פֶּרֶק 1
אִישׁ לֹא נוֹתַר
כַּאֲשֶׁר מֶרִי לֶנוֹקְס נִשְׁלְחָה לַאֲחֻזַּת מִיסְלְתְוֵוייט לְהִתְגּוֹרֵר עִם דּוֹדָהּ, כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאוּ יַלְדָּה בַּעֲלַת מַרְאֶה כָּל כָּךְ דּוֹחֶה. זוֹ הָיְתָה הָאֱמֶת. הָיוּ לָהּ פָּנִים כְּחוּשׁוֹת, גּוּף צָנוּם, שֵׂעָר בָּהִיר וְדַק וְהַבָּעָה חֲמוּצָה. שְׂעָרָהּ הָיָה צָהֹב וְעוֹרָהּ צְהַבְהַב גַּם הוּא מִפְּנֵי שֶׁנּוֹלְדָה בְּהֹדּוּ וְתָמִיד הָיְתָה חוֹלָה בְּמַחֲלָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. אָבִיהָ הָיָה בַּעַל מִשְׂרָה בַּמִּמְשָׁל הָאַנְגְּלִי וְתָמִיד הָיָה עָסוּק וְחוֹלֶה גַּם הוּא, וְאִמָּהּ הָיְתָה יְפֵהפִיָּה נוֹדַעַת שֶׁרְצוֹנָהּ הַיָּחִיד הָיָה לָלֶכֶת לִמְסִבּוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים עַלִּיזִים. הִיא בִּכְלָל לֹא רָצְתָה בְּיַלְדָּה קְטַנָּה, וּכְשֶׁמֶּרִי נוֹלְדָה מָסְרָה אוֹתָהּ לְטִפּוּלָהּ שֶׁל אָיָה שֶׁהֻבְהַר לָהּ שֶׁאִם בִּרְצוֹנָהּ לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי הַמֵּם־סָהִיב, עָלֶיהָ לְהַחְזִיק אֶת הַיַּלְדָּה מִחוּץ לִטְוַח רְאִיָּתָהּ. וְכָךְ כַּאֲשֶׁר מֶרִי הָיְתָה תִּינֹקֶת קְטַנָּה, כְּעוּרָה, חוֹלָנִית וְרַגְזָנִית הִיא הֻרְחֲקָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְרִיעַ, וּכְשֶׁהָפְכָה לְפָעוֹטָה חוֹלָנִית וְרַגְזָנִית הֻרְחֲקָה גַּם כֵּן. מֵעוֹלָם לֹא זָכְרָה שֶׁרָאֲתָה פַּרְצוּפִים מֻכָּרִים מִלְּבַד הַפָּנִים הַכֵּהוֹת שֶׁל הָאָיָה וּשְׁאָר הַמְּשָׁרְתִים הַהֹדִּים. אֵלּוּ תָּמִיד צִיְּתוּ לָהּ וְנִכְנְעוּ לִרְצוֹנָהּ מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּם־סָהִיב הָיְתָה מִתְרַגֶּזֶת אִם בִּכְיָהּ הִפְרִיעַ לָהּ, וְלָכֵן, עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ שֵׁשׁ שָׁנִים כְּבָר הָיְתָה רוֹדָנִית עָרִיצָה וַחֲזַרְזִירָה קְטַנָּה וְאָנוֹכִית כְּכָל שֶׁיֶּלֶד יָכוֹל לִהְיוֹת. הַמְּחַנֶּכֶת הָאַנְגְּלִיָּה הַצְּעִירָה שֶׁהִגִּיעָה כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָהּ קְרֹא וּכְתֹב, תִּעֲבָה אוֹתָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִתְפַּטְּרָה לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד, וּשְׁאָר הַמְּחַנְּכוֹת שֶׁהֶחְלִיפוּ אוֹתָהּ עָזְבוּ אַחֲרֵי פִּרְקֵי זְמַן קְצָרִים אַף יוֹתֵר. כָּךְ שֶׁאִם מֶרִי לֹא הָיְתָה מַחְלִיטָה לִקְרֹא סְפָרִים מֵרְצוֹנָהּ, הִיא לֹא הָיְתָה לוֹמֶדֶת אֶת הָאָלֶף־בֵּית כְּלָל.
בְּבֹקֶר אֶחָד שֶׁל שָׁרָב כָּבֵד, כְּשֶׁהָיְתָה בַּת תֵּשַׁע, הִתְעוֹרְרָה כּוֹעֶסֶת מְאֹד, וְהִתְרַגְּזָה אַף יוֹתֵר כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁהַמְּשָׁרֶתֶת הָעוֹמֶדֶת לְצַד מִטָּתָהּ אֵינָהּ הָאָיָה שֶׁלָּהּ.
"לָמָּה בָּאת?" אָמְרָה לָאִשָּׁה הַזָּרָה. "אֲנִי לֹא אַרְשֶׁה לָךְ לְהִשָּׁאֵר. שִׁלְחִי לִי אֶת הָאָיָה שֶׁלִּי תֵּכֶף וּמִיָּד."
הָאִשָּׁה נִרְאֲתָה מְבֹהֶלֶת, אֲבָל הִיא רַק גִּמְגְּמָה שֶׁהָאָיָה לֹא יָכְלָה לָבוֹא, וְכַאֲשֶׁר מֶרִי הֵחֵלָּה לְהִתְפָּרֵעַ וְהִכְּתָה אוֹתָהּ וּבָעֲטָה בָּהּ, נִרְאֲתָה רַק מְבֹהֶלֶת יוֹתֵר וְחָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ שֶׁהָאָיָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבוֹא לְמִיסִי־ סָהִיב.
הָיָה מַשֶּׁהוּ מִסְתּוֹרִי בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר. מְאוּם לֹא נַעֲשָׂה בַּדֶּרֶךְ הָרְגִילָה, וְכַמָּה מֵהַמְּשָׁרְתִים הַהֹדִּים הָיוּ חֲסֵרִים, בְּעוֹד שֶׁאֵלּוּ שֶׁמֶּרִי רָאֲתָה הִתְרַשְּׁלוּ בְּתַפְקִידָם אוֹ הִתְרוֹצְצוּ סָבִיב בְּפָנִים מְבֹהָלוֹת וַאֲפֹרוֹת כְּאֵפֶר. אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר לָהּ דָּבָר, וְהָאָיָה שֶׁלָּהּ לֹא הוֹפִיעָה. לְמַעֲשֶׂה, הִיא נֶעֶזְבָה לְנַפְשָׁהּ עִם חֲלוֹף שְׁעוֹת הַבֹּקֶר. הִיא שׁוֹטְטָה לָהּ לְבַדָּהּ וּלְבַסּוֹף מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בַּגַּן, וְהֵחֵלָּה לְשַׂחֵק תַּחַת עֵץ לְיַד הַגְּזֻזְטְרָה. הִיא הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא מְכִינָה עֲרוּגַת פְּרָחִים, וְתָקְעָה תִּפְרְחוֹת הִיבִּיסְקוּס גְּדוֹלוֹת וְאַרְגְּמָנִיּוֹת בְּתוֹךְ עֲרֵמוֹת עָפָר קְטַנּוֹת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הִתְעַצֵּם בָּהּ זַעֲמָהּ, וְהִיא מִלְמְלָה לְעַצְמָהּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁתֹּאמַר לָאָיָה שֶׁלָּהּ וְאֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁבָּהֶם תְּכַנֶּה אוֹתָהּ כְּשֶׁתָּשׁוּב.
"חֲזִירָה! חֲזִירָה בַּת חֲזִירָה!" אָמְרָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּקְרֹא לְהֹדִּי "חֲזִיר" זֶהוּ הָעֶלְבּוֹן הַגָּדוֹל מִכֹּל.
הִיא חָרְקָה אֶת שִׁנֶּיהָ וְאָמְרָה זֹאת פַּעַם אַחַר פַּעַם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֶת אִמָּהּ יוֹצֵאת עִם מִישֶׁהוּ אֶל הַגְּזֻזְטְרָה. זֶה הָיָה גֶּבֶר צָעִיר וִיפֵה תֹּאַר, וְהֵם עָמְדוּ וְשׂוֹחֲחוּ זֶה עִם זֶה בְּקוֹלוֹת מְהֻסִּים וּמוּזָרִים. מֶרִי הִכִּירָה אֶת הַגֶּבֶר הַצָּעִיר שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ נַעַר. הִיא שָׁמְעָה שֶׁזֶּהוּ קָצִין צָעִיר מְאֹד שֶׁזֶּה עַתָּה הִגִּיעַ מֵאַנְגְּלִיָה. הַיַּלְדָּה בָּהֲתָה בּוֹ, אֲבָל בְּאִמָּהּ בָּהֲתָה יוֹתֵר. תָּמִיד עָשְׂתָה זֹאת כְּשֶׁהָיְתָה לָהּ הִזְדַּמְּנוּת, מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּם־סָהִיב - זֶה הָיָה הַכִּנּוּי שֶׁמֶּרִי כִּנְּתָה בּוֹ אֶת אִמָּהּ - הָיְתָה אִשָּׁה כֹּה תְּמִירָה, רָזָה וְיָפָה, וְלָבְשָׁה בְּגָדִים כֹּה מַקְסִימִים. שְׂעָרָהּ הָיָה כְּמֶשִׁי מְתֻלְתָּל, וְהָיוּ לָהּ אַף קָטָן וְעָדִין שֶׁנִּרְאָה כְּאִלּוּ הוּא בָּז לַכֹּל, וְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְצוֹחֲקוֹת. בְּגָדֶיהָ הָיוּ כֻּלָּם דַּקִּיקִים וְאַוְרִירִיִּים, וּמֶרִי אָמְרָה שֶׁהֵם "מְלֵאִים תַּחְרָה". הַבֹּקֶר נִרְאוּ מְלֵאֵי תַּחְרָה יוֹתֵר מִתָּמִיד, אַךְ עֵינֶיהָ לֹא צָחֲקוּ כְּלָל. הֵן הָיוּ פְּעוּרוֹת וּמְבֹהָלוֹת וְהוּרְמוּ בִּתְחִנָּה אֶל פָּנָיו שֶׁל הַקָּצִין הַנַּעֲרִי הַנָּאֶה.
"זֶה עַד כְּדֵי כָּךְ גָּרוּעַ? הַאִם זֶה עַד כְּדֵי כָּךְ גָּרוּעַ?" מֶרִי שָׁמְעָה אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת.
"אָיֹם וְנוֹרָא," הֵשִׁיב לָהּ הָאִישׁ הַצָּעִיר בְּקוֹל רוֹעֵד. "אָיֹם וְנוֹרָא, גְּבֶרֶת לֶנוֹקְס. הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִבְרֹחַ לֶהָרִים כְּבָר לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם."
הַמֵּם־סָהִיב פָּכְרָה אֶת יָדֶיהָ.
"אֲנִי יוֹדַעַת!" קָרְאָה. "נִשְׁאַרְתִּי רַק כְּדֵי לָלֶכֶת לַמְּסִבָּה הַמְּטֻפֶּשֶׁת הַהִיא. אֵיזוֹ שׁוֹטָה הָיִיתִי!"
בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָלָה מִמְּגוּרֵי הַמְּשָׁרְתִים קוֹל יְלָלָה חָזָק וְנוֹרָא כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא אָחֲזָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר הַצָּעִיר, וּמֶרִי נִרְעֲדָה מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. הַיְּלָלָה נֶעֶשְׂתָה פְּרָאִית יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
"מָה זֶה? מָה זֶה?" הִתְנַשְּׁמָה גְּבֶרֶת לֶנוֹקְס.
"מִישֶׁהוּ מֵת," הֵשִׁיב הַקָּצִין הַצָּעִיר. "לֹא אָמַרְתְּ לִי שֶׁזֶּה פָּרַץ בְּקֶרֶב הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלָּךְ."
"לֹא יָדַעְתִּי!" הֵשִׁיבָה הַמֵּם־סָהִיב. "בּוֹא אִתִּי! בּוֹא אִתִּי!" וְהִיא הִסְתּוֹבְבָה וְרָצָה לְתוֹךְ הַבַּיִת.
לְאַחַר מִכֵּן הִתְרַחֲשׁוּ דְּבָרִים אֲיֻמִּים, וְהַמִּסְתּוֹרִין שֶׁבְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הִתְפּוֹגֵג. מַגֵּפַת הַכּוֹלֶרָה הִתְפָּרְצָה בְּצוּרָתָהּ הַקַּטְלָנִית בְּיוֹתֵר וַאֲנָשִׁים מֵתוּ כְּמוֹ זְבוּבִים. הָאָיָה חָלְתָה בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם, וּמוֹתָהּ הָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהַמְּשָׁרְתִים קוֹנְנוּ בְּבִקְתוֹתֵיהֶם. עַד לַבֹּקֶר הַבָּא, שְׁלוֹשָׁה מְשָׁרְתִים נוֹסָפִים מֵתוּ וַאֲחֵרִים נִמְלְטוּ בְּאֵימָה. הַבֶּהָלָה הִתְפַּשְּׁטָה לְכָל עֵבֶר וּבְכָל הַבְּקָתוֹת גָּסְסוּ אֲנָשִׁים.
בַּבִּלְבּוּל וְהַמְּבוּכָה שֶׁשָּׂרְרוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, מֶרִי הִתְחַבְּאָה בַּחֲדַר הַיְּלָדִים וְנִשְׁכְּחָה מִלֵּב כֻּלָּם. אִישׁ לֹא חָשַׁב עָלֶיהָ, אִישׁ לֹא רָצָה בָּהּ, וּסְבִיבָהּ הִתְרַחֲשׁוּ אֵרוּעִים מְשֻׁנִּים שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא יָדְעָה מְאוּם. מֶרִי בָּכְתָה וְיָשְׁנָה לְסֵרוּגִין לְאֹרֶךְ הַשָּׁעוֹת. הִיא יָדְעָה רַק שֶׁאֲנָשִׁים הָיוּ חוֹלִים וְשֶׁהִיא שׁוֹמַעַת סְבִיבָהּ קוֹלוֹת מִסְתּוֹרִיִּים וּמַבְהִילִים. פַּעַם אַחַת הִתְגַּנְּבָה לַחֲדַר הָאֹכֶל וּמָצְאָה אוֹתוֹ רֵיק, אִם כִּי שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אֲרוּחָה אֲכוּלָה לְמֶחֱצָה עֲדַיִן הָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכִסְּאוֹת וְצַלָּחוֹת נִרְאוּ כְּאִלּוּ נֶהֶדְפוּ בְּחִפָּזוֹן כְּשֶׁהַסּוֹעֲדִים קָמוּ לְפֶתַע מִסִּבָּה לֹא יְדוּעָה. הַיַּלְדָּה אָכְלָה כַּמָּה פֵּרוֹת וּבִּיסְקְוִיטִים, וְשָׁתְתָה כּוֹס יַיִן שֶׁעָמְדָה כִּמְעַט מְלֵאָה. הַמַּשְׁקֶה הָיָה מָתוֹק וְהִיא לֹא יָדְעָה עַד כַּמָּה הוּא מְשַׁכֵּר. בִּמְהֵרָה הוּא גָּרַם לָהּ לָחוּשׁ מְנֻמְנֶמֶת מְאֹד, וְהִיא שָׁבָה לַחֲדַר הַיְּלָדִים וְהִסְתַּגְּרָה בּוֹ פַּעַם נוֹסֶפֶת, מְבֹהֶלֶת מֵהַזְּעָקוֹת שֶׁשָּׁמְעָה בַּבְּקָתוֹת וּמִקּוֹלָן הַנֶּחְפָּז שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִם. הַיַּיִן הִרְדִּים אוֹתָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבְּקֹשִי הִצְלִיחָה לְהַחְזִיק אֶת עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת, וְהִיא שָׁכְבָה בְּמִטָּתָהּ וְלֹא יָדְעָה עוֹד דָּבָר עַל הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבָהּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב.
דְּבָרִים רַבִּים הִתְרַחֲשׁוּ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁעוֹת שֶׁבָּהֶן יָשְׁנָה בִּכְבֵדוּת, אַךְ הַיְּלָלוֹת וְרַעַשׁ הַחֲפָצִים הַנִּגְרָרִים אֶל הַבְּקָתוֹת וּמִחוּצָה לָהֶן לֹא הִפְרִיעוּ לָהּ.
כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה שָׁכְבָה וּבָהֲתָה בַּקִּיר. בַּבַּיִת שָׂרְרָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת. מֵעוֹלָם לֹא הִבְחִינָה בּוֹ בְּשֶׁקֶט כָּזֶה. הִיא לֹא שָׁמְעָה קוֹלוֹת דִּבּוּר אוֹ צְעָדִים, וְתָהֲתָה אִם כֻּלָּם הִצְלִיחוּ לְהַחְלִים מֵהַכּוֹלֶרָה וְאִם הַצָּרָה חָלְפָה לָהּ. הִיא שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ מִי יְטַפֵּל בָּהּ כָּעֵת, כְּשֶׁהָאָיָה שֶׁלָּהּ מֵתָה. תִּהְיֶה לָהּ אָיָה חֲדָשָׁה, וְיִתָּכֵן שֶׁהִיא תֵּדַע לְסַפֵּר סִפּוּרִים חֲדָשִׁים. הַסִּפּוּרִים הַיְּשָׁנִים כְּבָר נִמְאֲסוּ עַל מֶרִי. הִיא לֹא בָּכְתָה עַל מוֹת הַמְּטַפֶּלֶת שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא נָהֲגָה לְהַפְגִּין חִבָּה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה אִכְפַּת לָהּ מֵאִישׁ. הָרַעַשׁ, הַמְּהוּמָה וְזַעֲקוֹת הָאֵבֶל בְּעִקְבוֹת הַכּוֹלֶרָה הִבְהִילוּ אוֹתָהּ, וְהִיא כָּעֲסָה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאָה שֶׁאִישׁ לֹא זָכַר שֶׁהִיא בַּחַיִּים. כֻּלָּם הָיוּ מֻכֵּי אֵימָה מִכְּדֵי לַחְשֹׁב עַל יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁאִישׁ לֹא חִבֵּב. כְּשֶׁמַּגֵּפַת הַכּוֹלֶרָה הִשְׁתּוֹלְלָה סָבִיב, דּוֹמֶה שֶׁאֲנָשִׁים לֹא זָכְרוּ דָּבָר מִלְּבַד עַצְמָם. אַךְ אִם כֻּלָּם הֶחְלִימוּ, וַדַּאי מִישֶׁהוּ נִזְכַּר בָּהּ וְיָבוֹא לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ.
אוּלָם אִישׁ לֹא בָּא, וּכְשֶׁשָּׁכְבָה וְהִמְתִּינָה, הַבַּיִת כְּמוֹ הָפַךְ דּוֹמֵם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הִיא שָׁמְעָה רִשְׁרוּשׁ עַל הַמַּחְצָלוֹת, וְכַאֲשֶׁר הִבִּיטָה מַטָּה רָאֲתָה נָחָשׁ קָטָן מַחְלִיק לְדַרְכּוֹ וּמִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת כְּאַבְנֵי חֵן. הִיא לֹא פָּחֲדָה מִפָּנָיו, כִּי הוּא הָיָה יְצוּר קָטָן וּבִלְתִּי מַזִּיק שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ לְרָעָה, וְנִרְאָה כְּאִלּוּ נֶחְפַּז לָצֵאת מֵהַחֶדֶר. הוּא הֶחְלִיק מִתַּחַת לַדֶּלֶת בְּשָׁעָה שֶׁצָּפְתָה בּוֹ.
"כַּמָּה מְשֻׁנֶּה וְשָׁקֵט פֹּה," אָמְרָה. "זֶה נִשְׁמָע כְּאִלּוּ אֵין אַף אֶחָד בְּתוֹךְ הַבַּיִת חוּץ מִמֶּנִּי וּמֵהַנָּחָשׁ."
כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁמְעָה קוֹל צְעָדִים בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה לַבַּיִת, וּלְאַחַר מִכֵּן בַּגְּזֻזְטְרָה. אֵלּוּ הָיוּ צַעֲדֵי גְּבָרִים, וְהֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְשׂוֹחֲחוּ בְּקוֹלוֹת נְמוּכִים. אִישׁ לֹא יָצָא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם אוֹ לְדַבֵּר אִתָּם, וְנִשְׁמַע שֶׁהֵם פָּתְחוּ דְּלָתוֹת וְהֵצִיצוּ לַחֲדָרִים.
"אֵיזוֹ שְׁמָמָה!" שָׁמְעָה קוֹל אֶחָד אוֹמֵר. "הָאִשָּׁה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה כָּל כָּךְ יָפָה! וַאֲנִי מְשַׁעֵר שֶׁגַּם הַיַּלְדָּה. שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיְתָה יַלְדָּה, אִם כִּי אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ."
כַּאֲשֶׁר הֵם פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת כַּמָּה רְגָעִים לְאַחַר מִכֵּן, מֶרִי עָמְדָה בְּמֶרְכַּז חֲדַר הַיְּלָדִים - יְצוּר קָטָן, כָּעוּר וּמְרֻגָּז שֶׁהִזְעִיף אֶת פָּנָיו מִפְּנֵי שֶׁהֵחֵל לָחוּשׁ רָעֵב וּמֻזְנָח בְּאֹפֶן מְבַזֶּה. הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס הָיָה קָצִין גְּדוֹל גּוּף שֶׁרָאֲתָה פַּעַם מְדַבֵּר עִם אָבִיהָ. הוּא נִרְאָה עָיֵף וּמֻטְרָד, אַךְ כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָיָה כֹּה מֻפְתָּע עַד שֶׁכִּמְעַט קָפַץ לְאָחוֹר.
מיקה –
סוד הגן הנעלם
סוד הגן הנעלם הוא ספר מרגש ומסתורי המשלב בו תרבויות שונות, סקרנות רבה, וידידות מופלאה. הספר כולו אפוף מסתורין ומלא בשאלות הנפתרות אט אט במהלכו. זהו ספר חובה לכל אוהבי הספרות!!
עדי –
סוד הגן הנעלם
ספר חובה, ששואב את הקורא פנימה ולא מרפה עד העמוד האחרון. אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בתור ילדה.
אירה –
סוד הגן הנעלם
ספר יפה ומפורסם, מומלץ לקריאה לבני נוער ומבוגרים. מהנה ופשוט לקריאה, כתוב טוב ומעניין מאוד!
יפעת –
סוד הגן הנעלם
ספר מרגש, חלק מהספרים הקלאסיים שרצוי שכל ילד וילדה יקראו, למרות שהעלילה איטית יחסית למה שהילדים של היום רגילים.
לימור –
סוד הגן הנעלם
ספר מקסים ומרגש יש בו הכל עלילה טובה, סקרנות שמושכת את הקורא עד לסיום הספר. מומלץ לילדים ולבי נוער.
עדי –
סוד הגן הנעלם
קלאסיקה חסרת זמן לילדים, נוער ומבוגרים כאחד. המסתורין והקסם האופפים כמה ילדים וגן אחד, זהו סיפור רלוונטי לגמרי אודות סבל אנושי, חברות ואפילו, אולי, גאולה.
גיל –
סוד הגן הנעלם
קלאסיקה שמתאימה לכל גיל. ספר סוחף מסקרן ומרגש
טל –
סוד הגן הנעלם
מה אפשר לומר על קלאסיקה כזו שעוד לא אמרו?
מדובר באחת הקלאסיקות הטובות והמפורסמות ביותר שיש. היא מפורסמת כ”כ בגלל הסיפור האמין והנוגע ללב, ובגלל היופי והאמינות בכל אחת מהדמויות.
ספר חובה לכל קורא.
Ilan –
סוד הגן הנעלם
סוד הגן הנעלם הוא ספר יוצא מין הקלל. הוא ספר מרגש ומעניין מאוד וגם תודה רבה למייסדי האתר. שווה לקרוא אותו
רון –
סוד הגן הנעלם
תנו לילדים לקרוא.
ספר ילדים מרגש ונוגע ללב, סיפור קלאסי על הילדה היתומה שמוצאת סודות וחברים במקום לא צפוי.
or –
סוד הגן הנעלם
ספר מקסים שמאוד הזכיר לי את הילדות שלי.
שווה ללמוד ממנו איך לחיות בצורה טובה יותר את החיים.
דן –
סוד הגן הנעלם
סוד הגן הנעלם, ספר על עולם שלא קיים יותר, עם אנשים שלא קיימים והלך נפש שילדים פשוט כבר לא מבינים, וחבל, אולי מתי מעט יוצאים דופן, היום יש להם דברים אחרים, שכבודים במקומו מונח, אני לא מזלזל, אבל ספרים כאלו הם משהו שאנחנו רק נזכרים באנחה, עולם שאבד
Julia –
סוד הגן הנעלם
אחד מספרי הילדות האהובים עליי. במיוחד היום, ממליצה לכל הורה לתת לילדו את הספר הזה. הספר פותח עולמות ודמיון.. הוא גם מפגיש בין המון דמויות ומלמד הרבה על מערכות יחסים. אני בתור ילדה, הייתי מרותקת והעולם הזה השאיר אותי עצובה כשהוא נגמר.
איילת –
סוד הגן הנעלם
מספרי הקלאסיקה הקסומים לילדים, שתוקפם אינו פג לעולם. הדלת נפתחת לגן ולעולם עתיר דמיון. מומלץ בחם לכולם (ילדים ואף מבוגרים יותר שאוהבים ספרי ילדים).
שיר –
סוד הגן הנעלם
קלאסיקה קסומה לילדים וגם למבוגרים. סיפור קסום עשיר בדימיון , חברות ומסתורין. מומלץ מאוד לכל הגילאים ולאוהבי קריאה..