מה הקשר? (מהדורה חדשה)

לאן נעלמה האהבה?

האם אפשר להשיב את רגשי האהבה שהציפו אותנו לפני החתונה? אנחנו לא מבינים מה קורה לנו. הציפיות שהיו לנו פינו את מקומן לאכזבות, ההתלהבות וה“זיקוקים“ הפכו למריבות ולתסכולים והאהבה שלנו נדמית לנו דהויה. הכל קרה יותר מדי מהר, האם זה אבוד?

ורד ואיתן

אינה דומה אהבה בשגרה להתאהבות הראשונה, ומה אפשר לעשות כדי לשמר את האהבה בחיי היומיום?

אחרי שיא, טבעי שתבוא נפילה. אם כך, איך קמים מן הנפילה ואיך יוצרים ציפייה מחדש לאהבה?

נפליג לרגע לתחום אחר לגמרי שממנו נוכל להקיש לחיי הזוגיות. ביציאת מצרים, התגלה אלינו האלוקים ובגודל אהבתו אלינו גאל אותנו, הוציאנו מאפלה לאורה והרעיף עלינו את אהבתו. מדוע המתין שבעה שבועות עד שנתן לנו את התורה?

אחרי השיא של יציאת מצרים הייתה נפילה, וכדי לאפשר את המפגש עם אלוקים במעמד הר סיני, היה צורך בתהליך של התכוננות ובנייה. ספירת העומר (פרק הזמן מפסח עד שבועות, מיציאת מצרים עד מתן תורה, שסופרים בו כל יום) מבטאת את הציפייה למתן תורה ואת הכמיהה למפגש מחודש עם אלוקים. אופי הספירה מדגיש את המשמעות של כל יום בפני עצמו בדרך ליעד. לכל יום יש ייחוד משלו, לכל יום - הצביון שלו (על פי הקבלה כל יום מייצג מידה אחרת בנפש).

כל יום מזמן תוכן אחר, עבודה אחרת, והצירוף של כל הימים וכל מה שהם מזמנים מביא אותנו אל היעד המיוחל, אל מתן תורה. כשאנו סופרים, אין אנו רק תולשים את הדפים מהלוח, אלא מזכירים את הימים שחלפו וכל יום חדש מצטרף לקודמו. רק באופן הזה נהיה זכאים למפגש מחודש עם אלוקים.

אחרי מתן תורה שהיה שיא, באה שוב נפילה בחטא העגל, ושוב צריכים לעמול מחדש. כך זה גם בחיים בין בני זוג.

באותו אופן, נרקם בהדרגה הקשר בין איש לאשתו. בדרך כלל ה“סיפור“ מתחיל בהתרגשות גדולה, בריגוש סוחף ומלהיב. ההתלהבות הזאת מבורכת, אך טומנת בחובה סכנה. היא מתעתעת, מכיוון שלפעמים אינה יציבה ואינה מאריכה ימים.

וכי אין דרך לשמר אותה? הרי לשם כך התחתנו! איך שומרים על קרבה בחיי השגרה?

ורד ואיתן, רק תאמינו: ישנה דרך, ובתנאי שנפנים שהדרך היא החשובה ואין שום אפשרות להגיע ליעד, בלי התהליך שבדרך. המטרה היא תוצאה של התהליך, היא פרי הצמיחה וההשקעה.

הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. אי אפשר להגיע לראש בלי לטפס על השלבים אחד אחד. כל רצון לדלג, כל רצון לטפס מהר, טומן בחובו את סכנת הנפילה, את החבטה לארץ.

יתרה מזאת, השלבים עצמם, הגוון שאנו נותנים לכל אחד מהם, המאמץ וההשקעה שלנו, הם המעצבים את המטרה ומגשימים אותה.

נציין את השלבים הראשונים, הבסיסיים, הנראים אולי טריוויאליים ונדושים כל כך, אבל בלעדיהם האהבה מתמוססת ונמוגה:

אהבה נבנית מ“בוקר טוב“ מלווה בחיוך ומשיחה על כוס קפה ועוגה.

אהבה נבנית משיתוף פעולה בכל מה שחיי היומיום מזמנים ומעזרה הדדית ותמיכה.

אהבה נבנית מהקשבה פעילה, מהתעניינות אמתית וכנה בכל מה שעובר על בן הזוג.

אהבה נבנית מקבלה מוחלטת של בן הזוג, על מעלותיו וחסרונותיו, והיא כמובן נבנית מהסתכלות חיובית, מנתינת דגש בטוב וביפה, ומדיבור חם ואוהב המביע כבוד והערכה.

והרי לכם סימן: אם אתם יכולים לספר זה לזה את ה“פדיחות“ שעשיתם, את הכישלונות שלכם, ואתם יודעים שתהיה לכם אוזן קשבת ושתקבלו מילות תמיכה, מילות אהבה ועידוד, סימן שאתם בדרך הנכונה.

האושר – אין זו הגעה לתחנה של סוף,זו הנאה מנסיעה, מדרך ומנוף

אכזבה מהנישואין

מדי פעם פוגשים זוגות צעירים, ובדבריהם אפשר לשמוע קול “עייף“ מאוד: אנחנו נשואים כשלוש שנים ומתוסכלים מאוד. נישאנו מתוך תחושה של אהבה עמוקה, שאפנו לבנות בית מלא שמחה. היום אין קשר בין החלום ובין המציאות. אנחנו רבים הרבה פעמים, או גרוע מזה: שותקים רוב הזמן.

מדוע? למה זה קרה? האם יש סיכוי להתחדשות האהבה או שמא טעינו בבחירה שלנו?

השאלה הזו מבטאת הרבה כאב ותסכול ובכל זאת יש בה בשורה. היא מעידה על שלב חדש בחיי הנישואין! אמנם שלב קשה יותר אך גם מאתגר יותר.

הדיבורים על “אהבה עמוקה“ בתחילת הדרך מעידים שאינכם רוצים לוותר על הקשר. אתם מתגעגעים לאותם ימים ומאמינים ביכולת לחוות מחדש את הקשר הייחודי.

לא רק שהדבר אפשרי, אלא שתוכלו לפתח מעתה קשר פנימי יותר.

הקושי שלכם מזמן בנייה של מערכת יחסים עמוקה יותר, משמעותית יותר.

כיצד? אין הדבר תלוי אלא בכם! אם תשקיעו בקשר, אם תתאמצו ותעניקו זה לזה, תופתעו לגלות עד כמה אתם אוהבים זה את זה.

קשר זוגי בוודאי אינו דומה לקשר הורי. ובכל זאת, נוכל להקיש בנקודת דמיון מסוימת: תינוק שזה עתה נולד. הוריו בוודאי אוהבים אותו, וככל שהזמן חולף האהבה אף גוברת ומעמיקה. לכאורה, כל הקשיים והלילות ללא שינה היו צריכים לעורר רגשות שליליים כלפי התינוק, אבל קורה דבר הפוך. דווקא המאמץ, הטרחה והקושי מעוררים קרבה. הטיפול המסור, ההשקעה והנתינה בלי גבול הם שמגבירים את הקשר ומעמיקים את רגש האהבה!

כך גם בקשר הזוגי. הייתה ביניכם התאהבות, חוויתם את שלב האופוריה. זהו שלב נפלא והכרחי בתחילת הקשר והוא אינו דורש השקעה. זהו שלב חולף המפנה את מקומו כעת לשלב של בנייה. בנייה נכונה תאפשר יצירת קשר עמוק, יציב וחווייתי ביניכם.

השחיקה היא תוצאה של אורח חיים מסוים, היא אינה גזֵרה משמים. אם תיצרו אורח חיים חדש ותכניסו בו קצת “פלפל“, תצליחו לרענן ולחדש את חייכם!

הדבר החשוב ביותר הוא לפתוח בשיחה גלויה ביניכם, שיחה שבה תוכלו לבטא שניכם מה שעל לבכם, מתוך רצון למצוא דרכים לשינוי. השיחה עצמה כבר תקרב ביניכם.

והנה כמה טיפים שיסייעו לכם לפרוץ דרך חדשה:

- מתנה קטנה, מלווה בפתק ובו מילות אהבה. תופתעו לראות את ההשפעה של מעשה פשוט כזה.

- מילות הערכה על האוכל הטעים שהכינה, על שניקתה וסידרה את הבית, על הצלחתה בעבודה. תגלה כמה זה ישמח אותה.

- התעניינות כנה במה שעבר עליו בעבודה ומחמאה. תגלו כמה זה חשוב לכם.

- הקדישו כל יום זמן לשיחה. שתפו זה את זה במה שעובר עליכם וברגשות שלכם.

- הקדישו “זמן איכות“ לבילוי משותף: הליכה, טיול, מסעדה ועוד.

- אם תחשבו על מה לתת ואיך להעניק, יבואו לכם רעיונות נוספים משלכם והם ללא ספק יעשירו את הזוגיות שלכם.

אתם אולי שואלים את עצמכם מנין הזמן לכל הדברים האלה?

ברור ש“אין זמן“ ושכולנו רודפים אחרי השעון, אך עלינו ליצור פנאי בנפש ולא לתת לקצב המטורף של החיים לשעבד אותנו אליו.

אתם אולי שואלים (כל אחד מכם לחוד): “למה הכל מוטל עליי?“ “ומה עם בן הזוג?“

אל דאגה, כשאתה תצעד צעד לקראתה, היא תשמח לצעוד צעד לקראתך (וכמובן גם להפך).

אתם חשים שחיקה –קבלו זאת בברכה, זהו מנוף לצמיחה.