תרגילים בפרידה

אתמול היה קר ושמשי. יצאתי משיעור התפירה והצעתי לאמא להוציא אותה למרעה. הצעתי כל מיני אופציות, והיא בחרה ללכת לקנות בגדים בקניון הדר. בדרך לקניון היא אמרה שבעיקר רגל אחת שלה לא עושה מה שאומרים לה. היא אמרה, אולי היה לי אירוע מוחי קל. אמרתי שהמצב יותר טוב ממה שהיה ואולי היא עוד תחלים. היא ענתה שאולי בגיל 90 היא תרגיש יותר טוב. הורדתי אותה בתחנת האוטובוס בכניסה לקניון. היא ישבה וחיכתה לי. כשבאתי נתתי לה יד כדי לעזור לה. נכנסנו לאט לקניון. היא חיפשה גופיות ארוכות. כלום לא מצא חן בעיניה. השרוולים היו ארוכים, או שהצוואר היה פתוח מדי. הסתובבנו בין החנויות. בהתחלה היינו בדלתא, אחר כך היא מדדה סוודרים בדוכן של גולף. כלום לא מצא חן בעיניה. בכל פעם היא התיישבה בתא המדידה. עזרתי לה לחלוץ נעליים ולהתלבש. בסופו של דבר הצלחנו לקנות לה מכנסי טרנינג בהוּדיס.

בדרך חזרה הלכנו למעלית. לאט. עם הרבה הפסקות. במעלית חיבקתי אותה והיא נשענה עלי. יצאנו מהקניון והיא חיכתה ליד הכניסה. אספתי אותה עם האוטו. הייתי עסוקה במחשבות איך אנחנו נראות מהצד. כמה לא אטרקטיביות אנחנו לציבור המסתובבים בקניון.

בבוקר אמא התקשרה. היא אמרה שהיה לה "חלום גועלי". אמרתי שאני רוצה לשמוע. היא אמרה לי שהיא חלמה שהיא ואני טסות יחד לאנשהו, ואז אני אומרת לה שכדאי לנו לעבור לשבת במקום אחר. היא באה אחרי למקום האחר, ואז אני נעלמת לה.

יש לה הרבה חלומות כאלה. רק את חלקם אני שומעת, אבל לחלום הזה יש חלק שקשור לכך שהיא מרגישה שאני מסתירה ממנה דברים על החזון של הסרט.

בערב קפצתי לבקר אותה לכמה דקות. שאלתי, "עם מי דיברת היום? האם דוקטור דהאן באה לבדוק אותך?" היא אמרה שדהאן היתה, אבל היא אפילו לא "העזה" לשאול אותה על הגרדת. אני לא מבינה למה היא משתמשת בביטוי "לא העזה" בהקשר של הגרדת. הרבה פעמים היא לא מעזה כל מיני דבר מוזרים. שאלתי, "למה לא העזת?" והיא ענתה שהיא לא היתה יכולה להציע לה פתרון. אחר כך בא הסיפור של המשחה שדוקטור עליאן רשם לה. אחר כך דיברנו על החברות שלה יעל וניבה. היא אמרה משהו על גלי. היא שאלה אם גלי לומדת ואמרה שהיא כל כך מוכשרת.

יצאתי מהבית שלה כדי להחזיר את גלי מהצופים.