על נהרות ועל ימים

עַל נָהָר כָּזֶה לֹא בּוֹכִים

אֲבָל עָלָיו גַּם לֹא צוֹחֲקִים

וּבוֹ אֵין שֹוֹחִים

בְּגַעְגּוּעִים מְקֻפָּל כְּמִטְפַּחַת

מְגֹהֶצֶת לְמִשְׁעִי בַּכִּיסִים

קְצָת נוֹפִים עִמּוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר

לֹא כָּבֵד לֹא רָטֹב

אַךְ שׁוֹבֵר צִמָּאוֹן כְּשֶׁצְּרִיכִים.

בְּחוֹפָיו שִׁבְרֵי תְּרָפִים טְמוּנִים

לַנְּבִיאִים לֹא זָר

בַּכְּתוּבִים וּבַתּוֹרָה מֻזְכָּר

כִּנּוֹרוֹת לְצִדּוֹ עַל עֲרָבִים

מַנְגִּינוֹת שְׁתוּקוֹת בְּלִבּוֹ טְמוּנוֹת

מְשׁוֹטֵט הוּא עִמָּדִי

כְּמִטְפַּחַת אֶשְׁלְפֶנּוּ מִכִּיסִי

אֶפְרְשֶׂנּוּ בְּמֶתֶק מֵימָיו

עַל חוֹפֵי יַמִּי.