0
0 הצבעות
1

ניסויים פתוחים

אורלי סיגל

 42.00

תקציר

“עברנו לקומונה כי נמאס. נמאס להתעקש, להיות שונים. מבטים מוזרים, לחישות מאחורי הגב. ככה חשבנו, אבל רק אחרי כן ידענו. זו היתה תשוקה שחיברה בינינו. תשוקה שהדביקה כאב ונחמה, עד אין סוף, התערבבה בין כולנו ולקחה קצת מכל אחד. קצת מהאידיאליזם והחרמנות של יונתן, מהיצירתיות של נעמה, מהטירוף והקצב של מרקו, מהידיים הטובות והלב הגדול של בועז, מהיצריות שלי ומהברכה שהביא כל אחד מחמשת הילדים של הקומונה. ובזמן הזה, כשהיתה לנו קומונה, התמסרנו לתעתוע מבלי לנחש את הסוף, את האמת ואת הבדידות.”

ניסויים פתוחים הוא רומן שמשתעשע בשאלה “ומה אם?” ומה אם היה מותר נשים אחרות, גברים אחרים, סקס אחר; ומה אם היינו חיים בשבט, מגדלים ילדים עם עוד ידיים מחבקות, מכבסות ומבשלות.
שלוש משפחות צעירות עוברות לגור יחד כדי לבנות קהילה אלטרנטיבית במרכז הארץ. הקומונה המודרנית שלהם מצטיירת כמבנה חברתי אפשרי, אבל מה שמתחיל לצלילי פעמוני הרוח המדנדנים על מרפסת העץ המשותפת, הופך אט־אט לסיר לחץ של יצרים ותשוקות.

ספר הביכורים של אורלי סיגל עוסק באחד הדיסוננסים הגדולים של התרבות: משפחה ותשוקה. זהו רומן סקסי, חצוף, ביקורתי, חכם ופראי שמעמיד למבחן נורמות עתיקות, קורא תיגר על הצביעות הבורגנית ומזכיר לנו שמבנים חברתיים כמו נישואים, כמו משפחה, הם תחבושת שאנחנו מניחים על הפצע הפעור בלבנו. אהבה, מזכירה לנו אורלי סיגל במילים מכשפות ובתיאורים רבי קסם, זה כואב.

אורלי סיגל, מנחה בינלאומית בחשיבה המצאתית וניהול חדשנות, פסיכולוגית ארגונית ומרצה אורחת באוניברסיטאות בארץ ובחו”ל. אמא לשני בנים, מושבניקית על עקבים ובלוגרית. אוהבת שפות, אנשים ואת האיש שלה.

קוראים כותבים (1)

  1. אביגייל

    ניסויים פתוחים

    את התרשמותי מספר הביכורים של אורלי סיגל אני רוצה להתחיל דווקא מצורת הכתיבה, מהשפה, מהמשפטים. משובח! אין מילה אחרת לתאר.

    צורת הכתיבה הזורמת, לעיתים במשפט קצר לעיתים ארוך, לפעמים מילה אחת מסכמת ולפעמים משאירה שאלה פתוחה. העושר המילולי המדויק, השפה שאינה גבוהה ומתנשאת אך אינה סלנג רחוב. כל אלה יצרו צורת כתיבה שנותנת תחושה כאילו הספר כולו הוא שיחה בין אנשים ולא מילים מודפסות. שאפו!

    העלילה עוסקת בקבוצת חברים קרובה. שני זוגות נשואים, אחד גרוש. בית, ילדים, עבודה, משפחה. עד כאן הכל גלוי וידוע אך מה מסתתר מתחת?

    תשוקות, צורך לנסות, לטעום, לדעת, להרגיש אבל הרי כולם חיים במסגרת ומסגרות לא פורצים. או שכן?

    כל החברים מחליטים לחיות יחד עם ילדיהם בקומונה אחת. זה לא רק לבשל יחד, להרדים ילדים יחד ולהכין ארוחת ערב יחד אלא זה גם להתחבר פיזית ורגשית זה לזו וזה לזה.

    ההחלטה לפתוח את הנישואים בצורה משותפת, לעשות סקס חופשי, לאהוב קצת אחרת, לממש פנטזיות מובילה כל אחד ואחת מהם להתמודדות לא קלה, לסודות ושקרים חדשים, לכעסים שצפים, קנאה, רוך, תשוקה מטורפת, נפילה כואבת ושיעור לחיים.

    הספר מספק הצצה מסקרנת למה שרבים חושבים בינם לבין עצמם ורק מעטים מנסים.

    נושא פתיחת הנישואים תופס תאוצה לאחרונה ורבות מדובר עליו. ואולם, בעיניי ישנו הבדל גדול בין לפתוח נישואים לבין לגור יחד בקומונה.

    נישואים וזוגיות נחשבים כטאבו גם בעולם הלכאורה מודרני בו אנו חיים. אבל בחדרי חדרים ובחדרי הלב רבים מבקשים לעצמם את החופש והיכולת לאהוב יותר מאחד, לחשוק ביותר מאחת.

    הספר כתוב בשני קולות ולא תמיד מבינים מיד בהתחלה מי המספר ואולם בזכות העלילה הקולחת ובעיקר המעניינת ובזכות הכתיבה המשובחת קל ליישר קו ולהתעלם ממגרעה קטנה זו.

    לסיכום, הספר מומלץ בחום בשל הנושא המרתק שבו, האמת המוטחת בלי התייפיפות ומומלץ לאנשים עם ראש פתוח ואפס שיפוטיות.

    עריכה: עלמה כהן-ורדי

    הוצאת כנרת, זמורה-ביתן