1
ליליאנה
עדיין התכווצתי כשחשבתי על הניסיון המביך הראשון שלי לפלרטט עם רומרו. אימי ואחותי אַרְיָה תמיד הזהירו אותי שלא להתגרות בגברים, ומעולם לא הייתי נועזת עם אף אחד כפי שהייתי עם רומרו באותו יום. הוא נראה בטוח בעצמו, כאילו אין סיכוי שיפגע בי, לא משנה כמה אתגרה בו. הייתי צעירה וטיפשה, בת ארבע־עשרה בלבד, וכבר משוכנעת שאני יודעת הכול על גברים, על אהבה ועל כל השאר.
כמה ימים לפני החתונה של אריה עם לוקה, לוקה שלח את רומרו לשמור על אחותי. לא פשוט לבחור מאבטח לאשתך לעתיד; כדי שיהיה רשאי להתקרב עד כדי כך, הוא חייב להיות מישהו שראוי לאמונך המוחלט. אך הידיעה הזאת בכלל לא הייתה הסיבה שבגללה אני סמכתי על רומרו.
רומרו נראה יפה תואר בחולצתו הלבנה, במכנסיו השחורים ובווסט שהסתיר את נרתיק האקדח שלו. ומסיבה מסוימת עיניו החומות נראו אדיבות יותר לעומת עיניהם של גברים אחרים בעולמנו. לא הצלחתי להתיק את מבטי ממנו. לא היה ברור לי מה אני חושבת או מה אני מנסה להשיג, אך ברגע שרומרו התיישב, התמקמתי בחיקו. הוא נדרך תחתיי, אבל משהו בעיניו גרם לי להתאהב בו באותו יום. כשפלרטטתי עם חייליו של אבא שלי, לעיתים קרובות ראיתי בעיניהם שאלמלא חששו ממנו, הם לא היו מהססים לבצע בי את זממם. אבל אצל רומרו ידעתי שלעולם לא אצטרך לחשוש שהוא ייקח ממני יותר ממה שאני מוכנה לתת. כך הרגשתי באותו יום. הוא נראה בחור טוב, כמו הבחורים שמעריצים מרחוק כי אי אפשר למצוא אותם במאפיה; כמו אביר על סוס לבן, מישהו שמופיע בחלומות של ילדות טיפשות - ילדות כמוני.
כעבור כמה חודשים בלבד גיליתי שרומרו שונה מכפי שחשבתי ושהוא לא מי שרציתי או דמיינתי. אותו יום עדיין רודף אותי. הרגשתי שזה הרגע שבו ההתאהבות שלי ברומרו נגוזה לעד.
אף שלא הכרתי את סלבטורה ויטיאלו - אביהם של לוקה ושל מתיאו - הוריי לקחו את ג'יאנה, את פביאנו ואותי איתם לניו יורק כדי להשתתף בלווייתו. התרגשתי מאוד לפגוש שוב את אריה. אך הנסיעה הזאת הפכה לסיוט, לטעימה האמיתית הראשונה שלי מהחיים בעולמנו.
אחרי שהרוסים תקפו את אחוזת ויטיאלו, נשארתי לבד עם אחי פאבי בחדר שאליו רומרו לקח אותנו לאחר שהפמיליה בהנהגתו של לוקה נחלצה לעזרתנו. מישהו נתן לאחי סם הרגעה כי הוא יצא מדעתו אחרי שראה שיורים למאבטח שלנו בראש. למרבה הפלא אני הייתי רגועה, כמעט בטראנס, כשהצטנפתי לידו במיטה, בהיתי באוויר והאזנתי לקולות. בכל פעם שמישהו עבר ליד החדר שלנו, נדרכתי והתכוננתי למתקפה נוספת.
ג'יאנה סימסה לי ושאלה אותי איפה אני. מעולם לא נעתי מהר יותר. בתוך פחות משתי שניות זינקתי מהמיטה, חציתי את החדר ופתחתי את הדלת. ג'יאנה עמדה במסדרון בשיער אדום פרוע. ברגע שזינקתי לזרועותיה, הרגשתי בטוחה ומאוששת יותר. מרגע שאריה התחתנה, ג'יאנה מילאה את תפקיד האם המחליפה בשעה שאימא שלנו דאגה למלא את המחויבויות החברתיות שלה ולהיענות לכל גחמה של אבי.
כשג'יאנה החליטה להעיף מבט סביבה, השתלטה עליי הבהלה. לא רציתי להיות לבד ופאבי לא עמד להתעורר בשעות הקרובות. לכן, למרות הפחד ממה שנמצא בקומה הראשונה, הלכתי בעקבות אחותי. רוב הרהיטים בסלון נהרסו בגלל הקרב עם הרוסים, ודם כיסה כמעט כל משטח. דם מעולם לא הרתיע אותי וגם לא שום דבר אחר. פאבי תמיד בא להראות לי את פצעיו, בייחוד כשהעלו מוגלה כיוון שלא ניקה אותם כמו שצריך. ואפילו עכשיו, כשחלפנו על פני כל האדום שכיסה את השטיחים והספות הלבנות, לא הדם הוא שהפך את קרביי, אלא זכר האירועים. אפילו לא הרחתי דם כי הרצפות כבר נוקו בחומר מחטא. שמחתי כשג'יאנה ניגשה לאזור אחר בבית, אך אז שמעתי את הצרחה הראשונה מהמרתף. אלמלא ג'יאנה, הייתי מסתובבת ומעמידה פנים שלא שמעתי כלום.
היא פתחה את דלת הפלדה שהובילה לחדר מתחת לאדמה. גרם המדרגות היה חשוך אך ממקום כלשהו במעמקי המרתף בקע אור. הצטמררתי. "את לא מתכוונת לרדת לשם, נכון?" לחשתי. הייתי צריכה לדעת מה התשובה. הרי זו ג'יאנה.
"אני כן, אבל את תישארי במדרגות," אמרה ג'יאנה לפני שהחלה לרדת. היססתי רק לרגע לפני שירדתי בעקבותיה. מעולם לא אמרו עליי שאני מצטיינת במילוי הוראות.
ג'יאנה נעצה בי מבט נוקב. "תישארי שם. תבטיחי לי."
רציתי להתווכח. כבר לא הייתי ילדה קטנה. אבל אז מישהו זעק מתחתינו והשערות שעל עורפי סמרו. "אוקיי. אני מבטיחה," אמרתי במהירות. ג'יאנה הסתובבה וירדה במדרגות הנותרות. היא קפאה כשהגיעה למדרגה האחרונה, לפני שסוף־סוף נכנסה למרתף. ראיתי רק חלק מגבה אך מדריכות שריריה ידעתי שהיא במצוקה. נשמעה קריאה חנוקה וג'יאנה התכווצה. למרות הפחד שהלם ברקותיי, התגנבתי למטה. הייתי צריכה לדעת בדיוק מה אחותי ראתה. היא לא הטיפוס שמאבד עשתונות בקלות.
אף שידעתי שאתחרט על כך, לא עמדתי בפיתוי. נמאס לי להיות מחוץ לעניינים, נמאס לי להיות צעירה מדי, נמאס לי שהזכירו לי כל יום שאני זקוקה להגנה מעצמי ומכל מה שסביבי.
ברגע שרגליי נגעו ברצפת המרתף, עיניי נחו על מרכז החדר. תחילה לא הצלחתי להבין כלל מה מתרחש. הרגשתי כאילו המוח שלי נותן לי הזדמנות לעזוב בלי לדעת, אבל במקום להיעלם נשארתי במקום ונעצתי מבט. מוחי פעל במרץ רב וספג כל פרט, כל פרט מזוויע שנגלה לעיניי. פרטים ששנים לאחר מכן עדיין זכרתי בצבעים חיים.
שניים מהרוסים שתקפו אותנו ישבו שם קשורים לכיסאות, והיה הרבה דם. מתיאו ועוד מישהו הכו ודקרו אותם, פצעו אותם. הראייה שלי היטשטשה ואימה עלתה בגרוני. ואז מבטי נח על רומרו, על עיניו החומות והטובות, שכבר לא היו טובות כפי שזכרתי אותן. גם ידיו היו מכוסות דם. הבחור הטוב והאביר על הסוס הלבן שעליו פנטזתי לא היה כזה. צרחה נקרעה מגופי, אבל רק בגלל הלחץ בחזי ובגרוני. לא שמעתי דבר פרט לרחש באוזניי. כולם הביטו בי כאילו אני המטורפת.
לא היה ברור לי מה קרה לאחר מכן. זכרתי רסיסי דברים. ידיים לפתו אותי, זרועות אחזו בי בכוח. נאמרו מילים מרגיעות וחסרות השפעה. זכרתי חזה חמים על גבי וריח דם. כאב צורב רגעי כשמתיאו הזריק לי משהו ושלווה משונה השתררה בעולמי. האימה עדיין הייתה שם אך היא הייתה מוסתרת. ראייתי היטשטשה אבל ראיתי את רומרו כורע ברך לידי. הוא הרים אותי והזדקף כשאני בזרועותיו. הרוגע הכפוי הכריע אותי והתרפיתי על חזהו. כתם אדום השחית את חולצתו הלבנה. דם מהגברים שעונו. האימה ניסתה לחדור מבעד לשלווה המשונה אך לשווא, ואני הרמתי ידיים. עיניי רפרפו ונעצמו בעודי משלימה עם גורלי.
*
רומרו
כחברים בפמיליה, המשימה שלנו הייתה לדאוג לביטחונם של אלה שנשבענו להגן עליהם: החלשים, הילדים והנשים. הקדשתי את חיי למטרה הזאת. משימות רבות בתפקיד כללו פציעה, אכזריות וקור רוח, אבל דאגה לביטחונם של אנשים תמיד גרמה לי להרגיש שאני לא רק אדם רע. לא שזה היה חשוב. אם לוקה היה מבקש ממני, הייתי עושה כל דבר נורא שניתן להעלות על הדעת. קל היה לשכוח שלמרות המוסר, האתיקה והקודים הפנימיים, אנחנו, אנשי הפמיליה עשינו דברים שרוב האנשים היו מגדירים רעים ואכזריים. נזכרתי באופיינו האמיתי, באופיי האמיתי, כששמעתי את הצרחה של ליליאנה.
צרחותיהם של הרוסים לא הזיזו לי. שמעתי כאלה וגרועות מאלה בעבר. אך הצרחה הצורמנית והבלתי פוסקת מנערה שהיינו אמורים להגן עליה הייתה מבחינתי כמו דקירה בקרביים.
הבעת פניה והמבט שנשקף מעיניה היו הגרועים מכול. היא הוכיחה לי מי אני באמת. אולי אדם טוב ממני היה מבטיח להשתפר, אבל הצטיינתי בתפקיד. רוב הזמן נהניתי ממנו. אפילו פניה מוכות האימה של ליליאנה לא גרמו לי לרצות להיות משהו אחר פרט לחבר בפמיליה. אז, לא הבנתי שהמבט החטוף במפגן האכזריות הזה לא יהיה הדרך הגרועה ביותר שבה אדפוק את חייה.
*
ליליאנה
התעוררתי. משהו חמים ורך היה מונח מתחת לגופי. ראשי היה מטושטש אך הזיכרונות היו צלולים וממוקדים, יותר ממוקדים מסביבתי כשסוף־סוף העזתי לפקוח את עיניי. תנועה בזווית העין משכה את תשומת ליבי. רומרו נשען על הקיר מולי. בדקתי בזריזות את החדר שבו נמצאתי. זה היה חדר שינה לאורחים והייתי לבד עם רומרו מאחורי דלת סגורה. אלמלא ההשפעה המתמשכת של מה שמתיאו הזריק לי קודם, הייתי מתחילה לצרוח שוב. במקום זאת, צפיתי בדממה ברומרו כשהתקרב אליי. לא היה ברור לי כלל למה חשבתי שהוא לא מזיק; עכשיו כל דבר בו זעק סכנה. כשכמעט הגיע למיטה, התכווצתי ונצמדתי לכרית.
רומרו נעצר, עיניו הכהות התרככו אבל האדיבות שנשקפה מהן כבר לא הוליכה אותי שולל, לא אחרי מה שראיתי. "זה בסדר. את בטוחה."
מעולם לא הרגשתי לא בטוחה בחיי - עד עכשיו.
רציתי להשיב לעצמי את הבורות המבורכת. לא אמרתי מילה.
רומרו הרים כוס מים מהשידה והושיט לי אותה. עיניי בחנו את ידיו וחיפשו דם, אבל הוא כנראה הספיק לנקות אותן ביסודיות. לא נשאר ולו שמץ אדום, גם לא בין אצבעותיו או מתחת לציפורניים. הוא בטח היה מיומן מאוד בניקוי דם. מיצי מרה עלו בגרוני מעצם המחשבה.
"את צריכה לשתות, ילדה."
עיניי התרוממו אל פניו. "אני לא ילדה."
צל של חיוך עבר על פניו. "מובן שלא, ליליאנה."
חיפשתי בעיניו לעג, רמז לאפלה שראיתי שם במרתף, אבל הוא נראה כמו הבחור הטוב שרציתי שיהיה. הזדקפתי ונטלתי ממנו את הכוס. ידי רעדה אך הצלחתי לא לשפוך את המים. לאחר שתי לגימות הושטתי לו את הכוס.
"עוד מעט תוכלי לחזור אל האחיות שלך, אבל קודם לוקה רוצה להחליף איתך מילה על מה שראית היום," הוא אמר ברוגע.
פחד דקר אותי כמו להב קר. מישהו נקש בדלת. יצאתי מהמיטה ולוקה נכנס כעבור רגע. הוא סגר את הדלת ועיניי נדדו ממנו אל רומרו. לא רציתי להישבר שוב, אבל הרגשתי שעוד התקף בהלה מחלחל מבעד לסמים שבזרם הדם שלי. מעולם לא הייתי איתם לבד, ואחרי אירועי היום זה היה מעל ומעבר לכוחותיי.
"אף אחד לא יפגע בך," אמר לוקה בקולו העמוק. ניסיתי להאמין לו.
הרגשתי שאריה אוהבת אותו, ולכן לא יכול להיות שהוא אדם רע, והוא לא היה במרתף ועינה את הרוסים. הסתכנתי בעוד מבט אל רומרו, שעיניו נחו עליי.
השפלתי את ראשי. "אני יודעת," אמרתי לבסוף וכנראה זה נשמע כמו שקר כי לא הרגשתי כך. נשמתי עמוק והישרתי מבט אל סנטרו של לוקה. "רצית לדבר איתי?"
לוקה הנהן. הוא לא התקרב, וגם רומרו לא. אולי הפחד שלי היה ברור כשמש מבחינתם. "אסור לך לספר לאריה מה ראית היום. זה יצער אותה."
"לא אספר לה," מיהרתי להבטיח. לא התכוונתי לדבר איתה על כך. לא רציתי לזכור את האירועים ובטח שלא לספר עליהם למישהו. לו הייתי יכולה, הייתי מוחקת אותם מהזיכרון לחלוטין.
לוקה ורומרו החליפו מבט, ואז לוקה פתח את הדלת. "את הרבה יותר הגיונית מאחותך ג'יאנה. את מזכירה לי את אריה."
משום־מה המילים שלו גרמו לי להרגיש פחדנית. לא כי אריה הייתה כזאת. היא הייתה אמיצה וגם ג'יאנה, כל אחת מהן בדרכה. הרגשתי פחדנית מפני שהסכמתי לשמור על שתיקה מסיבה אנוכית - כי רציתי לשכוח ולא כי רציתי להגן על אריה מפני האמת. הייתי בטוחה למדי שהיא הייתה מקבלת את זה טוב ממני.
"אתה יכול לקחת אותה לג'יאנה, אבל תוודא שהן לא מסתובבות בבית שוב," הוא אמר לרומרו.
"מה עם אריה?" פלטתי.
לוקה נדרך. "היא ישנה. תוכלי לראות אותה אחר כך," הוא אמר ויצא מהחדר.
כרכתי את זרועותיי סביב מותניי. "ההורים שלי יודעים מה קרה?"
"כן. אבא שלך יאסוף אתכם ברגע שיסיים את ענייניו ואז יחזיר אתכם לשיקגו. כנראה בבוקר." רומרו חיכה אך לא זזתי. משום־מה, גופי רעד מהמחשבה שאצטרך להיות קרובה אליו, וזה היה מגוחך כי עד לא מזמן פנטזתי שאנשק אותו.
הוא פתח את הדלת לרווחה ונסוג לאחור. "אני בטוח שאחותך ג'יאנה מתה לראות אותך."
נשמתי עמוק והכרחתי את עצמי ללכת לכיוונו. גופו היה רפוי ופניו אדיבות ולמרות האימה והפחד שעדיין בעבעו עמוק בגופי, בטני פרפרה קלות כשהתחככתי בו. אולי מרוב הלם. לא יכולתי להמשיך להיות דלוקה עליו אחרי מה שקרה היום.
שני (verified owner) –
סדרת נולדו לדם
סדרה מעולה, מותחת , בעלת עניין רב, מראה את תהליך ההתאהבות של הנשים בגברים רק לאחר הנישואים למרות שנישאו לא מבחירה , הן ידעו לקחת את האהבה ולרכך את הגברים למרות כל החוקים .סדרה מדהימה ומאוד מומלצת , מחכה לספר הרביעי שנמכר במכירה המוקדמת .
מירטה (verified owner) –
ברית של פיתוי
סדרה מעולה. הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קליל שלו בכל מקרה קיים בספר השישי.
רונית (verified owner) –
ברית של פיתוי
רכשתי את הספר כבר במכירה המוקדמת , ואיזה כייף שכך , קורה ריילי אלופה ספר מאפיה מקסים , רומנטי , מותח ומלא בתשוקה כמו כל הספרים בסדרה . נהנתי מכל רגע . ממליצה בחום !
אביגיל (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
חיכיתי הרבה זמן לקרוא את הסיפור של לילי ורומרו, אבל הספר הזה בניגוד לשלושת הראשונים (שגם הם לא בדיוק יצירת מופת) ממש חלש ויחסית משעמם. כתוב בצורה רדודה ומרפרפת. מומלץ רק לחובבי הסדרה המושבעים.
אביגיל (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
חיכיתי הרבה זמן לקרוא את הסיפור של לילי ורומרו, אבל הספר הזה בניגוד לשלושת הראשונים (שגם הם לא בדיוק יצירת מופת) ממש חלש ויחסית משעמם. כתוב בצורה רדודה ומרפרפת. מומלץ רק לחובבי הסדרה המושבעים.
עינת (verified owner) –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרת. לדעתי זהו הספר הפחות טוב בסדרה. משהו בכתיבה והעלילה לא זרם לי.
שוש (verified owner) –
ברית של פיתוי
ספר מאכזב מאוד, כלל לא עומד ברמתו של הספר הקודם בסדרה,. הוא לא זורם ולא עורר בי שום התלהבות. הצלחתי לסיים אותו רק בגלל שדילגתי על הרבה עמודים… אין בו שום דבר סוחף, והוא די רדוד בכתיבה ולא מתאים לספריה האחרים של קורה ריילי. חבל…
לימור –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרה, לדעתי פחות טוב משאר הספרים וחבל, נהנתי פחות לקרוא, ופחות התחברתי ונורא חבל לי. אז לשיקולכם.
emz –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי פחות טוב מקודמיו. מאכזב
לאה –
ברית של פיתוי
ספר רביעי בסדרת הברית … פחות טוב מהשלושה הראשונים קצת מבולבל וסוף ללא סוף אולי הספר הבא למידה ויתורגם יטיל אור על הסוף
בתיה –
ברית של פיתוי
החלק הרביעי בסידרה. אהבתי מאוד את היןשרה של רומרו, גבר שלא פוחד מכלום, גם במחיר של מלחמה העיקר להיות עם לילי.
אורלי (verified owner) –
נולדו לדם 4:ברית של פיתוי
ספר רביעי . ממש אהבתי את שלושת הראשונים במיוחד הראשון אבל זה יצא ממש גרוע. כה חיכיתי וכגודל הצפיות כך האכזבה חבל כה הרבה פוטנציאל. מקווה שתפנה באחרון. דרך אגב לא הצלחתי להגיע אפילו לאמצע הספק.
שני –
ברית של פיתוי
ספר רביעי ואחרון בסדרת המאפיה נולדו לדם. הספר מספר את סיפורה של האחות הקטנה לילי. בעיניי הכי פחות טוב מבין הארבעה.
ג’נא (verified owner) –
ברית של פיתוי
זהו סופי , אני אוהב כלספר שתייצור האישה הזו , חחשתי בהתחלה שאקבל סיום משעמם או ברמה שונה משאר הסדרה , אך קורה ריילי הוכיחה שהיא לא מתעייפת ולא מורידה הילוך , זה שונה מכל עלילה שדמיינתי לעצמי , במיוחד ובאף אחד מהקודמים לא התחברתי לאישיותה של ליליאנה , אך כאן היא מפתיעה אותנו במורכבות של הדמות נכון גם לגבי רומרו , עלילה איטית בהתחלה אך כשהרכבת נעה בכיוון הנכון מתחיל להיות מעניין ואף סוחף לכן אני ממליצה
מעיין –
ברית של פיתוי
זהו הספר הרביעי בסדרה, הספר מספר על האחות הקטנה לילי, אני פחות התחברתי לספר הזה, בעיני הוא והספר השני לא להיט.
מיכל –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
לילי התאהבה ברומרו כשהיתה נערה והוא ראה אותה כילדה. עכשיו כשבגרה ונשארה לסעוד לבד את אמה חולת הסרטן רומרו פוגש לילי אחרת בוגרת ונשית יותר. כשלילי נוסעת לבקר את אריה אחותה בניו יורק החיבור בינה לבין רומרו בלתי נמנע. סיפור על יחסים אסורים מסופר יפה מרגש דרמטי מותח. מומלץ!
טלי –
ברית של פיתוי
קורה ריילי בעוד ספר קסום וקליל. בניגוד לאכזבת חלק מהמגיבות כאן, אני דיי נהניתי מקריאת ספר מקסים, אולי קצת צפוי בכמה קטעים אך עדיין מהנה מאוד וכייף להעביר כמה שעות של קריאה נעימה.
ממליצה בחום
Lital –
ברית של פיתוי
ספר חמוד. לצערי לא עומד בציפיות של קודמיו אך עדיין מוצלח בסופו. במהלך ההתחלה הרגשתי שמשהו מתפספס.. אך קורה המדהימה הצליחה להציל אותו בסוף.
ממליצה לא לדלג עליו.
רונית (verified owner) –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרה, הספר מספר על האחות הקטנה לילי, אני פחות התחברתי לספר הזה, בעיני לא להיט בכלל ואולי מעט התאכזבתי אין דינמיקה בסיפור משהוא פשוט לא זרם לי בכל הסיפור שלהם .
מילה –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי מהסידרה אותו הכי פחות אהבתי למרות שהיא גם מדהים
פשוט היה קשה לי לחבר בראש שלי את לי ליאנה האישה ולא הילדה הקטנה המעצבנת כמו שהיא הייתה הספרים הקודמים
רומרו לעומת זאת יאאאאאאא איזה רומרו זה
ממליצה לקרוא
מירטה (verified owner) –
ברית של פיתוי
סדרה מעולה. הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קליל שלו בכל מקרה קיים בספר השישי.
מירטה (verified owner) –
מירטה
סדרה מעולה. הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קליל שלו בכל מקרה קיים בספר השישי.
שני –
ברית של פיתוי
ספר רביעי בסדרת המאפיה נולדו לדם. בספר הזה חוזרים לרומרו החייל בארגון של לוקה ולילי האחות הקטנה שבספרים הקודמים דובר על ההתאהבות שלה עוד בתור ילדה ברומרו ועכשיו המימוש… נחמד
סוזנה –
ברית של פיתוי
ספר רביעי בסדרה
קליל וכייפי , אותן דמויות מהספרים הקודמים .
אין קטעי מאפיה איומה וכו’
סדרה חמודה בהחלט
אלה (verified owner) –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרת המאפיה האיטלקית של קורה ריילי. הסיפור של לילי ורומרו. סיפור חמוד, קליל ומעניין, אם כי די צפוי. הסוף קצת מאכזב כי הוא פתוח. לצערי אין לו השלמה בסרט הבא בסדרה..
מיכל (verified owner) –
ברית של פיתוי
מסדרת הבריתות. לדעתי הספר הכי טוב בסדרה. סיפורם של ליליאנה ורומרו.רומנטי.מותח. אירוטי.רומן פשע קלאסי.ממולץ בחום.
אורטל (verified owner) –
ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרת המאפיה נולדו לדם.
הספר קליל וכייפי ומאוד נהניתי לקרוא אותו, ממליצה בחום.
shira (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרת נולדו לדם. גם הוא מלהיב ומותח כמו הספרים הקודמים בסדרה. אהבתי את התהליך שרומרו עובר, איך לאט לאט הוא נשבר ומפר את ההבטחה שלו ללוקה. כדאי לקרוא.
אורלי (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הספר הרביעי מהסידרה אותו הכי פחות אהבתי למרות שהיא גם מדהים
פשוט היה קשה לי לחבר בראש שלי את לי ליאנה האישה ולא הילדה הקטנה המעצבנת כמו שהיא הייתה הספרים הקודמים
נילי (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
ספר כייפי ליליאנה מקסימה ורומרו אבירי. פשוט אין על הסדרות נולדו לדם וקאמורה קרטל. קורה ריילי צוכשרת בטירוף.כה מומלץ !
אורנה (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הסדרה מעולה. אבל הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה למעדה אומר שהוא ממש גרוע ונכתב רק בכדי. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קיים בספר השישי. לא ממליצה אלא אם כן אתם רוצים לסגור מעגל.
אורנה (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הסדרה מעולה. אבל הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה למעדה אומר שהוא ממש גרוע ונכתב רק בכדי. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קיים בספר השישי. לא ממליצה אלא אם כן אתם רוצים לסגור מעגל.
אורנה (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הסדרה מעולה. אבל הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה למעדה אומר שהוא ממש גרוע ונכתב רק בכדי. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קיים בספר השישי. לא ממליצה אלא אם כן אתם רוצים לסגור מעגל.
אורנה (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הסדרה מעולה. אבל הספר הזה לדעתי הוא החלש בסדרה למעדה אומר שהוא ממש גרוע ונכתב רק בכדי. לגמרי ניתן לוותר עליו. תקציר קיים בספר השישי. לא ממליצה אלא אם כן אתם רוצים לסגור מעגל.
ירדן (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרת נולדו לדם, סיפור האהבה של לילי ורומרו. במילה אחת מדהים! מאוד אהבתי את העלילה ואת המלחמה שלהם כדי להיות ביחד. קורה ריילי מצליחה כמו תמיד
רונית (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
ספר רביעי בסידרה לא כ”כ מוצלח לטעמי חסר איזנ מוטיב לא ברור בעלילה כמובן שהיה מאוד נחמד לקרוא שוב על לוקה אריה ומתיאו וג’אינה לא נראה לי הפסד גדול במידה ולא תקראו את הספר הזה לא יפריע להמשך הספרים
אפרת (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הספר הרביעי בסדרה והאמת חיכיתי לו אבל לצערי
לא התחברתי לסיפור של לילי ורומרו משהו לא עבד כאן בשבילי.
ליאת (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
אהבתי יותר את הקודמים בסדרה.
חוסר בתוכן ואין חיבור לדמויות שמעבר להיותן חביבות מהספרים הקודמים לא ממש מעניינות.
אביה (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
הספר הכי חלש בסדרה, מאוד רדוד ושטוח.
ליהם???? (verified owner) –
נולדו לדם 4: ברית של פיתוי
היה מדהים לא מבינה את הביקורות הרעות זה היה כתוב טוב האומנם יש יותר טובים אבל זה ליטרלי מראה כמה קורה משתפרת בין השנים , ועכשיו יש נושא בבקוטוק שמדבר על זה ״לילי השאירה אותו לבד ונתנה לו להתמודד לבד״ לא היא לא נתנה לו להתמודד לבד היא רצתה את האושר שלה ואת החיים שלה היא דאגה לו בצורה לא נורמלית ונתנה לאביה להכות אותה רק בשביל שפאבי לא יפצע וגם עם היא ברחה עם רומרו כי אני בטוחה שאף אחד לא היה מעדיף שקטינה תהיה עם מישהו מבוגר , חוץ מזה רומרו זה הגבר ה-מושלם של קורה והוא לא רעיל בכלל
מימי שטיינברג (verified owner) –
היה מושלם ספר מהמם
מימי