0
0 הצבעות
1

צערו העתיק של הירח

נעמה דעי

 37.00

תקציר

בליל שבת חורפי מתרסק אופנוע ביישוב דתי, ורוכבו – בנו של רב ידוע – נפצע קשה ומאבד את כושר הדיבור. הקהילה כולה רוחשת. אוהביו צופים בייסורי החלמתו בעיניים כלות. אביו הנוקשה צופה בו בזעם. אימו – בחרדה וכאב. בן דודו מסב את עיניו, ואחיו וחבריו מחפשים בו לשווא את מי שהיה לפני התאונה. כל אחד מהם גם נושא בתוכו אשמה על מה שקרה שם וגם
רתיעה ממה שנהפך להיות.
בספר ראשון מגלה נעמה דעי תעוזה מפתיעה ומצליחה להתמודד עם חומרים קשים ולתת להם ביטוי אמין ועמוק. בכישרון יוצא דופן היא נותנת לכל אחת מדמויותיה, בני משפחה וחברים שטלטלה גדולה משנה את חייהם, את קולה המיוחד ומכניסה את הקורא לתוך עולמן החרד,
הכאוב, המתייסר, הזועם, המבקש נחמה.

קוראים כותבים (1)

  1. איריס

    צערו העתיק של הירח

    אלמלא פרסם עמרי הרצוג ביקורת משבחת ומהללת בעתון “הארץ”, מן הסתם לא הייתי לוקחת את הספר לקריאה, ולו רק משום מספרם הרב של הספרים המונחים על “מדף הספרים הממתינים לקריאה” בביתי; אך קראתי את הביקורת ולקחתי את הספר לקריאה.
    במבט לאחור, ולאחר שכמעט בחרתי להפסיק את הקריאה כ- 20 עמודים לפני סוף הספר, נראה שהייתי צריכה ללכת אחר תחושת הבטן שלי; וזה לא שהספר לא טוב, הוא פשוט לא מספיק טוב, כזה שבעוד שבוע לא ישאר ממנו אלא זכרון רחוק, ובעוד שנה אצטרך לחזור אל הביקורת הזו כדי להזכר על מה הספר הזה בכלל?
    יותם הוא בנה של יעל, שאביו מת עליו בצעירותו, ואמו נישאה בשנית, ואין הוא מוצא את מקומו בביתה, ועל כן עובר לחיות בבית אחותה הנשואה לרב באיזושהי התנחלות, בית שיש בו שבעה ילדים, והוא מתקבל כאחד מהם, למרות זרותו ומנהגיו האחרים.
    אריאל, אחד האחים הצעירים, קרוב בגילו ליותם, נושא אליו עיניים מעריצות במידה מסוימת, ולכן בערב שבת אחד, כשיותם יוצא מן הבית בכעס, ואף רוכב על האופנוע שלו (עניין שלא יעשה בישוב דתי), אריאל הממהר אחריו, מוצא אותו עם הרעלת אלכוהול, ובהחפזו להזעיק עזרה מנסה לנסוע על האופנוע ומתרסק.
    זהו הבסיס לסיפור, ממנו החלה שנת השיקום של אריאל, שנה במהלכה תתברר עוצמת הפגיעה; שנה במהלכה ה”מרד” של יותם והתרחקותו ילכו ויחריפו, וכל היחסים בתוך המשפחה יתערערו.

    לביקורת המלאה: https://irisganor.com/?p=4737