מאת המחבר
אני יודע שבספרי בבית עם אלוהים, האחרון בסדרת "שיחות עם אלוהים", שכתבתי והוצאתי לאור עשר שנים לפני כתיבת שורות אלה — רמזתי שזהו הדיאלוג האחרון שאני עתיד להוציא לאור ולהפיץ ברבים. אבל החיים הם פסיפס שאינו חדל להשתנות, והיות שכולנו מאוחדים עם אלוהים, אנחנו נהנים מהיכולת לברוא "סוף אלטרנטיבי", כפי שיוצרי סרטים מכנים זאת, לכל סיפור שנרצה. זה, ככל הנראה, מה שקרה כאן. נדמה שהתקבלה החלטה חדשה ברמת התת-מודע הקולקטיבי (הרמה שבה פועלות כל הנשמות).
יכולתי לשמור לעצמי את הדיאלוג האחרון, אבל הכול בתוכי צעק לי, "שלא תעז". כשאני מפיץ בציבור תמליל זה המפרט מילה במילה את השיחה האחרונה שלי עם אלוהים, אני מרגיש שאני מקיים הבטחה שהבטחתי לאלוהים לעשות כל שביכולתי כדי להמשיך להפקיד בידי העולם את המידע החשוב ביותר שקיבלתי לידיי מעולם — מידע, שכפי שהוצג בפניי, יכול לשנות לחיוב את חוויית היום-יום של מיליוני אנשים בעולם.
אף שבכל הדתות הגדולות בעולם קיימת התגלות אלוהית בפני בני אדם, אירוע שהתרחש מעת לעת בהיסטוריה, אני מבין לחלוטין את האנשים המרגישים כי לא סביר שאירוע מבורך מעין זה יתרחש בחייו של אדם לגמרי בלתי מושלם ועתיר פגמים שכמותי. אבל תמיד אמרתי שזה לא אני, ביחיד, שמשוחח עם אלוהים, אלא כולנו, ברבים, כל הזמן. רוב האנשים פשוט קוראים לזה בשם אחר.
לכולנו אפשרות גישה למקור הפנימי של התבונה העליונה — שאנחנו מוזמנים לחשוב עליו כעל עבודתו של אלוהים בתוכנו ודרכנו. הדיאלוג עצמו מתמצת את זה בקולה של האלוהות: "אני מדבר עם כולם כל הזמן. השאלה היא לא אל מי אני מדבר. השאלה היא מי מקשיב?"
אם כן, אני מזמין אתכם להניח בצד את כל הספקנות הטבעית שאולי תתעורר סביב מקור המידע הזה ולהתמקד בשאלה אם לתהליך המוצע פה יש ערך כלשהו להתנהלות חייו של כל אחד מכם, ובמובן הרחב יותר, להבנת החיים עצמם.
בטקסט הזה מובא מידע רב על החיים ועל המוות — ועל הזמן שביניהם. הוא מלא, נדמה לי, בנתונים מטפיזיים רבים מכפי שיצא לכם לראות במקום אחד כבר זמן רב מאוד. יכול להיות שבשלב מסוים בדיאלוג פתאום תאמרו לעצמכם, "לא חשוב אם זה השערות או עובדות, כך או כך זה מרתק", ואחר כך תשאלו את השאלה ההוגנת, "אבל מה הטעם לדעת את כל זה? איך זה קשור לחיים שלי ולשיפורם — שלא לדבר על שיפור חייהם של כל תושבי כדור הארץ?"
תיווכחו בעצמכם שגם אני שאלתי שאלה אחר שאלה בניסיון ליצור דיאלוג משמעותי ורלוונטי. אני יודע שהיום, בגלל מה שקורה בעולם, אנשים עורגים למסר של תקווה, של אמונה, של ריפוי ושינוי, ומחפשים את המסר הזה. השיחה האחרונה שלי עם אלוהים הציעה לי בדיוק את זה, ולכן הרשיתי לעצמי לפרסם אותה ברבים. בחילופי הדברים כאן מובאות כמה דעות קשות על המקום שאנחנו נמצאים בו כיום, אבל הן מוצעות לא בשיפוטיות, אלא כפנסים שנועדו להאיר את מה שאנחנו מוזמנים כעת לראות ולשאוב ממנו את הכוח לעשייה.
אני יודע שזה נשמע נדוש, אבל אפשרי שיהיה מחר טוב יותר לכל אחד מאיתנו אישית ולכולנו כחברה. אפשרי בהחלט, אם נבחר בו. כפי שמבהיר הדיאלוג הבא, כולנו במרחק החלטה אחת משם. אני מקווה שתחליטו להחליט את ההחלטה הזאת אחרי שתקראו את הדברים הבאים.
קוראים כותבים
אין עדיין חוות דעת.