אמא מה הבאת לי

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁדְּרוֹר הָלַךְ לַגַּן,

הֶחֱזִיק אֶת אִמָּא בַּדֶּרֶךְ –

חָזָק, חָזָק,

כְּשֶׁהִגִּיעוּ הֶחֱזִיק עוֹד יוֹתֵר חָזָק.

אַחֲרֵי קַבָּלַת הַפָּנִים שֶׁהֵכִינָה הַגַּנֶּנֶת טוֹבָה,

אִמָּא חִכְּתָה קְצָת,

וְעוֹד קְצָת...

אַחַר-כָּךְ, אָמְרָה:

"אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת לָעֲבוֹדָה,

אֶחֱזֹר בַּצָּהֳרַיִם לָקַחַת אוֹתְךָ",

נָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה

וְהָלְכָה...

הִסְתּוֹבֵב דְּרוֹר,

"נְשִׁיקָה"! צָעַק בְּקוֹל מִתְחַנֵּן.

אִמָּא חָזְרָה. נָתְנָה לוֹ נְשִׁיקָה גְּדוֹלָה.

סָגְרָה אֶת הַשַּׁעַר –

                             וְהָלְכָה...

"עוֹד נְשִׁיקָה"! – צָרַח

אוֹחֵז בְּיָדָיו אֵת הַשַּׁעַר.

אִמָּא שׁוּב חָזְרָה.

נָתְנָה לוֹ עוֹד נְשִׁיקָה –

דֶּרֶךְ סוֹרְגַי הַשַּׁעַר,

אָמְרָה: - "לְהִתְרָאוֹת יֶלֶד שֶׁלִּי"

                             וְהָלְכָה...

דְּרוֹר נִשְׁאַר לְיַד הַשַּׁעַר.

"אוּלַי נִכָּנֵס לַגַּן"?

אָמְרָה טוֹבָה הַגַּנֶּנֶת.

דְּרוֹר אֵינוֹ זָז מֵהַשַּׁעַר.

"בּוֹא דְּרוֹר, אֲלַוֶּה אוֹתְךָ פְּנִימָה".

דְּרוֹר מַמְשִׁיךְ לְהַחֲזִיק בַּשַּׁעַר.

פִּתְאוֹם... פּוֹרֵץ בִּבְכִי.

"רוֹצֶה אֶת אִ-מָּ-א שֶׁלִּי!

רוֹצֶה אֶת אִ-מָּ-א".

"אִמָּא תָּבוֹא לָקַחַת אוֹתְךָ,

כְּשֶׁנִּגְמֹר לְשַׂחֵק בַּגַּן". אוֹמֶרֶת טוֹבָה.

"לֹא! עַכְשָׁיו אֲנִי רוֹצֶה".

הִיא מוֹצִיאָה חֲטִיף –

"יֵשׁ לִי חֲטִיף בִּשְׁבִילְךָ".

"לֹא רוֹצֶה חֲטִיף.

רוֹצֶה אֶת אִמָּא".