0
0 הצבעות
2

מצילות

תמר לזר

 37.00

תקציר

זוכה פרס רמת-גן לספרות

“לפעמים, כשאור אחר הצהריים מתעמעם והאדמה מתרופפת לי מתחת לרגליים ובעוד רגע אני נעלמת דרך החלון, קורה שעמית משיב אותי בליטוף, כמו ילד המושך בחוט של עפיפון.”

האדמה תחת רגליה של הדס בת ה-31 מתרופפת לעיתים קרובות, כבר קרוב לעשרים שנה. שוב ושוב היא חיה את הסיוט הלא-מדובר של ילדותה, ואינה מצליחה להיחלץ מלפיתתו.

כשתמיכתו של עמית, החבר שלה, אינה מצליחה להועיל ליותר מרגע או שניים, וכשגם הטיפול הפסיכולוגי כושל, היא מתחילה לתרגל מדיטציה בודהיסטית.

השתיקה המדיטטיבית נעימה לה, הרי את מה שכובל ומשתק אותה כבר שני עשורים היא בכל מקרה אינה מצליחה לבטא. היא שוקעת עמוק יותר ויותר בתוך ההוויה המדיטטיבית, בתוך היעדר העצמי, עד שבלי להתכוון – אחיזתה בחיים הולכת ונשמטת, ובמהרה לא ברור אם משהו ממנה יוכל להישאר על פני האדמה.

האם תצליח הדס להיחלץ מן המצולות, ולזכות בריפוי ובתקווה?

מנימוקי השופטים: “בסגנונו המיוחד, “מצילות” מצליח לתאר את האהבה דרך היעדרה, באמצעות ביטויים של חוסר, של הזדקקות ושל אי היכולת לבטא אותה, גם כשהיא נוכחת (…) יופיו הפיוטי של סגנון זה מאפשר להפוך כאב ליופי ונוירוזה להבנה עמוקה של הקיום.”

מצילות הוא ספרה השני של תמר לזר, והוא הספר העצמאי הראשון שזוכה בפרס ספרותי מרכזי בישראל. קדם לו “זיכרונות של עץ”, שיצא לאור בהוצאת “ידיעות ספרים” ב-2012. תמר לזר מתגוררת עם משפחתה במושב צופר שבערבה, ועם בן-זוגה ייסדה את ארט-האוס: בקתה מדברית ייחודית לכותבות ולכותבים.

קוראים כותבים (2)

  1. ירדן (בעלים מאומתים)

    מצילות

    ספר שקל לצלול לתוכו, אף על פי שהתוכן לא תמיד פשוט והנושאים מורכבים. מומלץ בחום לכל מי שכתיבה טובה חשובה לו

  2. לימור

    מצילות

    קראתי את הספר עד סופו אך לצערי לא הצלחתי להתחבר אליו. אולי לעלילה מעט אך בגדול מתקשה להמליץ.