מהפכת הגלוקוז

קורא יקר, קוראת יקרה

מה הדבר האחרון שאכלתם?

קדימה, תחשבו על זה רגע.

אהבתם את זה? איך זה נראה? מה היה הריח של זה? מה היה הטעם של זה? איפה הייתם כשאכלתם את זה? עם מי הייתם? ולמה בחרתם בזה?

אוכל הוא לא רק טעים, הוא חיוני לנו. אבל לאוכל יכולות להיות השלכות בלתי צפויות, מבלי שנהיה מודעים לכך. ועכשיו לשאלה הקשה יותר: האם אתם יודעים כמה גרמים של שומן נוספו לבטן שלכם אחרי שאכלתם את הדבר ההוא? האם אתם יודעים אם הוא יגרום לכם להתעורר עם פצעון מחר בבוקר? האם אתם יודעים כמה משקע הצטבר בעורקים שלכם בעקבותיו או כמה קמטים הוא חרץ על פניכם? האם אתם יודעים אם הוא הסיבה לכך שתהיו רעבים שוב תוך שעתיים, תשנו גרוע בלילה או תרגישו חסרי אנרגיה כאמור?

בקיצור — האם אתם יודעים איך השפיע הדבר האחרון שאכלתם על הגוף והמוח שלכם?

רבים מאיתנו לא יודעים. אני בהחלט לא ידעתי לפני שהתחלתי ללמוד על המולקולה הקרויה גלוקוז.

עבור רובנו, הגוף שלנו הוא קופסה שחורה: אנחנו מכירים את התפקוד שלו, אבל לא ממש איך הוא עובד. לא פעם אנחנו מחליטים מה לאכול בארוחת צהריים על סמך דברים שקראנו או שמענו, במקום לפי מה שהגוף שלנו באמת צריך. "בעלי חיים נוטים לאכול באמצעות הקיבה ובני האדם באמצעות המוח," כתב הפילוסוף אלאן ווטס. אילו גופינו יכלו לדבר איתנו, זה היה סיפור אחר. היינו יודעים בדיוק למה אנחנו רעבים שוב בתוך שעתיים, למה ישנו גרוע בליל אמש ולמה הרגשנו חסרי אנרגיה למחרת. הבריאות שלנו הייתה משתפרת. חיינו היו משתפרים.

טוב, יש לי סקופ בשבילכם.

מתברר שהגוף שלנו מדבר אלינו כל הזמן.

אנחנו פשוט לא יודעים להקשיב.

כל מה שאנחנו מכניסים לפה יוצר תגובה. מה שאנחנו אוכלים משפיע על 30 טריליון תאים ו־30 טריליון חיידקים בתוכנו. בין שלל התגובות: השתוקקות לאוכל, פצעונים, מיגרנות, ערפול מוחי, תנודות במצבי הרוח, עלייה במשקל, ישנוניות, אי־פוריות, תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS). סוכרת מסוג 2, כבד שומני, מחלת לב... כל אלו הם מסרים מהגוף שלנו על בעיות בתוכנו.

אני מפנה אצבע מאשימה אל הסביבה שבה אנו חיים. בחירות התזונה שלנו מושפעות ממסעות פרסום בשווי מיליארדי דולרים, שמטרתם להגדיל את רווחי תעשיית המזון — מסעות פרסום למשקאות קלים, מזון מהיר וממתקים. ההצדקה לכך מגיעה בדרך כלל במסווה של ״מה שמשנה הוא כמה תאכלו — מזונות מעובדים וסוכר אינם מזיקים כשלעצמם." אבל המדע מוכיח את ההפך: מזונות מעובדים וסוכר כן מזיקים לנו כשלעצמם, גם כשאיננו מפריזים באכילתם, מנקודת מבט קלורית.

ובכל זאת, בגלל שיווק מטעה אנחנו מאמינים לאמירות כמו:

"ירידה במשקל קשורה אך ורק להכנסת קלוריות והוצאת קלוריות."

"אסור לדלג על ארוחת בוקר."

"פריכיות אורז ומיצי פירות הם טובים לנו."

"מאכלים שמנים הם רעים לנו."

"צריך לאכול סוכר בשביל אנרגיה."

"סוכרת מסוג 2 היא מחלה גנטית שאין מה לעשות נגדה."

"אם אתה לא יורד במשקל, זה מפני שאין לך מספיק כוח רצון."

"זה נורמלי להרגיש ישנונית בשעה 15:00 — תשתי קצת קפה."

בחירות המזון השגויות שלנו משפיעות על רווחתנו הגופנית והנפשית — ומונעות מאיתנו את האפשרות להתעורר מדֵי בוקר בהרגשה נפלאה. אולי זה לא נראה לכם עניין גדול שאנחנו לא מתעוררים מדֵי בוקר בהרגשה נפלאה, אבל אילו יכולתם... לא היית רוצים? אני כאן כדי לספר שיש דרך לעשות זאת.

מדענים חוקרים מזה זמן כיצד מזון משפיע עלינו, והיום אנחנו יודעים על הנושא יותר מתמיד. תגליות חדשות ומלהיבות התגלו בחמש השנים האחרונות במעבדות ברחבי העולם: הן חשפו כיצד גופנו מגיב למזון בזמן אמת — והוכיחו שאף שמה שאנחנו אוכלים הוא חשוב, חשוב גם כיצד אוכלים אותו, באיזה סדר ובאילו צירופים ושילובים.

מה שהמדע מראה הוא שבקופסה השחורה שהיא גופנו, יש מדד אחד שמשפיע על כל המערכות. אם נבין את המדד הזה ונפעל למקסם אותו, נוכל לשפר את רווחתנו הגופנית והנפשית לאין שיעור. המדד הזה הוא רמת הסוכר, או הגלוקוז, בדם.

גלוקוז הוא מקור האנרגיה הראשי של גופנו. את רובו אנו מקבלים מהאוכל שלנו, משם הוא נישא במחזור הדם לתאים. הריכוז שלו נתון לתנודות משמעותיות במהלך היום, וריכוזו עשוי לעלות בחדות — אני קוראת לזה קפיצות גלוקוז — ולהשפיע על כל דבר החל במצב הרוח שלנו, השינה, המשקל והעור, עבור בבריאות מערכת החיסון שלנו והסיכון למחלות לב, וכלה בסיכוי להרות.

אם אין לכם סוכרת אולי לא שמעתם על גלוקוז, אבל הגלוקוז משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. בשנים האחרונות הכלים לניטור המולקולה הזו הפכו ליותר ויותר זמינים. יחד עם ההתקדמות במדע שציינתי זכינו לגישה למידע רב מתמיד — ואנו יכולים להשתמש במידע הזה כדי להיטיב להבין את הגוף שלנו.

הספר מחולק לשלושה חלקים: (1) מהו גלוקוז ולמה אנו מתכוונים כשאנו מדברים על קפיצות גלוקוז? (2) מה הנזק בקפיצות גלוקוז? ו־(3) מה אפשר לעשות כדי להימנע מקפיצות בלי להפסיק לאכול את האוכל שאנחנו אוהבים.

בחלק הראשון, אסביר מהו גלוקוז, מהיכן הוא מגיע ולמה הוא חשוב כל כך. המחקרים המדעיים קיימים, אבל המידע עדיין לא מופץ במהירות מספקת. ויסות הגלוקוז חשוב לכולם, אלו שיש להם סוכרת ואלו שאין להם: כ־88% מהאמריקאים סובלים מרמות גלוקוז בלתי מווסתות (גם אם אינם בעלי משקל עודף לפי המקובל ברפואה) ורובם אינם מודעים לכך. כשרמות הגלוקוז אינן מווסתות, נחווה קפיצות גלוקוז. בזמן קפיצה, גלוקוז שוטף את גופנו במהירות, ריכוזו בדם עולה בלמעלה מ־30 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל — mg/dL) תוך כשעה (או פחות) ולאחר מכן צונח, לא פחות מהר. ההשלכות של הקפיצות הללו מזיקות.

בחלק השני, אתאר כיצד קפיצות גלוקוז משפיעות עלינו בטווח הקצר — רעב, השתוקקות לאוכל, עייפות, החמרה בתסמיני מנופאוזה, מיגרנות, שינה גרועה, קושי לנהל סוכרת מסוג 1 וסוכרת הריונית, החלשת מערכת החיסון, החמרת תפקוד קוגניטיבי; ובטווח הארוך — יש קורלציה בין רמות גלוקוז לא מווסתות לבין הזדקנות והתפתחות מחלות כרוניות כמו אקנה, אקזמה, פסוריאזיס, דלקת מפרקים, קטרקט, אלצהיימר, סרטן, דיכאון, בעיות מעיים, מחלות לב, עקרות, PCOS, תנגודת לאינסולין, סוכרת מסוג 2 וכבד שומני.

אילו הייתם מעלים על גרף את רמות הגלוקוז שלכם בכל דקה משעות היום, בקו המחבר בין הנקודות היו עליות ומורדות. הגרף היה משקף את עקומת הגלוקוז שלכם. כשאנו משנים את אורח החיים שלנו כדי להימנע מקפיצות, אנחנו משטיחים למעשה את עקומת הגלוקוז. ככל שעקומת הגלוקוז שטוחה יותר — כך עדיף. בעקומת גלוקוז שטוחה יותר, יורדת גם רמת האינסולין — הורמון המשתחרר בגופנו בתגובה לגלוקוז — ויש בכך תועלת, שכן עודף אינסולין קיים במצבים של תנגודת לאינסולין, סוכרת מסוג 2 ו־PCOS. עם עקומת גלוקוז שטוחה יותר, משתטחת באופן טבעי גם את עקומת הפרוקטוז — שנמצא לצד הגלוקוז במאכלים מתוקים — וגם בכך יש תועלת, שכן עודף פרוקטוז מגביר את הסיכויים להשמנה (obesity), מחלות לב וכבד שומני.

בחלק השלישי, אראה לכם כיצד תוכלו לשטח את עקומת הגלוקוז שלכם, באמצעות 10 טריקים פשוטים שתוכלו לשלב בקלות בסדר היום שלכם. בקולג' למדתי מתמטיקה ואחר כך עשיתי תואר בביוכימיה. ההכשרה הזו איפשרה לי לנתח ולזקק מחקרי תזונה רבים. נוסף לכך ערכתי כמה ניסויים על עצמי באמצעות מכשיר הנקרא חיישן לניטור רציף של גלוקוז, שמראה את רמות הגלוקוז בזמן אמת. עשרת הטריקים שאחלוק איתכם הם קלים ומפתיעים. לא תידרשו לוותר על קינוח מעתה ועד עולם, לספור קלוריות או להתאמן שעות מדי יום ביומו. במקום זה, תתבקשו להשתמש במה שלמדתם על הפיזיולוגיה שלכם בחלקים 1 ו־2 — ולהקשיב לגופכם באמת — כדי להחליט כיצד נכון לאכול. (לעיתים קרובות זה יהיה דווקא למלא את הצלחת שלכם יותר מכפי שאתם רגילים). בחלק האחרון הזה אצייד אתכם בכל המידע הדרוש כדי להימנע מקפיצות גלוקוז, ובלי שתצטרכו להשתמש בחיישן לניטור גלוקוז בעצמכם.

לאורך כל הספר אני מתבססת על הגילויים האחרונים במדע כדי להסביר מדוע הטריקים האלו עובדים ומספרת סיפורים מהחיים שמתארים כיצד הם פועלים. תראו נתונים שנלקחו מהניסויים האישיים שלי ומניסויים שנעשו בקהילת Glucose Goddess, קהילת אונליין שבניתי וטיפחתי ומונה מיליוני עוקבים. תקראו עדויות מחברים שירדו במשקל, ריסנו את ההשתוקקות לאוכל, זכו ביותר אנרגיה, ניקו את העור, נפטרו מתסמיני PCOS, הביאו לנסיגה של סוכרת מסוג 2, השתחררו מתחושת אשמה ורכשו ביטחון עצמי רב, בעזרת התובנות שיובאו לפניכם.

בסוף הקריאה, תהיו מסוגלים להקשיב למסרים המגיעים מגופכם — ותדעו מה לעשות. תחליטו החלטות תזונה מועצמות ותפסיקו להיות טרף למסרים פרסומיים. בריאותכם תשתפר וגם חייכם.

אני יודעת זאת בוודאות, כי זה מה שקרה לי.