רק הזהב ראוי לקיום

אַרְקֶדְיָה שְׂמֵחָה נַפְשִׁי וְדַאֲגוֹתַי נָמוֹגוּ חֲפֵצָה לָלֶכֶת אֶל הָעֵדֶן הַהוּא שָׁם אֶמְצָא אֶת שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ. וּבַאֲשֶׁר הָיִיתִי שָׁם זוּגוֹת־זוּגוֹת עֵינַיִם יָפוֹת לֹא סָרוּ עָלַי וְכָל יָפְיוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה נָגַע בִּי כְּבַרְזֶל מְלֻבָּן. זִכָּרוֹן יָשָׁן שֶׁל שֵׂעָר אָרֹךְ וְחוּם וּצְחוֹק מִתְגָּרֶה שֶׁלֹּא נָדַם וּדְאָגוֹת שֶׁחָזְרוּ וּמָה רַב כָּבְדָּן.