אבני דרך
קוריאה
הטרילותרפיה התפתחה משרשרת אירועים או תחנות בדרך שעברתי מאז שנת 1986. אבן הדרך הראשונה ואולי החשובה מכולן במסע שהוביל אותי אל הטרילותרפיה הייתה פגישתי הראשונה בת עשר הדקות עם זן מאסטר Won Dam Sunim, ראש מנזר Su Dok Sa בקוריאה.
הייתי אז נזיר מתלמד שבא להתארח במנזר שלו לכמה חודשים כדי להשתתף בקורס שתיקה קשוח של מדיטציה שנמשך תשעים יום. הגעתי שבוע או שבועיים לפני שהתחיל הקורס, וכעבור כמה ימים ביקשתי פגישה אישית עם ראש המנזר, אחד מארבעת מורי הזן החשובים בקוריאה הדרומית.
בחדרו פגשתי איש נעים, נמוך קומה וחייכן בשנות השישים לחייו. הוא לבש חולצת טריקו לבנה שנמתחה על כרס קטנה עגולה, והקרחת שלו זרחה. ישבנו על כריות מרובעות, אני מולו ולשמאלי נזיר קוריאני צעיר ששימש מתרגם. הצגתי את עצמי ואמרתי שבאתי מישראל ללמוד זן. הוא חייך ואמר שהוא שמח ושבפעם הראשונה הוא פוגש ישראלי. ביקשתי ממנו הדרכה לקראת שלושת החודשים הקרובים. הוא הסתכל עליי בעיניים שובבות ושאל אם באמת אעשה את מה שיאמר. הצמדתי את כפות ידיי זו לזו והבטחתי שאעשה. הוא חייך ונתן לי שאלה שיהיה עליי לחזור עליה כל הזמן, מהבוקר ועד שאלך לישון, גם בשירותים וגם במקלחת:
מיהו המארח של המחשבות שלי?
Who is the host of my mind?
בהתחלה התאמצתי להגיע לפתרון או לפצח את החידה, אבל עם הזמן הפסקתי לחשוב עליה לעומק, והיא הייתה למנטרה המתנגנת ברקע של החיים במנזר ולהרגל שליווה אותי לכל מקום. ארבע שנים חייתי עם השאלה. כל יום התעוררתי עמה בבוקר והלכתי לישון עמה בלילה.
אחרי הקורס החלטתי להישאר בקוריאה ועברתי למנזר Hwa Gey Sa. המורה, זן מאסטר Sueng Sahn, דובר אנגלית טובה למדיי, קיבל אותי למסלול הנזירים, ובטקס חגיגי שנערך בתום שנה קיבלתי את תעודת הנזיר כתובה באותיות סיניות בכתב ידו ואת השם החדש Ji Kwan. למדתי בודהיזם בסיסי, העמקתי בתורת הזן, תרגלתי מדיטציה, טאטאתי את שבילי המנזר, ובמשך כל הזמן הזה חייתי עם השאלה שהציב לפניי המורה הראשון. במרוצת הזמן החלה החזרה על השאלה, על המנטרה שלי, ליצור הפרדה הולכת וגדלה בין המחשבות שלי לביני, מי ששומע אותן.
במערב המונח 'מיינד' מתייחס למחשבות, אבל במזרח הוא כולל גם את המחשבות וגם את הרגשות, ולאט התחלתי להפנים שהמארח הוא לא המחשבות ולא הרגשות שבאים והולכים. ואם אני לא המחשבות שלי ולא הרגשות שלי - אז מי אני אמור להיות?
שנים חלפו ועדיין לא הצלחתי לגלות את התשובה, אף לא להבין אותה ממש, וכך החל התהליך שהוביל באטיות אל יצירת הטרילותרפיה - תהליך טיפולי שמייצר פיצול אישיות ככלי עיקרי בדרך אל בריאות נפשית ופותח אשנב להבנה ברורה מאוד של חידת האושר הפנימי.
השאלה 'מיהו המארח של המחשבות שלי' הייתה המתנה הכי גדולה שקיבלתי. פגישה של עשר דקות הוציאה אותי אל המסע ששינה את חיי.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.