מסע של נמרים

“הַיּוֹם אֲנִי לֹא הוֹלֶכֶת”, פּוֹסֶקֶת לוּנָה.
“אֲבָל כֻּלָּם הוֹלְכִים”, אוֹמֶרֶת אִמָּא נְמֵרָה.
אַךְ לוּנָה לֹא מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ כֻּלָּם, כִּי לֹא לְכֻלָּם הָיָה פַּעַם אָח.
אִמָּא נְמֵרָה מְבִינָה שֶׁלּוּנָה לֹא כּוֹעֶסֶת, הִיא פָּשׁוּט מִתְגַּעֲגַעַת.

איך מתווכים אובדן לילדה שאיבדה אדם אהוב?
אילו מיומנויות עשויות לסייע לילדים בהתמודדות עם מוות של אדם קרוב?
ואילו כלים יכולים לעזור להורים ולאנשי טיפול וחינוך?

הספר מסע של נמרים נכתב במטרה לסייע לילדים לעבד את הכאב שנגרם מאובדן של אדם יקר ולעזור להורים להתמודד עם עיבוד האבל מול ילדיהם.
הסיפור נוגע במנעד רגשות – כאב, עצב, קנאה, כעס ואשמה, לצד שמחה, אהבה וצחוק. תמצאו בו רכיבים של תקשורת ושיתוף פעולה, שמאחדים מבוגרים וילדים בניווט בין קשיי האבל והאובדן בשגרת החיים, לצד שיח מרפא על חוזק ותקווה.
כמו כן, בסוף הספר תמצאו מדריך להורים, למטפלים ולאנשי חינוך שנכתב במיוחד לשם הקניית כלים לההתמודדות עם האבל והאובדן של הילד המתאבל.

“ב’מסע של נמרים’ המחברת הצליחה ליצור סיפור חדשני ומזמין עבור ילדים והורים, וכן לאנשי מקצוע המטפלים באנשים שחווים או חוו אובדן ושכול.” ד”ר אתי אבלין, חוקרת, מרצה ומטפלת באבל, אובדן ושכול

“בספר ‘מסע של נמרים’, אימא נמרה משרטטת לנו את השביל אל החוסן ברגישות ובכנות בהתמודדות מול חרדה, קושי ואובדן. הספר מזמין אותנו ללמוד תוך כדי מסע החיים ולהאמין שמתוך עולמות שבורים – אפשר לצמוח.” גב’ הילה גונן, מנהלת מרכז חוסן שדרות

שני אביגל היא מטפלת קוגניטיבית התנהגותית בפוסט טראומה ובאובדן ושכול, עובדת סוציאלית, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי ואימא שכולה שאיבדה את בנה, עידו, בפעולת טרור.