב-שנתיות שהיו כרוכות בתהליכים מורכבים ובכל מיני תחומים שהקנו לי ביטחון מופרז ביכולתי לנהל ולתפקד בעולם האזרחי.
השתחררתי משירות קבע עם כ-150 אלף שקלים ועברתי מיד לתל אביב, העיר הגדולה. התחלתי למכור יחידות נופש לפרנסתי, ומשם התגלגלתי לתיווך נדל"ן. בה בעת חלמתי, כמו רבים מבני גילי, על מיליונים על פי ספרֵי "אבא עשיר אבא עני" ועל פי ספרי תיאוריה וחלומות רבים אחרים.
חבר שפתח עסק בהרצליה הציע לי להצטרף אליו. העסק היה "בורגר בר" – ברחוב הראשי, סוקולוב. כיוון שביליתי את שלוש השנים האחרונות בקבע בניהול תקציבים לפרויקטים בעשרות מיליוני שקלים, השליתי את עצמי שאני מבין בכסף ושאין לי שום בעיה להיכנס לעסק שאני לא מכיר – הרי כבר ניהלתי דברים מורכבים יותר בעבר.
נכנסתי לעסק בלי בדיקת נאותות ומהר מאוד הבנתי שהוא בעצם מפסיד בכל חודש. לקח לנו כמעט חצי שנה להגיע לאיזון. השותף שלי, שכבר הבין שמהכנת המבורגרים לא נהיה מיליונרים, רצה להתקדם בחייו וביקש לצאת מהעסק. סיכמנו שהוא יעזוב ללא כל פיצוי ואני קיבלתי על עצמי את כל ההתחייבויות של העסק, מתוך אמונה שברגע שאהיה לבד אוכל להשקיע את כל מה שארוויח במחיקת ההתחייבויות – ואולי אפילו להחזיר לעצמי את ההשקעה.
ברקע שמעתי על תכנון של העירייה לשפץ את הרחוב, אולם לא טרחתי להבין במה בדיוק מדובר. על פי השמועות, העירייה תכננה לערוך שיפוץ מדורג: ראשית ישפצו את החלק המזרחי, שבו היו המתחרים שלי, ואחר כך ישפצו את החלק שלי. הנחתי שבתקופה זו אוכל לגרום לעסק לזנק קדימה, להחזיר חובות ואולי אפילו למכור ברווח.
ברגע האחרון החליטו בעירייה לשנות את המתווה ולשפץ את כל הרחוב בבת אחת. ההחלטה למעשה גזרה את דינו של העסק וגרמה לי למפלה הכלכלית המשמעותית הראשונה בחיי.
לא אלאה אתכם בתיאור התחושה שחוויתי בבוקר שבו הגעתי לעסק ומצאתי גדר שחסמה את הרחוב מאות מטרים לכל כיוון. בבת אחת התחוורה לי הטעות באופן החובבני שבו התנהלתי. אני רק יכול לומר שמאותו רגע ואילך הדברים רק הלכו והידרדרו.
כמו כמעט בכל טעות בחיים, בשלב הראשון קפאתי. ימים שלמים ישבתי ובהיתי ברחוב, בלי להבין מה אני עושה. השלב הבא היה שלב האלתורים, שבו ניסיתי למצוא את הדרך לא לשלם את המחיר על הטעות שעשיתי. בשלב זה תפח המחיר מיום ליום. דרך אגב, ההתנהלות הזו מאפיינת כמעט את כולנו כשאנו מתמודדים עם מצבים שבהם מתחוור לנו גודל הטעות שעשינו, אולם אנחנו עדיין לא מוכנים להשלים עם המחיר שעלינו לשלם.
בשלב זה החלטתי לשפץ את העסק, וקיוויתי שביום שיסתיים שיפוץ הרחוב, העסק שלי ייראה אחרת ויעוף לשמיים. לקחתי הלוואה מהבנק, משכתי את פיקדון השחרור ונכנסתי למינוס כבד כדי לשלם לכל הספקים בזמן שהעסק סגור. את המעט שנשאר השקעתי בשיפוץ המקום. בינתיים התחלתי לעבוד כמלצר בחוף הים, כדי שיהיה לי קצת כסף למחיה שוטפת ומשהו לאכול במשך היום.
ניסיתי להפעיל את העסק שוב במתכונת "משופרת", כמעין ביסטרו עם מנות יומיות ותפריט של מסעדה. אפילו לקחתי ייעוץ וליווי ממט"י, על ידי כלכלן שהגיע עם הרבה תיאוריות לתמחיר, שיווק ומיתוג. האמנתי שאם אגבש תוכנית ברורה יהיה לעסק סיכוי גדול יותר להצליח. בדיעבד, הבנתי שאותו יועץ לא הבין דבר בתחום המזון ושהקונספט שהגיתי נועד לכישלון לא רק בגלל המיקום אלא גם בגלל אופן היישום – שיעור שאחר כך שירת אותי רבות בניהול ובליווי של עסקים אחרים.
כמובן, העסק הידרדר במהירות, ואילו אני, מיום ליום, אכלתי את עצמי יותר ויותר. אחרי כמה חודשים, כשהבנתי שאין לי מושג מה לעשות ומה לא עובד, החלטתי לבצע "שאלת רב", ובמילים אחרות: לתת למישהו אחר לקבוע עבורי מה לעשות, כי אני לא מסוגל לקבל אחריות על עצמי.
התשובה שקיבלתי הייתה: לסגור את העסק.
התחלה ממינוס 200
ברגע שקיבלתי תשובה הבנתי שמה שלא יקרה, ארגיש שהנבואה הגשימה את עצמה. אם אצליח – אחכה לנפילה, ואם אפול תמיד אזכור שקיבלתי אזהרה מראש.
סגרתי את העסק ומכרתי את כל הציוד בכמה אלפים בודדים. ברגע שהתחלתי לקפל את הדברים הבנתי גם עד כמה לא ניהלתי את הטעות הזו נכון. כל החובות שסחבתי, בתקווה להגיע ליום טוב, התפוצצו לי בפנים. עיריית הרצליה, שהבטיחה שתתחשב בעסקים שנפגעו עקב השיפוצים, לא מחקה לי שקל מעשרות אלפי השקלים בחוב הארנונה.
בעל המבנה טרפד לי אפשרות למכור את המקום לעסק של מזון, ובכך להרוויח כמה עשרות אלפים על הציוד לפחות, בטענה שזכותו להחליט מי ישכור את המבנה ושהוא אינו חייב לי כלום. הבנתי שמעולם לא דאגתי להגן על ההשקעה במבנה כשוכר, ושאכן אין לי כלום ביד חוץ מחובות. הספקים שנתנו לי קו אשראי דרשו פירעון מיידי של כל ההתחייבויות.
כך הגעתי לבית הוריי בגיל 26, עם חובות של 30 אלף שקלים בארנונה, הלוואה מהבנק בסך 80 אלף שקלים, מינוס של 30 אלף שקלים בחשבון העסקי, צ'קים על עשרות אלפי שקלים בחוץ שמחכים לפירעון וחוב של כמה עשרות אלפים בדוחות חניה.
הפסדתי יותר מ-300 אלף שקלים בהרפתקה של שנה וחצי. זו הייתה אחת התקופות הקשות והמאתגרות בחיי. קיבלתי בעיטה עצומה בתחת. במקום נמוך מזה לא יכולתי להיות. אין מילים שיכולות לתאר את התחושה הזאת: אחרי שנים שבהן הייתי עצמאי, בעל עסק, רגיל שיש לי כסף בכיסים, פתאום לא היה לי כסף לקופסת סיגריות או לכוס קפה.
מצאתי את עצמי באותו החדר שממנו יצאתי חמש שנים קודם לכן, כשהתחלתי את שירות הקבע, ישן על אותה המיטה ומבין שאין לי יכולת אפילו להחזיק מקום מגורים משל עצמי.
בהתחלה עבדתי בכל עבודה אפשרית. הייתי טבח, מלצר ואף מוכר בחנות בגדים, וכל המשכורת שהרווחתי יועדה לפירעון החובות. במשך אותן שנים לא הצלחתי לדמיין לעצמי את היום שבו כל זה יסתיים ואצא לחופשי. אבל בסוף זה קרה – לא בקלות, לא במהירות, אבל זה קרה. התקדמתי מעבודה לעבודה, מניהול דוכן לניהול צוות ומניהול צוות לניהול פרויקט של 70 עובדים. במשך כל הזמן הזה למדתי ועבדתי במקביל, ללא חופשה, ללא מנוחה, ללא עצירה. בכל עבודה שכרי עלה, ובכל חודש החזרתי יותר ויותר חובות.
זה היה תהליך מובנה שהגיע מתוך החלטה אחת: ידעתי שאם אני רוצה למחוק את מה שקרה, אני חייב לנקות שולחן, וזה יקרה רק במאמץ מרוכז ונחוש.
"לפעמים בירידה אי אפשר לעצור, חייבים לרדת במדרון כדי שנוכל לעלות"
(אנונימי).
סיום בפלוס 400
לאחר ארבע שנים סיימתי תואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטה הפתוחה, התחתנתי וקניתי בית כמעט בלי משכנתא, התקבלתי למשרת סמנכ"ל של חברה פרטית והבנתי שהצלחתי לשנות את חיי.
חצי שנה לאחר מכן כבר סיימתי לשלם את המשכנתא, ולפתע הסכומים שבהם השתמשתי כדי לשלם את החובות התפנו לפיצוי על כל התקופה שעברה. הגלגל התהפך.
פתאום היה לי כסף למסעדות שלא ראיתי מבפנים במשך כל אותן השנים; כסף לנסיעות לחו"ל, לבתי מלון, למותגים ולאלכוהול משובח. כמובן, התחלתי לפצות את עצמי מתוך מחשבה שזו התגשמות החלום שהיה לי ביום שבו חזרתי לגור אצל ההורים. בזבזתי כסף על כל מה שחשבתי שיגדיר אותי בעיני עצמי כמוצלח.
יצאתי לחופשות מפנקות, טסתי לירח דבש במלדיביים, התחלתי לצרוך מותגים ועשיתי את אותן טעויות שכיום אני מלמד אחרים להימנע מהן. בזבזתי את רוב המשכורת על "לחיות את הרגע" באופן שמנע ממני לבנות עתיד.
כשנולדה בתי הבכורה משהו בי התעורר, ראיתי אחרת את הרגלי הצריכה שלי. עלות של בקבוק ויסקי יוקרתי, למשל, שווה ערך לתשלום של חצי חודש למטפלת. הבנתי שכל אותם בגדים ממותגים לא עשו ממני משהו שלא הייתי קודם לכן.
הפעם, שלא כמו בפעם הראשונה שיצאתי מבית הוריי, הבחנתי כיצד הכסף הפנוי שהיה לי מהשכר כבר אינו פנוי כל כך כשיש ילד במשפחה. עדיין הצלחתי לחסוך בכל חודש ולהשקיע בעתיד שלי, אך גם הצלחתי להבין למה קשה לאלה שאינם מצליחים.
שיניתי שוב את ההתנהלות שלי, אולם הפעם המטרה הייתה אחרת: לדאוג שאני מתקדם בכל חודש; לוודא שמהסכום שאני מרוויח בחודש יישאר אצלי בכיס חלק משמעותי. הבנתי את אחד הכללים החשובים ביותר לביטחון כלכלי – לראות שבתחילת החודש, מתוך המשכורות אנחנו משלמים לא רק לעירייה, לחברת חשמל, לסופר ולמטפלת, אלא דואגים לעצמנו לחיסכון שיאפשר לנו יכולת לבחור.
עברתי לעבוד בעיריית באר שבע כחשב מינהל תכנון, שם יצא לי להכיר עשרות עובדים שחיים ממשכורת שפעם נחשבה לטובה ובקושי מצליחים לגמור את החודש. לכולם היה אתגר זהה: איך לשמר את רמת החיים שהם חשבו שעליהם לסגל לעצמם, עם ציפיות שעולות ועולות ומשכורת שאינה משתנה בחלק גדול מהשנים.
במשך כל אותן שנים מכרים וחברים פנו אליי בכל פעם שהתעוררו אצלם שאלות: איך נכון להתנהל ואיך אפשר להתגבר על מינוס? לכן החלטתי לעשות זאת באופן מסודר והצטרפתי לארגון "פעמונים" כדי ללוות משפחות בהתנדבות. למרות אורח החיים העמוס שהיה לי, ובכלל זה עבודה של 12 שעות ביום לאורך השבוע ולימודי תואר שני, הצלחתי ללוות משפחות אחדות דרך "פעמונים", אך הבנתי שזה רק טיפה בים לעומת כל אלו שהמשיכו לבוא ולבקש ממני הכוונה. אז כבר נרקם בראשי הרעיון: להקים אתר ובאמצעותו לחלוק את הידע והניסיון שלי עם כל מי שצריך.
אחרי שנים בבאר שבע החלטתי לעשות שינוי ולעבור למרכז הארץ. אני ואשתי החלפנו עבודות ונושא ההתנהלות הכלכלית התחדד אצלי אפילו יותר, היות שרוב האנשים שהכרנו הרוויחו משכורות ממוצעות, בעוד מחירי הדיור והחינוך רק עלו ועלו.
באמצע שנת 2017 החלטתי להיות שוב עצמאי. עזבתי משרה של סמנכ"ל כספים בחברה קבלנית והקמתי משרד שמעניק ייעוץ כלכלי ואסטרטגי לרשויות ולחברות. בזכות רשת הביטחון שבניתי במשך שנים, התאפשר לי להכיל את השינוי עד שהתחלתי לראות את הפירות, בד בבד עם החלטתה של אשתי לחזור לעבוד כאחות בבית חולים בשכר נמוך יותר, לאחר שהאריכה את חופשת הלידה בחודשים אחדים. אלמלא השינוי שעשינו לפני שנים במסלול הכלכלי שלנו, לא היינו יכולים לאפשר לעצמנו את החופש לבחור.
זו הייתה דרך ארוכה מהחדר בבית הוריי בבאר שבע, בגיל 26, מרושש ובלי שקל בארנק, למצב שבו יכולתי להרשות לעצמי שינוי מקום עבודה, מגורים ומעבר לחיים כעצמאי, הכול בעזרת הכלים שלמדתי בעקבות כישלון מפואר.
למה כל כך חשוב לי ללמד אתכם?
הסיבה העיקרית לכך שכתבתי את הספר הזה היא שאני רואה בכך שליחות להשפיע וללמד אנשים כיצד לקבל אחריות על גורלם. אני מאמין שהיכולת שלנו לקבל אחריות ולנהל כראוי את מצבנו הכלכלי מייצרת גלגל שצובר עוד ועוד תנופה, ולמעשה מגיע לכל תחום שנבחר בעתיד. באופן זה, היכולת הזאת למעשה משנה את חיינו. הזכות לחלוק את הידע הזה וללמד אנשים נוספים כיצד לעלות על הנתיב להצלחה היא מתנה שקיבלתי מהדרך שבה צעדתי, שהובילה אותי למקום שבו אני נמצא כיום.
היזכרו לרגע בפעם הראשונה שהצלחתם להשיג מטרה שהייתה חשובה לכם, כגון הישג משמעותי של סיום תואר, קורס מקצועי או ריצת מרתון, ואפילו דיאטה או הרגל שהחלטתם להיגמל ממנו – כל אלו הם הישגים שאי אפשר להגיע אליהם ברגע אחד, אך כשאנחנו מצליחים, אנחנו מבינים שנוכל להשיג עוד הרבה דברים נוספים בחיינו.
בדרך כלל הרגע שמוביל לשם הוא רגע של החלטה, שנייה שבה אנחנו יודעים לומר שזו המטרה שלנו ושאנחנו מוכנים לשלם מה שנדרש לשם כך.
אני זוכר את התחושה שחוויתי כשחזרתי לבית הוריי. נהגתי להסתכל בחלונות ראווה וידעתי שאיני יכול להרשות לעצמי לקנות מה שאני רוצה. התחושה הייתה של כישלון ושל אכזבה מעצמי. הרגשתי שהחיים קשים ושהעולם אינו הוגן. הייתי קורבן שהאשים את הנסיבות בגורלו.
לא היה פשוט עבורי לחולל את השינוי. הייתי צריך לשלם מחיר, ואכן שילמתי אותו במשך השנים שבהן למדתי לתואר ראשון, ובה בעת עבדתי במשרה מלאה כדי להחזיר את החובות שלי.
הרבה אנשים שפגשתי לאורך השנים והרבה משפחות שליוויתי במסגרת ארגון "פעמונים" חוו את אותן תחושות של תסכול ופחד. התהליך שעשינו אפשר לאותן משפחות לקבל אחריות על גורלן, והכי חשוב – אִפשר להן לחלום.
לחלום על בית, לחלום על רווחה, לחלום על ילדים, ולהעז. כי ברגע שתקבלו את הביטחון בכך שיש לכם יכולת לנהל את התקציב המשפחתי שלכם כמו שצריך, תוכלו ללמוד כיצד להתקדם ולצמוח.
אני לא מדבר רק על לקנות יותר דברים או לצאת לחופשות שתמיד חלמתם עליהן, אלא על היכולת לחסוך ולהשקיע, להרוויח יותר ולבנות רשת ביטחון כלכלית שתשמש אתכם למקרים שלא צפיתם אותם מראש. הרגע הזה, שבו זוג שליוויתי מבין שזה באמת קרה, שהוא השיג שליטה בחייו, הוא חוויה מרגשת. מכאן ואילך הדרך כבר לא תהיה אותה הדרך.
אני רואה את זה במשפחות שליוויתי בעבר. לאחר סיום התהליך, משפחה שרק חודשים אחדים קודם לכן עסקה רוב היום בדאגות ובחששות מעשירי בחודש או מהרגע שבו יתקשרו מהבנק, הפכה פתאום למשפחה חולמת, משפחה שחושבת על רכישת בית ועל החלפת מקום עבודה כדי להרוויח יותר, משפחה שמתלבטת איזו תוכנית חיסכון נכונה יותר ואיך לנסוע לטיול בחופש הגדול – ועדיין להישאר עם פלוס בבנק.
בספר הזה תרכשו כלים שיסייעו לכם לשנות את מצבכם בבנק, וגם כלים שאני עצמי השתמשתי בהם בשנים האחרונות כדי להציב מטרות ולהגיע אליהן. תלמדו איך לקבל החלטות נחושות יותר, וכמובן, איך לקבל אחריות לגורלכם ולחולל שינויים בתחומים שבהם אתם מסוגלים ליותר ורוצים יותר.
מה יש בספר הזה עבורכם?
כשנפלתי למטה גמלה החלטה בליבי: יבוא יום והגלגל יתהפך, ואשתף כל מי שאוכל במה שאלמד בתהליך, כדי לתת לאנשים תקווה שהכול אפשרי. הרי אם אני עשיתי את זה, כל אחד יכול. יש אין סוף דוגמאות לאנשים שאיבדו כמעט הכול ומצאו דרך להשיג את הכול מחדש, ולכן אני מאמין שמי שרוצה תמיד ימצא את הדרך.
עם השנים הבנתי שלא מדובר רק במשפחות שבהן נתקלתי בסביבתי הקרובה, אלא בדור שלם שמרגיש שהוא עובד אצל מישהו אחר. חברים, קולגות, אחים וכמעט כל מי שיצא לי להכיר – כולם הרגישו אותו הדבר: אנחנו קמים בבוקר, הולכים לעבוד, מכניסים משכורת שפעם נחשבה בעינינו משכורת מצוינת, כלומר הגענו למקום שאליו שאפנו להגיע, ובכל זאת החודש עובר וכמעט לא נשאר שקל בחשבון הבנק.
הבנתי שלכולנו יקר פה מדי, שמשהו אינו עובד באופן שבו רובנו מנהלים את היומיום. שמעתי אנשים שסיפרו כיצד הם שדרגו את השכר באלפי שקלים וקיבלו בונוס יפה מהעבודה, אבל בסוף החודש, כשהגיע חיוב האשראי, הם גילו שלא נשאר להם כלום. הם לא קנו רכב חדש ולא טסו לחופשה מפנקת בחו"ל, אלא פשוט חיו ברמה שחשבו שמגיע להם לחיות עם הכנסה כזו.
אני לא מתפלא על הסטטיסטיקה שעל פיה ארבע מתוך חמש משפחות חיות עם מינוס, וחמישית מהמשפחות מתקשות לקנות את סל הקניות הממוצע לחג. אם חשבתם לעצמכם: לא קל מה שעובר עלינו, אני מצדיק אתכם. לא קל, כי מעולם לא לימדו אותנו איך להתנהל נכון. באף שיעור בבית הספר לא הסבירו לנו כיצד אפשר לעבוד באוגוסט עם שלושה ילדים שאין להם מסגרת חינוכית. אף פעם לא הראו לנו איך לחסוך לפנסיה או לקנות נכון.
הרבה דברים שנחשבים לבסיסיים עולים לנו כמה משכורות בשנה, כגון פעוטון, צהרונים, ביטוח רכב ועוד הרבה דברים שעבור כולנו הם כבר אינם בגדר מותרות אלא צורך בסיסי שמאפשר לנו לצאת לעבוד. אסור לשכוח גם את תקופות החגים, החופשות ושעות אחר הצהריים, שעשויות לעלות למשפחה ממוצעת כמה אלפי שקלים נוספים בשנה לפחות.
אם אף פעם לא לימדו אותנו, מה אפשר לעשות?
אין לכם ברירה מלבד לקבל אחריות ולדאוג לעצמכם באמצעות רכישה של ידע ויישומו. את הצעד הראשון לשם עשיתם ברגע שהתחלתם לקרוא את הספר הזה, אך שימו לב: הידע אינו מספיק.
כשהבנתי כמה אנשים צמאים לכלים שיסייעו להם להתנהל אחרת ולוודא שהם מתקדמים ולא סתם עומדים במקום, הקמתי את אתר מגיע לי, שבו כתבתי את כל מה שלמדתי במשך עשור. בחודשים הראשונים נכנסו לאתר אלפי אנשים, והיו לבלוג מאות שיתופים ותגובות ברשתות החברתיות. עם זאת, אף על פי שהצטרפו לאתר מאות חברים, כשבדקתי כמה מהם באמת עשו צעד לעבר שינוי, הבנתי שקריאת מידע אינה מה שמחולל שינוי אצל אנשים. הרי לא חסר ידע בעולם. אין תחום שלא הקימו עבורו אתר אינטרנט, מהאופן שבו יש לקשור עניבה ועד למקום שבו אפשר למצוא את הפיצה המושלמת.
יש עוד עשרות אתרים לא פחות מוצלחים משלי, ובכולם אפשר לקרוא כל מה שנדרש כדי ללמוד את הדרך הנכונה להתנהלות כלכלית. ולמרות זאת, רוב האנשים עדיין לא יישמו את הכלים המוצעים ונשארו באותו המקום.
לצערי, התברר לי שקל יותר לשכנע אנשים לשלם אלפי שקלים על הבטחה להתעשר מהר באיזה קורס אינטרנטי או על ליווי מקצועי על ידי מישהו שהדרך שלו להתעשר היא למכור קורסים על עושר, מאשר לשכנע אותם לשנות את התנהלותם הכלכלית באופן שיאפשר להם חיים שלמים של שקט. ובכל זאת, אני עדיין חושב שכיום הדרך הנכונה ביותר להגיע לאלפי אנשים היא באמצעות האינטרנט והספרים.
הבעיה הכי גדולה היא ביישום. כולם אוהבים לקרוא ולספוג ידע, אך רק מעטים באמת משתמשים בכל מה שהם קוראים, וזה מה שמבדיל בינם ובין רוב האנשים, שממשיכים לצרוך תיאוריה.
למה אני מספר לכם את זה? כי חשוב לי לומר לכם את האמת: המדריך הזה לא יעזור לכם אם רק תקראו אותו.
אני מבטיח לכם שכשכתבתי את הספר הזה, בניתי אותו בדיוק כפי שאני בונה תהליך ליווי למשפחה – כדי לוודא שתגיעו לאותה תוצאה, ולכן אני יודע שהספר הזה יכול לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלכם. עם זאת, כדי שזה יקרה יש דבר אחד שאתם חייבים לעשות, והוא לעשות! הספר הזה פועל רק כשמיישמים אותו. כמו כל ספר שקראתם בחיים, נדירים המקרים שבהם באמת יישמתם כל מה שנכתב בספר והתמדתם בכך. לכן אני מבקש מכם לקרוא פעמיים לפחות את המשפט הבא לפני שאתם ממשיכים:
אני מחויב לשנות את מצבי הכלכלי ולקבל אחריות לעתידי! לשם ביצוע ההתחייבות הזו אעשה כל שיידרש וכל שאלמד בספר שלפניי!
אם אתה מחויבים, קבלו את ההחלטה ליישם כל מה שכתוב כאן ורק אחר כך לבחון אם הצלחתם להגיע לאן שרציתם.
הספר שלפניכם יפרט את מהותן של כל השיטות המרכזיות שמיישמים היום אלו המלמדים כלכלת משפחה ויתאר צעדים ברורים לכל שלב. הסיבה לכך היא שיש לפעמים יותר מדרך אחת לנהל את תהליך השינוי, בדיוק כפי שיש יותר מסוג אחד של דיאטה. מובן שיש גם את הדרך שלי, הנובעת מהניסיון שצברתי ומשנים של ניהול בתחום הכספים. את כל זה זיקקתי בשנה האחרונה לכדי שיטה קצרה ותכליתית, שתאפשר לכם לראות שינוי באופן מהיר. השיטה הזו מתאימה לכל מי שנמצא במינוס כרוני, אך עם הכנסה סבירה יחסית, המאפיינת את מעמד הביניים. היתרון הגדול בשיטה הוא האפשרות לבצע ניהול שוטף ונטול מאמץ מהרגע שבו התחלתם ליישם אותה.
אם אתם נמצאים במצב של חובות גדולים והיעדר הכנסה ומתבססים על קצבאות בעיקר, לצערי הספר הזה לא ישמש פתרון מלא עבורכם. אף על פי שתמצאו כאן כלים שיאפשרו לכם לשפר את המצב, מקרים מעין אלו מחייבים ליווי צמוד של אנשי מקצוע כדי לסייע למשפחה.
לבד מהצעדים ומהכלים להתנהלות כלכלית, צירפתי לספר את "התמצית הסודית" שמצליחה לייצר שינוי, שאותה זיקקתי בשנתיים האחרונות מתוך תהליך אימון שעברתי, הרצאות ששמעתי, עשרות ספרים שקראתי ואף תהליכי ליווי שהעברתי בעצמי. המטרה שעמדה לנגד עיניי בכתיבת הספר הייתה: לאפשר לכל מי שקורא אותו להגיע בוודאות לתוצאה שבחר להשיג. לכן תמצאו במהלך הספר משימות אחדות לביצוע. תצטרכו לפעול, לא רק להישאר פסיביים בקריאת הספר.
בחלק מהתחומים כבר כתבו טובים ממני מאות דפים על כל מה שנדרש לדעת, ולכן חסכתי מעצמי את הצורך להעתיק ולשכפל את המידע הזמין הזה והשארתי לכם את מלאכת החיפוש. ככל שתעבדו יותר על הידע, כך תעריכו אותו יותר והוא יפעל לטובתכם.
זכרו תמיד, עדיף גרם של עשייה מקילו של תיאוריה, אז יַשמו את מה שקראתם ורק אז קבעו אם יש דרך קלה ופשוטה יותר עבורכם.
לפני שנתחיל, להלן משפט קטן שילווה אתכם לאורך הספר:
"אם אתם רוצים לשנות את התוצאות שלכם בחיים תתחילו בסיבה לכול, שנו קודם את עצמכם". שמעתי את המשפט הזה לראשונה בקטע מהרצאה של ג'ים רואן, ואין נכון ממנו עבור מי שמחפש שינוי.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.