מכתבים לקמונדו

ידידי היקר,

אני מכין ארכיון מהארכיון שלך.

אני מוצא רשימות מצאי, העתקי פחם של מסמכים, קטלוגים של מכירות פומביות, קבלות וחשבוניות, מזכרים, צוואות, מברקים, מודעות בעיתונים, איגרות תנחומים, סידורי הושבה ותפריטים, פרטיטורות, תוכניות אופרה, רישומים, רשומות בנקאיות, פנקסי ציד, תצלומים של עבודות אמנות, תצלומים של המשפחה, תצלומים של מצבות, ספרי חשבונות, פנקסי רכש.

כל מסמך על נייר מסוג אחר. לכל אחד משקל, מרקם וריח שונים. באחדים הוטבעו חותמות שמראות מתי התקבל מכתב ומתי נענה. ארכיונים יכולים להעיד עד כמה אתה קפדן, והמקום הזה מעיד בבירור על ריכוז דיסקרטי וחזק.

מדוע כל כך הרבה הועתק? מדוע העתקי פחם, כמעט חסרי משקל?

כאן בקומה החמישית בבית מספר 63 ברו דה מונסו, בין חדרי המשרתים יש חדר שקירותיו מחופים ארונות מעץ אלון. תוכניות הארכיטקט משנת 1910 מעידות שהחדר הזה היה פעם "המחסן הישן". כל ארון גדוש בספרי חשבונות, בהמוני מכתבים ובקופסאות תצלומים. חלק מספרי החשבונות מסודרים בערימות כפולות. זה עולם שלם. זאת משפחה, זה בנק, זאת שושלת.

אני רוצה לשאול אם זרקת פעם משהו.

אני מוצא מכתבים על מסעות למסעדות עם חברים אניני טעם. אני מוצא הנחיות לגננים לקראת השתילה השנתית לחידוש הצמחים בגינת הנוי, הנחיות לסוחר היינות שלך, לכורך הספרים כדי שיכרוך עבורך את גיליונות ה"גָזֵט דֶה בּוֹז-אָר" בכריכת עור אדומה מושלמת, הנחיות לאחסון פרוות, הנחיות לווטרינר, לחבתן, למוכר הפרחים. אני מוצא את התשובות שלך לסוחרים שכותבים מדי יום.

הנה פנקסי הרכש שלך. על הראשון מתנוסס הכיתוב "לפני 1907 - 22 נובמבר 1926". ועל השני "3 בינואר 1927 - 2 באוגוסט 1935". הם ללא רבב.

אני מוצא רשימות מטען, רשימות של אנשים כמטען.

אני מוצא את הרשימות של בתך. חתנך. ילדיהם.

אני מוצא שזה קשה לי.