OMG אני בהיריון!

איזה אושר – החלטנו להביא תינוק לעולם! אבל רגע, עוד לא טיפסנו על האוורסט וגם לא עשינו מיליון. אז האם זה בכלל הזמן הנכון?!

זה התחיל עוד בערב של החתונה, כשהדודות הפולניות שלי, שהגיעו ראשונות בשביל לתפוס מקום בתור לבורקס, לא התאפקו עד אחרי החופה בשביל לשאול: "נננננו?" זאת אומרת, מתי אתם מתחילים לעבוד על ילד? ועוד לפני שהספקתי לחשוב על תשובה טובה, כמו למשל "תרגיעו," הן ציינו בטון רב משמעי: "בגילך, לנו כבר היו שניים."

וזה המשיך מיד אחרי החתונה, כשהחיטוט בשחלות שלי הקדים אפילו את ה"שלום". שכן דעו לכן, חברות: שמרגע שהמר בחור שבר את הכוס, הפסקתי להיות ליאת והפכתי לרחם פורה, שבמרכזו מתקתק שעון ביולוגי בקול גדול. ומכיוון שכך, כל נודניק הרגיש שיש לו זכות מלאה לחטט בהרגלי המיטה וסדירות הביוץ שלנו ולתהות מתי וכמה אנחנו עושים את זה, כי "למען השם, הגיע הזמן שתביאו ילד".

בהתחלה הייתי מתעצבנת. "אולי לפחות תשאלו קודם מה שלומי?" הייתי מתקיפה. אחר כך נמאס לי ופשוט מיהרתי להעביר נושא. אבל כשהחברה הכי טובה שלי, שהתחתנה חודש אחרינו, כבר ליטפה בטן מפוארת של חודש רביעי, התחלתי לתהות בעצמי: מה איתנו? ואיך בכלל יודעים שהגיע הזמן הנכון לילד? אולי קודם נצא לטיול שעליו חלמנו באלפים? נתקדם בקריירה? נעבור דירה? נקבל העלאה במשכורת? ניסע לאיקאה? אנחנו הרי מדברים פה על ילד, צריך לתכנן, ולשקול ולהיות מוכנים ו... איזה לחץ!

ביני לביני התחלתי לחשוב שאולי אני דווקא כן מוכנה. אז בערב רומנטי של חביתה וסלט, רגע לפני שהוא פרש לטייל עם הכלבים, הצעתי: "אולי נעשה ילד?" ציפיתי לפרצוף מבוהל, כיאה לזכר שנושא כיתר בני מינו את גן הפחד ממחויבות. ציפיתי להתנגדות מנומקת. ציפיתי שיגיד לי שהשתגעתי וזה עוד לא הזמן. אבל הופתעתי לשמוע: "אני מוכן. ממזמן."

"למה את חושבת," הוא בישר לי, "שהסכמתי לעבור את פנטזיית החתונה שלך עם די־ג'יי, שמלה ובופה בשרי, אם לא בשביל להקים משפחה?" נעמדתי המומה: "אז למה חיכית?" מר בחור פשוט חייך, הושיט לי יד וענה: "לך."

וככה זה קרה. בלי רשימה של בעד ונגד, בלי שיחות מפותלות אל תוך הלילה, בלי מריבות ופיוסים. בדירת שניים וחצי חדרים קטנים, עם שני כלבים שתפסו בה יותר מקום מאיתנו ורהיטים שמצאנו ברחוב, החלטנו לעשות ילד. "טוב, תוריד את הכלבים," משכתי ממנו את היד, אבל הוא סירב לשחרר. "אמרנו שעושים ילד," החיוך שלו התרחב, "אז צריך להתחיל לעבוד."

לפני שנכנסים להיריון, יש כמה דברים שצריך לעשות דחוף! קבלי לו"ז עבודה להכנת הגוף

להגיע להחלטה הרגשית זה חשוב אבל לא מספיק. כדאי גם להכין את הגוף לתהליך. הנה כמה דברים שכדאי שתעשי.

1. התחילי לבצע פעילות גופנית

למה? בזמן היריון לא מומלץ להתחיל בפעילות גופנית חדשה. בנוסף, כך תגיע להיריון עם גוף בריא ושרירים חזקים, שיסייעו לך לסחוב את הבטן וימנעו ממך כאבי גב.

2. ערכי בדיקות דם מקיפות

הבדיקות המומלצות הן ספירת דם ובירור סוג הדם (אם יש לך Rh-, תצטרכי לקבל בשבוע 28 זריקות חיסון אנטי־D, בדיקת נוגדנים חיסוניות לאדמת, לאבעבועות רוח, להפטיטיס ול־CMV. אפשר גם לבצע בדיקה של תפקוד בלוטת התריס ובדיקות לגילוי רמת ויטמין B12, חומצה פולית, ברזל ופריטין (מאגר הברזל בגוף), בהתאם לצורך.

למה? חוסרים שונים וחוסר איזון של בלוטת התריס עלולים לפגוע בפוריות או בעובר. מאחר שבעיה כזאת קל לפתור, כדאי לטפל בה בשלב מוקדם. אם אין לך נוגדנים חיוניים, מתן החיסון לפני ההיריון פשוט הרבה יותר מאשר במהלכו.

3. בדקי אם את במשקל תקין

למה? כי משקל הגוף משפיע גם על הפוריות (ראי בהמשך הפרק).

4. התחילי ליטול חומצה פולית

למה? נטילתה זמן מספיק לפני ההפריה והתפתחות העובר מפחיתה את הסיכון למומים בלב ובמערכת העצבים של העובר.

5. קבעי פגישת ייעוץ עם רופא נשים

הרופא מבצע בדיקת שד ובדיקה גינקולוגית, כולל בדיקת PAP smear לגילוי מוקדם של תהליכים ממאירים ברחם.

למה? לוודא שאין כל בעיה העלולה להפריע לקליטת היריון או למהלך תקין של ההיריון.

6. קבעי תור לייעוץ גנטי

קופות החולים והמכונים הגנטיים בבתי החולים מציעים שורה של בדיקות נשאות למחלות גנטיות. הבדיקות המומלצות הן בדיקות המשתנות בהתאם למוצא העדתי של בני הזוג והן מתעדכנות מדי פעם. חלק מהבדיקות (כמו טיי־זקס וסיסטיק פיברוזיס) נכללות בסל הבריאות והן ללא תשלום. אחרות כרוכות בתשלום נוסף.

למה? בדיקת נשאות למחלות גנטיות עשויה לחסוך ממך הרבה חרדות ודפיקות לב בהמשך. הבדיקה מתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה ואינה כרוכה בכאב או באי נעימות.

רזה מדי או שמנה מדי? יש לזה משמעות: המשקל שלך משפיע על הפוריות

כולנו מייחסות משקל רב לעניין המשקל. מתברר שמשקל הגוף משפיע לא רק על המצב רוח אלא גם על הפוריות.

רזה מדי (נו כן, יש דבר כזה)

תת־משקל מוגדר כ־BMI נמוך מ־18.5. BMI הוא אינדקס מסת הגוף, והוא מחושב לפי היחס בין הגובה למשקל (ראו טבלה בהמשך).

משקל נמוך מדי פוגע במחזור החודשי, בעיקר אצל מי שאינה אוכלת מספיק ולא שומרת על רמה תקינה של אחוזי שומן בגוף. אם את מתכננת להיכנס להיריון, זה הזמן לטפל בעניין ולהגיע למשקל מאוזן, שיבטיח היריון תקין ובריא.

איך מגיעים למשקל תקין?

1. מוסיפים קלוריות לתפריט. כדי לעלות במשקל באופן בריא יש להוסיף כ־500 קלוריות לתפריט היומי.

מה עושים? אוכלים יותר ארוחות ביום ומגדילים מעט את כמות האוכל בכל ארוחה. עוד כמה ביסים בכל ארוחה יכולים ליצור את ההבדל.

עוד פטנט. מוסיפים לתפריט מזונות בריאים עם ערך קלורי גבוה, כמו אגוזים וגרעינים לא קלויים, טחינה גולמית, ממרח שקדים, זיתים, אבוקדו, שמן זית וחטיפי אנרגיה מרוכזים.

2. מגבילים את קצב שרפת הקלוריות. פעילות גופנית היא דבר בריא, אבל במידה.

מה עושים? מורידים חלק מהאימונים האירוביים, ששורפים את מרב הקלוריות (את בטח יודעת את זה), ומתמקדים בפעילות רגועה יותר שמתמקדת בבניית שרירים כמו שיעורי עיצוב וחיטוב, אימון משקולות, יוגה ופילאטיס.

למה? פעילויות אלה מחזקות את מסת השרירים, ויחד עם אכילה נכונה מעצבות את הגוף.

3. עורכים בדיקות רפואיות. כדאי לשלול כמה מצבים רפואיים שעלולים לגרום לתת־משקל.

אילו בדיקות? יתר פעילות של בלוטת התריס, צליאק, אי־סבילות לגלוטן או לקטוז וטפילי מעיים כמו אמבות (בעיקר עם חזרת לא מזמן מטיול בדרום אמריקה).

4. מטפלים בהפרעות אכילה. אם סבלת בעבר או את עדיין סובלת מהפרעת אכילה, חשוב לטפל בה עכשיו.

מה עושים? פונים לאנשי מקצוע שמתמחים בהפרעות אכילה.

למה? חשוב לטפל בבעיה בהקדם, לפני שנכנסים להיריון. תזונה לא מספקת יוצרת בגוף חוסרים שעלולים להשפיע על הפוריות או לפגוע ביכולת הגוף לקלוט היריון.

שמנה מדי (הנה, אמרנו)

עודף משקל מוגדר כ־BMI גדול מ־25, (ראי טבלה בהמשך). BMI גדול מ־30 נחשב להשמנת יתר. מתברר שגם עודף משקל קטן יחסית עלול לגרום לבעיות פוריות. עודף משקל גדול לא רק מקטין את הסיכויים להיכנס להיריון, הוא גם מגדיל את הסיכויים להפלות ולסיבוכים בהיריון.

אם את סובלת מעודף משקל, אל תחכי לאחרי הלידה בשביל לעשות דיאטה. זה הזמן לעשות משהו בנדון! וב"משהו" הכוונה היא לתפריט מאוזן ובריא שכולל את כל אבות המזון ולא לדיאטת כאסח. תשכחי מדיאטות חלבונים, כרוב, גבינות או אבטיח! דיאטה לא מאוזנת מרוקנת את הגוף מחומרים חיוניים, כך שגם את תצליחי להיכנס להיריון, החוסרים עלולים לפגוע בגדילה ובהתפתחות התקינה של העובר.

כדי לבצע שינוי תזונתי באופן בריא ואופטימלי, כדאי להיעזר באנשי מקצוע המתמחים בתזונה או במסגרות תמיכה להרזיה.

צפירת הרגעה! גם אם את לא משתתפת בתריאטלון ויש עליך כמה קילוגרמים עודפים, תוכלי להיכנס להיריון בקלות. אלה רק המלצות שנועדו להביא אותך להיריון הנכסף בריאה מאי פעם.

שימי לב!

אם את סובלת מאחת הבעיות הבאות, עליך לפנות ללא דיחוי לייעוץ וטיפול.

עודף משקל גדול המלווה בתסמינים נוספים, כמו שיעור יתר, עייפות ובעיות עיכול. ייתכן שאת סובלת מבעיה רפואית כלשהי המשפיעה גם על המשקל. היוועצי ברופא המשפחה. אכילת יתר כפייתית המתבטאת בבולמוסים של אכילה כמה פעמים ביום. תופעה כזאת עלולה להשפיע על המשקל ועל בריאותך. פני למטפלים המתמחים בהפרעות אכילה.

איך מגיעים למשקל תקין?

1. שמים לב מה נכנס לפה. אוכלים את כל אבות המזון (פחמימות, חלבונים ושומנים) בכל ארוחה.

למה? תפריט מאוזן ובריא יעניק לגוף שלך את כל מה שהוא צריך ויעזור לו להיפטר מעודפי שומן בלי להיכנס לסטרס. מצב של סטרס יגרום לו לאגור את הקלוריות במקום לשרוף אותן. ארוחה המשלבת פחמימות וחלבונים משביעה יותר ולזמן ממושך יותר.

לא מכניסים הביתה ולפה. מזונות שומניים – מטוגנים, אגוזים וגרעינים קלויים ומומלחים, חטיפים עתירי שומן, ממתקים עתירי סוכר, שתייה ממותקת ומזון עשיר בשומן טראנס (מרגרינה, בורקס, מלאווח, ג'חנון וכו').

2. מקפידים על ארוחות מסודרות. בונים תפריט יומי של שלוש ארוחות גדולות ושתיים־שלוש ארוחות ביניים.

למה? אכילה תכופה מגבירה את קצב חילוף החומרים, וכך מונעת מצבי רעב שבהם קשה לשלוט בכמויות ובמה שאוכלים. הסיסמה היא: כשלא רעבים – לא מנשנשים! זה גם הרגל שיעזור לך מאוד לעבור בשלום את הבחילות האופייניות לשליש הראשון.

3. מגבירים את קצב שרפת הקלוריות. פה אין חוכמות! חייבים לבצע בקביעות פעילות גופנית וזה נפלא. פעילות אירובית שורפת קלוריות, מחטבת את הגוף ומשפרת פלאים את מצב הרוח. במשך הזמן גם תראי, שהפעילות משפיעה לטובה על הרצון שלך לנשנש ולאכול ממתקים: מעבר לזה שלא תרצי להרוס את כל מה שהצלחת לשרוף באימון, לא תרצי להרוס את ההרגשה הבריאה שהאימון מקנה לך.

איזה אימון מומלץ? חשוב שתמצאי אימון שאת נהנית ממנו: הליכה, ריצה, ספינינג, רכיבה על אופניים, שחייה, רולר בליידס, קיקבוקסינג, ריקוד ויוגה דינמית. כל האימונים האלה יועילו לשרפת הקלוריות ויעזרו לך לרדת במשקל. ותעשי לך ולי טובה – אל תחכי בשביל זה להיריון. כשכבר תהיי שם, זה עלול להיות מעט מאוחר. כל רופא ימליץ לך לא להתחיל פעילות גופנית חדשה כשאת בהיריון. לכן התחילי קודם, את הרי רוצה להיכנס לסקיני ג'ינס אחרי ההיריון, נכון?

BMI - אינדקס מסת גוף

הנוסחה: המשקל שלך בקילוגרמים חלקי הגובה שלך בחזקת שתיים.

לדוגמה: משקל – 63 ק"ג, גובה – 1.66 ס"מ

החישוב: 63: (1.66x1.66) = 22.8 = משקל תקין

18.5-15 = תת־משקל

25-18.5 = משקל תקין

30-25 = עודף משקל

35-30 = השמנת יתר

אחותנו, כדאי מאוד לשים לב לדברים האלה לא רק כשמתכננים היריון! אנחנו לא צריכות לספר לך שלמשקל תקין יש השפעה גדולה מאוד על החיים, מצב הרוח, הבריאות וכו'.

חומצה פולית, בדיקות גנטיות וספירת ימים. מתברר שלהיכנס להיריון זה לא רק לעשות חיים...

מרגע שהתקבלה ההחלטה הגדולה בחיינו, מתחנו איברים, שינסנו מותניים וזינקנו למיטה לתת עבודה. בשבת הראשונה אחרי שנפל הדבר, אפילו עשינו את זה שלוש פעמים. היה לנו ברור שהנה זה בא, וכמעט כבר התחלנו לחשוב על שמות, כששבוע אחרי גיליתי שאופס – קיבלתי.

מתוסכלת ומבולבלת התקשרתי לגל, חברה מצוינת ואמא לשניים, וייבבתי בפאניקה: "אבל עשינו כל מה שצריך! יכול להיות שמשהו אצלי לא בסדר?!"

מהצד השני של הקו לא עלו קולות של התרגשות מיוחדת. "תגידי," אמרה גל כשהיא מבליעה פיהוק (בכל זאת, יש עליה פז"מ), "את בטוחה שבכלל בייצת?"

"אה..." עניתי נבוכה. ביוץ? מי? מה? מתי? למה?

גל הצליחה לשמור על איפוק גם נוכח בורותי: "המחזור שלך סדיר?"

"כל 28 יום," עניתי במבוכה.

"מצוין! עכשיו תספרי 14 יום מהיום שבו התחיל הדימום וקיבלת את יום הביוץ המשוער שלך. אגב, עדיף לנסות בטווח של יומיים לפני ואחרי כדי לא לפספס."

חישבתי מהר בראש, ונחנקתי: סקס חמישה ימים ברציפות?! אני עוד מילא, אבל מר בחור – איך הוא יעמוד בזה?!

"אתם לא חייבים כל יום," עלתה צפירת הרגעה בצד השני של הקו. "תנסו יום כן ויום לא." יכולתי ממש לשמוע אותה מחייכת לעצמה בהנאה, מרוצה נוכח מעמדה החדש כמרביעה. "תגידי, חומצה פולית התחלת לקחת? בדיקות גנטיות כבר עשיתם?"

עכשיו כבר באמת התקוממתי. "סליחה?! חומצה? בדיקות? אני שונאת מחטים! מאיפה כל זה בא? ולמה אף אחד לא מגלה שבשביל לעשות ילד לא מספיק רק לעשות חיים?!"

"תתחילי לקחת חומצה פולית ותזיזי את עצמך במיידי לבדיקות גנטיות, את שומעת?" הצלחתי! גל איבדה את סבלנותה. "ככה, אם יתגלו בעיות תוכלי לבדוק את העובר כבר בתחילת ההיריון. את רושמת?"

"רושמת, רושמת," רטנתי לה תוך שאני ממהרת לתלוש חתיכה מחשבון חשמל עתיק ששכב על המקרר. שאלוהים יעזור לי, איזה ניג'וס, חשבתי. איך זה שבכל הסרטים מספיק שני זרים חרמנים ודרינק אחד יותר מדי בשביל להיכנס להיריון – ואני צריכה לפתוח יומן, לספור ימים ולעשות צ'ק אין בקופת חולים?

בסופו של דבר, הפקתי שני לקחים חשובים מכל האירוע הזה: האחד, לעשות דליט על כל מה שלמדתי מקומדיות רומנטיות. השני – להפסיק לעשות "כן, כן" עם הראש כשהחברות ההריונית שלי מברברות, ואשכרה להתחיל להקשיב. אחרי הכול, אם רק הייתי ערנית לפני, הייתי חוסכת לעצמי מנה של חרדות היום. מצד שני, קשה להגיד שלא נהניתי מהתהליך.

תוספי תזונה: השלמות כדאיות לאכלניות עצלניות

לפני שאת רצה לבית המרקחת ומפנה באמבטיה מקום לכל הצנצנות, שימי לב:

1. אם את אוכלת תפריט בריא ומאוזן, דהיינו מקפידה לצרוך כל יום את כל אבות המזון – פחמימות, חלבונים ושומנים, ולא חיה על קפה, סיגריות, ממתקים וחטיפים, את מן הסתם בסדר גמור ולא צריכה שום תוספים.

2. אין כמו ויטמינים ומינרלים מהטבע. תמיד עדיף להזין את הגוף בחומרים הטבעיים וליהנות מהתוצאות הטובות של תפריט מאוזן: אנרגיות, מרץ ובריאות טובה.

ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו. אם את אכלנית גרועה עם היסטוריה של אכילה גרועה, את בסיכון גבוה יותר לסבול מחסרים בחומרים חיוניים. כדאי לבדוק את המצב בבדיקת דם פשוטה וכמובן לקחת אחריות ולהתחיל לאכול כמו שצריך. רק אם קיימים בגופך חסרים והשינוי התזונתי לוקח זמן, כדאי לך ליטול את התוספים הבאים.

1. תוסף תזונה לנשים הרות

מה זה? תוסף מיוחד אשר מכיל ויטמינים ומינרלים החשובים לפני ובזמן היריון. במינונים לפי הקצובה המומלצת.

למה צריך? כי ויטמינים ומינרלים משפרים את הפוריות, לכן כדאי להתחיל לקחת אותם מראש, כדי להבטיח קיומם במינון טוב בגוף.

מה עושים? מבקשים מהרופא מרשם (וככה מקבלים הנחה) והולכים לבית המרקחת.

שימי לב: אם את בחורה בריאה, לא עושה דיאטות באופן קבוע ולא סובלת מבעיות עיכול או מרגישויות למזון, תוכלי להסתפק בתוסף הזה בלי להוסיף את שאר הוויטמינים המומלצים בהמשך.

2. חומצה פולית

מה זה? ויטמין מקבוצת B.

למה צריך? חומצה פולית חיונית להתפתחות תקינה של מערכת העצבים של העובר.

מה עושים? מתחילים בנטילת תוסף של חומצה פולית לפחות שלושה חודשים לפני הכניסה המתוכננת להיריון. המינון המומלץ: 400 מק"ג ביום.

3. ויטמיןB6 ואבץ

מה זה? ויטמין B6 הוא עוד ויטמין חשוב מקבוצת B, אשר חיוני לחילוף החומרים ולתפקוד מערכת העצבים ומערכת החיסון. אבץ הוא מינרל חיוני לגדילה ולהתפתחות תקינה.

למה צריך? השילוב בין האבץ ל־B6 משפר את הפוריות ומשפיע על המחזור החודשי, כולל הביוץ.

מה עושים? אוכלים יותר מזונות עשירים באבץ כמו קטניות (עדשים, חומוס, שעועית, אפונה ופול), בשר, ביצים, אגוזים וגרעיני דלעת לא קלויים, לחם שיפון ושיבולת שועל. ויטמין B6 נמצא במזונות העשירים באבץ וגם במזונות הבאים: דגים, בננה, ברוקולי וכרובית. אפשר גם ליטול תוסף של אבץ. המינון המומלץ: 40-20 מ"ג ביום.

4. ויטמין B12

מה זה? ויטמין מקבוצת B, שיחד עם חומצה פולית מסייע לייצור כדוריות הדם האדומות (בדרך כלל נמצא בחוסר אצל צמחוניות ונשים שממעיטות באכילת מזונות מן החי, בעיקר בשר).

למה צריך? ויטמין זה חיוני לפעילותה של החומצה הפולית ולמניעת אנמיה. ניתן לבדוק חוסרים שלו באמצעות בדיקת דם.

מה עושים? אם התגלה מחסור בוויטמין, חשוב להשלים אותו באמצעות תוסף או ממזונות מן החי כמו עוף, בקר, ביצים, דגים ומוצרי חלב. אם החוסר גדול מאוד, ניתן לקבל את הוויטמין בצורת זריקות.

5. שומנים חיוניים

מה זה? שומנים שהגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו, בעיקר מסוג אומגה 6 ואומגה 3.

למה צריך? אלה שמנים החיוניים לפוריות של שניכם.

מה עושים? נוטלים תוסף ומעשירים את התפריט בדגים. מומלצים: סלמון, הליבוט, טונה טרייה, סרדינים ומקרל וגם דגים ישראלים כמו בורי, לברק, פורל ובס. כדאי גם להוסיף לתפריט היומי זרעי פשתן טחונים, גרעינים ואגוזים לא קלויים ולא מומלחים (למשל בסלט).

בדיקות גנטיות עושים לפני שמגלים 2 פסים (או: הקטע הזה יחסוך לכן 5,000 שקלים. כנסו, כנסו...)

נתחיל מזה שאני סופר־טובה אליכן, אז תעריכו (כי זה ממש עולה לי בבריאות, הקטע הזה של טוב הלב). אני לא רוצה שתחזרו על הטעות שלי ותשלמו כמוני ביוקר (5,000 שקל יוקר ליתר דיוק, אבל על זה בהמשך). אז ככה:

לפני שאתן נכנסות להיריון, כלומר כבר בשלב התכנון המוקדם, עשו לעצמכן ולבן זוגכן טובה גדולה ולכו לעשות בדיקות גנטיות. כן, גם אם אתן אשכנזיות טהורות (כמוני) שהתחתנו עם תימני (כמוני) והסטטיסטיקה אומרת שהסיכוי למחלה גנטית בשילוב הזה הוא זעום. זעום זה קטן אבל עדיין קיים.

בדיקות גנטיות נראו לי תמיד כמו משהו לא־מי־יודע־כמה דחוף. התייחסתי אליהן קצת כמו כשאני מתייחסת לדברים שאני לא באמת רוצה להתמודד איתם – אם אני לא בודקת / רואה משהו, הוא כנראה לא קיים.

את הווייק־אפ קול שלי קיבלתי בצורת נזיפה מרופא הנשים שלי כשכבר הייתי באחד מהשבועות הראשונים להיריון. אני לא זוכרת הרבה מאותה השיחה (בזכות מנגנון נפלא שקוראים לו הדחקה), רק את צמד המילים הקשה "חוסר אחריות".

מיד אחרי אותה שיחה רצתי להפקיר את הווריד הכי בולט בזרועי לטובת מבחנות הבדיקות. "במקרה שלך אין הרבה בדיקות שצריך לעשות, בגלל שילוב המוצאים שלכם," הסבירה לי היועצת הגנטית. לכן, כשהגיעו התשובות לממש־טיפה'לה־בדיקות שעשיתי פתחתי את המעטפה כלאחר יד.

גל חום עצום השתלט לי על כל הגוף והרגליים שלי רעדו בלי שליטה. מגש הביצים ושקית החלב שהחזקתי ביד צנחו לרצפה ואני צנחתי בעקבותיהם. וככה מצאתי את עצמי על הרצפה, מטונפת מעיסת ביצים וחלב ובוהה בייאוש בדף שעליו היה מודפס בקור משפט שהפך לי את כל החיים והבטן: נשאית של X שביר.

לא זוכרת כמה זמן ישבתי על הרצפה, אבל כשכבר הצלחתי לאסוף את עצמי רצתי ישר למחשב והתחלתי לגגל בטירוף את המילים "תסמונת האיקס השביר". גיליתי שהתסמונת הזאת היא הגורם השני בשכיחותו לפיגור שכלי אחרי תסמונת דאון. אמא'לה. בימים הבאים עד הפגישה עם היועצת הגנטית לא תפקדתי. השמחה האדירה שמילאה אותי מרגע גילוי ההיריון הפכה לצונאמי של סיוטים ופחדים.

בפגישה עם היועצת הגנטית, שהיתה נחמדה וניסתה מאוד להרגיע אותנו, הונחו על השולחן שני קלפים: קלף המי שפיר וקלף סיסי השליה. היועצת הסבירה שאת בדיקת סיסי השליה מבצעים בשבועות הראשונים להיריון (13-10), לעומת בדיקת מי שפיר שעושים בין השבועות 20-15. היתרון: אם משהו לא בסדר (חמסה, חמסה, חמסה, שום־בצל, חס וחלילה, כן?) אפשר לעשות הפסקת היריון בגרידה במקום לידה מוקדמת, כמו בשבועות מאוחרים יותר. החיסרון: הסיכון להפלה בעקבות בדיקת סיסי שליה גבוה יותר ועומד על אחוז אחד, לעומת סיכון של ½ אחוז בבדיקת מי שפיר.

נו, יופי. עכשיו לכי תקבלי החלטה.

בסופו של דבר בחרתי באופציה המוקדמת. רק מה, בגלל שאמתכן נזכרה לעשות את הבדיקות הגנטיות באיחור וכבר הייתי בהיריון, נשארו לי רק ימים ספורים עד השבוע השלושה־עשר, שהוא התאריך האחרון לביצוע בדיקת סיסי שליה. חלון ההזדמנויות כמעט נטרק עלי, מאחר שבבתי החולים התורים היו מפוצצים, כי מתברר שאת הבדיקה הזאת עורכים רק בימים מסוימים בכל בית חולים ורק בדיקות ספורות בכל יום. תוסיפו לזה את הלחץ של היריון ראשון ותבינו איך נפלה ההחלטה: עושים את הבדיקה באופן פרטי.

עוד באותו יום קבענו תור אצל מומחה סופר־מומלץ. כמובן שכשמשלמים, פתאום מתפנים תורים מהרגע להרגע...

הבדיקה התגלתה כלא נוראית בכלל ואפילו לא כואבת (אבל נעימה היא לא. שלא תבואו אלי אחר כך בטענות). החלק הכן כואב שלה היה להשאיר את הסכום העצום עד כדי גיחוך על שולחן המזכירה.

ואז פשוט מחכים. פשוט??? מרגע שיצאתי מהבדיקה הייתי כולי פקעת עצבים. כמי שנולדה בלי מנגנון דחיית סיפוקים, לשבת לחכות לתשובות כל כך גורליות זה משימה בלתי אפשרית. וכדי שלגמרי אאבד את זה, התברר שכדי לקבל תוצאות אמיתיות הדגימה צריכה לדגור במעבדה הרבה זמן, יותר מכל בדיקה אחרת כמעט. ימים שלמים ביליתי בלדמיין תסריטים מבעיתים. בסופו של דבר, טו מייק א־לונג סטורי שורט, התוצאות הגיעו, העובר המחונן לקח מאמא שלו את האיקס הבריא (יש לי אחד בריא ואחד נשא) והכול בא על מקומו בשלום.

אבל אני את הלקח למדתי, ביג טיים! אז אתן הולכות להיבדק השבוע, כן?

אין תירוצים ואין הקלות. קבלי את רשימת ה־no-no, כל מה שאסור לעשות

עד עכשיו דיברנו על מה שאת צריכה לבלוע ולעשות כדי להכין את גופך להיריון. הנה כמה דברים שממש כדאי שתרחיקי מסביבתך ומגופך, לפחות לתקופה הקרובה.

1. מפסיקים לעשן

למה? חוץ משאר הדברים האיומים שעישון גורם להם הוא פוגע גם בפוריות. וכן, האיסור על עישון כולל גם – ובעיקר – גראס.

מה עושים? מתחילים בגמילה עכשיו. זה יעזור גם אחר כך, כשלא תרצי לעשן ליד התינוק.

טיפ

איך נגמלים מעישון?

באמצעות מכוני גמילה, הספר "הדרך הקלה להפסיק לעשן" מאת אלן קאר (הוצאת בבל), מדבקות וכדורים, טיפול בהיפנוזה והרבה שליטה עצמית.

2. מורידים את כמויות האלכוהול

למה? שתייה מוגזמת של אלכוהול פוגעת בפוריות.

מה עושים? מפחיתים כמויות או נמנעים בכלל (הנה ההזדמנות שלך להפוך ליקירת החברים בתור הנהגת התורנית הקבועה).

טיפ

איך ללכת בלי ולהרגיש עם?

כדי לא להרגיש מחוץ לעניינים, עושים בכאילו: שותים טוניק בלי הג'ין, שותים סודה עם קרנברי במקום קוסמופוליטן. ומדי פעם, בחגיגות ממש חשובות, שותים כוס אחת של יין או שמפניה.

3. מורידים את כמות הקפאין

למה? גם עודף קפאין עלול לפגוע בפוריות.

מה עושים? מפחיתים כמויות. ההמלצה היא לשתות לא יותר מ־3-2 כוסות קפה ביממה, ולא לשכוח שגם בהרבה משקאות קלים יש קפאין (ראו טבלה מפורטת בפרק על תזונה בשליש הראשון).

טיפ

אם אין קפה, מה נשתה?

מכינים נס או הפוך מקפה דגנים (chico), מתרגלים לשתות צ'אי ותה צמחים נטול קפאין. למכורות: לעבור לשיטת החצי. לשתות חצי כוס קפה 4-3 פעמים ביום.

4. מורידים לחץ

למה? לחץ נפשי עלול לפגוע לא רק בלב אלא גם בפוריות.

מה עושים? משתדלים להפחית את רמות הסטרס, מתרחקים ממצבים ומאנשים שאתם יודעים שיגרמו לכם ללחץ ומתקרבים לכל מי ומה שעושה טוב. נכון, זה הזמן להקשיב לחברה השאנטית שלכם שבימים רגילים אתם פוטרים אותה בחיוך סלחני.

טיפ

איך להירגע בלי להילחץ?

נסו לאמץ אחת (או יותר) מטכניקות ההרגעה כמו נשימות, הליכה על חוף הים, יוגה, עיסוק באמנות ומדיטציה. גם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה כמו שיאצו, רפלקסולוגיה, ביו־פידבק, הומיאופתיה ופרחי באך (כמו רסקיו רמדי) יכולים לעזור.

5. מפסיקים לקחת גלולות

למה? כדי לדעת מתי את מבייצת, חשוב שהמחזור שלך (הטבעי, לא זה שהגלולה מסדרת) יהיה סדיר, מה שעלול לקחת זמן אם השתמשת בגלולות הרבה שנים.

מה עושים? פשוט מפסיקים ליטול את הגלולות בסיום החפיסה הנוכחית.

טיפ

איך לסדר את המחזור?

כדי להסדיר את המחזור מהר, טלי כמוסות אומגה 3, הנחשבות יעילות לאיזון הורמונלי.

מר בחור: איך תייצר סופּר־זרע או מה אתה יכול לעשות לטובת ההיריון

את הקטע הבא תני לגבר־גבר לקרוא.

גבר־גבר, שומע? מתברר שרמת הפוריות של גברים בעולם המודרני נמצאת בירידה מתמדת. אבל אל דאגה! יש כמה טיפים שיכולים לסדר גם את זה. קרא, הפנם ויישם.

1. הפחת את כמות האלכוהול. שתייה מוגזמת פוגעת גם בפוריות הגבר. אז תהיה גבר ואל תשתה. בכל אופן, לא הרבה. ותר לזמן מה על וויסקי, וודקה ודומיהם ולך על יין או בירה. ובלי להגזים!

2. תחתוך בכמות הסיגריות. עישון אקטיבי ופסיבי עלול להפחית את ריכוז הזרע. חוץ מזה, הרי לא תרצה לעשן ליד התינוק, וכמה שתתחיל בגמילה מהר יותר, יהיה לך קל יותר אחר כך. אגב, כל הכתוב כאן נכון אפילו יותר לגבי גראס!

3. היזהר מקרינה. כל קרינה עלולה לפגוע באיכות הזרע. אולי המומחים אומרים שאין עדיין הוכחות חד משמעותיות, אבל למה לקחת סיכון? אז בבקשה להרחיק את הנייד מהאזורים הרגישים – לא להניח אותו בכיס הקדמי של המכנסיים או החולצה ולא להטעין אותו בלילה ליד המיטה.

4. היזהר מחימום יתר של האזור הלוהט. חום גבוה פוגע באיכות הזרע. לכן הימנע ממכנסיים צמודים ומחממים, אל תשב שעות עם המחשב הנייד על הברכיים, והימנע מרכיבה ממושכת על אופניים.

5. התרחק מאסטרוגנים. אלה הם כימיקלים המדמים את ההורמון הנשי אסטרוגן, ופרט לגוף הנשי הם נמצאים גם – הפתעה – בתכשירי טיפוח גבריים ובחלק ממוצרי המזון התעשייתיים, בעיקר כאלה שארוזים באריזות פלסטיק. האסטרוגנים פוגעים בכמות ובאיכות הזרע, כך שכדאי להימנע מאכילת מזון מעובד מאוד ולשקול לעבור למוצרי טיפוח אורגניים.

6. קח ויטמינים ומינרלים. ויטמין C שומר על הזרע מפני נזקים, ויטמין E מגביר את הפוריות, ויטמין A חיוני ליצירת הורמוני מין גבריים. כרום הוא מינרל המשפר את בניית התאים בגוף, כולל תאי זרע, והשילוב של אבץ ו־B6 נמצא יעילים לשיפור איכות הזרע. בקיצור, אם אתה בעניין – קח מדי יום מולטי־ויטמין המכיל את כולם.

ואנחנו לא רוצות לשמוע שום טענות! כולה כמה דברים קטנים. זה לא שביקשנו ממך לסחוב תינוק 9 חודשים בבטן, לעבור כאבי צירים, לצרוח בלידה ולהשמין מיליון קילו. אז נא לקחת דברים בפרופורציות ולהתחיל לבצע. ברור?

להיכנס להיריון זה לא תמיד פשוט ולא לכל אחת זה הולך בקלות

יש לי חברה טובה. כזו שתמיד שם כשצריך. וגם כשלא. עם לב רחב וחיוך הורס, שברגע שהוא נמתח על פניה, הכול כבר נראה טוב יותר.

כשהחברה הטובה עם הלב הרחב, ובעלה המקסים לא פחות, גילו לי שהם מוכנים ורוצים ילד – קפצתי משמחה! תכף יהיה פה לב רחב קטנטן וורדרד. ואיזה כיף יהיה לו לאותו קטנטן שייוולד למשפחה כל כך חמה ואוהבת. אז לא ידעתי כמה המילה "תכף" תשנה משמעות ותיהפך ללא רלוונטית.

אחרי ההצהרה הם החלו בניסיונות. חודש, חודשיים, שלושה. חצי שנה. תשעה חודשים. כל חודש מחדש – הציפייה. בדיקת ההיריון. התשובה השלילית. העצב אבל האופטימיות הבלתי נלאית וחוזר חלילה.

החברה עם הלב הרחב ניסתה להיכנס להיריון הרבה מאוד זמן. כשעברה כמעט שנה, וגם האופטימיות הבלתי נלאית החלה להיסדק, היא עירבה את הרופא שלה והתחילה בטיפולים.

כעבור כמה חודשים של זריקות והורמונים משתוללים בדיקת הדם הראתה – יש היריון! בלב מלא חשש אך באושר אין קץ היא סיפרה לי על ההיריון, רגע לפני שגילתה לבעלה המקסים.

"יהיה בסדר," הרגעתי אותה. "דברים טובים קורים לאנשים טובים," אמרתי ולגמרי האמנתי בקלישאה. בלבי התפללתי שהכול יסתדר.

יחד החזקנו אצבעות עד לשבוע השמיני, ליום שבו נקבעה בדיקת הדופק. חיכיתי לטלפון שלה. גם אני רציתי לבשר לה משהו. שעשיתי בדיקה וגיליתי 2 פסים. "זה מלמעלה. הדברים הסתדרו ככה כדי שנהיה יחד בהיריון," רציתי להגיד לה כבר. נו, שתתקשר.

הטלפון צלצל. לא אשכח לעולם את אותה שיחה.

"זהו. נגמר. שק ההיריון ריק. אין דופק. צריך לעשות הפלה. צריך להתחיל הכול מחדש," היא דיווחה תוך כדי הפסקות רבות לניגוב הדמעות.

נאלמתי דום. לא ידעתי מה להגיד.

בטח שלא יכולתי לספר לה על ההיריון שלי. לבי נשבר. בכיתי איתה, אבל גם קצת בשבילי. באגואיסטיות לא מוסברת, כל כך רציתי שהיא תהיה שם בשבילי, שאוכל לספר לה את החדשות, שהיא תשמח איתי. אבל שתקתי. כלומר בכיתי.

יום אחרי הבדיקה מבשרת הרעות, כשתאריך הגרידה נקבע לה לעוד יומיים, התייצבה החברה הטובה עם הלב הרחב בברית של הבן החדש של אחד מחברינו הקרובים.

כשהיא ניגשה ללטף ברוך את הילד לבי נחמץ. ראיתי דמעות בזווית העין, אבל היא ביקשה שלא אגלה דבר. אז שתקתי וכאבתי בשבילה. חוסר אונים הוא תחושה מאוד מתסכלת. חוץ מלכאוב את כאבה, ידעתי שאני לא באמת יכולה לעזור לה.

וגם הרגשתי רע שאני מסתירה ממנה סוד ענקי. לא יכולתי שלא להרגיש אשמה. שכאילו "לקחתי לה". שכאילו ההיריון שלי בא על חשבונה.

היא לא ויתרה. ילד זה הדבר שהיא הכי הכי רצתה בעולם. היא המשיכה בטיפולים הלא פשוטים חודש אחרי חודש, התמלאה בהורמונים ובמצבי רוח והמשיכה להגיע עם חיוך רחב לכל הבריתות של כל החברים. גם לברית של הילד שלי.

מעולם לא שמענו אותה מתלוננת. רק מחייכת, מפרגנת ומחבקת ילדים של אחרים, כשכולנו ידענו כמה קשה לה בפנים, כמה היא רוצה ילד משלה.

לא היה אפשר שלא להעריץ אותה. בעיקשות, נחישות וטון אופטימיות, אחרי שנתיים וקצת של ניסיונות וכישלונות, סוף סוף זה קרה.

נקלט היריון. היה דופק, הבדיקות היו תקינות ולבסוף, אחרי כמעט עשרה חודשים של חרדות, ההיריון היקר השתלם – היא ילדה את המיני־לב־רחב־ורדרד וצווחן שכל כך ייחלה לו.

ואנחנו עשינו לו כזו מסיבה ענקית, שיֵדע כמה חיכינו לו כולם. אבא ואמא לב רחב ואנחנו – כל החברים, והילדים שלנו שסוף סוף יש להם מישהו יותר קטן מהם לסנג'ר בפיקניקים... עד שייוולד מיני־מי חדש בחבורה.

שווה בדיקה בדיקות פוריות ראשוניות לגבר ולאישה

לגבר:

ספירת זרע בדיקות דם בדיקה גופנית, לזיהוי ליקויים פיזיים

לאישה:

בדיקת פרופיל הורמונלי (באמצעות בדיקת דם) אולטרסאונד לבדיקת תקינות הרחם אולטרסאונד למעקב אחר התפתחות הזקיקים תרביות - לשלילת הימצאות חיידקים במערכת הרבייה כחול או ורוד? קוקיות או קוצים? בן או בת – מה אנחנו באמת רוצים?

כבר כשהייתי ממש קטנה, היה לי ברור שאני רוצה בנות. הייתי מסרקת את ארבע וחצי השערות שעוד נותרו על הראש האומלל של הבובות שלי – אחרי שגזזתי־צבעתי־שיפצתי להן אותו – וחולמת איך יום יבוא ואעשה אותו דבר לילדה שלי. כמובן שגם הכנתי מספיק שמות לגן שלם של ילדות (תמרה, עמליה, מיכאלה ונגה), ופשוט ידעתי שאין אופציה אחרת – לי יהיו בנות. אני אוהבת בגדים, נעליים ואקססוריז, מתה על אוכל משמין עתיר פחמימות וצרכנית כפייתית של מגזינים וקומדיות רומנטיות. הכי גירלי גירל. כשהיו שואלים אותי מה יקרה אם במקרה, ככה ממש בטעות, ייוולד לי בן, הייתי מאיימת שישר אני מלבישה אותו בשמלה ורודה, עושה לו קוקיות ומשכנעת אותו שככה עושה מטרוסקסואל, וזה נורא טרנדי היום.

הכול היה מתוכנן וידוע מראש עד שנולדה הבת של ע', להלן – קלאפטע מספר 1. כבר בחדר הלידה היה ברור שמדובר בתינוקת תובענית וצווחנית. כשחלפו החודשים והקלאפטע גדלה, התחלתי לקבל מושג קלוש על מה זה לגדל בת: ע' הפכה לקוטרית מותשת על סף אפיסת כוחות. "בטעות קניתי לה שמלה לא מסתובבת," ע' ביכתה את גורלה, "ורודה והכול אבל לא מסתובבת, ואיזו סצנה שהיא דפקה לי על זה." פייר, התרשמתי מהאג'נדה האופנתית של הילדה, אבל לא יכולתי לא לחשוב שבכל זאת מדובר בתינוקת בת שלוש, אז שתרגיע.

אחר כך, לזוג חברים רופאים, אנשי קריירה שכבר היה להם בן אחד, נולדה ל', הידועה יותר כקלאפטע מספר 2. "היא עושה לנו בית ספר," ייללה הדוקטור. "היא לא מוכנה ללבוש שום דבר שלא היא בוחרת. היא פורצת בצרחות אם אבא נעלם לה משדה הראייה, שלא לדבר על התקפי האמוק אם אנחנו מתחבקים או מתנשקים לידה. חשבנו שהבן שלנו שובב, אבל זאת – היא זה כבר ליגה אחרת."

לי דווקא היה בונדינג נהדר עם קלאפטע 2. הרגשתי שיש בינינו קשר של יותר ממילים (בעיקר לאור העובדה שהיא היתה בת שנתיים וחצי). כשהייתי מגיעה לבקר היא היתה מעבירה מבט בוחן על האאוטפיט שלי, מבקשת סיבוב על הסטילטו ומחטטת לי בתיק כדי למצוא כל דבר שאפשר לצבוע איתו את הפנים (והקירות) או להשפריץ ממנו ריח עליה (או על החתולה).

אחרי אחת הפגישות עם קלאפטע מס' 2 שאל אותי מר בחור, מה היה קורה אם זאת היתה הבת שלי, וכמה בונדינג היה בינינו אז, ובעיקר כמה הייתי שמחה אם הקשר שלנו היה נראה בדיוק ככה. בהתחלה רק עשיתי לו "כן" ייצוגי עם הראש, אבל כשהוא כיבה לי את "גיא פינס" וחזר על השאלה, נחרדתי. נכון שחוש הסטייל של התינוקת נראה לי מגניב, אבל האמת היא שאם היא היתה הילדה שלי, היתה פה חתיכת בעיה. הרי התפקיד שלי כאמא יהיה לגדל בת ולא סיסטר: אני אצטרך להיזהר עם חשיפה אינטנסיבית לעולם המשחית והאהוב עלי כל כך של מותגים, מעצבים וחברות דוברות פקאצית שוטפת. המרדף אחרי היופי, הרזון, השלמות והאסתטיקה שמעסיק אותי גם היום, כשאני כבר לא ילדה (זה הזמן להגיד: את נראית הכי צעירה), יכול לעשות בלגנים בנפש רכה שעוד לא פיתחה מיומנויות אבחנה בין עיקר לטפל. בסופו של דבר, כל הערכים, האובססיות והמניירות שלי הולכים להיות מודל החיקוי שלה – ואת זה לא הייתי מאחלת גם לילדים של אחרים. נלחצתי.

כל המחשבות האלה הובילו אותי להיזכר איזו בת אני הייתי לאמא שלי, ואיך להגיד בעדינות – לא, תודה. אז אולי בעצם עדיף לי בן? אולי.

אבל... איזה שמלות מתוקות יש לבנות! אז בת. נכון שעדיף לי בת?

רוצים בנים? מעדיפים בנות? יש לכם איך להשפיע, קבלו את השיטות הטבעיות

באופן כללי, הסיכוי ללדת בת או בן עומד על 50%. נו, הגיוני... אבל בני האדם תמיד רצו לשנות את הסיכויים, וכבר בכתבים עתיקים נמצאו הנחיות שונות (ולפעמים מאוד משונות) מה צריך לעשות כדי ללדת יורש זכר. גם היום, עם כל הכבוד ל"פוליטיקלי קורקט", רבים היו רוצים להיות יכולים לבחור את מין ילדם.

כיום אפשר לבחור את מין העובר רק במקרים ספורים, וגם בהם יש לקבל אישור של ועדה מיוחדת: סיבות גנטיות, כדי למנוע לידת תינוקות החולים במחלות תורשתיות שמופיעות רק באחד מהמינים; משפחות שבהן יש לפחות ארבעה ילדים מאותו מין; משפחות דתיות שנעזרות בתרומת זרע והן מבקשות לוודא שתיוולד בת כדי למנוע אי־נעימות הלכתית בזמן הבר־מצווה.

במקרים אלה, משתמשים בהפריה חוץ־גופית או בהזרעה. מפרידים מראש את תאי הזרע (שיטת אריקסון – 80%-70% סיכויי הצלחה) או בוחרים לאחר ההפריה עוברים ממין אחד בלבד (100% הצלחה).

אבל גם בשיטה הטבעית אפשר להשפיע על הסיכוי לזכות בעובר ממין זה או אחר. אספתי עבורכם את כל השיטות, הרעיונות וההמלצות הטבעיות, ואתם תחליטו אם ובמה להשתמש. הצלחה של 100% לא מובטחת, אבל ייתכן שתצליחו לשפר את הסיכויים לקבוע את מין היילוד מ־50% ל־70%. בהצלחה!

השיטה הטבעית

השיטות הטבעיות מבוססות על כמה מהתכונות האופייניות לזרע עם מטען גנטי זכרי ולזרע עם מטען גנטי נקבי. שניהם נבדלים במהירות התנועה וביכולת ההישרדות שלהם. את ההבדל הזה מנצלים כדי להשפיע על הסיכוי של כל אחד לפגוע במטרה – הביצית.

אם רוצים בן:

תזונה. כחודש לפני ההיריון, שני בני הזוג אמורים לאכול תפריט עשיר בנתרן ובאשלגן ו"אנטי־חומצי". או במילים אחרות: להימנע ממוצרי חלב, לשתות הרבה משקאות מוגזים, תה וקפה, ולצרוך הרבה בשר, דגים, אבוקדו, בננות, לימון והרבה מלח. זוהי לא דיאטה מומלצת לבריאות ולכן אל תגזימו!

סקס. אין ברירה, אם רוצים בן צריך להתנזר מפעילות מינית בימים שלפני הביוץ ולהתחיל לקיים יחסי מין רק בזמן הביוץ. כדי להיות כמה שיותר בטוחים בתאריך הביוץ, כדאי להשתמש בבדיקת ביוץ (להשיג בבתי מרקחת) או לבקש מהגינקולוג הפניה לבדיקת אולטרסאונד זקיקים.

במועד הביוץ המשוער, האישה צריכה להגיע לאורגזמה בלי קיום מלא של יחסי מין (לבד. הוא יכול לסייע אבל לא להשתתף). האורגזמה אמורה לוודא שאכן יהיה ביוץ. למחרת עליכם לקיים יחסי מין מלאים, שבהם חשוב שהאישה תגיע לאורגזמה לפני או יחד עם בן הזוג.

שטיפה פנימית. לפני קיום היחסים, יש לשטוף את הנרתיק במי סודה. כוס מים בתוספת כף סודה לשתייה תיצור סביבה בסיסית הנוחה יותר לתאי הזרע הזכריים.

תנוחה. חשוב מאוד לבחור בתנוחה שתגרום לפין להגיע לעומק הנרתיק. יש הממליצים על תנוחה שבה הגבר למטה והאישה למעלה, כי תאי זרע זכריים מהירים יותר ואמורים להתגבר על כוח המשיכה בקלות רבה יותר.

אם רוצים בת:

תזונה. כחודש לפני ההיריון, שני בני הזוג אמורים לאכול תפריט עשיר במגנזיום וסידן על בסיס חומצי: הרבה מוצרי חלב, ביצים, עגבניות, צנון, גזר, תפוחים אדומים או צהובים וסוכר. יש להימנע משתייה רבה מדי של תה וקפה, ממלח ומבשר ודגים.

סקס. ביממה לפני הביוץ מקיימים יחסים ללא אורגזמה של האישה (כדי שהזרע יגיע לפני הביוץ), ולמחרת מקיימים יחסים עם אורגזמה כדי שיתרחש ביוץ, אבל שימו לב: על בן הזוג לגמור בחוץ, כדי שהביצית תופרה על ידי זרע נקבי שחדר ביום הקודם והחזיק מעמד עד הלום.

שטיפה פנימית. לפני קיום היחסים, יש לשטוף את הנרתיק במי חומץ: חצי כף חומץ בכוס מים מלאה תיצור סביבה חומצית הנוחה יותר לתאי הזרע הנקביים.

תנוחה. יש לבחור בתנוחה שבה הפין אינו חודר לעומק הנרתיק, כמו התנוחה המיסיונרית, כדי לא לתת יתרון לתאי הזרע הזכריים, שכאמור מתגברים בקלות רבה יותר על כוח המשיכה.

שווה בדיקה בדיקות מומלצות לרגע לפני שקילה בדיקות דם מקיפות - ספירת דם, סוג דם, נוגדנים למחלות שונות, תפקוד בלוטת התריס ועוד PAP Smear ייעוץ גנטי לשני בני הזוג