שחקן מספר אחת

כל בני גילי זוכרים איפה הם היו ומה הם עשו כששמעו בפעם הראשונה על התחרות. אני ישבתי במחבוא שלי וראיתי סרטים מצוירים כשמבזק קטע את שידורי הווידאו־פִיד בהודעה שג'יימס האלידיי מת בלילה.

שמעתי על האלידיי, כמובן. כולם שמעו עליו. הוא היה יוצר המשחקים האחראי לאואזיס, משחק מקוון רב־שחקנים שהתפתח בהדרגה לרשת מציאות־מדומה עולמית שרוב האנושות משתמשת בה מדי יום. ההצלחה חסרת התקדים של אואזיס הפכה את האלידיי לאחד האנשים העשירים בעולם.

בהתחלה לא הבנתי למה התקשורת עושה כזה סיפור מהמוות של המיליארדר הזה. הרי היו לתושבי כדור הארץ בעיות אחרות. משבר האנרגייה המתמשך. שינוי אקלים הרסני. התפשטות של רעב, עוני ומחלות. חצי תריסר מלחמות. אתם יודעים: "וגר חתול עם כלב... היסטריה המונית!" בדרך כלל פידים של חדשות לא קטעו את הקומדיות ואופרות הסבון האינטראקטיביות אלא אם קרה משהו חשוב באמת, כמו וירוס קטלני חדש שהתפרץ או עוד עיר חשובה שנעלמה בענן פטרייה. דברים גדולים. נכון שהאלידיי היה מפורסם, אבל המוות שלו אמור היה להצדיק רק אזכור קצר בחדשות הערב, כדי שפשוטי העם יוכלו להניד בראשם בקנאה כשהמגישים יכריזו על סכום הכסף המגוחך שיקבלו היורשים של האיש העשיר.

אבל זה בדיוק היה העניין. לג'יימס האלידיי לא היו יורשים.

הוא מת רווק בגיל 67, בלי קרובי משפחה חיים, ולפי הסיפורים, בלי שום חבר. הוא בילה את 15 השנים האחרונות שלו בבידוד מרצון, ובתקופה הזאת - אם להאמין לשמועות - הוא השתגע לגמרי.

אז החדשה המדהימה באמת בבוקר ההוא בינואר, החדשה שגרמה לכולם, מטורונטו ועד טוקיו, לחרבן בדגני הבוקר שלהם, עסקה בתוכן הצוואה של האלידיי ובגורל ההון העצום שלו.

האלידיי הכין סרטון קצר והשאיר הנחיות לשחרר אותו לתקשורת העולמית עם מותו. הוא דאג גם שעותק של הסרטון יישלח לכל משתמשי אואזיס באותו בוקר. אני עדיין זוכר ששמעתי את הצלצול האלקטרוני המוכר כשהוא הגיע לתיבת הדואר הנכנס שלי, כמה שניות אחרי שראיתי את המבזק הראשון ההוא.

הודעת הווידאו שלו היתה בעצם סרט קצר ומוקפד שנקרא "הזמנת אנוראק". להאלידיי, שהיה תימהוני ידוע, היתה אובססיה לשנות השמונים של המאה העשרים, העשור שבו היה נער. "הזמנת אנוראק" מלא באזכורי תרבות עלומים לשנות השמונים, וכמעט לא קלטתי אף אחת מהן בפעם הראשונה שראיתי אותו.

הסרטון נמשך בסך הכול קצת יותר מחמש דקות, ובימים ובשבועות שאחר כך הוא נהפך לסרט המנותח ביותר בהיסטוריה, ואפילו עלה על הסרט שמנציח את רצח קנדי במידת הניתוח המדוקדק שהוקדשה לכל פריים ופריים. מאז, הדור שלי למד בעל פה כל שנייה מההודעה של האלידיי.