סוף לאלצהיימר

ספרו של ד"ר דייל ברדסן מעביר לנו מסר עיקרי אחד והוא מסר של תקווה. סוף סוף, אחרי עשרות שנות מחקר וניסיון קליני עם מטופלים רבים, מציע לנו ד"ר ברדסן תוכנית היכולה למנוע ירידה בתפקוד המוחי ולטפל בה. ירידה זו, שרבים מאיתנו מועדים לה כל-כך בגלל הארכת תוחלת החיים, מעוררת בנו אימה. כשהתוודעתי לספר זה, אורו עיניי ומשהו במוחי נפתח. הינה יש משהו שאפשר לעשות. אנחנו כבר לא חסרי אונים מול אותה מגפה של ירידה ביכולת הקוגניטיבית.

באמצע העשור השישי לחיי התחלתי לשים לב שמדי פעם אני מתקשה לשלוף מילים, או שמות של תרופות. ההכרה הזו הלחיצה אותי, אך גם דרבנה אותי לחפש פתרונות. באותן שנים, וביתר שאת בעשור האחרון, החלו לצוץ יותר ויותר תוכניות שדיברו על שיקום המוח ועל שיפור התפקוד הקוגניטיבי. מאז ועד היום עלתה כמות המאמרים בנושא, ובמקביל רופאים הוליסטיים ונוירולוגים אינטגרטיביים צברו ניסיון בתוכניות שמטרתן לתת מענה כוללני מיטיב ומרפא לתהליך הפגיעה בתפקודי המוח. היום, בעשור השביעי לחיי (גילי מתקרב ל-62), זיכרוני טוב משהיה בעשור הקודם, לפני שנים מספר.

הפרוטוקול של ברדסן בספר זה הוא השיא של התוכניות המעניקות תקווה לאנשים, במיוחד בגיל השלישי. ברדסן מציע כאן פרוטוקול מפורט ומתוחכם למדי, אך בהחלט ניתן ליישום. מאז התחלתי ליישם את הפרוטוקול שלו, אני חש שיפור בזיכרון וביכולת מציאת המילים שלי. כל אדם בתוך עצמו ומוחו הוא חי וכל אחד יודע בדיוק מתי המוח שלו "מפספס" ומתי לא. אני ממשיך לאתגר את מוחי בדרכים שונות ולבדוק את תפקודו.

בהמשך לניסיון האישי המוצלח שלי, התחלתי לעבוד עם מטופלים שהתלוננו על ירידה קוגניטיבית. דרגת ההצלחה תלויה בעיקרה בשני פרמטרים — דרגת החומרה של הפגיעה הקוגניטיבית בתחילת התהליך ומידת ההיענות להמלצות. לכן כדאי להתחיל את התהליך מוקדם ככל האפשר, עדיף עוד בטרם חשתם שמוחכם "מגמגם". ספר זה מתאים לרבים, לא רק לאלה שכבר חוו את הירידה בתפקוד המוחי. ככל שתתחילו ליישם את המלצותיו מוקדם יותר, כך ייטב. כמו שאמרו חכמים ממני — מעט מניעה שווה יותר מהרבה טיפול.

אכן, זו תוכנית לא פשוטה, לא קלה, נרחבת מאוד, ומרובת מרכיבים. ולכן, אם אתם עדיין במצב טוב, תוכלו להתחיל וליישם את מרכיבי התוכנית בהדרגה. כך התהליך קל יותר. ככל שהמצב שבו אתם פוגשים את הספר חמור יותר, כך כדאי לאמץ את מרכיביו ביתר שאת.

יתרונות התוכנית בולטים במיוחד לעומת המעט שיש למערכת הרפואית להציע. במגה מחקר (מטה-אנליזה) שפורסם במגזין רפואי של איגוד הרופאים האמריקני (JAMA) בנובמבר 2018, (לאחר שהספר פורסם לראשונה בארצות הברית) התברר שלא רק שהתרופות שאמורות לשפר זיכרון אינן משפרות אותו, הן אפילו יכולות להחמיר את מצבם הקוגניטיבי של הנוטלים אותן. טיפול זה אינו מקיים סעיף חשוב בשבועת הרופאים — תחילה אין להזיק — First do no harm.

מיליארדים הושקעו בניסיון למצוא תרופה לאלצהיימר, אך ללא הועיל. אל תחכו לתרופה כזו ואל תחכו שהרופא שלכם יפנה אתכם לתוכנית של ברדסן. מרבית הרופאים העוסקים בנושאים אלה אינם מכירים את התוכנית. היו אתם הקברניטים של ספינת בריאותכם. קחו אחריות על חייכם ועל מוחכם ופעלו.

מתוך עשרות המטופלים שליוויתי עד כה עם פרוטוקול התוכנית של ד"ר ברדסן, אספר על כמה:

ע. בת 67. כשהגיעה היא התקשתה לייצר משפט רצוף, לבשל תבשילים שבישלה כל חייה או לזכור את המטלות השגרתיות של היום-יום. כבר לאחר שלושה חודשים עם הפרוטוקול היא הצליחה לדבר משפטים ברצף, לבשל ארוחת ליל שבת לילדיה ולנכדיה ולנהל את שגרת ביתה.

מ. בן 75, אמר “אני מרגיש שנפתח לי המוח. הערפול שאפיין אותי בשנים האחרונות התפוגג בהדרגה בחודשים הראשונים שבהם אימצתי את התוכנית".

י. בן 58, היה יכול להפסיק לרשום כל מטלה שעליו לבצע בעבודה פן ישכח את משימותיו. יכולתו לנתח מצבים מורכבים בעבודה השתפרה. הוא שב להיות שותף פעיל בישיבות בעבודה לאחר שהפסיק זאת מחשש שיכשל בלשונו.

בברכת אריכות ימים בריאה.

ד"ר דן קרת M.D. ,N.D.

שדה ורבורג 2020

ddkeret@zahav.net.il

03-5117075