מחויבות יהודית רב־תרבותית

מבוא

 

אליעזר גולדמן (1918-‏2002) נמנה עם גדולי ההוגים היהודים בזמננו. מחקריו והגותו הם שילוב מופלא של ידע רנסנסי בתחומי דעת רבים ובתוכם יהדות, הלכה והגות, מוסיקה, פיזיקה, מתמטיקה ואמנות. מכלול ידע זה היה משולב ביכולת אנליטית מבריקה. כפילוסוף היה בן בית במסורות פילוסופיות שונות ומגוונות. גם בעידן שבו נפלגו הפילוסופים לסיעות אחדות כמו אנליטית וקונטיננטלית, גולדמן חצה את הקווים וליתר דיוק מחק את קווי התיחום שהפרידו ביניהם. מעל הכול הוא היה אדם שחייו עוצבו על ידי אחריות ודאגה עמוקים למרחב החיים הממשי שבו הוא חי. כשבקיבוץ שדה אליהו הייתה בעיה בשאלת טיוב הקרקע הוא לא היסס ללמוד תחום זה ולהיעשות מומחה בו, ובכך לסייע לא רק לקיבוצו אלא גם למשקים אחרים שהתמודדו בשאלה דומה; כשבקיבוצו עלתה שאלה הלכתית, אף שלא רצה לפסוק, הוא לא היסס לפרסם בביטאון שדה אליהו את הערכתו ההלכתית. הוא התמודד עם שאלות קטנות כגדולות: ענייני חברה וכלכלה, מטאפיזיקה ואתיקה. הוא היה אדם שלא היה פער בין חייו לבין עולמו ההגותי.

הגותו של גולדמן הייתה משנה של אדם בעל רקע אידאולוגי עמוק. אדם שעזב את מרכז הידע והפעילות האינטלקטואלית בארצות הברית כדי להצטרף למקימי קיבוץ דתי בעמק בית שאן הלוהט לא יכול להיות מנותק מהדאגה לפניה של החברה הישראלית. על רקע זה מתעוררת שאלה בדבר הקשר בין האידאולוגיה שלו לפעילותו האינטלקטואלית.

כשהלך גרשם שלום לעולמו פרסם אליעזר שביד חוברת מרתקת, שבה טען במובלע ובגלוי כי שלום היה מונע מאידאולוגיה מובחנת, וכי מחקריו תמכו בה. לעומתו טענו חוקרים כמו יוסף דן ונתן רוטנשטרייך כי גרשם שלום היה בראש ובראשונה היסטוריון, שעסק בתולדות הרעיונות. לדידם זו הייתה המוטיבציה העיקרית שלו. מחלוקת מעין זאת לא יכולה להתקיים ביחס לאליעזר גולדמן שהיה חוקר והוגה. כחוקר מחקריו כתובים בסגנון אינפורמטיבי ואנליטי, ובמיטב המתודה המחקרית. המתחקה אחריהם יתקשה למצוא במחקרים אלה ביטויים של אידאולוגיה. אף על פי כן כותבי הספר משוכנעים ששני התחומים המרכזיים של יצירתו של גולדמן, תולדות הפילוסופיה היהודית וניתוח רעיונות מפתח בהגות היהודית, אינם מנותקים לחלוטין מהשקפותיו של האיש. גם אם לא השפיעו על הניתוח ועל התוצאות הרי שעצם הבחירה בהם מלמדת על האוריינטציה הרעיונית שלו.

מהם יסודות האידאולוגיה של גולדמן? ראשית, הוא היה הוגה שהתמודד באמת ובתמים עם המודרנה. הוא ראה בה אתגר וסבר שקיום יהודי שלם הוא קיום מודרני. הוא מתח ביקורת קשה על מי שסבר שניתן לחיות במדינת ישראל חיים דתיים מלאים המנותקים מתרבות המערב. שנית, הוא היה איש 'תורה ועבודה', מהאידאולוגים השורשיים של הקיבוץ הדתי. הוא מעולם לא התכחש לסוציאליזם, ליסוד המכונן של הווייתו. שלישית, הוא צידד בדתיות חווייתית. הוא סבר שהתחדשות דתית היא מרכיב מהותי של החיים הדתיים. רביעית, הוא צידד במוסר אובייקטיבי, שאיננו מיטשטש לנוכח תפיסות דתיות המאיימות עליו בתוקף הסמכות של אוטוריטות דתיות. וחמישית הוא סבר שההלכה היא נושא הניתן לניתוח ולקביעות מתודולוגיות באופן שיהיה ניתן לקבוע את מעמדה בחיים. באידאולוגיה כזו ניתן לראות גורם המעורר לחקור את הסוגיות הספציפיות שבחר בהן בתולדות ההגות היהודית. אולם המחקר כשלעצמו, משהחליט גולדמן לפנות אליו, נעשה בכלים אובייקטיביים. כך אפוא המחקר והיצירה משולבים שילוב מופתי ורב־ממדי.

ספר זה הוא הניסיון הראשון לשרטט את עולמו הרוחני של אליעזר גולדמן שרטוט מקיף. בשער הראשון אנו פורסים את יסודותיה של מחשבתו. בשער זה מוצגת הגותו של גולדמן כהתמודדות עם המודרנה. בשער השני אנו בוחנים את זיקותיה של הגותו למישור הפעולה והמעשה. זיקות אלה מתבטאות בתפיסת הדתיות שלו, בסוגיית המחויבות ההלכתית, באופן שבו פירש את הטקסטים ההלכתיים ובמשנה ציונית דתית. שער זה מבטא במיוחד את המקוריות, את התנופה ואת חופש המחשבה של גולדמן. השער השלישי והאחרון מוקדש להגותו המחקרית של גולדמן. בשער זה נבחנים מחקריו היסודיים בהגות ימי הביניים (רס"ג ורמב"ם) ובהגות היהודית במאה העשרים (הראי"ה קוק והרב יוסף דוב סולובייצ'יק). שער זה בא בסוף כדי להניח לקורא לבחון את הקשר האפשרי בין ההגות לבין המחקר. אנו משתדלים להתייחס בין השורות לשאלה, האם הגותו של גולדמן הכתיבה לפחות את הנושאים שבהם בחר לעסוק.

ספר זה הוא הרביעי בסדרת המונוגרפיות שאנו כותבים על ההגות היהודית בעת החדשה. קדמו לו חיבורים (הנמנים לפי סדר הופעתם) על אליעזר שביד, על הרב חיים דוד הלוי ועל דוד הרטמן. כתיבה משותפת זו היא ביטוי לדיאלוג ממושך בין שני הכותבים ולתחושת אחריות ומחויבות לתיעוד ההגות היהודית בדורנו. ראשיתו של דיאלוג זה ביחסי מורה ותלמיד ואחריתם בחברות אישית עמוקה ובלמידה ובמחקר משותפים שהניבו גם את הספר הזה.

אנו אסירי תודה לשני המוסדות שבהם אנו קשורים: אוניברסיטת בר אילן ומכון שלום הרטמן. שני מוסדות אלה מגלמים את השילוב הנאות בין מחקר ליצירה יהודיים. תודה מיוחדת שלוחה למכון שלום הרטמן ולעומד בראשו הרב ד"ר דניאל הרטמן על התמיכה וההוקרה ועל הסיוע בהוצאת ספר זה. תודתנו נתונה גם לד"ר רוני בר לב על העזרה המתמדת, לשמואל הר על עריכתו המופתית, ולהוצאת כרמל, שהיא בית לנו, על מאור הפנים והמקצועיות.

***

ספר זה מוקדש בהערכה עמוקה ובתודה למורנו אליעזר גולדמן ז"ל על מה שהעניק לנו ביצירתו ובאישיותו.

[1] ראו: מיסטיקה ויהדות לפי גרשום שלום, תשמ"ג; דן תשמ"ד; רוטנשטרייך תשמ"ד. [חזרה]