גיא וגלי – תעלומת החדשדוש

פֶּרֶק 1:הַיֶּלֶד הַנֶּעֱלָם

כְּבָר בִּתְחִלַּת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל שָׁמַעְנוּ שֶׁעוֹמֵד לְהַגִּיעַ יֶלֶד חָדָשׁ לַקִּבּוּץ, וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁנוּ אוֹתוֹ, דָּנִיאֵל כְּבָר הִמְצִיא לוֹ שֵׁם: הַחֲדַשְׁדּוּשׁ. דָּנִיאֵל מַמְצִיא שֵׁמוֹת לְכָל אֶחָד. לִי לְמָשָׁל הוּא קוֹרֵא עַגְבָנִיָּה, כִּי תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת לְיַד אֲנָשִׁים אֲנִי נִהְיֵית אֲדֻמָּה. אֲנִי שׂוֹנֵאת שֶׁהוּא קוֹרֵא לִי כָּכָה, אֲבָל אֵין סִכּוּי שֶׁאַגִּיד לוֹ.

יֶלֶד חָדָשׁ שֶׁמַּגִּיעַ לַקִּבּוּץ זֶה בְּעֵרֶךְ כְּמוֹ שֶׁחַיְזָרִים יִנְחֲתוּ לָכֶם פִּתְאוֹם עַל הַגַּג. אַף אֶחָד חָדָשׁ לֹא מַגִּיעַ לְכָאן. כֻּלָּנוּ נוֹלַדְנוּ בַּקִּבּוּץ — רוֹן, דָּנִיאֵל, הִלָּה, תָּמָר וַאֲנִי. אֲנַחְנוּ יַחַד עוֹד מֵהַפָּעוֹטוֹן שֶׁל חַוָּה, וְתָמִיד עָשִׂינוּ הַכֹּל יַחַד: מָעַכְנוּ חֲרָקִים בַּגַּן, עָלִינוּ לְכִתָּה א' וְעָשִׂינוּ חִקּוּיִים מַצְחִיקִים שֶׁל חֶדְוָה הַמּוֹרָה לְחֶשְׁבּוֹן, שֶׁכֻּלָּם קוֹרְאִים לָהּ "הַמַּמְטֵרָה" כִּי כְּשֶׁהִיא צוֹעֶקֶת, טִפּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל רֹק עָפוֹת עַל כָּל הַמִּסְכֵּנִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה.

פַּעַם כָּל הַיְּלָדִים בַּקִּבּוּץ יָשְׁנוּ יַחַד בְּ"בֵית יְלָדִים". הַיּוֹם כְּבָר אֵין בֵּית יְלָדִים, וְזֶה מַמָּשׁ מַזָּל, כִּי הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּא לִי לִרְאוֹת כְּשֶׁאֲנִי קָמָה בַּבֹּקֶר זֶה אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁל רוֹן. אֲבָל גַּם בְּלִי לִישֹׁן בְּאוֹתוֹ בַּיִת אֲנַחְנוּ כִּמְעַט כָּל הַזְּמַן אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי, בִּמְיֻחָד בַּחֹפֶשׁ.

הַשָּׁנָה כָּל הַחֹפֶשׁ חִכִּינוּ שֶׁהַחֲדַשְׁדּוּשׁ יַגִּיעַ. אַף אֶחָד לֹא מַמָּשׁ יָדַע עָלָיו מַשֶּׁהוּ. דָּנִיאֵל אָמַר שֶׁהַלְוַאי שֶׁהוּא טוֹב בְּכַדּוּרֶגֶל, תָּמָר אָמְרָה שֶׁהַלְוַאי שֶׁהוּא חָתִיךְ, וַאֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם, אֲבָל חָשַׁבְתִּי שֶׁהַלְוַאי שֶׁהוּא יִהְיֶה נֶחְמָד וְיִקְרָא לִי רַק גַּלִּי.

נִסִּינוּ לְבָרֵר עָלָיו פְּרָטִים, אֲבָל הִצְלַחְנוּ לְגַלּוֹת רַק שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ גַּיְא וְשֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ תַּעֲבֹר לָגוּר בַּבַּיִת הָרֵיק. זֶה שֶׁאַף אֶחָד לֹא גָּר בּוֹ מֵאָז שֶׁמִּשְׁפַּחַת לֵוִי עָזְבָה לְאָמֵרִיקָה, אַחֲרֵי שֶׁמֶּנִי לֵוִי רָב עִם אֲבִיגְדוֹר, הַמַּזְכִּיר שֶׁל הַקִּבּוּץ, וְצָעַק עָלָיו שֶׁהוּא "אוֹכֵל חִנָּם" (שֶׁזֶּה לְדַעְתִּי דָּבָר מַמָּשׁ לֹא יָפֶה לְהַגִּיד לְמִישֶׁהוּ כָּל כָּךְ שָׁמֵן כְּמוֹ אֲבִיגְדוֹר).

וְאָז בְּיוֹם שְׁלִישִׁי אֶחָד דָּנִיאֵל אָמַר, שֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ אָמַר, שֶׁשָּׁאוּל כֹּהֵן אָמַר, שֶׁאֶפְרָת הַמַּזְכִּירָה אָמְרָה, שֶׁהַיּוֹם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ תַּגִּיעַ לַקִּבּוּץ. דָּנִיאֵל יָשָׁר אָמַר, "בּוֹאוּ נֵלֵךְ לְשָׁם," וְכֻלָּנוּ רַצְנוּ אַחֲרָיו לַבַּיִת הָרֵיק.

כְּבָר מֵרָחוֹק רָאִינוּ אֶת הַמַּשָּׂאִית בַּחֲנָיָה, וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נִרְאָה כְּמוֹ פַּעֲמַיִם אַבָּא שֶׁלִּי, סָחֲבוּ שֻׁלְחָן גָּדוֹל וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבַּיִת. אַחַר כָּךְ הֵם יָצְאוּ וְלָקְחוּ כָּל אֶחָד עֲרֵמָה שֶׁל קֻפְסָאוֹת. הִמְשַׁכְנוּ לַעֲמֹד בַּחוּץ וּלְחַכּוֹת שֶׁהַחֲדַשְׁדּוּשׁ יָבוֹא, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה. הַמּוֹבִילִים הִתְעַלְּמוּ מֵאִתָּנוּ, וְלִי כְּבָר נִמְאַס לַעֲמֹד וְלִבְהוֹת בָּהֶם. רָצִיתִי לְהַצִּיעַ לַחֲבֵרִים שֶׁלִּי שֶׁנֵּלֵךְ מִשָּׁם, אֲבָל בְּדִיּוּק אָז יָצְאָה אִשָּׁה מֵהַבַּיִת.

"נָעִים מְאוֹד," הִיא אָמְרָה, "אֲנִי אִמָּא שֶׁל גַּיְא. אַתֶּם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ?"

זֶה הָיָה מַמָּשׁ מוּזָר שֶׁהִיא שָׁאֲלָה אֶת זֶה. אֲפִלּוּ לֹא פָּגַשְׁנוּ אֶת גַּיְא, אָז לָמָּה הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ חֲבֵרִים שֶׁלּוֹ? הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי וְרָאִיתִי שֶׁגַּם הֵם לֹא מְבִינִים לְמָה הִיא מִתְכַּוֶּנֶת. אַף אֶחָד לֹא יָדַע מָה לְהַגִּיד, עַד שֶׁהִלָּה הִצִּילָה אֶת הַמַּצָּב וְאָמְרָה, "אֲנַחְנוּ בַּגִּיל שֶׁלּוֹ. בָּאנוּ לְהַגִּיד לוֹ שָׁלוֹם."

"מְאוֹד יָפֶה מִצִּדְּכֶם, אֲנִי אֶמְסֹר לוֹ שֶׁבָּאתֶם," אִמָּא שֶׁלּוֹ אָמְרָה וְלֹא זָזָה.

"הוּא כָּאן?" תָּמָר שָׁאֲלָה.

"כֵּן," עָנְתָה אִמָּא שֶׁל גַּיְא.

חִכִּינוּ שֶׁהִיא תַּזְמִין אוֹתָנוּ לְהִכָּנֵס, אוֹ לְפָחוֹת שֶׁתִּקְרָא לַחֲדַשְׁדּוּשׁ הַחוּצָה, אֲבָל הִיא לֹא עָשְׂתָה כְּלוּם. עָמַדְנוּ כָּכָה בְּלִי לָדַעַת מָה לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁהִלָּה שָׁאֲלָה, "אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לִפְגּשׁ אוֹתוֹ?"

אִמָּא שֶׁל גַּיְא אָמְרָה, "הוּא מְאוֹד עָיֵף מֵהַנְּסִיעָה, תַּכִּירוּ אוֹתוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ," וְאָז הִסְתּוֹבְבָה וְנֶעֶלְמָה אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, אֲפִלּוּ בְּלִי לְהַגִּיד שָׁלוֹם.

זֶה הָיָה מְשֻׁנֶּה וַאֲפִלּוּ קְצָת מַעֲלִיב.

"הוּא בֶּטַח אֵיזֶה סְנוֹבּ עִירוֹנִיסְט," דָּנִיאֵל אָמַר כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ לָלֶכֶת. דָּנִיאֵל שָׂנֵא עִירוֹנִיסְטִים, וַאֲנַחְנוּ שָׂנֵאנוּ כָּל מָה שֶׁדָּנִיאֵל שׂוֹנֵא.

"אוּלַי הוּא בֶּאֱמֶת עָיֵף," הִלָּה אָמְרָה. אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ, אֲבָל הִלָּה תָּמִיד מַצְלִיחָה לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב בְּכָל אֶחָד וּבְכָל דָּבָר.

"אוּלַי הוּא לֹא רוֹצֶה לָצֵאת כִּי הוּא מַמָּשׁ מְכֹעָר," אָמְרָה תָּמָר, שֶׁהִיא בְּדִיּוּק הַהֶפֶךְ מֵהִלָּה.

וַאֲנִי אָמַרְתִּי, "אוּלַי הוּא בַּיְשָׁן," וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁבְּעֶצֶם אִם אֲנִי הָיִיתִי מַגִּיעָה לְמָקוֹם חָדָשׁ עִם יְלָדִים שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה, גַּם אֲנִי לֹא הָיִיתִי מְעִזָּה לָצֵאת מֵהַבַּיִת.

"לֹא אִכְפַּת לִי אִם הוּא עָיֵף, בַּיְשָׁן אוֹ מְכֹעָר. זֶה מַמָּשׁ לֹא יָפֶה לְהִתְנַהֵג כָּכָה," אָמְרָה תָּמָר, וְאַף אֶחָד לֹא הִתְוַכֵּחַ אִתָּהּ.

"רְאִיתֶם אֵיךְ אִמָּא שֶׁלּוֹ מַמָּשׁ בָּרְחָה כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לְהִכָּנֵס?" רוֹן שָׁאַל.

"זֶה הָיָה מוּזָר," אָמַר דָּנִיאֵל.

*

בַּשָּׁבוּעוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ לֹא הִפְסַקְנוּ לְנַסּוֹת לִפְגּשׁ אֶת הַחֲדַשְׁדּוּשׁ, אֲבָל לֹא הִצְלַחְנוּ. שָׁלַחְנוּ מִשְׁלָחוֹת אֶל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ — רוֹן וְדָנִיאֵל הָיוּ מִשְׁלַחַת אַחַת, וַאֲנִי, הִלָּה וְתָמָר מִשְׁלַחַת שְׁנִיָּה. אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּאנוּ, אַבָּא אוֹ אִמָּא שֶׁלּוֹ פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת וְאָמְרוּ שֶׁגַּיְא לֹא יָכוֹל כָּרֶגַע, כִּי הוּא בַּמִּקְלַחַת, אוֹ יָשֵׁן, אוֹ שֶׁהוּא לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב, וְשֶׁנּוּכַל לִפְגּשׁ אוֹתוֹ בְּפַעַם אַחֶרֶת וְתוֹדָה שֶׁבָּאנוּ. לֹא וִתַּרְנוּ, וְהִתְחַלְנוּ לַעֲבֹר כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם לְיַד הַבַּיִת שֶׁלּוֹ כְּאִלּוּ בְּמִקְרֶה, מְקַוִּים שֶׁאוּלַי בְּדִיּוּק הוּא יֵצֵא הַחוּצָה וְסוֹף־סוֹף נִרְאֶה מִי זֶה הַגַּיְא הַזֶּה. אֲבָל זֶה לֹא קָרָה.

כְּשֶׁכְּבָר כִּמְעַט נִגְמַר הַחֹפֶשׁ הָיִינוּ מְיֹאָשִׁים. יָשַׁבְנוּ בְּפַרְצוּפִים מְבֹאָסִים עַל הָאֲדָמָה בַּחֻרְשָׁה הַגְּדוֹלָה, וְהִסְתַּכַּלְנוּ עַל נְמָלִים שֶׁסָּחֲבוּ גַּרְגִּירִים בְּשׁוּרָה.

"אוּלַי הַחֲדַשְׁדּוּשׁ לֹא בֶּאֱמֶת קַיָּם?" דָּנִיאֵל אָמַר פִּתְאוֹם.

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.

"אוּלַי אֵין בֶּאֱמֶת יֶלֶד כָּזֶה גַּיְא, וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ סְתָם עוֹבְדִים עַל כֻּלָּם," הוּא הִסְבִּיר.

"לָמָּה לָהֶם לְהַמְצִיא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יֶלֶד?" שָׁאֲלָה הִלָּה.

"לֹא יוֹדֵעַ," אָמַר דָּנִיאֵל.

"לְדַעְתִּי, גַּיְא דַּוְקָא כֵּן קַיָּם," אָמְרָה הִלָּה, "וְהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ כּוֹלְאִים אוֹתוֹ בַּבַּיִת וְלֹא מַרְשִׁים לוֹ לָצֵאת."

"אֵיזֶה שְׁטוּיוֹת," אָמַר דָּנִיאֵל, "לָמָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכְלָא אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלּוֹ בַּבַּיִת?"

"לֹא יוֹדַעַת, אֲבָל זֶה יוֹתֵר הֶגְיוֹנִי מִלַּחְשֹׁב שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ הִמְצִיאוּ אוֹתוֹ," אָמְרָה הִלָּה, וְרָאִיתִי שֶׁהִיא קְצָת נֶעֶלְבָה. "חוּץ מִזֶּה, יֵשׁ כָּל מִינֵי מְשֻׁגָּעִים בָּעוֹלָם."

"יַאלְלָה, בּוֹאוּ נֵלֵךְ לְבָרֵר אֶת זֶה," אָמַר רוֹן וְנֶעֱמַד כְּאִלּוּ הוּא כְּבָר מוּכָן לָלֶכֶת.

"אֵיךְ בְּדִיּוּק?" שָׁאַל דָּנִיאֵל, "עֲדַיִן לֹא הִצְלַחְנוּ אֲפִלּוּ לְהִכָּנֵס לַבַּיִת שֶׁלּוֹ."

"אָז בּוֹאוּ נִכָּנֵס וּנְחַלֵּץ אוֹתוֹ."

"מָה אַתָּה מַצִּיעַ שֶׁנַּעֲשֶׂה? שֶׁנִּכָּנֵס בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְנַחְטֹף יֶלֶד שֶׁאֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ לֹא מַכִּירִים?" שָׁאַל דָּנִיאֵל.

"זֶה לֹא כָּזֶה רַעְיוֹן גָּרוּעַ," עָנָה רוֹן.

"זֶה רַעְיוֹן גָּרוּעַ מְאוֹד," אָמְרָה תָּמָר, וְרוֹן הִתְיַשֵּׁב בַּחֲזָרָה מְאֻכְזָב.

"בּוֹאוּ נְחַכֶּה קְצָת," הִצַּעְתִּי, "נְתַצְפֵּת עַל הַבַּיִת שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ כַּמָּה יָמִים, וְאִם נִרְאֶה שֶׁהוּא בִּבְעָיָה, כְּבָר נַחְשֹׁב אֵיךְ לַעֲזֹר לוֹ."

דָּנִיאֵל אָמַר, "גַּלִּי צוֹדֶקֶת," וַאֲנִי יָשָׁר הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ אֲנִי מַסְמִיקָה.

כְּשֶׁדָּנִיאֵל מַחְלִיט מַשֶּׁהוּ כֻּלָּם מַסְכִּימִים אִתּוֹ, וְגַם הַפַּעַם אַף אֶחָד לֹא הִתְוַכֵּחַ.

"נִפָּגֵשׁ פֹּה שׁוּב מָחָר," הוּא קָבַע, "וְנֵלֵךְ בְּיַחַד לַבַּיִת שֶׁל הַחֲדַשְׁדּוּשׁ."