מסע מצמרר 8: סנדי קראש

תקשיבו, אני בתוך משחַק הקֶנדי קרָאש ואין לי חיים. הצילו!

רוצים לדעת איך הגעתי למצב הזה? אז ככה.

הכול התחיל לפני חצי שנה בעֵרך, בַּיום הראשון של החופש הגדול. זה היה לילה חם. המזגן המקולקל לא פָּעל ולא הצלחתי להֵירדם. כשסוף־סוף נרדמתי חלמתי חלום בַּלָהוֹת. חלמתי על סוס שמַפיל אותי ואחר כך גם נושך אותי. בבוקר התעוררתי שטוּף זיעה. אני שונא חלומות כאלה. כי אצלי בדרך כלל, חלומות מתגַשמים.

רצתי למחשב שלי, כדי לבדוק אם החלום קשור לסוס טרוֹיָאני.

סוס טרויאני זה וירוּס שיכול להרוס את ההַארד דיסק. הווירוס מגיע בתור מֵייל נחמד, מסוג המיילים של: זכיתָ בכסף, לקבָּלת הפרס לְחץ כאן... ואז כשלוחצים המחשב נהרס. חיפשתי בתֵיבת המייל ולא מצאתי שום הודעה בתחפושת. שום סוס טרויאני. אז הסתובבתי לי על כיסא המחשב, שמֹאלה וימינה, ימינה ושמאלה... וניסיתי לחשוב: למה חלמתי דווקא על סוס?

לפתע שמעתי מרחוק את המילה... סוס. יצאתי למסדרון על קצוֹת האצבעות והֵצצתי למטבח. ראיתי שם את אמא שלי יושבת עם הַמחַנכת שלי אָסנַת, ועם עוד אישה שאותה לא הכַּרתי. הן דיברו על סוסים, והן דיברו גם עלַי. כן, כן, שמעתי את השם שלי - עופר מוזכר מספַּר פעמים.

רכיבה היתה עוד מילה ששמעתי. ואז כבר נבהלתי. קיוויתי שהן לא עומדות להציע לי לרכוב על סוסים. לא רציתי בשום אופן לעלות על אף סוס, במיוחד לא אחרֵי החלום שחלמתי.

באופן כללי, אני פוחד מבעלי חיים, ומַעדיף להתרחק מהם. ההורים שלי, לעומת זאת, אוהבים מאוד בעלי חיים. לא סתם הם קראו לי עופר. וזה די נורא כי שֵׁם המשפחה שלי הוא - איָילים.

הי, אל תצחקו עלי. מספיק שהילדים בכיתה שלי עושים לי את זה. כשהיינו בטיול בגן החיות הם הצביעו על הבַּמבי ועל השֶׁלט שליָדו וקראו: "עופר תראה, הנה אתה! עופר איילים. במבי." הם צחקו, אבל אותי זה לא הצחיק. לא רוצֶה להיות חיה ולא רוצה לרכוב על חיה. אני פוחד מֵחיות. יש לי סיוּטים וחלומות על חיות. וסיוטים עלולים להתגַשם. כמו למשל, כשהייתי בן שש וחלמתי שנמלים עוקצות אותי. התעוררתי מבוֹהל, הדלַקתי את האור ובאמת ראיתי נמלים אדומות במיטה שלי. הן נכנסו מִתחת לפיג'מה שלי - ועקצו אותי!

וכשהייתי בן 7, חלמתי שכלב נובח עלי. למחרת, באמת קרה שכלב רדף אחרַי כשרכבתי על אופניים, ובגללו נפלתי ונפצעתי. מאז, כשאני שומע נביחות כלב מרחוק - אני בורח. מסתתר. עכשיו אני כבר בן 11 אבל עדיין פוחד מכּל יצור שיש לו יותר משתֵי רגליים.

"עופר, שמעתָ? דוֹרָה מַמליצה שתתחיל ללכת לרכיבה טיפוּלית, היית רוצה לנַסות?" אמא הִבחינה בי מציץ למטבח, ופנתה אלַי.

דורה ממליצה... שמעתם? דורה, איזה מין שֵׁם מצחיק זה. מי בכלל רוצֶה להקשיב לאחת עם שם של בובה מצוּירת מהטלוויזיה?