סיפורים מהחיים

לקום בוקר אחד ופשוט ללכת... לקום בוקר אחד ופשוט ללכת... ללכת ולא להביט לאחור, להשאיר בית על כל תכולתו, משפחה, חברים, אוהבים, שונאים, להשאיר הכול מאחור. לקחת רק תרמיל, לשים בו רק את מה שבאמת חשוב, כי כשחושבים על זה, באמת לא צריך כל כך הרבה. בכל מקום תמיד תוכל לקנות את כל הדברים החדשים שתצטרך בשביל להתחיל חיים חדשים. לקום בוקר אחד ופשוט ללכת, לסגור ולנתק כל דבר שמחבר אותך לעבר, לנתק טלוויזיה, טלפון, חשבונות, לסגור חשבון בנק, לסגור חשבונות ברשת ופשוט להיעלם מעל פני האדמה. להפוך לזיכרון, למישהו שפעם אנשים הכירו, למישהו שפעם אנשים דיברו איתו, עליו, למישהו שהיה והיום איננו עוד. לא רק שהוא איננו, גם אף אחד לא יודע איפה הוא, מה איתו, חי, מת, כלום. לקום בוקר אחד ופשוט ללכת, להגיע לנקודה שכרגע אין לך מושג אפילו איפה היא. ללכת עוד ועוד, ללכת בלי לדעת אם יש בכלל סוף, אם יש מטרה, ללכת בלי לדעת אם באמת תגיע לנקודה שבה תרגיש שזה זה. כאן זה המקום שאני רוצה לחיות בו, להעביר בו את שארית חיי, אולי למצוא מישהי, להקים משפחה, להתחיל הכול מההתחלה. לקום בוקר אחד ופשוט ללכת, למקום שבו השמיים כל כך כחולים, ומי הים או האוקיינוס כל כך צלולים, שכשתטבול בהם תרגיש איך הם מטהרים את הנשמה. למקום שבו האוויר כל כך נקי, שכל נשימה תחזיר לך שנים אבודות שלא חשבת שיחזרו אי פעם, למקום שבו הכול כל כך שונה מפה. לקום בוקר אחד ופשוט ללכת, ללכת ולראות עולם, לראות מקומות, אתרים, לראות עבר, לחיות הווה ולחלום עתיד. להרגיש כל רגע בלי מחויבות לכלום, להרגיש כל רגע ולהרגיש אותו לתמיד. לקחת משהו איתך מכל מקום, משהו שישלים אותך, שיהפוך לחלק ממך בכל מקום שאליו תלך. לקחת משהו שיהיה חלק מהעתיד החדש שתבנה, אם בכלל. לקום בוקר אחד ופשוט ללכת...