מכונת השוויון

קוראות וקוראים יקרים,

המציאות החדשה שלנו היא מציאות של מלחמה, של סכסוכים אזוריים ושל שסעים פנימיים עמוקים. דפי ספר זה גדושים סיפורים על אומץ לב ועל תבונת המוח האנושי; דווקא בימים אפלים אלה אנחנו יכולים - וכדאי לנו - לרתום את התקווה ואת ההשראה לשימוש בטכנולוגיה ככוח מניע לעתיד טוב יותר.

אמנם כתבתי את הספר לפני האירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר 2023, אבל גם בעת כתיבתו הייתי חדורת הבנה עמוקה באשר לטבעה של הטכנולוגיה - שתמיד היתה, ותמיד תהיה, חרב פיפיות. במבוא לספר תיארתי את הרקע הצבאי שלי ביחידה 8200 כראש מה שנקרא אז "חוליית אוטונומיה". כבר בימים המוקדמים ההם של האינטרה-נט ושל בסיסי הנתונים הדיגיטליים, הכרנו ביכולתה האדירה של הטכנולוגיה להעצים תובנות ופעולות אנושיות - ולפעמים גם להחליף אותן. ה-7 באוקטובר היה תזכורת טרגית לכך שהטכנולוגיה כשלעצמה, על כל כוחה האדיר, לא תגן עלינו מפני כוחות הרשע וההרס. הגורם האנושי עדיין עומד, וחייב לעמוד, בלב הדמוקרטיה ובלבו של כל שוק כלכלי אחראי ומשגשג.

מכונת השוויון פורסם באנגלית לראשונה בשלהי 2022, במקביל להשקת המודל הראשון של ChatGPT על ידי Open AI. הספר והמציאות הגלובלית מממשיכים מאז להתפתח ולהתנהל תוך שיח סוער. עתה, עם הוצאתה לאור של המהדורה העברית, אפשר להבחין ללא קושי בהתפתחויות המהירות והרבות שעברה הבינה המלאכותית. אנחנו חיים בעולם משתנה תדיר שבו מהפכת הטכנולוגיה - ובמיוחד המהפכה בתחומי הבינה המלאכותית, הרובוטיקה והאוטומציה - משנה את האופנים שבהם אנחנו עובדים, לומדים, משחקים ומטפלים בעצמנו ובאחרים; היא משנה אפילו את האופנים שבהם אנחנו מתאהבים ומתנהלים בתוך המשפחה. ממערכות לזיהוי פנים ועד לאמצעים ביומטריים, מטאוורס ומציאות מדומה, מביג דאטה ורשתות חברתיות ועד מטבעות וירטואליים ובינה מלאכותית יוצרת - כל המהפכות הטכנולוגיות האלה משנות לא רק את אורח חיינו כי אם גם את הערכים שלנו ואת המבנים החברתיים שיצרנו.

רמת הפיתוח הטכנולוגי לנפש בישראל מתחרה בזו של מרכזים טכנולוגיים מובילים בכל רחבי העולם, לרבות עמק הסיליקון ו"חוף הביוטק" - האזור שבו אני מתגוררת בדרום קליפורניה. זה אומר שישראל יכולה - וחייבת, למעשה - להפוך גם למובילה עולמית באתיקה של סינרגיות אדם-מכונה וברתימת הבינה המלאכותית לעשייה מיטיבה. אכן, אין לנו ברירה אלא להסתמך על פיתוחים טכנולוגיים להבטחת רווחתנו ובטיחותנו, וכן להתמודדות עם העוולות שהטכנולוגיה מסייעת בהנצחתן, ומעל לכול - להגנה על ערכינו הדמוקרטיים וההומניסטיים.

כפי שכל כותב או כותבת מקווים כשהם מוציאים ספר לאור, "מכונת השוויון" כבר פרש כנפיים והצית שיח משלו. המגזין "אקונומיסט" בחר בו כספר השנה שלו והוא קיבל שבחים וביקורות מהללות בכל רחבי העולם (המגזין Science: "כתוב היטב"). חברות ומוסדות מחקר מובילים - ובהם מקינזי, Metlife, ג'ונסון אנד ג'ונסון ו-Boston Consulting Group, סטנפורד, הרווארד, ברקלי וייל - הכניסו את הספר לרשימות הקריאה המומלצות שלהם. בקיץ 2023 היה לי הכבוד לשאת את נאום הפתיחה בפסגת הבינה המלאכותית של האו"ם בז'נבה, לצד יובל נוח הררי. כמו כן ייצגתי באותה שנה את הפורום הכלכלי העולמי של מדינות 7G בכנס Digital Transformation ביפן ונשאתי דברים בפגישות רמות דרג באיחוד האירופי, בארצות הברית ובכל רחבי העולם. היה לי העונג לייעץ גם לממשלות וגם לחברות טכנולוגיה במגזר הפרטי כיצד לרתום את הטכנולוגיה הדיגיטלית ליצירת עתיד טוב יותר.

במרס 2024 הוזמנתי על ידי ממשלת ישראל לדבר על בינה מלאכותית. נפגשנו בקריית הממשלה בתל אביב ובמשרדי רשות הפיקוח על הבנקים עם נציגים ממשרד המשפטים, משרד האוצר ורשות ניירות ערך. שמחתי והתמלאתי תקווה בעקבות הפגישות עם עובדי ציבור רבים כל כך, אשר מקדישים את חייהם המקצועיים להגנה על עקרונות היסוד שבבסיס הקמתה של המדינה הדמוקרטית שלנו גם כאשר - או במיוחד כאשר - נדמה שהפוליטיקאים שכחו כבר את אותם עקרונות. עובדי ציבור אלה, ואיתם אנשי עסקים מובילים, אנשי טכנולוגיה, פעילים חברתיים, יוצרים, אמנים וחוקרים, מבינים את נחיצות השימוש בנתונים דיגיטליים, בינה מלאכותית ורובוטיקה לצורך שמירה על היתרון התחרותי הכלכלי של ישראל. הם מבינים, כאמור, את הצורך ורואים גם את היתרונות הטמונים בפיתוח טכנולוגיות הנחוצות כדי לשמר את רווחתה החברתית, ביטחונה ואת מחויבותה לדמוקרטיה.

מכונת השוויון רואה אור בצומת אירועים מכריע בדברי ימי ישראל - מדינה זעירה שהיא מנוע עולמי של חדשנות טכנולוגית, ואשר מאבקים ביטחוניים ופוליטיים קשים מעצבים את חיי היום-יום בה מאז ומתמיד. ישראל הרוויחה ביושר את הכינוי "אומת הסטארט-אפ": ממדבר צייה צמחה כבאורח נס למעצמה מרשימה, אוקיינוס בוהק של טכנולוגיה וחדשנות. ביחס הפוך לממדיה הגיאוגרפיים ולגודל אוכלוסייתה, ישראל היא מוקד של פריצות דרך טכנולוגיות גדולות - מאבטחת מידע ובינה מלאכותית ועד ביוטכנולוגיה ואנרגיה ירוקה. הרוח היזמית הטבועה בתרבות הישראלית, לצד תמיכה אדירה של הממשלה ושל משקיעים פרטיים, מניעות את המערכת האקולוגית הזאת ומזינות אותה. אבל גם ישראל, כמדינות אחרות, מתמודדת עם ההשלכות המוכרות של הקישוריות הדיגיטלית: תפוצה רחבה של מידע מוטעה ומטעה, חדשות כזב והקצנה בכל רחבי העולם. כפי שתיארתי בספר, השירות שלי בצה"ל, לצד העבודה שלי בבית המשפט העליון ובמוסדות אקדמיים ישראליים, וכן בחברות פרטיות כמו Fiverr, עיצבה את חזוני בנוגע ליישום טכנולוגיות באופן שמקדם את הביטחון, את הבטיחות ואת טובת הציבור.

האתגרים הביטחוניים ממשיכים להשפיע על כל היבט בחיים בישראל. לא מדובר רק בביטחון פיזי מיידי; אתגרים אלה משפיעים עמוקות גם על הכלכלה ועל המרקם החברתי: על האופן שבו אנחנו מדברים, מחנכים, מתקנים שגיאות, נלחמים על האמיתות שלנו, צוברים ידע ומגבשים נקודות מבט. לקוראים הישראלים הספר עשוי לספק נרטיב מעניין שיהדהד עמוק בלבבות: השאלה היא איך אפשר ליישם את הטכנולוגיה, ובפרט את הבינה המלאכותית, ככלי שישרת לא רק את הביטחון הלאומי אלא גם את היציבות החברתית, את הצמיחה הכלכלית ואת איכות החיים ככלל. איך תוכל ישראל להמשיך ולשגשג כמובילה בתחום החדשנות, ובה בעת להבטיח שהיתרונות הטכנולוגיים ישרתו את כל המגזרים באוכלוסייה ויתרמו למרוץ האוטומציה הגלובלי? איך יוכל עם פצוע-אך-נחוש להחלים ולשאוף למכנה משותף טוב יותר? אם נמנף בתבונה את היכולות הדיגיטליות והמחשוביות החדשות שלנו, הן יוכלו להיות חלק מהבסיס לחברה שוויונית ומכלילה יותר - ונס אומת הסטארט-אפ יבשיל למסע בוגר יותר לעבר חברה צודקת לעתיד לבוא.

ספר זה הוא הזמנה לעסוק בשאלות אלה באופן ביקורתי ויצירתי. כחוקרת התנהגות אני סבורה ששיח רציונלי הוא המפתח לחזון של אופטימיות זהירה. אני מאמינה שכקוראים תוכלו לראות בו מקור השראה מתמשך, ומזמינה אתכם להצטרף לשיח על טכנולוגיה, על הגינות, על איכות חיים ועל העתיד. בין שאתם אזרחים מודאגים, מומחי טכנולוגיה, רופאות, מטופלות, מנהיגות עסקיות, צרכנים, חוקרים, מורים, הורים או סתם קוראות סקרניות, רתימת הטכנולוגיה הדיגיטלית לעשיית טוב מתחילה בהרחבת הידע ובלב מלא תקווה.

לימים טובים מאלה!

אורלי