0
0 הצבעות
6

רגע לפני האושר

אנייס לדיג

 42.00

תקציר

עבר זמן רב מדי מאז שז’ולי האמינה בסיפורי פֵיות. היא קופאית בסופרמרקט ומגדלת לבדה את לוּלוּ הקטן שלה, קרן אור יחידה בחיים קשים. אבל ביום קודר במיוחד הגורל מושיט לה יד. גבר נדיב, שמצבם נוגע ללבו, מזמין אותם לביתו שעל חוף הים בברטאן. האם אכן המזל סוף סוף מאיר פנים לז’ולי?

אנייס לֶדיג, זוכת פרס הקוראות של מגזין “Femme Actuelle”, גילתה את כישרון הכתיבה שלה בעת שכתבה יומן במהלך מחלת הלוקמיה של בנה.

זהו רומן אנושי נוגע ללב המשלב באירועים הדרמטיים ביותר אופטימיזם, הומור ורוך, ומעביר את הקוראים מבכי לצחוק עד להתפייסות עם החיים.

“אנייס לדיג היא סופרת מחוננת המעניקה חוויית קריאה עוצמתית. הגיבורה שלה חולמת את הבלתי אפשרי ואומרת לעצמה “למה לא?”. ברגישות, כנות ובגרות, ללא שמץ מלודרמטיות, לדיג מספרת לנו על כוחה של התקווה ועל קיומה של גאולה”.

לה פיגארו

קוראים כותבים (6)

  1. דן

    רגע לפני האושר אנייס לדיג

    ספר יפה העוסק במאבקה מעורר ההזדהות של קופאית פשוטה לחיים טובים יותר, החשדנות, התקווה, העולם שכולו נגדך. ספר יפה ונוגע ללב

  2. נופר

    רגע לפני האושר

    סיפור מרגש ומקסים על אובדן, חברות, תקווה ואמונה בניסים, נהנתי מאד מהספר ‘רגע לפני האושר’ וממליצה עליו מאד.

  3. לימור

    רגע לפני האושר

    ספר מקסים סיפור יפהפה, על קופאית שרוצה חיים טובים יותר, ונאבקת בכל כוחה להגשמת המטרה, ספר מומלץ.

  4. גדעון

    רגע לפני האושר

    יש משהו ביצירה הצרפתית שמשפיעה עלי במקומות שעוד לא הבנתי, כלומר גיליתי שיש לי הטייה חיובית לספרים או סרטים צרפתיים ואני נהנה מהם באופן קצת יותר מודגש מיצירות אחרות.

  5. גדעון

    רגע לפני האושר

    המשך: אולי בגלל ההטיה הזו נהניתי מהספר רגע לפני האושר למרות שעל פניו אני לא במיוחד נמשך לסוג הספרים הזה. האמת, עדיין לא ברור לי למה נהניתי, כנראה פרנקופיליות, מחלה קשה

  6. yaelhar

    רגע לפני האושר

    צרפתי, קליל, “על כוחה של התקווה ועל קיומה של גאולה”… זה מה שכתוב על הכריכה, זה מה שרציתי עכשיו.

    הנפילה מיהרה להגיע. הסופרת(?) פירסמה בעבר יומן שכתבה על בנה חולה הלוקמייה. היא זכתה בפרס הקוראות במגזין צרפתי לנשים, ושוכנעה שהיא סופרת. אם “סופר” מגדיר את מי שכותב סיפור בלתי אמין על איך העולם אמור להיות, לוחץ בגסות על בלוטת האמפתייה והדמעות של קוראיו, משתמש בהומור(?) פרימיטיבי, דואג שעל אף האסונות שבדרך הקורא(ת) תגיע לסוף הכי טוב, משתמש בקלישאות שהוא גונב מאחרים (גברים ממאדים… נו כבר) וקלישאות שאנחנו אוהבים לקרוא עליהן למרות שהחיים מוכיחים שהן לא קיימות, מְהַגֵג על פמיניזם בלי להבין מה זה, ודמויותיו חד-מימדיות ונטולות איפיון – אנייס לֶדיג היא סופרת.

    קראתי עד הסוף. אין לי תירוץ טוב. אולי דחיתי את הרגע בו אעמוד שוב מול ערימת הספרים, לבחור מה לקרוא. יהיו לספר הזה חסידים, אני בטוחה. במיוחד אנשים שהעולם לפי לדיג* יקסום להם.

    *העולם לפי לדיג – יש אנשים טובים, שחייך והקורות אותך מעניינים אותם מספיק כדי שיושיטו יד (וכסף) לשלוף אותך מהבור. יש פֵיות ואת יכולה להיות סינדרלה. צריך לבכות בו על חוסר הצדק, אבל הסוף יהיה הטוב (ויביא זוגיות לכולם) ככה זה באגדות. Comme ul faut.
    https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=119918