צער גידול דלועים

1

קָנִיתִי אֲדָמָה

זָרַעְתִּי בָּהּ זֶרַע

יָצָא נִצָּן

בִּלְתִּי מְזֹהֶה

הִשְׁקֵיתִי בְּמַיִם

הִתְעַבָּה גִּבְעוֹל

שָׁלַח זְרוֹעוֹת

הִתְפַּתֵּחַ עָלֶה

בַּשְׂרָנִי וְעָבֶה

פְּלוּמָתִי לְמַרְאֶה

קוֹצָנִי לְמַגָּע

מַבְטִיחַ כְּיֶלֶד

הַכֹּל הָיָה בְּרֵאשִׁיתִי, נוֹגֵהַּ,

נִדְמֶה הָיָה שֶׁמִּתּוֹךְ הַשִּׂיחַ הַמִּתְמַלֵּא

יִפְרֹץ קִשּׁוּא, פִּתְאֹמִי כְּזִקוּק

עָבַר זְמַן שֶׁנִּמְדַּד בְּמֻשָּׂגִים שֶׁל

קִילוֹגְרָמִים

הִזְרַמְתִּי שְׁנוֹת אוֹר שֶׁל

מַיִם.

הַצֶּמַח הִתְפַּשֵּׁט

כְּמוֹ שֶׁצֶּמַח מִתְפַּשֵּׁט -

עָלִים גְּדוֹלִים בְּצוּרַת

לֵב, קְנוֹקָנוֹת נוֹאָשׁוֹת לַאֲחִיזָה.

מִתּוֹךְ הַמְּהוּמָה פָּרַח פֶּרַח

צָהֹב וְנָבַל וְרַבִּים אֲחֵרִים

פָּרְחוּ אַחֲרָיו וְנָבְלוּ כֻּלָּם

וְלֹא הוֹלִידוּ פְּרִי.

הַצֶּמַח כִּסָּה שְׁטָחִים לֹא מְבֻטָּלִים.

זָחַלְתִּי בְּתוֹכוֹ, מִתְחַקֶּה אַחַר

פְּרִיחָתוֹ הַמּוּזָרָה, וְלֹא מִן הַנִּמְנָע

שֶׁהִתְחַכַּכְתִּי בּוֹ אַגַּב כָּךְ

וְהֶאֱבַקְתִּי אֶת פְּרָחָיו

כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל יוֹם

פִּתְאֹם הָיְתָה שָׁם

דְּלַעַת

מַבְהִילָה כְּחוּצָן.

בָּכִיתִי שָׁם

בְּתוֹךְ הַסְּבַךְ שֶׁהִיא יָצְרָה

לִפְנֵי שֶׁסָּגַרְתִּי עָלֶיהָ אֶת

הַמַּזְמֵרָה

וְשָׁחַטְתִּי אוֹתָהּ, עַל הָאֲדָמָה

בָּהּ נוֹצְרָה, בְּשָׁלשׁ מַכּוֹת

טוּרִיָּה -

שָׁלַחְתִּי יָד אֶל הַטְּחָב הַסִּיבִי

שֶׁל קְרָבֶיהָ

וְשָׁלַפְתִּי חֹפֶן זְרָעִים מְשַׁגֵּעַ.