פרק ראשון
אבטחת החלל
זה מועד היה לקרות במוקדם או במאוחר. ב-30 ביוני 1908 ניצלה מוסקבה מחורבן על קוצם של שלוש שעות וארבעת אלפים קילומטר - מרווח בלתי נראה כמעט על פי אמות המידה של היקום. ושוב ב-12 בפברואר 1947, ניצלה עיר רוסית נוספת בנס גדול עוד יותר, כשהמטאור השני בגודלו במאה העשרים, התפוצץ במרחק פחות מארבע מאות קילומטר מוולדיווסטוק, בהתפוצצות שהשתוותה רק לפצצת האורניום שאך זה הומצאה.
באותם ימים לא יכלו בני האדם לעשות דבר כדי להתגונן מפני המטחים האקראיים האחרונים בהפגזה הקוסמית שצילקה בעבר את פני הירח. המטאורים של 1908 ו-1947 פגעו באיזורי שממה לא מאוכלסים; אבל עד סוף המאה ה-21 לא נותר על פני כדור הארץ אזור אחד, שניתן לשימוש בטוח לצורך אימוני קליעה שמיימית, הגזע האנושי התפשט מקוטב עד קוטב, ולכן, באורח בלתי נמנע...
בבוקר ה-11 בספטמבר, בקיץ היפה להפליא של שנת 2077, בשעה 09:46 על פי שעון גריניץ׳, ראו רוב תושבי כדור הארץ כדור אש מסנוור מופיע בשמי המזרח. בתוך שניות הפך זוהר יותר מהשמש, וכשנע לרוחב השמיים - תחילה בדומייה מוחלטת - השאיר מאחוריו שובל אבק ועשן מיתמר.
אי שם מעל אוסטריה החל להתפרק, והפיק סדרת זעזועים עזים עד כדי כך, שלמעלה ממיליון איש איבדו לצמיתות את שמיעתם; אלה היו בני המזל.
אלף טונות סלעים ומתכת, שנעו במהירות של חמישים קילומטר בשנייה, פגעו בערבות צפון איטליה והרסו ברגעי בעירה ספורים עמל של מאות שנים. הערים פאדואה וורונה נמחו מעל פני האדמה, ושרידי תפארתה של ונציה שקעו לנצח תחת פני הים, כשמימי הים האדריאטי פרצו ברעם אל היבשה, בעקבות מכת הפטיש שניחתה מן החלל.
שש מאות אלף איש ניספו, והנזק הכולל עלה על טריליון דולר. אבל האובדן לעולם האמנות, ההיסטוריה והמדע - למין האנושי כולו, עד סוף כל הימים - היה מעבר לכל אומדן. כמו התחוללה והוכרעה מלחמה עצומה בבוקר אחד. מעטים היו מסוגלים להפיק הנאה רבה מן העובדה, שמששככו ענני החורבן היה העולם כולו עד, במשך חודשים, לזריחות ולשקיעות המופלאות ביותר מאז קראקאטואה.
לאחר ההלם הראשוני הגיב המין האנושי בנחישות ובאחדות שלא הפגין שום עידן אחר. אסון כזה - הבינו בני האדם - אולי לא ישוב ויתרחש עוד אלף שנה; אבל הוא עלול גם להתרחש למחרת. ובפעם הבאה עשויות התוצאות להיות חמורות עוד יותר.
בסדר גמור; לא תהיה הפעם הבאה.
מאה שנה קודם לכן, בזבז את אוצרותיו עולם עני בהרבה ובעל משאבים צנועים לאין ערוך, בניסיון לחיסול כלי נשק ששיגר המין האנושי, כמתאבד, כלפי עצמו. המאמץ לא הצליח מעולם, אבל המיומנויות שתבע לא נשכחו. עתה אפשר היה להשתמש בהן למטרה נעלה בהרבה, בזירה גדולה לאין שיעור. שום מטאור שגדלו עלול להמיט שואה על כדור הארץ, לא יורשה לעולם לחדור מבעד להגנותיו.
כך החל פרויקט אבטחת החלל. כעבור חמישים שנה הוא הצדיק את קיומו - בדרך שאיש ממתכנניו לא היה מסוגל לצפות אי פעם.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.