תולדות המחשבה האנושית

אם אתם קוראים את השורות האלה, רוב הסיכויים שהחיים שלכם נוחים במיוחד, לפחות ביחס לאלו של הרוב המוחלט של בני האדם שחיו אי פעם. אתם יודעים קרוא וכתוב, יכולים להשיג את הספר הזה ולהקדיש זמן לקריאתו, בלי לפחד שתמותו ברעב. כפי הנראה גם יש לכם קורת גג, מים זורמים ומערכות משטר מספיק טובות שבהן הספרים מופצים באופן חופשי וללא צנזורה. ואולי אתם בכלל מאזינים לספר הזה או קוראים אותו באמצעים דיגיטליים.

כמעט כל בני האדם שחיו על כדור הארץ, כולל המלכים החזקים והמפורסמים ביותר אי פעם, לא היו מסוגלים אפילו לחלום על חיים ועל מותרות שכאלה.

את קיום המותרות הללו אנחנו חייבים לבני האדם שחיו לפנינו. כל דור בנה משהו על גבי הקודם לו, עד שהגענו למצבנו הנוכחי במדינות המפותחות, שאומנם אינו מושלם — אך טוב מאוד ביחס לכל דבר אחר שהיה אי פעם.

ההיסטוריה לא הייתה חייבת להביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים היום. דברים יכלו להיות אחרת, ולראיה — יש הרבה מקומות בעולם שבהם החיים עדיין בלתי נסבלים ביחס למה שאנחנו מכירים במחוזותינו.

את מזלנו הטוב אנחנו חייבים לסדרה של תגליות ושל אנשים אשר הובילו את המחשבה האנושית ממצב שבו אנחנו חיים כמעט כמו כל בעל חיים אחר — למצב שבו אנחנו מרגישים כאדוני העולם. במקביל לתהליך ההשתלטות של האדם על הטבע, התקיים גם תהליך הדרגתי שבו בני האדם שינו את הדברים שהם חושבים ומאמינים על העולם. שינויי מחשבה אלה הנחו את ההיסטוריה הרחבה יותר של האנושות.

הספר הזה נכתב כדי לספר בפשטות את תולדות המחשבה האנושית ולתאר את הדרך הארוכה שעשינו מאז ועד היום, תוך כדי שאנחנו מבקרים בנקודות תפנית חשובות ופוגשים את הגיבורים הגדולים ששינו את המחשבה האנושית באופן המורגש עד היום, גם אם הם פעלו לפני אלפי שנים. ללא אותם גיבורים אינטלקטואלים אדירים — החיים שלנו היום פשוט לא היו נראים אותו הדבר.

אף אחד לא מטיל ספק בעובדה שכל מנהל, כל יועצת, כל מורה, כל מאמן, כל מדריכה וכל איש מקצוע מכל סוג שהוא חייבים להכיר את העבר של התחום שבו הם עוסקים כדי להצליח לנהל אותו גם לנוכח העתיד בדרך הטובה ביותר. קשה להעלות על הדעת ראש מדינה מוצלח שאינו מכיר את ההיסטוריה של המדינה שלו ואת החוזקות והחולשות הגאופוליטיות שלה. אותו הדין נכון גם למנהל מפעל חדש שאינו מכיר את ניסיונות העבר של המחלקות השונות שלהן הוא אחראי, ולכן אינו יודע למה יוכל לצפות מהן, למאמן חדש של נבחרת ספורט חשובה שאינו יודע דבר על עברם של השחקנים בה ושל הליגה שבה הם משתתפים, ליועצת שאינה מכירה את עברו של הלקוח שלה או לרופא המאבחן מטופלים בלי לחקור את עברם.

רובנו נחשוב שאנשי המקצוע האלה אינם באמת אנשי מקצוע אלא חובבנים גמורים, נכון?

אבל כשזה נוגע לחברה שבה אנחנו חיים, לעולם שבו אנחנו חיים, למחשבות שאנחנו וסובבינו נוטים לחשוב ולאמונות שבהן כולנו נוטים להחזיק, רובנו המוחלט אכן חובבנים גמורים.

איך נהיה בני־דעת בחיים האנושיים, בהבנה הבסיסית של מה שקורה סביבנו וביכולת להתנהל בעצמנו בתוך החברה האנושית, אם לא נבין איך הגענו למקום שבו אנחנו נמצאים כרגע?

אנחנו רגילים לחשוב במונחים של סיבה ותוצאה: אם משהו זז — זה כי משהו אחר הזיז אותו. אם משהו ספוג מים — זה כי משהו הרטיב אותו. אם משהו שבור — זה כי משהו שבר אותו. אם משהו נמצא על המדף בחנות — זה כי מישהו ייצר אותו ומישהו הניח אותו שם. אנחנו משתמשים בדרך המחשבה הזאת בנוגע כמעט לכל דבר. גם על חיי החברה שלנו ועל הדרך שבה בנוי העולם שלנו חל אותו עיקרון, רק שלפעמים אלו נראים לנו כה ברורים מאליהם, עד שאנחנו אפילו לא מקדישים לכך מחשבה.

לכל מנהג, לכל מחשבה, לכל אמונה, לכל אופנה ולכל מאפיין של העולם שלנו יש סיבה שקדמה לו בזמן, שניתנת לתיאור. חלק מהדברים הם מוחשיים ולכן קלים במיוחד לתיאור, כמו טכנולוגיות או ארכיטקטורה עתיקה — קל מאוד לראות את המקורות שלהן ולהבין את הסיבה להיווצרותן.

אבל מה עם מאפיינים חברתיים ומחשבות? את המקורות שלהם, מן הסתם, קשה יותר לאתר.

אם תמשיכו לקרוא, תגלו שניסיתי להביא את סיפורה של המחשבה האנושית בדרך תמציתית אך משמעותית, כך שיהיה מדויק, מצד אחד, אך פשוט ביותר להבנה מצד שני. במהלך הסיפור נפגוש קפיצות היסטוריות חשובות ו'גיבורים', כלומר דמויות ששינו את העולם באמצעות הגות או תגלית, על רקע התקופה שבה הן פעלו.

אני מאמין שהתיאור ההדרגתי של התפתחות האנושות (גם אם האופן שבו בחרתי לתאר אותו מעורר דיון כזה או אחר) מאפשר לנו לקבל תמונה טובה יותר של מי אנחנו היום, מה היינו במקור, איך הגענו לכאן, למה אנחנו חיים כמו שאנחנו חיים, למה אנחנו מאמינים במה שאנחנו מאמינים ולמה אנחנו חושבים כמו שאנחנו חושבים. אני מתייחס בעיקר להגות מערבית, מאחר שהשפעותיה על התפתחות החשיבה היו מהותיות יותר, וכמובן — כי בתוך עמי אני חי, וכך גם אתם.

נקודת ההתחלה שלנו היא אנשים שהם כמונו, אך ללא כל תוספת טכנולוגית או חברתית. לצורך העניין, דמיינו שאתם נזרקים לעולם ללא ערים, ללא חברה וללא כל מסורת אינטלקטואלית אנושית. ועכשיו, כשאנחנו ערומים בטבע, אנחנו כמעט מוכנים להתחיל את מסענו.