שמים אדומים

אבי מספר שביום שבו נולדתי השמים היו אדומים. היה זה יום קיצי בחודש יוני, רוחות צפון-מזרחיות הביאו איתן כמויות אדירות של חול ואבק מהמדבר, ובירושלים השמים נצבעו לעת ערב באדום עז במיוחד.

גדלתי בבית חם ואוהב בשכונה טובה בירושלים עם שלט ענקי בכניסה: "כאן גרים בכיף - הריגבים." אמא ריגבי פסיכולוגית, אבא ריגבי מנהל במשרד ממשלתי ואח אחד, דן, מבוגר ממני בחמש שנים. כמו כל אח קטן, הערצתי את אחי הגדול וסמכתי עליו בעיניים עצומות. כשהייתי בן חמש, בילינו יחד חופשה משפחתית במלון הילטון בתל אביב. אחי הפיל צעצוע שאהב ממרפסת חדרנו על גג ביתן שעמד בחצר המלון. הביתן היה מוקף בגדר, ודן כבר היה גדול ורחב מכדי להשתחל מתחתיה. לבקשתו, השתחלתי בשמחה ובגאווה מתחת לגדר וטיפסתי על סולם עד לגג הביתן. כשהגעתי לגג, מצאתי בקלות את הצעצוע. התקרבתי לסולם כדי לרדת מהביתן ורגלי רעדו. הסולם היה רעוע ולא יציב, עובדה שחמקה מעיני בהתלהבות שאחזה אותי בדרך למעלה. לא הייתי מסוגל לרדת. "תקפוץ," אמר אחי. "אני אתפוס אותך." לא היה לי ספק שיתפוס אותי. קפצתי והתרסקתי. חטפתי זעזוע מוח חמור. השינוי המשמעותי שחל אצלי בעקבות האירוע היה פחד הגבהים שהפך לחלק בלתי-נפרד מחיי באותו יום; כל טיפוס או קפיצה מחזירים אותי אחורה להתרסקות ההיא ולאובדן מסוים של האמון באנשים.

גדלתי בלי בעיות מיוחדות ובלי לבלוט במיוחד. בכיתה ג' קיבלתי ציונים גרועים בכל המקצועות. בימים ההם התוודעתי לתכונה שלא תפסיק לעצב את מסלול חיי - שאפתנות ותחרותיות שלא יודעות שובע. החלטתי להוכיח למורתי, שלדעתי לא סיימה כיתה ג' בעצמה, כמה היא טועה. ובאמת, שנתיים אחר כך כבר הייתי התלמיד המצטיין בשכבה, הכתב הצעיר ביותר בעיתון בית הספר ויושב ראש מועצת התלמידים. למרות זאת, לא נבחרתי לאף אחת מתוכניות המחוננים שהיו פופולריות באותה תקופה. היום אני כבר מבין למה - אף פעם לא הייתי חכם במיוחד, רק מאוד נחוש.

בגיל שלוש-עשרה התמלאו חיי במחשבות על שני תחומים בלבד - בנות ומרגלים. הייתי מוקסם משניהם. בנות, עם השיער החלק והארוך, הצחוק המתקתק והריח הנעים - עד היום אני לא ממש מתפקד כשבחדר נמצאת בחורה יפה שמריחה טוב. באשר למרגלים, חייהם היו עבורי כל מה שאדם יכול לרצות בחייו; חיים מלאי סכנות, מסתורין, הרפתקאות וכמובן - נשים יפות. יוצא מן הכלל בין הסרטים שאהבתי היה סרט אחד, נטול מרגלים, פנטזיה בשם "הנסיכה הקסומה: סיפור על אהבת אמת והרפתקאות נועזות". שמו של הסרט עזר לי להגדיר בשנים המעצבות ביתר דיוק מה אני רוצה מהחיים - אהבת אמת והרפתקאות נועזות!

בתחילת שנות התשעים של המילניום השני התחלתי להתעניין במחשבים. הורי לא היו אנשים אמידים במיוחד, אך בחינוך ובטכנולוגיה לא חסכו עלינו. תמיד דאגו איכשהו להשיג את המשאבים עבור עוד חוג ועוד שיעור פרטי, ותמיד הגיעה אלינו הצעקה האחרונה בתחום המחשבים - כשאלה עוד היו קופסאות פח כעורות.

מגיל צעיר מאוד אחי ואני שיחקנו במחשבים ולמדנו כל מניפולציה שאלה אפשרו לנו לבצע. בתקופה שלפני טירוף האינטרנט בכל בית, הלהיט היה בי-בי-אס1 - הגרסה המוקדמת של אתרי האינטרנט המוכרים היום, מערכת שאפשרה לאנשים בעלי מחשב ומודם להיפגש ולתקשר בפורומים וירטואליים, להעלות ולהוריד קבצים. כל אדם עם מספיק רצון וידע, היה יכול להקים מעין אתר שכזה במחשבו האישי ולהציע למבקרים בו משחקי מחשב בתשלום, או בתמורה למשחקים אחרים שהם יעלו לאתר. הפעילים בתחום, אשר סיפקו משחקים ותוכנות לאותם אתרים, כונו "סוחרים" (traders). הסוחרים הגדולים זכו בקרב קהילת הבי-בי-אס לכבוד ולתהילה שאפשר להשוותם רק לאלה של כוכבי רוק ושחקני קולנוע. הפכתי אז לסוחר מפורסם, והכינוי שלי היה "קוסמוס".

היה לי גם סייד קיק מושלם - יורי. החבר הכי טוב שלי, עולה חדש מברית המועצות לשעבר, שילוב מוזר בין גאון מחשבים לנהג משאית. הוא היה מבריק ברמות בלתי-נתפסות, אנטיפת ומתלונן תמידי, אבל מצחיק עד מוות והילד הראשון שהכרתי ששתה אלכוהול. הוא עלה לישראל רק כמה שנים לפני כן עם סבתו מאשה. הוריו נשארו מאחור במולדובה כדי לטפל בעסק שהיה להם שם ותכננו לעלות לישראל זמן קצר לאחר מכן, אך נהרגו בתאונת דרכים.

היינו מבלים שעות בדירת החדר שלו ושל סבתא מאשה, בשכונת קריית יובל בירושלים. יורי תמיד קרא לסבתו בבושקה, וכשביקרתי שם היא בדרך כלל היתה עסוקה בצפייה בתוכניות ברוסית בערוצי כבלים פיראטיים שיורי הצליח להשיג אליהם גישה. על השולחן היה מונח תמיד בקבוק וודקה, וכשסבתא לא הסתכלה יורי ואני היינו מגניבים לגימה. בגיל שלוש-עשרה כבר היה יורי אחד ההאקרים המוכשרים בארץ, חדר לאתרים ממשלתיים וגם הוריד משחקים שטרם יצאו לאור. בתוך כך שר בזיופים ברוסית והשמיע תלונות על כל מה שזז. הוא בורך בעיניים כחולות עמוקות ובשיער בלונדיני חלק שסורק תמיד ב"שביל בצד". היה לו פוטנציאל להיות פופולרי בקרב הבנות, אבל הוא סבל ממעט משקל יתר והעדיף נוחות על פני אופנתיות; כמעט תמיד היה לבוש בחליפת טרנינג ולא עזרו תחנוני. הג'ינסים והחולצות האופנתיות שקניתי לו במתנה נטמנו כולם עמוק במגירה שמעולם לא נפתחה.

אני לא הייתי האקר מחונן, רחוק מזה, אבל באותה תקופה למדתי על היכולת שלי לנתח אנשים, מחשבות, חולשות וחוזקות. האמת היתה שכסוחר מתחיל לא היה לי מאום להציע, וסיפור עלייתנו לצמרת היה בעצם סיפור של הונאה מוצלחת. הבנתי שבעלי האתרים בישראל מחפשים סוחרים חזקים מחו"ל, שיפתחו בפניהם גישה למאגרי משחקים ותוכנות. מהסוחרים הישראלים הם התעלמו ואף גבו כסף עבור הורדת תוכנות ומשחקים. בפורומים שבהם היו מתכתבים בעלי אתרים ראיתי התייחסויות לסוחרים אגדיים עם שמות כמו "נקרופיל" או "קריפטון". ההתייחסות אליהם היתה כאל אלילים. "נקרופיל נכנס אלי אתמול," הם היו מתלהבים וזוכים לתגובות נלהבות לא פחות. הכול התחרו על הזכות לתת לאותם סוחרים ממרכולתם, כדי לזכות בהערכתם ובגישה למאגרי המשחקים האגדיים שלהם.

בניתי את הכיסוי הראשון שלי: המצאתי דמות של סוחר רב-עוצמה והבאתי לעולם את "קוסמוס". הוא היה אוסטרלי, רק בן תשע-עשרה וכבר בעלים של כמה חברות מחשבים. גולש גלים ביום והאקר עם רדת הלילה. יורי עזר להפיץ את השמועה בפורומים של האקרים. "קוסמוס מסייר ברחבי האינטרנט ומחפש בּיבּיאסִים איכותיים," סיפרנו. "הוא מציץ לאתרים ואם הוא מחבב אחד מהם - הוא לוקח אותו תחת חסותו ומטפח אותו."

זה היה הסיפור, והצלחנו להפוך אותו לאגדה עממית. בנינו עשרות זהויות בדויות שהפיצו את השמועה. "חזרתי משנה בלונדון, אבא שלי היה בשליחות. מספרים שם על טריידר אגדי בשם קוסמוס..." "שמעתם שקוסמוס מחפש בי-בי-אס חדש להשקיע בו?" "שמעתי שהוא לא מתעסק עם אתרים ישראליים כי הם קטנים עליו." בה בעת התחלתי לבקר אתרים שכאלה בתור קוסמוס, וכשמפעיל האתר היה פונה אלי, הייתי מפטיר בגסות שהאתר שלו לא ראוי לסוחר ברמתי ומסתלק משם. לקח לי זמן ללמוד את זה, אבל ברגע שלמדתי הקפדתי ליישם: קשה להשגה שווה סקסי, וסקסי שווה מצליח. כעבור זמן-מה, ברגע שהייתי נכנס לאתר ישראלי, היה בעל האתר מציע לי מיד גישה חינם לכל משחקיו ותוכנותיו - מתוך הערכה וכבוד לקוסמוס האגדי. אחרי כמה אתרים כאלה, כבר היו ברשותי נכסים רבים באמת ובתמים, וכך החזון הפך למציאות, הנבואה הגשימה את עצמה וקוסמוס היה לאגדה חיה ונושמת...

עם העוצמה והמעריצים שצברנו כ"קוסמוס" הפכנו יורי ואני בגיל ארבע-עשרה למומחים לרשתות מחשב, כשאלה רק קמו. מהר מאוד גיליתי שאפשר גם להרוויח כסף באינטרנט. התחלתי לגבות דמי חברות באתר התוכן שהקמנו. כעבור כמה חודשים כבר הרווחתי יותר משני הורי. יורי היה ממוקד בפעילות שלנו והזניח את הלימודים, בקושי הצליח לסיים את כיתה ז', ובבושקה זומנה כמה פעמים למרכזת השכבה ולמנהלת שהתריעו בפניה שהילד לא רק שאינו משקיע בלימודים, פעמים רבות הוא פשוט לא מופיע בבית הספר ובקרוב ייאלצו לזמן לו קצין מבחן... אחרי שנה מכרנו את אתרי התוכן לקונצרן תקשורת גדול תמורת סכום כסף משמעותי. איכשהו השמועה התפשטה, ובעיתון הנוער "ראש אחד" אפילו התפרסמה כתבה מלאה בפרטים שגויים על אודות "המיליונרים הצעירים בישראל". יורי לקח את סבתא ועבר לדירה גדולה יותר, ואני התחלתי להשתעמם, אז עם הכסף שקיבלנו הקמנו את "קוסמוס סקיוריטי", חברת ייעוץ בתחום אבטחת אתרים. חברות שכרו את שירותינו כדי שנבדוק אם אפשר לפרוץ את מערכות האבטחה שלהן. אני גייסתי לקוחות וניהלתי את המשאים והמתנים, ויורי היה פורץ את הרשת הארגונית שלהם. העולם היה מלא בהזדמנויות, ואני לא התכוונתי לפספס אף אחת מהן.

Bulletin Board System.