רצח | בוים

כל הדמויות חובקות את כריכת הספר ונושכות בה בשיניהן, כמו תאי הזרע שרק דפוס אחד חקוק על לוח מאווייהם: להפרות את הביצית הגדולה. חלקן קמו מעפר. חלקן נוצקו בתבנית דמויות מן העולם האחר (שהס מלדבר בו, משום שהוא איננו). וכולן טרם נֶהגו אל המסילה ועתידן נח כאד עמום על הסף. ורק אחת, לה שיניים חדות במיוחד, או שהיא הנחושה מכולן, ואולי סתם כך — מצליחה לכרסם בקרום ומזדחלת פנימה ומעברת את הדיו וזוכה להתלבש בשם ובזמן ובמילים. והשם הוא בוים. והזמן הוא עכשיו. ואלו המילים.