רישומי הקורונה של עדי ויואב

“הַכְּלָל הַשֵּׁנִי קוֹבֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר עַל מֶרְחָק שֶׁל לְפָחוֹת שְׁנֵי מֶטְרִים מִכָּל אָדָם וּלְנַסּוֹת לְהִמָּנַע מֵהִתְקַהֲלוּת עִם הַרְבֵּה יְלָדִים אוֹ אֲנָשִׁים אֲחֵרִים וַאֲפִלּוּ לֹא לְהִתְרָאוֹת עִם כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּיַחַד. זֶה הַכְּלָל שֶׁהֲכִי קָשֶׂה ליִ כִּי אֲנִי כָּל כָּךְ אוֹהֵב לְהִתְחַבֵּק עִם סָבְתָא וְסַבָּא, אֲבָל הַמַּחֲלָה יְכוֹלָה לְסַכֵּן אוֹתָם, וַאֲנִי דּוֹאֵג לָהֶם״.

אלי קסן נוהג לבטא את רגשותיו בציורים ובאיורים. כך עשה גם לאחר שיחות שערך עם נכדיו על רגשותיהם בתקופת מגפת הקורונה. הרגשות שעלו בשיחות הניבו ציורים, והציורים הציפו את הצורך במלל שימשיג את הרגשות וייתן הזדמנות לילדים נוספים לאוורר את רגשותיהם – צעד חשוב בהתמודדות מוצלחת עם התקופה המאתגרת הזו. קריאה בספר והתבוננות בציורים מספקות הזדמנות לילדים, להורים, למחנכים ולמטפלים לשוחח על רגשות, כמו תקווה, פחד, קושי, עצב, שיעמום, אהבה, כעס, ייאוש, געגוע, דאגה, רגיעה ועוד ועוד.

אלי קסן – כלכלן בהשכלתו, היה טייס ומפקד טייסת בחיל האוויר ומנכ”ל בתעשייה הכימית בדרום הארץ. נכון להיום הוא אומן המצייר, מאייר וכותב. הוא ולאה רעייתו חובקים 15 נכדים.