מסע הבובות לארץ ישראל

אֲנִי אַבָּא, וַאֲנִי חוֹבֵשׁ מִשְׁקָפַיִם, וּבְכָל יוֹם שְׁלִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי אֲנִי מְצַחְצֵחַ הַנַּעֲלַיִם, וּמִפְּנֵי שֶׁאֲנִי דָר בַּחוֹלוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם, אֵין זֶה מוֹעִיל לִי כְּלוּם. תָּמִיד נְעָלַי מְאֻבָּקוֹת. אִם תִּראוּ בְּתֵל־אָבִיב יְהוּדִי שֶׁרֹאשׁוֹ מְגֻלֶּה, עַל חָטְמוֹ מִשְׁקָפַיִם, נְעָלָיו מְאֻבָּקוֹת, וּבְיָדוֹ סַל עוֹבֵר עַל גְּדוֹתָיו סֶלֶק וּבְצָלִים וּצְנוֹן, תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי הוּא הַמֵּבִיא יְרָקוֹת הַבָּיְתָה, אֹכֶל לִילָדָי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אִמָּא כוֹבֶסֶת וּמְבַשֶּׁלֶת וּמְחַתֶּלֶת אֶת הַתִּינוֹק.

אֲנִי אַבָּא, וְיֵש לִי חֲמִשָּׁה יְלָדִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה: בְּרֵאשִׁית – בֵּן; שְׁמוֹת – בַּת; וַיִּקְרָא – בֵּן; בַּמִּדְבָּר – בַּת; דְּבָרִים – בֵּן. כֻּלָּנוּ בָּאנוּ מֵאַמֶּרִיקָה, מִן הָעִיר קַיְּהוֹגָא הַשּׁוֹכֶנֶת עַל חוֹף אֲגַם־אִירִי, חוֹץ מִן הַתִּינוֹק "דְּבָרִים" שֶׁנּוֹלַד לִפְנֵי חָדְשַׁיִם בְּבֵית־הַחוֹלִים "הֲדַסָּה" בִּרְחוֹב בַּלְפוּר. וַאֲנִי לֹא עַל "דְּבָרִים" אֲסַפֵּר לָכֶם, וְלֹא עַל "בְּרֵאשִׁית", "שְׁמוֹת" וּ"וַיִּקְרָא", אֶלָּא עַל "בַּמִּדְבָּר" שֶׁשְּׁמָהּ הָאֲמִתִּי – שָׁרוֹנָה, וְעַל הַבֻּבּוֹת שֶׁלָּהּ. לְשָׁרוֹנָה הַרְבֵּה בֻּבּוֹת וְהִיא אִמָּא שֶׁלָּהֶן.

הַבֻּבּוֹת הֵן:

א. שׁוֹשַׁנָּה, הִיא הַבְּכִירָה, וְיֶשׁ־לָהּ סֶרֶט וָרֹד בַּשֵּׂעָר, וְיֶשׁ־לָהּ כּוֹבַע לָבָן, שִׂמְלָה לְבָנָה, גַּרְבַּיִם לְבָנִים וְנַעֲלַיִם לְבָנוֹת. וְלַגַּרְבַּיִם שֶׁלָּהּ קִשּׁוּרִים וְרֻדִּים.

ב. שׁוּלַמִּית – הִיא שְׁחוֹרַת־שֵׂעָר, וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ סְרוּקוֹת, כִּי שָׁרוֹנָה, קֹדֶם שֶׁנָּסְעָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, סָרְקָה אוֹתָן יָפֶה יָפֶה.

ג. מִרְיָם – הִיא פְּצוּעָה בְּרַגְלָהּ הַיְמָנִית, עַל־כֵּן הִיא לוֹבֶשֶׁת רַק גֶּרֶב אֶחָד וְנוֹעֶלֶת רַק נַעַל אַחַת.

ד. לֵאָה יֶשׁ־לָהּ מְעִיל כָּחֹל עִם כּוֹבַע כָּחֹל, גַּרְבַּיִם כְּחֻלִּים וְנַעֲלַיִם שְׁחוֹרוֹת. שָׁרוֹנָה אוֹמֶרֶת לִי, כִּי מִתַּחַת לִמְעִילָהּ יֵשׁ שִׂמְלָה יְרֻקָּה וְתַחַת הַשִּׂמְלָה – תַּחְתּוֹנִיָּה לְבָנָה.

ה. רוּת – הִיא צְהֻבַּת שֵׂעָר, וְהִיא לוֹבֶשֶׁת חָלוּק לָבָן יוֹרֵד עַד לְרַגְלֶיהָ הַיְחֵפוֹת.

אֶת צֶבַע נְעָלֶיהָ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כִּי הִיא אִבְּדָה אֶת נְעָלֶיהָ.

ו. רִיבֶלֶה – לָהּ יֵשׁ לְסוּטָהאֲדֻמָּה מֵעַל שִׂמְלָה וְרֻדָּה, וְיֶשׁ־לָהּ גַּם גַּרְבַּיִם אֲדֻמִּים. אֶת צֶבַע נְעָלֶיהָ אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ, כִּי הִיא אִבְּדָה אֶת נְעָלֶיהָ.

ז. בִּתְיָה – הִיא הַקְּטַנָּה מִכֻּלָּן, וְהִיא כֻּלָּה עֵירֻמָּה. שָׁרוֹנָה עָטְפָה אוֹתָהּ בַּחֲתִיכַת אָרִיג צִבְעוֹנִי.

אֵלּוּ הַבֻּבּוֹת שֶׁל שָׁרוֹנָה. הַאִם אֵין גַּם בֹּב בֵּינֵיהֶן? (מַה זֶּה בֹּב? – אִם הָאָח שֶׁל דֻּבָּה הוּא דֹּב, יִהְיֶה הָאָח שֶׁל בֻּבָּה – בֹּב). לְדַאֲבוֹנִי, לֹא. בֻּבִּים־בָּנִים אֵין לְשָׁרוֹנָה, אֲבָל יֶשׁ־לָהּ שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁהֵם סָפֵק בֻּבִּים סָפֵק לּא־בֻּבִּים, וְהֵם:

ח. בַּלְט־עַיִן– זֶה בָּחוּר גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ, עָשׂוּי פַּחִים מִצֶּבַע צָהֹב, וְהוּא עוֹמֵד עַל כַּן עָגֹל, וּבְגַבּוֹ יֵשׁ חוֹר. מִן הַחוֹר יוֹצֵא מַפְתֵּחַ. כַּאֲשֶׁר מְסוֹבְבִים אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּמְכוֹנְנִים אֶת בַּלְט־עַיִן הוּא מַתְחִיל רוֹעֵד וְרוֹקֵד מִין רִקּוּד מְשֻׁנֶּה. בְּעֵת רַקְּדוֹ, יְזַמְזְמוּ כל קְרָבָיו.

ט. מִלְּתָא זוֹטַרְתָּא – עָלָיו כָּתוּב: עָשׂוּי בְּרוּסְיָה. קָטָן הוּא, עָגֹל הוּא, אֲדַמְדַּם הוּא, דּוֹמֶה מִצַּוָּארוֹ וּלְמַטָּה לְבֵיצָה. כֻּלּוֹ עָשׂוּי עֵץ. סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת יֶשׁ־לוֹ לְמִלְּתָא זוֹטַרְתָּא שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְהַפִּילוֹ בְּשׁוּם פָּנִים. מַפִּילִים אוֹתוֹ – מִיָּד הוּא קָם. דּוֹרְכִים עָלָיו – הוּא קָם. וְהוּא שׁוֹבָב גָּדוֹל וְרַעַבְתָן נוֹרָא. כַּמָּה שֶׁהוּא אוֹכֵל, לֹא מַסְפִּיק לוֹ.