פרנסוס על גלגלים

מכתב

למר דייוויד גרייסון.

הֶמפילד, ארצות הברית

אדוני היקר,

אף על פי שבראש העמוד מופיע שמי, הרי שהמְחברת האמיתית של הספר הזה היא למעשה גברת הלן מק'גיל (כעת מרת רוג'ר מיפלין), שסיפרה לי את הסיפור בחיוּתה השופעת שאין דומה לה. בשמה אני מעוניין להגיש לך כמה מילים של הערכה.

מרת מיפלין, מיותר כמעט לציין, אינה מצויה באמנות החיבור: זהו ספרה הראשון, ואני בספק רב אם תכתוב אי־פעם ספר נוסף. אני סבור שאך מעט הבינה, אם בכלל, כמה חייב סיפורה לכתביך המלבבים. עותק מרוט של ״הרפתקאות בשׂובע״ נהג לנוח על שולחנה בחוות סַבּין, ובתום יום עבודה ארוך במטבח הייתי צופה בה לוקחת אותו לידיה, קוראת בו ומצחקקת, באומרה שהסיפור על אודותיך ועל אודות הרִייֶט מזכיר לה אותה ואת אַנדרו. היא נהגה למלמל דבר־מה בנוגע ל״הרפתקאות ברעב״, ולשאול מדוע הצד של הרייט מעולם לא סופר. וכך, בחלוף הרפתקתה שלה, ומתוך להיטותה להעלותה על הכתב, אני סבור שאימצה — שלא מדעת — משהו מהחומרים ומהאורחות שהפכו במובהק לשלך.

אין לי כל ספק, אדוני, שלא תפסול מחווה כה תמימה. על כל פנים, גברת הרייט גרייסון, שאת מעלותיה המצוינות כולנו מעריצים זה זמן רב, תמצא במרת מיפלין נפש אחות.

מרת מיפלין הייתה אומרת כל זאת בעצמה בסגנונה שופע הביטחון, אלמלא חסרה קשר עם המוציאים לאור שלה ועם גיליון נייר ראוי. היא והפרופסור נמצאים בפַּרנָסוּס שלהם, אי־שם בין דרכים נישאות, שקועים באושר בהסחת הדעת האלוהית ביותר הידועה לאדם — מכירת ספרים. אני אסתכן ואעלה את הסברה שאין כְתבים שהם נהנים להמליץ עליהם יותר מאותם ספרים שופעים ומרעננים הנושאים את שמך.

האמן לי, מר גרייסון היקר. בברכות חמות,

שלך במסירות,כריסטופר מוֹרלי.