מר זי גיבור על שונה

..."היה זה אחד הרגעים הכי מפחידים בחיים. תמונות החיים רצות ועוברות בראש, מה עכשיו? מה יהיה? עמוק בבטנו של הכוכב "המיוחד" טמונה פצצה שמאיימת להרוס את ביתנו, את עולמנו. היה זה רגע שאתה מבין פתאום איזה טעויות עשינו, כמה היינו סקרנים, כמה רצינו יותר במקום להסתפק במועט. למה היינו חייבים להשפיל לכלוא את אותם אויבים מרים במקום להבריח אותם לשחרר אותם? למה היינו חייבים לספק להם את הצורך לנקום על התבוסה במלחמה? למה היינו צריכים להמשיך לחקור כשהרחנו סכנה? למה, למה, למה... לא משנה איזה כוח עצום ענק יש לנו בידיים, לא משנה כמה גיבורי על יצרנו ששמרו על האיזון בגלקסיה, בסוף הכל התגמד לו והחיים יכולים להסתיים בלחיצת כפתור. כפתור קטן ופשוט הוא זה שיקבע אם החיים שאנו רגילים אליהם ימשיכו או שיסתיימו ברגע.

זי באד, מנהיג לוחמי הצל המושפל, כל מה שעבר בראשו זה נקמה על התבוסה, על ההפסד, על ההשפלה, אבל זי באד היה מספיק חכם להבין שלחיצה על הכפתור תביא לסיום חייו כמו שיגיע סיום חיינו. כל מה שרצה זי באד היה דרך מילוט חזרה לחיים יחד עם לוחמיו. אך חוץ ממנו מחשבות אחרות היו ללוחמי הרשע האחרים אשר השתתפו במלחמה. הם בכלל רצו לנקום בזי באד על ההפסד ועל כך שרימה אותם במלחמה. כך הרגיש לוחם הנחש שרצה לנקום את מותו של אחיו, רצה לנקום את ההשפלה, רצה לנקום את התבוסה שאליה נשלח בהוראת זי באד מנהיג לוחמי הצל, אך יותר מכול רצה לנקום בזי באד על כל שקריו. לוחם הנחש החל להתקרב לאט לאט לכיוונו של זי באד, אשר מחזיק בשלט הפצצה. אף אחד לא הרגיש, אף אחד לא חשד, וברגע אחד של חוסר ריכוז לוחם הנחש התנפל על זי באד האוחז בשלט ולחץ על כפתור קטן אשר הכריז על סוף החיים. תמונות החיים של כולם החלו לרוץ בראש, הכול הבינו שזה נגמר.

כל מה שיכולתי לעשות היה לצעוק...

לא, לא, לאאאא! פיצוץ אדיר החריש את אוזניי. היה זה הפיצוץ שהשמיד את היקר לי מאוד: את הכוכב שבו גרתי ואת החיים שהכרתי. היה זה פיצוץ שהכריז על... סוף החיים.

מיד, בלי לחשוב פעמיים או להסתכל לאחור, קפצתי אל פתח המעבר כדי להציל את חיי ואת כוחות העל שעליהם הייתי צריך לשמור, כי את חבריי כבר היה מאוחר להציל. עכשיו הייתה המשימה של חיי להחביא את נוזל כוחות העל מפני כוחות הרשע ששלטו בכוכב החדש שאליו הגעתי.

יחד איתי עברו דרך פתח המעבר רסיסי גופו של הכוכב "המיוחד" שבו גרתי עד אז. אבן קטנה אחת בצורת כוכב, מרסיסי גופו של הכוכב "המיוחד", צדה את עיניי. אחזתי בה בשתי ידיי ויחד עברנו אל הכוכב החדש שאותו לא הכרתי. עד היום אני שומר לזיכרון את האבן מהכוכב "המיוחד" שבו גרתי, מזכרת מחיי הישנים שאהבתי ואשר נעלמו להם.

הפיצוץ האדיר שהשמיד את הכוכב שממנו באתי היה אמנם סוף החיים שהכרתי, אך הוא היה גם תחילתם של חיים חדשים, כאן, בכדור הארץ שלא הכרתי. כדי לדעת איך זה היה ואיך כל זה קרה, צריך לחזור להתחלה.