מנהיג ציבור - שליח העם
אדוני ראש הממשלה ושר הביטחון
מר דוד בן-גוריון נ"י,
מרשה אני לעצמי לפנות אליך בדרך ישירה זו שלא לפי הנוהג המקובל, בנושא העומד ברומו של עולמנו, עולמה של היהדות ושל המדינה.
פנייתי זו אינה מתוקף תפקידי הרשמי בצבא, כי אם כאזרח נאמן למדינת ישראל המיצר בצערה, שמח בשמחתה ומתפלל לשלומה ושלום כל בית ישראל.
לפני שאציג לפניך את עיקר מגמתי שהניעה אותי לכתיבת מכתב זה, יש את נפשי לפרוס לפניך את השקפתי ביחס למעמדה, תפקידיה ועתידה של מדינת ישראל בהיסטוריה הרצופה של עם ישראל.
אני מאמין באמונה שלמה כי מדינת ישראל, שהוקמה להלכה ולמעשה מבחינה כרונולוגית בשנת תש"ח, אינה יצירה מקרית של ההיסטוריה ואינה תוצאה של כמה מקרים וצירופי סיבות או גורמים שונים שאירעו והתמזגו בבת אחת או בזה אחר זה. הסיבה לכך היא מכיוון שאיני מאמין במקריות בעולם, מאחר שאין שום תופעה במציאות שאנו עדים לה, התלושה מן המציאות הכוללת של העולם, ואשר אפשר להפריד אותה מן הפנורמה המקיפה של כל ה"יש" העולמי. משל למה הדבר דומה? לשטיח מפואר גדול ורחב ידיים הרקום בכל מיני רקמות, ציורים ודמויות, שאין העין שולטת בכולו בבת אחת כי אם בחלק קטן ממנו. תהיה הפרספקטיבה שממנה מסתכלים על השטיח איזו שתהיה, לא ניתן להשיג את כל הציורים של השטיח. הבא לתאר את השטיח על ידי מספר החוטים השזורים בו מכיוון מסוים שעינו השיגה והוא מתעלם מיתר החוטים הקיימים בו, אינו אלא טועה ומטעה, ונותן תיאור מסולף על יופיו וטיבו של השטיח. כי כל חוט שהעין תופסת ומצרפתו לתמונה של המתאר, לא רק מוסיפה למהותו ולתיאורו, כי אם משנה תכלית שינוי את התמונה כולה.
כך ביחס למאורעות העולם, מוגבלים אנו בתפיסתנו להשגת "היש" האמתי בעולם, מאחר שלכל היותר יכולים אנו להשיג חלק קטן ממנו. באמצעות המדע מצליחים אנו לפענח וללקט עוד חוט ברקמה העצומה של יריעת העולם ולצרפו לתמונה הזעירה שלנו, מאחר שמוגבלים אנו גם בתפיסת התופעות הבודדות שכל אחת קשורה לפניה ולאחריה באין-סוף גורמים הנעלמים מאיתנו. הסיבה לכך היא גודל היריעה. היריעה גדולה מכושר שכלנו ותפיסתנו הן מבחינת המרחב והכמות והן מבחינת הזמן והניסיון שלנו.
ויפה כתב הרמב"ם "ביד החזקה" (הל' תעניות א, ג): "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה 'והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם בחמת קרי'. כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשיבו, אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי". אלה הם דברי הרמב"ם בפירוש דברי המקרא הנ"ל.
ברור אפוא שיצירת המדינה היתה הכרח המציאות והיתה מתוכננת ומכוונת מראש על ידי ההשגחה העליונה, ומהווה שלב הכרחי בהגשמת ייעוד התנ"ך וחזון אחרית הימים של נביאי ישראל.
לאור זה חייבים אנו לקבוע את מעמדה של מדינת ישראל כיום במערכת ההיסטוריה של החזון התנ"כי כולו, ולשבצה במקומה הראוי לה כדי שתוכל למלא את ייעודה העיקרי בהגשמת החזון כולו.
אין בידי לקבוע ולזהות את מיקומה המדויק של מדינת ישראל במערכת היסטורית-תנ"כית זו המקפלת בתוכה את העבר, ההווה והעתיד של העם ושל העולם. קשה הדבר לעשות עם ראשית צעדיה של המדינה לפני התפתחותה המלאה, התבססותה, בניינה והתרחבותה. בייחוד תלוי הדבר בממדי קליטת העלייה וקיבוץ הגלויות שלה. מכל מקום, ברור הדבר שייחדו גם לה נביאי ישראל שלב ותפקיד נכבד במערכת ההיסטורית, ואולי על היסטוריה זו, ההולכת ומתגשמת בהכרת הצו האלוקי הבא לידי ביטויו בתנ"ך.
זהו הכוח המניע שהביא לעולם דרך כל גלגולי הטבע ומעל לטבע את הפלא הגדול של קוממיותינו בארץ הזאת. ולאור זה חייבים אנו לקבוע דרכנו בעתיד, כי מטרת המדינה חייבת לסלול גם בעתיד, כמו שעשתה זאת בעבר, את הדרך להגשמת ייעודי הגאולה העולמיים, חזון אחרית הימים של ספר הספרים, התנ"ך.
מטרת המדינה קבועה, תפקידיה ברורים, יסודותיה הונחו על ידי אבות העולם. לא רק עם ישראל כי אם כל אומות העולם ציפו בזמן קום המדינה, ועדיין מצפים לראות בנו המכשיר התנ"כי, רב העוצמה לביצוע תוכנית הנבואה לעולם. הרבה תלוי בנו. כי גם זה מפלאי העולם שהבחירה היא חופשית לטוב ולרע, ויכולים אנו לקרב הגאולה ולהאיר דרכה במחשך הגדול ביותר, ויכולים אנו לרחקה ולעמעם כביכול את האור האין-סופי שזרח עלינו מחדש, כמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה. והנה כל עוד שהיית אתה מנהיגו וקברניטו של העם והמדינה, רבה היתה אמונתנו ותקוותנו כי לא חיי שעה הם הקובעים את דרכך, וכי שותף הנך בהכרתנו-אמונתנו, בייעודה התנ"כי הנצחי של מדינת ישראל, להגשמת החזון, ובדרך זו תלך למעין הביא ה' עלינו את כל אשר ניבאו לנו נביאי ישראל.
כי בדרך כלל רב המרחק וגדול הפירוד בין בעלי החזון לכוח המבצע. רוב המלכים והמושלים לא היו בעלי חזון, ובעלי חזון לא היו למלכים, ואלה המעטים שמזגו בתוכם את שתי התכונות גם יחד, הנחילו לעולם את האידיאלים הנצחיים של האנושיות.
ועתה הלוא אם קטן אתה בעיניך, ראש שבטי ישראל אתה. וימשחך ה' לנגיד על ישראל, וישלחך ה' בדרך ויאמר לך והושעת את ישראל. כי הנך האיש היכול לשאת ברמה את חזון המדינה ולמזג אותו עם הביצוע, את גבורת ההנהגה עם קדושת הרוח. ואם כי טרם עלינו על דרך הגאולה האמתית עוד חזון למועד, כי בוודאי חיים אנו בתקופה המשיחית הנכספת.
אולם ממך נדרש לא רק מסירות הגוף למען העם והמדינה, כי אם ובעיקר מסירות הנפש העילאית ביותר. רגילים אנו למסירות הגוף למען העם והארץ, ואין אנו יודעים מסירות נפש מה היא, והנך מצווה על כך.
והנה לדאבון כל שוחרי הגאולה ואסירי התקווה, הנך עומד לנטוש צאן מרעיתך ומשמרתך הקדושה שעליה הופקדת מפי הגבורה, לסלול את דרך הגאולה ולפתוח את התקופה המשיחית בישראל להיות ישראל לאור עולם.
וכי רשאי הנך לעשות זאת? וכי זוהי דרכו של מפקד? לא אתה הרשאי לוותר על כיסאך. העם הושיב אותך דרך ההשגחה העליונה, והעם פוקד עליך למשוך בעול. ואינך רשאי בשום פנים לפרוק מעליך את העול. על כגון דא אמרו חכמינו ז"ל (הוריות י, א): "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם שנאמר (מלכים א, יב): 'וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה'".
וכי אם היית שואל את פי העם, מפקדך האמתי, האם לא היה פוקד עליך להישאר ויהיה מה? הנך נתון למרותו של העם והוא דורש ממך מסירות נפש ללא גבול. במצב כזה שום נימוקים פיזיים או נפשיים אין בכוחם לשחרר אותך מחובת מסירות הנפש שכל יהודי מצווה עליה. הרי לפי פקודתך צעדו אלפי צעירים לקראת המוות, לפי פקודתך צעדנו כולנו אל הקרב. אלו הן זכותנו וחובתנו ואלו הן גם זכותך וחובתך. זהו הצו האלוקי וזוהי פקודת העם להמשיך ביתר שאת וביתר עוז, ובחרת בדרך התורה והנבואה למען יקים ה' את דברו ביד נביאיו נביאי האמת והצדק והרחמים.
אלה הם הדברים שחפצתי להשמיעם לפניך ואפשר להוסיף אליהם כהנה וכהנה. אינני משלה עצמי ביחס להשפעתם עליך עד כדי הכרעת מוסדות תבל. בכל זאת כדאיים הם הדברים היוצאים מן הלב והאמונה לעלותם על הכתב ולהביעם. ואם נכשלתי בדברַי ודיברתי דברים שלא לכבודך, הדינני לכף זכות, כי מרוב אהבתי את האמת דיברתי זאת.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.